היתרונות שביראת האל האמיתי
”אני יהוה אלוהיך מלמדך להועיל, מדריכך בדרך תלך” (ישעיהו מ״ח:17).
1. אילו אסונות ניתן היה למנוע בעזרת יראת אלהים?
לו היה האדם הראשון מטפח יראת אלהים, הדבר יכול היה לעצור בעדו מלבצע את החטא, שהוביל למותו הנצחי ולאלפי שנות צער ליוצאי־חלציו. לו עם־ישראל הקדום היה שומע לעצת יהוה לירוא ולאהוב אותו, לא היה נלקח בשבי לבבל, לא היה דוחה את בן־אלהים ואשמת־דמו אף לא היתה רובצת עליו. אם העולם כיום היה ירא את אלהים, לא היתה כל שחיתות בממשלות או בעסקים, לא היו פשע ומלחמות (משלי ג׳:7).
2. למרות התנאים השוררים בעולם הסובב אותנו, מדוע עלינו לטפח יראת יהוה?
2 אולם, על־אף מעשי העולם הסובב אותנו, אנו כיחידים, כמשפחות וכקהילות של משרתי יהוה, יכולים להפיק תועלת מטיפוחה של יראת האל האמיתי. הדבר עולה בקנה אחד עם התזכורת שנתן משה לעם־ישראל: ”מה יהוה שואל מעימך כי אם ליראה את יהוה אלוהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את יהוה אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך; לשמור את מצווֹת יהוה... לטוב לך?” (דברים י׳:12, 13) מה הם כמה מן היתרונות, אשר להם אנו זוכים ביראנו את יהוה, האל האמיתי?
חוכמה — יקרה מפז
3. (א) מהו היתרון העיקרי שבו נוכל לזכות? (ב) מהי משמעות הכתוב בתהלים קי״א:10?
3 היתרון העיקרי הנו חוכמת אמת. תהלים קי״א:10 מצהיר: ”ראשית חוכמה יראת יהוה”. מה פירוש הדבר? חוכמה היא היכולת להשתמש בידע בהצלחה כדי לפתור בעיות, להדוף סכנה ולהשיג יעדים מסוימים. היא כוללת כושר־שיפוט בריא. הראשית, ההתחלה והיסוד של חוכמה זו, הם יראת יהוה. מדוע? משום שכל הבריאה הינה מעשי ידיו. היא תלויה בו. הוא לא חנן את האנושות ביכולת לתכנן את צעדיה בהצלחה ללא הדרכתו, אלא בחופש בחירה (יהושע כ״ד:15; ירמיהו י׳:23). רק אם נכיר בעובדות החיים הבסיסיות הללו ונחיה בתואם עימן, נוכל להצליח בטווח הארוך. אם ידיעותינו על יהוה מעניקות לנו אמונה איתנה, כי רצון אלהים הוא ערובה להצלחה, ושהבטחתו ויכולתו לגמול על נאמנות הן בטוחות, אזי יראת אלהים עתידה להניענו לנהוג בתבונה (משלי ג׳:21–26; עברים י״א:6).
4, 5. (א) מדוע ההשכלה שרכש צעיר באוניברסיטה הותירה אותו ללא חוכמת אמת? (ב) כיצד רכשו גבר זה ורעייתו חוכמת אמת, וכיצד שינה הדבר את חייהם?
4 תן דעתך לדוגמה. לפני כמה עשרות שנים, צעיר אחד למד באוניברסיטת סֶסְקֶצֶ’ווַן שבקנדה. תוכנית־הלימודים כללה שיעורי ביולוגיה, שבהם למד את האבולוציה. עם תום לימודיו, התמחה בפיסיקה גרעינית וקיבל מלגה להמשך לימודיו באוניברסיטת טורונטו. במהלך לימודיו, גילה ראיות נפלאות לקיומם של סדר ותכנון במבנה האטום. אך לא זכה לתשובות לשאלות: מי תכנן כל אלה? מתי? מדוע? ללא התשובות הללו, היכול היה להשתמש בידע שלו בחוכמה, בעולם שהיה שרוי אותה עת במלחמה? מה אמור היה להדריך אותו? לאומנות? השאיפה לתמורה חומרית? האם אכן רכש חוכמת אמת?
