התהלך עם אלוהים
”התהלכו בדרך הרוח ולא תמלאו את תאווֹת הבשר” (גלטים ה׳:16).
1. (א) באילו תנאים וכמה זמן התהלך חנוך עם האלוהים? (ב) כמה זמן התהלך נוח עם האלוהים, ואיזו אחריות כבדה רבצה על שכמו?
במקרא נאמר ”ויתהלך חנוך את האלוהים”. הוא התהלך עם אלוהים למרות הדיבור המתועב ומעשי רשעתם של הסובבים אותו, וזאת עד יום מותו בגיל 365 (בראשית ה׳:23, 24; יהודה 14, 15). גם לגבי נוח נאמר כי ”את האלוהים התהלך”. הוא עשה כן ובמקביל גידל ילדים, התמודד עם עולם הנתון להשפעת המלאכים המורדים וצאצאיהם האלימים, ודאג לכל הפרטים הקשורים לבניית התיבה האדירה, הגדולה מכל כלי השיִט בימי קדם. הוא לא חדל להתהלך עם אלוהים גם לאחר המבול, כששוב פרץ מרד ביהוה בבבל. למעשה, נוח התהלך עם אלוהים עד יום מותו, והוא בן 950 (בראשית ו׳:9; ט׳:29).
2. מה פירוש הדבר ’להתהלך’ עם אלוהים?
2 כשנאמר שאנשי אמונה אלה ’התהלכו’ עם אלוהים, המקרא משתמש בלשון השאלה. פירושו של דבר, שהתנהגותם של חנוך ונוח הוכיחה אמונה עזה באלוהים. הם עשו ככל אשר ציווה עליהם יהוה, והתאימו את חייהם לְמה שהיה ידוע להם עליו ממגעיו עם בני־האדם. (השווה דברי־הימים ב׳. ז׳:17.) הם לא הסתפקו בהסכמה רעיונית עם דברי אלוהים ומעשיו, אלא עשו ככל אשר דרש מהם — כמיטב יכולתם כבני־אדם לא מושלמים. לכן על נוח, למשל, נאמר: ”ויעש... ככל אשר ציווה אותו אלוהים” (בראשית ו׳:22). נוח לא חרג מן ההוראות שקיבל, ואף לא התרשל במילוי ההוראות. הוא זכה ליחסי קִרבה עם יהוה. הוא התפלל לאלוהים ללא עכבות והוקיר את הדרכותיו. כך התהלך נוח עם אלוהים. האם אתה נוהג כך?
אורח חיים עקבי
3. מה חשוב מאוד שיעשו כל עובדי אלוהים המוקדשים והטבולים?
3 מלבב לראות אנשים המתחילים להתהלך עם אלוהים. הם נוקטים צעדים חיוביים על־פי רצון אלוהים, וכך מוכיחים אמונה, שבלעדיה לא ניתן להיות רצויים לאלוהים (עברים י״א:6). מה שמחים אנו שבחמש השנים האחרונות, מדי שנה יותר מ־000,320 איש בממוצע הקדישו את חייהם ליהוה וסימלו זאת בטבילה במים! אבל חשוב שכולנו, הם וגם אנחנו, נתמיד להתהלך עם אלוהים (מתי כ״ד:13; ההתגלות ב׳:10).
4. מדוע רוב בני ישראל שיצאו ממצרים לא נכנסו אל הארץ המובטחת, אף־על־פי שגילו אמונה מסוימת?
