התהלך על־פי אמונה ולא על־פי מראה עיניים!
”על־פי אמונה אנחנו מתהלכים ולא על־פי מראה עיניים” (קורינתים ב׳. ה׳:7).
1. מניין לנו שהשליח פאולוס התהלך על־פי אמונה ולא על־פי מראה עיניים?
השנה היא 55 לספירה. כ־20 שנה חלפו מאז ששאול, מרודפי המשיחיים, חבק את האמונה המשיחית. הוא לא הרשה לזמן להחליש את אמונתו באלוהים. הוא אומנם לא ראה במו עיניו את הדברים השמימיים, אך אמונתו נשארה איתנה. לכן, כאשר כתב למשיחיים המשוחים בעלי התקווה השמימית, אמר השליח פאולוס: ”על־פי אמונה אנחנו מתהלכים ולא על־פי מראה עיניים” (קורינתים ב׳. ה׳:7).
2, 3. (א) כיצד אנו מראים שאנו מתהלכים על־פי אמונה? (ב) מה פירוש הדבר להתהלך על־פי מראה עיניים?
2 כדי שנתהלך על־פי אמונה, עלינו להיות סמוכים ובטוחים שאלוהים יכול לכוון את צעדינו. אנו חייבים להיות משוכנעים שהוא באמת יודע מה יהיה לטובתנו המרבית (תהלים קי״ט:66). בהחלטת החלטות ובביצוען, אנחנו מביאים בחשבון ”דברים שאינם נראים” (עברים י״א:1). דברים אלה כוללים את ’השמיים החדשים והארץ החדשה’ המובטחים (פטרוס ב׳. ג׳:13). לעומת זאת, להתהלך על־פי מראה עיניים פירושו לחיות אך ורק בהתאם למה שנתפס בחושינו הגופניים. גישה זו מסוכנת משום שהיא עלולה לגרום לנו להתעלם לגמרי מרצון אלוהים (תהלים פ״א:13; קהלת י״א:9).
3 בין אם אנו משתייכים ל’עדר הקטן’ שקריאתו שמימית ובין אם ל’צאן האחרות’ כמשיחיים בעלי תקווה ארצית, מן הראוי שנתייחס בכובד ראש לקריאה להתהלך על־פי אמונה ולא על־פי מראה עיניים (לוקס י״ב:32; יוחנן י׳:16). נראה כעת כיצד נוכל ליישם עצה אלוהית זו על מנת שלא ניפול קורבן להנאה הזמנית של ”תענוגי החטא”, לא נילכד במלכודת החומרנות ולא נתעלם מכך שקיצו של הסדר העולמי הנוכחי קרב ובא. בנוסף לכך, נראה גם מדוע מסוכן להתהלך על־פי מראה עיניים (עברים י״א:25).
מסרבים ”להתענג לשעה בתענוגי החטא”
4. במה בחר משה, ומדוע?
4 תאר לעצמך אילו מין חיים היו יכולים להיות למשה בן עמרם. הוא גדל בבית המלוכה במצרים העתיקה והיה בכוחו להשיג סמכות, עושר והשפעה. משה יכול היה לחשוב לעצמו: ’הרי לומדתי בחוכמת מצרים המהוללת ואני בן חיל בדברים ובמעשים. אם אשאר עם בית המלוכה, אוכל לנצל את מעמדי לטובת אחיי העברים הנדכאים!’ (מעשי השליחים ז׳:22) אך במקום זאת, משה בחר ”להתענות עם עַם אלוהים”. מדוע? מה גרם לו להפנות עורף לכל מה שהיה למצרַים להציע לו? המקרא משיב על כך: ”באמונה עזב [משה] את מצרים ולא פחד מזעם המלך, כי עמד בעוז כרואה את מי שאיננו נראה” (עברים י״א:24–27). משה האמין בגמול הוודאי שיעניק יהוה לעושי הצדקה, וזה עזר לו לדחות את החטא ואת תענוגותיו החולפים.
5. כיצד עוזרת לנו דוגמתו של משה?