5 זמן קצר לאחר תום לימודיו, צעיר זה ורעייתו החלו ללמוד את המקרא עם עדי־יהוה. דבר־אלהים עצמו החל לספק להם את התשובות שנעדרו מהם בעבר. הם למדו להכיר את יהוה אלהים, הבורא. בשיעוריהם על משה בים־סוף ועל דניאל ורעיו בבבל, למדו עד כמה חשוב לירוא את אלהים ולא לחרוד מפני האדם (שמות י״ד:10–31; דניאל ג׳:8–30). יראת אלהים זו המלווה באהבה אמיתית אליו, החלה להניעם. עד מהרה כל מהלך חייהם נשתנה. סוף־סוף, הכיר צעיר זה את האחד אשר את מלאכת כפיו למד בביולוגיה. הוא החל להבין את מטרתו של האחד שחוכמתו השתקפה בלימודי הפיסיקה שלו. במקום לנצל את הידע שלו ליצירת כלים שישמידו את רעיו בני־האדם, הוא ורעייתו רצו לעזור לאחרים לאהוב את אלהים ואת הזולת. הם החלו בשירות־המלא כמכריזי מלכות אלהים. מאוחר יותר, למדו בבית־ספר גלעד של חברת המצפה ונשלחו כשליחים.
6. אם נטפח חוכמה הטמונה ביראת יהוה, מאילו עיסוקים לטווח־הקצר נימנע, ומה נעשה במקום זאת?
6 כמובן, לא הכל יכולים להיות שליחים. אך, כולנו יכולים ליהנות מהחוכמה הטמונה ביראת יהוה. אם נטפח חוכמה זו, לא נתעמק בלהיטות בלימוד פילוסופיות אנוש, שלמעשה אינן אלא משערות מהי משמעות החיים. נקדיש את עצמנו ללימוד המקרא, שבהשראת מקור החיים, יהוה אלהים, זה שיכול להעניק לנו חיי־נצח (תהלים ל״ו:10; קולוסים ב׳:8). במקום להשתעבד למערכת המסחרית שאף היא עומדת על סף התמוטטות, נישמע לעצת יהוה להסתפק במזון ובקורת־גג, ונהפוך את יחסינו עם אלהים לדבר החשוב ביותר בחיינו (טימותיאוס א׳. ו׳:8–12). במקום לנהוג כאילו עתידנו תלוי בהשגת מעמד כלכלי טוב בעולם, נבטח בדבר־אלהים האומר לנו שהעולם עובר עם תאוותיו, אך העושה את רצון אלהים עומד לעד (יוחנן א׳. ב׳:17).
7. (א) כיצד עוזר לנו משלי ט״ז:16 לאמץ משמעות מאוזנת של ערכים? (ב) איזה גמול נובע מהפיכת רצון אלהים לדבר המרכזי בחיינו?
7 משלי ט״ז:16 מעודדנו בהצהירו בכנות: ”קנֹה חוכמה [החוכמה שראשיתה יראת יהוה] מה טוב מחרוץ [מזהב]! וקנות בינה נבחר מכסף”. חוכמה ובינה אלה עתידות להניענו להפוך את עשיית רצון אלהים לדבר המרכזי בחיינו. ומהי הפעילות שאלהים הפקיד ביד עדיו בתקופה זו בתולדות האנושות? בשורה על המלכות והגשת עזרה לאנשים ישרי־לב להיעשות לתלמידיו האמיתיים של ישוע המשיח (מתי כ״ד:14; כ״ח:19, 20). פעילות זו מניבה גמול של סיפוק אמיתי ואושר רב. אם כן, מסיבה מוצדקת המקרא אומר: ”אשרי אדם מצא חוכמה” (משלי ג׳:13).
אמצעי־הגנה מפני הרע
8. (א) ציין את היתרון השני הנובע מיראת אלהים. (ב) מהו הרע שמפניו עלינו להישמר? (ג) כיצד יראת אלהים הופכת לכוח מניע רב־עוצמה?