4 בימי משה, כל משפחה בעם ישראל היתה זקוקה לאמונה כדי לחגוג את הפסח במצרים ולהתיז את הדם על מזוזות הבית והמשקוף (שמות י״ב:1–28). למרות זאת, היו שנתערערה אמונתם בראותם את צבאות פרעה דולקים אחריהם בים סוף (שמות י״ד:9–12). מן הכתוב בתהלים ק״ו:12 עולה שלאחר שהם עברו בבטחה בחרבה וראו את תהומות הים מטביעים את צבא מצרים, שוב ’האמינו בדבריו [של יהוה]’. אך כעבור זמן קצר, בהיותם במדבר, החלו בני ישראל להתלונן בעניין מי השתייה, המזון והמשגיחים. עשרה מתוך שנים־עשר המרגלים, ששבו מן הארץ המובטחת, הוציאו דיבתה רעה וזרעו פחד בלב בני העם. בנסיבות אלה, ככתוב בתהלים ק״ו:24, הללו ”לא האמינו לדברו [של אלוהים]”. הם רצו לשוב מצריימה (במדבר י״ד:1–4). אמונתם ניעורה לחיים רק לנוכח התגלויות פלאיות של גבורת אלוהים. הם לא התהלכו עם אלוהים, ולכן לא נכנסו אל הארץ המובטחת (תהלים צ״ה:10, 11).
5. כיצד קורינתים ב׳. י״ג:5 ומשלי ג׳:5, 6 קשורים לנושא להתהלך עם אלוהים?
5 המקרא קורא לנו: ”נסו את עצמכם אם עומדים אתם באמונה, בחנו את עצמכם” (קורינתים ב׳. י״ג:5). עמידה ”באמונה” פירושה דבקות בעיקרי האמונה המשיחיים. חיוני שנעשה כן אם ברצוננו להתהלך עם אלוהים כל ימי חיינו. כדי להתהלך עם אלוהים עלינו גם לגלות אמונה, ולבטוח ביהוה בכל לבנו (משלי ג׳:5, 6). מלכודות רבות עלולות ללכוד את מי שאינם עושים כן. להלן מספר דוגמאות.
התרחק ממלכודת הביטחון העצמי המופרז
6. מה ידוע לכל המשיחיים לגבי זנות וניאוף, ומהי דעתם בנידון?
6 כל מי שלמדו את המקרא, הקדישו את חייהם ליהוה ונטבלו, יודעים שדבר־אלוהים מגנה זנות וניאוף (תסלוניקים א׳. ד׳:1–3; עברים י״ג:4). הללו מסכימים שכך ראוי. בכוונתם לחיות לפי עיקרון זה. ברם, אי־מוסריות מינית עודנה אחת המלכודות המוצלחות ביותר של השטן. מדוע?
7. בערבות מואב, כיצד הסתבכו במודע גברי ישראל בהתנהגות פסולה?
7 מי שהסתבכו באי־מוסריות מינית אולי לא התכוונו מלכתחילה לעשות כן. אפשר שכך קרה לבני ישראל בערבות מואב. ייתכן שגברי ישראל שקצו בחיי המדבר, ראו תחילה במואביות ובמדייניות שפיתו אותם, נשים ידידותיות ומכניסות אורחים. אך מה אירע כשנענו להזמנתן להתרועע עם עובדי הבעל שאינם עובדי יהוה? וכשהתרועעו עם אנשים שהרשו לבנותיהם (אפילו בנות למשפחות מכובדות) לקיים יחסי־מין עם גברים ללא נישואין? משהחלה חברת הנשים לקסום לגברים ממחנה ישראל, הם התפתו לעשות דברים פסולים במודע ושילמו על כך בחייהם (במדבר כ״ב:1; כ״ה:1–15; ל״א:16; ההתגלות ב׳:14).
8. מה עלול לגרום לפרט להסתבך כיום באי־מוסריות מינית?
8 מה עלול לגרום לפרט ליפול למלכודת דומה כיום? גם אם הוא מודע לחומרת החטא שבאי־מוסריות מינית, אם יגלה ביטחון עצמי מופרז יהיה ער לסכנה, הוא עלול להסתבך במצב, שהפיתוי לעשות את הרע יגבר על ההיגיון (משלי ז׳:6–9, 21, 22; י״ד:16).
9. אילו אזהרות מקראיות יכולות להגן עלינו מפני אי־מוסריות?