5 גם אנחנו מתחבטים לעתים בהחלטות רציניות, כגון ’האם עליי לחדול ממנהגים או מהרגלים מסוימים שאינם תואמים באופן מלא את עקרונות המקרא?’ או ’האם עליי לקבל עבודה די משתלמת שעלולה להפריע להתקדמות הרוחנית שלי?’ דוגמתו של משה מעודדת אותנו לא להחליט החלטות המשקפות את קוצר הראות של העולם הזה, אלא לגלות אמונה בחוכמתו מרחיקת הראות של זה אשר ”איננו נראה” — יהוה אלוהים. בדומה למשה, הבה נוקיר את הידידות שלנו עם יהוה יותר מכל דבר אחר שיש לעולם הזה להציע.
6, 7. (א) כיצד הראה עשיו שהוא מעדיף להתהלך על־פי מראה עיניים? (ב) איזה לקח טמון בדוגמתו של עשיו?
6 נשווה כעת את משה לעשיו, בנו של יצחק. עשיו העדיף סיפוק מיידי (בראשית כ״ה:30–34). הוא היה ”חסר קדושה”, כלומר, לא העריך דברים קדושים, ולכן מכר את בכורתו תמורת ”נזיד אחד” (עברים י״ב:16). הוא לא חשב לרגע כיצד תשפיע החלטתו למכור את בכורתו על יחסיו עם יהוה או על יוצאי ירכו. ראייה רוחנית הייתה ממנו והלאה. עשיו כביכול עצם את עיניו להבטחות אלוהים היקרות, שהיו בעיניו דבר של מה בכך. הוא התהלך על־פי מראה עיניים ולא על־פי אמונה.
7 המקרה של עשיו הוא לקח לדוגמה עבורנו (קורינתים א׳. י׳:11). כשאנחנו ניצבים בפני החלטות, קטנות כגדולות, אל לנו להיות מושפעים מן התעמולה של עולם השטן, לפיה אתה חייב לקבל בו במקום את מה שאתה רוצה. כדאי שנשאל את עצמנו: ’האם ההחלטות שלי משקפות נטייה כמו זו של עשיו? האם העניינים הרוחניים יידחקו הצידה אם אנסה להשביע עכשיו את הרצון האישי שלי? האם הבחירות שלי מעמידות בסכנה את הידידות שלי עם אלוהים ואת הגמול העתידי שלי? איזו דוגמה אני מציב לאחרים?’ אם הבחירות שלנו ישקפו הערכה לדברים רוחניים, נזכה לברכת יהוה (משלי י׳:22).
רחק ממלכודת החומרנות
8. איזו אזהרה ניתנה למשיחיים בלאודיקיאה, וכיצד היא נוגעת לנו?
8 בחזון שנגלה לשליח יוחנן בשלהי המאה הראשונה, העביר ישוע המשיח מסר לקהילה ששכנה בלָאוֹדִיקֵאָה שבאסיה הקטנה. הייתה זו אזהרה מפני חומרנות. אף שהיו עשירים מבחינה חומרית, המשיחיים בלאודיקיאה פשטו רגל מבחינה רוחנית. במקום להתהלך על־פי אמונה, הם נתנו לנכסים החומריים לעוור אותם באופן רוחני (ההתגלות ג׳:14–18). כיום יש לחומרנות השפעה דומה. היא מחלישה את האמונה וגורמת לפרט להפסיק ’לרוץ בסבלנות את המרוץ’ לחיים (עברים י״ב:1). אם לא ניזהר, ”תענוגות החיים” יתחילו ’לחנוק’ את הפעילויות הרוחניות שלנו עד כדי גוויעה מוחלטת (לוקס ח׳:14).
9. כיצד הסתפקות עצמית והערכה למזון רוחני מגנות עלינו?