8 יתרון שני הנובע מיראת אלהים הוא שבאמצעותה אנו מוגנים מעשיית הרע. אלה המגלים כבוד עמוק לאלהים אינם מחליטים עבור עצמם מה טוב ומה רע. אין הם רואים רע בדבר שהוא טוב בעיני אלהים, ואף אינם רואים טוב במה שרע בעיני אלהים (תהלים ל״ז:1, 27; ישעיהו ה׳:20, 21). יתר־על־כן, אדם שיראת אלהים מניעה אותו אינו מסתפק בידיעה של מה טוב ומה רע בעיני יהוה. אדם כזה אוהב את אשר יהוה אוהב ושונא את אשר יהוה שונא. כתוצאה מכך, הוא פועל בתואם עם ערכי אלהים. לפיכך, במשלי ט״ז:6 כתוב, ”ביראת יהוה סור מרע”. יראת אלהים מעין זו הופכת לכוח מניע רב־עוצמה, המבצע את אשר האדם אינו מסוגל לעשות בכוחות עצמו.
9. כיצד רצון עז שלא להסב מורת־רוח ליהוה השפיע על אשה ממקסיקו, ותוך איזו תוצאה?
9 גם אם האדם רק מתחיל לפתח יראת אלהים, ביכולתה לחזקו ולמנוע ממנו לעשות דבר־מה, שהוא עלול להתחרט עליו כל ימי חייו. למשל, אשה הרה ממקסיקו שאלה עדת־יהוה בנוגע להפלות. העדה קראה מספר פסוקים באוזני האשה ואז הסבירה: ”בעיני הבורא החיים יקרים מאוד, אפילו חייהם של אלה שטרם נולדו” (שמות כ״א:22, 23; תהלים קל״ט:13–16). בדיקה רפואית העלתה שתינוקה עלול להיוולד בעל מום. אולם כעת, כשהמניע שלה הוא מה שלמדה מדבר־אלהים, החליטה האשה ללדת את תינוקה. רופאה סירב לשוב לראותה ובעלה איים לעוזבה, אך היא היתה נחושה בדעתה. כשהגיע המועד, היא ילדה בת — יפה, בריאה ושלימה. אסירת־תודה, חיפשה את העדים, והם החלו ללמוד עימה את דבר־אלהים. תוך שנה, נטבלו היא ובעלה. כעבור שנים מספר, בכינוס מחוזי, שמחו לפגוש את העדה ששוחחה עם האשה לראשונה, והציגו בפניה את בתם החמודה בת הארבע. כבוד הולם כלפי אלהים ורצון עז שלא להסב לו מורת־רוח, אכן משפיעים עמוקות על חיי הפרט.
10. מאילו מעשים פסולים יראת אלהים מחזקת אנשים להשתחרר?
10 יראת אלהים מחזקת אותנו מפני מגוון רב של מעשים פסולים (קורינתים ב׳. ז׳:1). כשמטפחים אותה כיאות, היא יכולה לעזור לפרט לחדול מחטאים נסתרים, הידועים רק לו וליהוה. ביכולתה לסייע לו להינתק מכבלי ההתמכרות לאלכוהול ולסמים. אדם מדרום־אפריקה שלשעבר היה מכור לסמים, מסביר: ”ככל שהוספתי לרכוש ידע על אלהים, כך פיתחתי יראה שמא אפגע בו או אעורר את מורת־רוחו. ידעתי שהוא צופה בי, והשתוקקתי לשאת חן בעיניו. הדבר הניעני להשמיד את הסמים שהיו ברשותי, השלכתי אותם לאסלה והורדתי את המים”. יראת אלהים עזרה לאלפים נוספים בדרכים דומות (משלי ה׳:21; ט״ו:3).
הגנה מפני חרדת אדם
11. מפני איזו מלכודת נפוצה עשויה יראת יהוה בריאה להגן עלינו?
11 יראת אלהים בריאה אף מגינה עלינו מפני חרדת אדם. מרבית האנשים סובלים במידה זו או אחרת מחרדת אדם. אפילו שליחי ישוע המשיח נטשוהו ונפוצו כאשר החיילים תפסוהו בגן גת־שמנים. מאוחר יותר, בחצר הכהן הגדול, תוך איבוד־עשתונות ובהיותו אחוז פחד, התכחש פטרוס לישוע והכחיש את עצם היותו אחד מתלמידיו (מרקוס י״ד:48–50, 66–72; יוחנן י״ח:15–27). אך, התלמידים זכו לעזרה לשוב לאיזון הרוחני שלהם. לעומת זאת, בימי המלך יהויקים, הפחד גבר על אוריהו בן־שמעיהו עד כי נטש את שירותו כנביא יהוה ונמלט מהארץ, אך למרות הכל נתפס והומת (ירמיהו כ״ו:20–23).