9 דבר־אלוהים מזהירנו חד־משמעית לבל נתעה ונחשוב שאנו כה חזקים, שחברה רעה לא תשחית את מידותינו. צפייה בתוכניות טלוויזיה המציגות את חייהם של אנשים לא־מוסריים, ועיון בכתבי עת המעוררים תשוקות לא־מוסריות, הם חלק מהתרועעות זו (קורינתים א׳. י׳:11, 12; ט״ו:33). אפילו התרועעות עם אחים לאמונה בנסיבות בלתי הולמות עלולה להוביל לבעיות רציניות. המשיכה בין המינים עזה. לפיכך, מתוך דאגה אוהבת, מזהיר ארגון יהוה מפני התבודדות מוחלטת עם בן המין השני, שאינו בן־זוגנו לנישואין או שאינו בן משפחה. אם ברצוננו להתהלך עם אלוהים, עלינו להתרחק ממלכודת הביטחון העצמי המופרז ולשעות לאזהרותיו (תהלים פ״ה:9).
אל תניח לחרדת אדם לגבור עליך
10. כיצד ”חרדת אדם” מהווה מוקש?
10 סכנה נוספת מוזכרת במשלי כ״ט:25. שם נאמר: ”חרדת אדם יתן מוקש”. הצייד נעזר בדרך כלל במוקש או במלכודת העשויה מלולאת חבל המתהדקת על צוואר בעל־החיים או בחבלים הכובלים את רגליו (איוב י״ח:8–11). בדומה לכך, חרדת אדם עלולה להגביל את חופש הדיבור של הפרט; למנוע ממנו להתנהג כרצון אלוהים. זה אך טבעי לרצות לשאת חן בעיני הזולת. כמו־כן, התעלמות מדעתם של האחרים אינה משיחית. לכן דרוש איזון. אדם אכן יפול בפח אם בשל החשש מפני תגובות האנשים, יעשה את הרע בעיני אלוהים או יימנע מלמלא אחר מצוות אלוהים שבדברו.
11. (א) מה יגן על הפרט מפני חרדת אדם? (ב) כיצד עזר יהוה למשרתיו שנתקפו חרדת אדם?
11 לא התכונות הטבועות באדם מגינות עליו מפני מלכודת זו, אלא ’ביטחונו ביהוה’ (משלי כ״ט:25). הבוטח ביהוה יוכל להיות אמיץ ונאמן, גם אם הוא ביישן מטבעו. כל עוד השטן מפעיל עלינו לחצים מכל עבר בסדר־הדברים שלו, עלינו לעמוד על המשמר פן ניפול במלכודת של חרדת אדם. אליהו הנביא אומנם שירת באומץ שנים רבות, אך כאשר איימה איזבל על חייו, נתמלא פחד ונמלט (מלכים א׳. י״ט:2–18). אחוז חרדה, הכחיש השליח פטרוס בשעת לחץ שהוא מכיר את ישוע המשיח; כעבור שנים, מתוך פחד פעל בניגוד לאמונתו (מרקוס י״ד:66–71; גלטים ב׳:11, 12). אולם, אליהו וגם פטרוס זכו לעזרה רוחנית, ובביטחון ביהוה המשיכו לשרתו כרצוי בעיניו.
12. אילו דוגמאות בנות־זמננו מראות כיצד היו שלא הניחו לחרדת אדם לעצור בעדם מלעשות את הרצוי בעיני אלוהים?