9 גורם מפתח שיגן עלינו באופן רוחני הוא הסתפקות עצמית, בניגוד לשאיפה למצות את העולם הזה עד תום ולבקש עוד ועוד מבחינה חומרית (קורינתים א׳. ז׳:31; טימותיאוס א׳. ו׳:6–8). כשאנחנו מתהלכים על־פי אמונה ולא על־פי מראה עיניים, אנו שואבים שמחה מגן העדן הרוחני הסובב אותנו. האין זה נכון שכאשר אנו ניזונים ממזון רוחני עשיר, ניעור בנו הרצון ’לרוֹן מטוּב לב’? (ישעיהו ס״ה:13, 14) ובנוסף, אנחנו שמחים להתרועע עם אנשים שמגלים בחייהם את פרי רוח אלוהים (גלטים ה׳:22, 23). כמה חיוני שנפיק סיפוק ועידוד מן הדברים הרוחניים שיהוה מספק לנו!
10. אילו שאלות כדאי שנשאל את עצמנו?
10 כדאי שנשאל את עצמנו כמה שאלות, כגון: ’איזה מקום תופסים הדברים החומריים בחיי? האם אני משתמש בנכסיי החומריים כדי לחיות חיי תענוגות, או כדי לקדם את עבודת אלוהים האמיתית? מה נותן לי הכי הרבה סיפוק? האם לימוד המקרא והתרועעות באסיפות הקהילה, או שמא סופי שבוע שבהם אני חופשי מאחריות משיחית? האם אני מקדיש הרבה סופי שבוע לבילויים, במקום לנצל הזדמנויות כאלה לשירות השדה ולהשתתפות בפעילויות אחרות הקשורות לעבודת אלוהים הטהורה?’ להתהלך על־פי אמונה פירושו להיות עתיר פועל בפעילות למען המלכות, תוך ביטחון מלא בהבטחותיו של יהוה (קורינתים א׳. ט״ו:58).
מוּדעות לביאת הקץ
11. כיצד האמונה מסייעת לנו לשמור על מודעות לביאת הקץ?
11 כשאנו מתהלכים על־פי אמונה, אנו דוחים את התפיסה הבלתי רוחנית, לפיה הקץ עוד רחוק או שהוא לא יבוא בכלל. בניגוד לספקנים המקלים ראש בנבואות המקרא, אנו שמים לב כיצד מאורעות העולם משתלבים עם מה שנחזה לגבי ימינו בדבר־אלוהים (פטרוס ב׳. ג׳:3, 4). לדוגמה, האין זה נכון שבאופן כללי, הגישות וההתנהגות של האנשים מוכיחות שאנו חיים ב”אחרית הימים”? (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5) בעיני אמונתנו אנו רואים שמאורעות העולם אינם היסטוריה שפשוט חוזרת על עצמה, אלא מהווים חלק מ’אות נוכחות המשיח וסיום הסדר העולמי’ (מתי כ״ד:1–14, ע״ח).
12. כיצד התגשמו במאה הראשונה לספירה דבריו של ישוע בלוקס כ״א:20, 21?
12 שים לב למאורע מן המאה הראשונה לספירה שיש לו הקבלה לימינו אנו. בהיותו עלי אדמות הזהיר ישוע המשיח את תלמידיו: ”כאשר תראו את ירושלים מוקפת מחנות, דעו כי קרב חורבנה. אזי הנמצאים ביהודה — שינוסו אל ההרים; הנמצאים בעיר, שיצאו ממנה” (לוקס כ״א:20, 21). הנבואה התגשמה וחילות רומא בפיקודו של צסטיוס גלוס הטילו מצור על ירושלים בשנת 66 לספירה. אך הצבא לפתע נסוג, מה שנתן את האות ואת ההזדמנות למשיחיים שבאזור ’לנוס אל ההרים’. בשנת 70 לספירה חזרו חילות רומא, תקפו את ירושלים והחריבו את בית המקדש. יוסף בן מתתיהו מדווח שיותר ממיליון יהודים נהרגו ו־000,97 נלקחו בשבי. אלוהים הוציא לפועל את משפטו של הסדר היהודי דאז. מי שהתהלכו על־פי אמונה ונשמעו לאזהרתו של ישוע נמלטו מן האסון.