12. (א) על איזו הגנה מפני חרדת אדם מצביע משלי כ״ט:25? (ב) כיצד ניתן לפתח ביטחון באלהים?
12 מה יכול לעזור לאדם להתגבר על הפחד שלו מפני בני־אדם? לאחר האזהרה כי ”חרדת אדם יתן מוקש”, משלי כ״ט:25 מוסיף: ”ובוטח ביהוה ישוגב”. המפתח הוא ביטחון ביהוה. ביטחון זה מבוסס על ידע ועל ניסיון. בלומדנו את דבר יהוה, אנו רואים עדות לצדקת דרכיו. אנו לומדים להכיר מאורעות המשקפים את אמינותו, את ודאות התגשמותן של הבטחותיו (לרבות תחיית־המתים), את אהבתו ואת כוחו הנשגב. אזי, כשאנו פועלים בתואם עם ידע זה, כשאנו עושים את הדברים שיהוה מורה לעשות ודוחים בתקיפות את הדברים שמפניהם הוא מזהיר, אנו מתחילים לחוש על בשרנו את דאגתו האוהבת ואת אמינותו. אנו רואים אישית את העדות לכוחו הפועל כדי להשלים את רצונו. בטחוננו בו גדל, ועימו גדלים גם אהבתנו כלפיו ורצוננו הכן להימנע מלהסב לו מורת־רוח. ביטחון זה נבנה על יסוד איתן. הוא משמש כמעוז נגד חרדת אדם.
13. כיצד יראת אלהים יכולה לעזור לנו בעבודתנו החילונית, בבית ובבית־הספר?
13 בטחוננו ביהוה יחד עם יראת אלהים, יעניקו לנו נחישות־דעת לעשות את הישר, במקרה שמעביד מאיים עלינו שיפטר אותנו אם נסרב לקיים נוהלים עסקיים מפוקפקים. (השווה מיכה ו׳:11, 12.) יראת אלהים זו מאפשרת לאלפים רבים של משיחיים להתמיד בעבודת־האלהים האמיתית לנוכח התנגדות מצד בני־משפחה לא־מאמינים. היא אף מפיחה בצעירים הלומדים בבית־הספר את האומץ להזדהות כעדי־יהוה, ומעניקה להם כוח להתמודד עם הזלזול של חברי כיתתם כלפי ערכי המקרא. לפיכך, עדה בגיל העשר’ה אמרה: ”דעתם אינה חשובה כלל. דעתו של יהוה היא החשובה”.
14. כיצד יכולים משרתי יהוה לצאת מנצחים, כאשר חייהם נתונים בסכנה?
14 אמונה זו מחזקת משיחיים אמיתיים לדבוק בחוזקה בדרכי יהוה, גם כאשר חייהם נתונים בסכנה. הם יודעים שעליהם לצפות לרדיפות מהעולם. הם מבינים שהשליחים הולקו ושישוע המשיח עצמו הוכה והוצא להורג על־ידי אנשי רשע (מרקוס י״ד:65; ט״ו:15–39; מעשי־השליחים ה׳:40; השווה דניאל ג׳:16–18). אך, משרתי יהוה מלאי ביטחון בכך שביכולתו להעניק להם את העוז להחזיק מעמד; שבעזרת יהוה הם יכולים לצאת מנצחים; שיהוה לא יכזיב אלא יגמול לנאמנים — במקרה הצורך אף על־ידי תחייה בעולמו החדש. אהבתם לאלהים יחד עם יראתם אותו, מהוות דחף עז עבורם להימנע מכל אשר יסב לו מורת־רוח.
15. מה איפשר לעדי־יהוה לשמור על נאמנותם במחנות־ריכוז נאציים?