12 גם רבים מעובדי יהוה בימינו למדו כיצד לא ליפול במלכודת חרדת האדם. עֵדה צעירה בגִייַנָה הודתה: ”המלחמה שלא להיכנע ללחץ החברתי בבית־הספר היא עזה”. והוסיפה: ”ועזה היא גם אמונתי ביהוה”. כשלעג לה המורֶה על אמונתה לפני הכיתה כולה, התפללה בלבה ליהוה. לאחר מכן, בהיותה עם המורה ביחידות, בישרה לו בטקט. צעיר אחר שלמד את דרישות יהוה, ביקר בעיירת הולדתו שבבנין. הוא היה נחוש בדעתו להיפטר מאליל שאביו הכין עבורו. הצעיר ידע שהפסל חסר חיים, ולא פחד ממנו, אך הוא גם ידע שתושבי הכפר יזעמו על כך ויבקשו להמיתו. הוא התפלל ליהוה, ואז באחד הלילות לקח את הפסל אל הערבה ונפטר ממנו. (השווה שופטים ו׳:27–31.) אשה אחת ברפובליקה הדומיניקנית החלה לשרת את יהוה, אך בעלה תבע ממנה לבחור בינו ובין יהוה. הוא איים להתגרש ממנה. האם היא נבהלה ונטשה את אמונתה? היא השיבה: ”לוּ היה מדובר בבגידה, הייתי מתביישת, אך אני לא מתביישת לשרת את יהוה אלוהים!” היא התהלכה עם אלוהים, ועם הזמן גם בעלה הצטרף אליה בעשיית רצון יהוה. אם נשים את מלוא ביטחוננו באבינו השמימי, נוכל גם אנו לגבור על חרדת אדם. חרדה זו לא תוכל לעצור בעדנו מלעשות את שאנו יודעים כי הוא רצוי בעיני יהוה.
אל תמעיט בחשיבות העצות
13. מפני איזו מלכודת מזהירנו הכתוב בטימותיאוס א׳. ו׳:9?
13 יש מלכודות שציידים טומנים לכל בעל־חיים העובר במקרה במקום מסוים, ואילו מלכודות אחרות מושכות את החיות על־ידי פתיונות מפתים. עבור רבים, העושר הוא פתיון (מתי י״ג:22). המקרא מעודדנו בטימותיאוס א׳. ו׳:8, 9 להסתפק במזון ובגדים. הוא אף מזהיר: ”השואפים להתעשר נלכדים בניסיון ובמלכודת וברוב תאוות אוויליות ומזיקות, המורידות את האדם אלי הרס ואבדון”.
14. (א) מה עלול למנוע מן הפרט לייחס לעצמו את העצה להסתפק במזון ובגדים? (ב) כיצד הגדרה מוטעית של העושר גורמת לפרט להקל ראש באזהרה שבטימותיאוס א׳. ו׳:9? (ג) כיצד עלולה ”תאוות העיניים” לגרום לאנשים להיות עיוורים לסכנה האורבת להם?
14 חרף אזהרה זו, רבים נופלים בפח משום שאינם מייחסים עצה זו לעצמם. מדוע? יש שהגאווה דוחפת אותם לדבוק בעקשנות באורח־חיים שאין בו הסתפקות ב”מזון ובגדים” כהמלצת המקרא. הם דבקים באורח־חיים המחייב יותר מכך. יש שמקלים ראש באזהרת המקרא, משום שמבחינתם עושר הוא מה שיש לעשירים מאוד. המקרא קובע בפשטות שהשאיפה להתעשר היא ההיפך מהסתפקות במזון ובגדים. (השווה עברים י״ג:5.) שמא ”תאוות העיניים” — התאווה להשיג את הנכסים שרואים, אפילו על־חשבון יעדים רוחניים — גורמת להם לדחוק למקום מִשני את הקשור בעבודת אלוהים האמיתית? (יוחנן א׳. ב׳:15–17; חגי א׳:2–8) מאושרים בהרבה הם מי שאכן שועים לעצת המקרא והופכים את שירות יהוה למרכז חייהם! הללו מתהלכים עם אלוהים!
התמודדות בְּהצלחה עם דאגות החיים
15. אילו מצבים מדאיגים רבים מעובדי יהוה כיום ובצדק, ומאיזו מלכודת עלינו להישמר כשאנו נתונים בלחצים אלה?