13, 14. (א) אילו מאורעות עתידים להתרחש? (ב) מדוע מן הראוי שנהיה ערים להתגשמות נבואות המקרא?
13 דבר דומה עומד להתרחש בימינו. גורמים בארגון האומות המאוחדות יהיו מעורבים בהוצאה לפועל של משפטי אלוהים. כשם שבמאה הראשונה נועדו חילות רומא לשמור על הפַּקְס רומנה (השלום הרומי), כך גם ארגון האומות המאוחדות מופקד על שמירת השלום בעולם. אף־על־פי שהצבא הרומי ניסה לשמור על ביטחון יחסי ברחבי העולם הידוע דאז, הוא זה שהחריב את ירושלים. בדומה לכך, נבואות המקרא הנוגעות לימינו מצביעות על כך שכוחות צבאיים באומות המאוחדות יראו בדת גורם מפריע וינקטו צעדים להשמדת ירושלים בת זמננו — הנצרות — ביחד עם כל שאר בבל הגדולה (ההתגלות י״ז:12–17). כן, כל המעצמה העולמית של דתות הכזב ניצבת על סף חורבן.
14 חורבן דתות הכזב יסמן את תחילתה של הצרה הגדולה. בחלק הסופי של הצרה הגדולה יושמדו שאר הגורמים המרכיבים את הסדר העולמי המרושע הזה (מתי כ״ד:29, 30; ההתגלות ט״ז:14, 16). האמונה עוזרת לנו להיות ערים להתגשמות נבואות המקרא. איננו מתפתים לחשוב שגורם אנושי כלשהו, כגון האומות המאוחדות, הוא האמצעי בידי אלוהים להשכנת שלום וביטחון אמיתיים. לפיכך, האין זה ראוי שאורח חיינו ישקף אמונה איתנה בכך ש”קרוב יום יהוה הגדול”? (צפניה א׳:14).
עד כמה מסוכן להתהלך על־פי מראה עיניים?
15. אף שזכו לברכות מיהוה, לאיזו מלכודת נפלו בני ישראל?
15 תולדות עם ישראל הקדום ממחישות עד כמה מסוכן להתהלך על־פי מראה עיניים, וכתוצאה מכך להיחלש באמונה. למרות שהיו עדים לעשר המכות שהשפילו את אלילי מצרים, ולאחר מכן גם חזו בישועה נפלאה בים סוף, סרו בני ישראל מדרך הישר והשתחוו לעגל הזהב. הם התעייפו מלחכות למשה, אשר ’בושש לרדת מן ההר’ (שמות ל״ב:1–4). מתוך חוסר סבלנות, הם החלו לעבוד אליל נראה לעין. הליכתם על־פי מראה עיניים הייתה עלבון בוטה כלפי יהוה והובילה להריגתם של ”כשלושת אלפי איש” (שמות ל״ב:25–29). כמה שזה טרגי כיום כאשר אחד מעובדי יהוה מקבל החלטות המעידות על חוסר ביטחון ביהוה וביכולת שלו להגשים את מטרותיו!
16. כיצד הושפעו בני ישראל ממראה עיניים?
16 מראה עיניים השפיע לרעה על בני ישראל גם בדרכים אחרות. הם רעדו מפחד לנוכח אויביהם (במדבר י״ג:28, 32; דברים א׳:28). הם גם ערערו על הסמכות שהפקיד אלוהים ביד משה והתלוננו על מר גורלם. מתוך חוסר אמונה הם אפילו העדיפו את מצרים, שהייתה נתונה לשליטת השדים, על פני הארץ המובטחת (במדבר י״ד:1–4; תהלים ק״ו:24). נוכל לתאר לעצמנו עד כמה שיהוה התעצב לנוכח חוסר הכבוד המשווע שגילה עמו כלפי מלכם הסמוי מן העין!
17. על שום מה דחו בני ישראל את הדרכת יהוה בימי שמואל?