15 מניע זה איפשר לעדי־יהוה לעמוד בפני זוועות מחנות־הריכוז הנאציים במרוצת שנות ה־30’ וה־40’ של המאה הנוכחית. הם אימצו ללבם את עצת ישוע המופיעה בלוקס י״ב:4, 5: ”אני אומר לכם, ידידַי, אל תפחדו מן ההורגים את הגוף שאחרי כן לא נותר להם לעשות דבר. אבל אזהיר אתכם מפני מי לירוא: יִיראו ממי שסמכות בידו להרוג ואחרי כן להשליך לגיהינום. כן, אומר אני לכם, מפניו יִיראו”. לפיכך, גוסטאב אושנר, עֵד שהיה במחנה־הריכוז זאקסנהאוזן, כתב מאוחר יותר: ”קציני האס־אס ירו באוגוסט דיקמן ואיימו לירות גם בנו, אם לא נחתום על מסמך התכחשות לאמונתנו. איש מאיתנו לא חתם. חרדנו יותר מאי־שביעות רצונו של יהוה מאשר מהכדורים שברוביהם”. חרדת אדם מובילה לפשרנות, אך יראת אלהים גורמת לאדם להיות נחוש בדעתו לעשות את הישר.
הצלת חיים
16. מה איפשר לנוח שלא לסטות מן המסלול, שנה אחר שנה, עד בוא המבול, ומה היתה התוצאה עבורו ועבור בני־משפחתו?
16 נוח חי בתקופת אחרית הימים של העולם שקדם למבול. יהוה גמר אומר להשמיד את העולם המרושע של העת ההיא עקב רוע האדם. אולם, עד אז, חי נוח בעולם שהיה מלא חמס, אי־מוסריות משוועת ואדישות כלפי רצון אלהים. חרף היות נוח מטיף צדק, ”לא שמו־לב, עד כי בא המבול וסחף את כולם” (מתי כ״ד:39, ע״ח). אך, נוח לא נרתע מן המלאכה שהטיל עליו אלהים. הוא עשה ”ככל אשר ציווה אותו אלהים. כן עשה” (בראשית ו׳:22). מה שמר על נוח שלא לסטות מן המסלול, שנה אחר שנה, עד בוא המבול? עברים י״א:7 משיב: ”מתוך אמונה בנה נוח תיבה להצלת ביתו, בהיותו ירא אחרי שהוזהר על דברים אשר עוד לא נראו”. כתוצאה מכך, הוא ואשתו ובניו ונשותיהם ניצלו מן המבול.
17. (א) בלי להתחשב במה שעושה העולם הסובב אותנו, מה עלינו לעשות? (ב) מדוע יראי אלהים הם באמת אנשים מאושרים?
17 אנו חיים בתקופה, שבמובנים רבים דומה לימי נוח (לוקס י״ז:26, 27). אזהרה שוב מהדהדת. הכתוב בהתגלות י״ד:6, 7 מספר לנו על מלאך המעופף באמצע השמים וקורא לאנשים מכל אומה, שבט ולשון: ”יִיראו את אלהים ותנו לו כבוד”. יעשה אשר יעשה העולם הסובב אותנו, היענה לדברים אלה, והושט הזמנה זו גם לאחרים. כנוח, פעל תוך אמונה וגלה יראת אלהים. בעשותך כן תוכל להציל את חייך ואת חייהם של רבים אחרים. כשאנו מהרהרים ביתרונות שמהם נהנים יראי האל האמיתי, לא נותר לנו אלא להיות תמימי־דעים עם דבריו שבהשראה של מחבר־התהלים, ששר: ”אשרי איש ירא את יהוה במצוותיו חפץ מאוד” (תהלים קי״ב:1).
(מקור המאמר: 1995/3/15)
כיצד תשיב?
◻ מה הם כמה יתרונות בולטים הנובעים מיראת אלהים?
◻ כיצד יכולה חוכמה הטמונה ביראת אלהים להגן עלינו?
◻ מדוע יראת אלהים גורמת לנו לסור מרע?
◻ כיצד מגינה עלינו יראת אלהים מפני חרדת אדם?
◻ אילו השלכות יש ליראת אלהים על תקוות חיינו לעתיד?
[תמונות בעמודים 30, 31]
”אשרי איש ירא את יהוה במצוותיו חפץ מאוד” (תהלים קי״ב:1).