15 הדאגות הכרוכות בהשגת צורכי המחיה שכיחות מהשאיפה להתעשר. לרבים מעובדי יהוה נכסים מינימליים. הם עמלים שעות ארוכות ובקושי משיגים מעט מזון לאותו יום, קורת גג לַלילה למשפחתם וביגוד בסיסי. אחרים מתמודדים עם הבעיות הכרוכות בחולי או בזִקנה, בין שהם הסובלים מכך ובין שבני־משפחתם. מה קל להניח לנסיבות שכאלה להחניק כל עניין רוחני בחייהם! (מתי י״ג:22).
16. כיצד יהוה עוזר לנו להתמודד עם לחצי החיים?
16 באהבתו, מספר לנו יהוה על ההקלה שנזכה לה תחת מלכות המשיח (תהלים ע״ב:1–4, 16; ישעיהו כ״ה:7, 8). הוא גם עוזר לנו להתמודד כבר עתה עם לחצי החיים בייעצו לנו לשמור על סדר־עדיפויות נכון (מתי ד׳:4; ו׳:25–34). יהוה מחזק את ידינו בספרו לנו על העזרה שהושיט למשרתיו בימי קדם (ירמיהו ל״ז:21; יעקב ה׳:11). הוא מאמץ את ידינו בַּידיעה שחרף כל צרה שתבוא עלינו, אהבתו כלפי עבדיו הנאמנים אינה משתנה (רומים ח׳:35–39). יהוה מכריז למי ששם בו את מבטחו: ”לא ארפך ולא אעזבך” (עברים י״ג:5).
17. ציין דוגמאות של אנשים שהצליחו להתהלך עם אלוהים חרף מחסורם הקשה.
17 משיחיים אמיתיים אוזרים עוז מידיעה זו. הם מתהלכים עם אלוהים ואינם פונים לדרכי העולם. עניים בארצות רבות אימצו לעצמם את השקפת העולם, שלפיה אם לקחת ממי שיש לו כדי להאכיל את משפחתך, לא גנבת. אך המתהלכים באמונה פוסלים השקפה זו. שביעות רצונו של אלוהים חשובה להם מכל, והם סומכים על אלוהים שיגמול להם על יושרם (משלי ל׳:8, 9; קורינתים א׳. י׳:13; עברים י״ג:18). אלמנה בהודו נוכחה שבעזרת נכונות לעבוד ותושייה ניתן להסתדר. היא לא התרעמה על מר גורלה, אלא היתה מודעת לכך שאם תבקש תחילה את מלכות אלוהים ואת צדקתו, יברך יהוה את מאמציה להשיג את צורכי המחיה עבורה ועבור בנה (מתי ו׳:33, 34). אלפים רבים ברחבי העולם מוכיחים, חרף מחסורם, שיהוה הוא מצודתם ושהם חוסים בו (תהלים צ״א:2). האם זה נכון גם לגביך?
18. בזכות מה לא ניפול במלכודות של עולם השטן?
18 כל עוד אנו חיים בסדר־הדברים הנוכחי, ניאלץ להיזהר מפני מלכודות (יוחנן א׳. ה׳:19). המקרא חושף בפנינו מלכודות אלה, ומלמדנו להיזהר מהן. אוהבי יהוה כנים החוששים להסב לו מורת רוח, יוכלו להתמודד בהצלחה עם מלכודות אלה. אם ’יתהלכו על־פי הרוח’, לא ייסחפו לדרכי העולם (גלטים ה׳:16–25). תוחלתם הנפלאה של כל ההופכים את הקשר שלהם עם יהוה למרכז חייהם היא להתהלך עם אלוהים ולזכות ליחסים הדוקים עימו לעד (תהלים כ״ה:14).
מהי תשובתך?
◻ כיצד הביטחון העצמי המופרז מהווה מלכודת?
◻ מה יכול להגן עלינו פן תגבר עלינו חרדת אדם?
◻ מה עלול לגרום לנו שלא לייחס לעצמנו את האזהרה מפני השאיפה להתעשר?
◻ בעזרת מה לא ניפול במלכודת דאגות החיים?
[תמונה בעמודים 16, 17]
רבים מתהלכים עם אלוהים כל ימי חייהם