17 בימי הנביא שמואל שוב נפלו בני ישראל במלכודת מראה העיניים. הם רצו מלך גלוי לעין. יהוה כבר המחיש להם שהוא מלכם, אבל זה לא הספיק להם כדי להתהלך באמונה (שמואל א׳. ח׳:4–9). ברוב אווילותם, ולרעתם הם, דחו בני ישראל את הדרכתו המושלמת של יהוה והעדיפו במקום זאת להיות ככל הגויים (שמואל א׳. ח׳:19, 20).
18. אילו לקחים נוכל ללמוד באשר לסכנות הטמונות בהתהלכות על־פי מראה עיניים?
18 כעובדי יהוה, אנו מוקירים את הקשר הטוב שלנו עם אלוהים. אנו להוטים ללמוד וליישם בחיינו את הלקחים החשובים הטמונים במאורעות מן העבר (רומים ט״ו:4). כאשר בני ישראל התהלכו על־פי מראה עיניים, הם התעלמו מן העובדה שאלוהים מדריך אותם באמצעות משה. אם לא ניזהר, גם אנו עלולים לשכוח שיהוה אלוהים ומשה הגדול יותר — ישוע המשיח — מדריכים כיום את הקהילה המשיחית (ההתגלות א׳:12–16). עלינו להישמר פן נאמץ לעצמנו צורת חשיבה בלתי רוחנית ביחס לחלק הארצי של ארגון יהוה. גישה כזו מולידה רוח של התלוננות וחוסר הערכה כלפי נציגי יהוה וכלפי המזון הרוחני שמספק ”העבד הנאמן” (מתי כ״ד:45).
הייה נחוש להתהלך על־פי אמונה
19, 20. מה אתה נחוש בדעתך לעשות, ומדוע?
19 ”לא עם בשר ודם מלחמה לנו”, מציין המקרא, ”אלא עם רשויות ושררות, עם מושלי חשכת העולם הזה, עם כוחות רוחניים רעים בשמיים” (אפסים ו׳:12). האויב העיקרי שלנו הוא השטן. הוא שם לו למטרה למוטט את אמונתנו ביהוה, והוא ישתמש בכל אמצעי השכנוע העומדים לרשותו כדי להחליש את נחישותנו לשרת את אלוהים (פטרוס א׳. ה׳:8). מה יעזור לנו לא ללכת שולל אחרי המראה החיצוני של הסדר העולמי של השטן? התשובה היא: להתהלך על־פי אמונה ולא על־פי מראה עיניים! אמונה וביטחון בהבטחותיו של יהוה ישמרו עלינו לבל ’תישבר ספינת אמונתנו’ (טימותיאוס א׳. א׳:19). אם כן, הבה נהיה נחושים בדעתנו להמשיך להתהלך באמונה, תוך ביטחון מלא בברכתו של יהוה. הבה גם נתמיד להתפלל שיהיה בכוחנו להימלט מכל מה שעתיד לקרות בקרוב (לוקס כ״א:36).
20 בעודנו מתהלכים על־פי אמונה ולא על־פי מראה עיניים, יש לנו מופת נעלה. ”המשיח סבל בעדכם”, נאמר במקרא, ”והשאיר לכם מופת כדי שתלכו בעקבותיו” (פטרוס א׳. ב׳:21). במאמר הבא נראה כיצד נוכל להתהלך כדרך שהוא התהלך.
האם אתה זוכר?
• מה למדת מדוגמתם של משה ועשיו לגבי התהלכות על־פי אמונה ולא על־פי מראה עיניים?
• מהו אחד מגורמי המפתח שיעזור לנו להימנע מחומרנות?
• כיצד ההתהלכות באמונה עוזרת לנו לדחות את התפיסה לפיה הקץ עוד רחוק?
• מדוע מסוכן להתהלך על־פי מראה עיניים?
[תמונה בעמוד 17]
משה התהלך באמונה
[תמונה בעמוד 18]
האם בילויים באים אצלך לעתים תכופות על חשבון פעילויות תיאוקרטיות?
[תמונה בעמוד 20]
כיצד לימוד דבר־אלוהים מגן עליך?