ירא את יהוה ופאר את שמו הקדוש
”מי לא ייראך, יהוה, ולא יתן כבוד לשמך? כי אתה לבדך קדוש”. — ההתגלות ט״ו:4.
1, 2. (א) כיצד ’פתח יהוה את ארובות השמים’ במהלך שנת 1991? (ב) מה הניע שליח נאמן אחד לייעץ למאזיניו: ”יראו את יהוה”? (ראה גם ספר־השנה של עדי־יהוה ל־1991 [בלועזית], עמודים 187–189.)
יהוה הבטיח: ”אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד־בלי־די”. (מלאכי ג׳:10) ניתן למצוא כי מלים אלה מתממשות שוב ושוב אצל עדי־יהוה בימים אלה. למשל, ההתלהבות שהציפו את עדי־יהוה המקומיים ואת אלה שביקרו מארצות אחרות, בהתרועעותם המשיחית בכינוסים המיוחדים שנערכו במרוצת שנת־השירות 1991 ברחבי העולם — החל בכינוסים בנושא ”השפה הברורה” שהתקיימו בבואנוס־איירס בדרום־אמריקה; במנילה, בטאייפה ובבנגקוק במזרח הרחוק; וכלה בכינוסים בנושא ”שוחרי חירות” שנערכו בבוּדַפשט, בפראג ובזַגרֶב (ב־16 עד 18 באוגוסט) במזרח־אירופה.
2 איזו שמחה היתה זו לנציגים מארצות אחרות לפגוש בכינוסים אלה עדים שהוכיחו נאמנות משך שנים רבות! למשל, בבנגקוק, פרנק דיוּוַר — שהיה פעם המבשר היחיד בתאילנד — סיפר על 58 שנות שירותו כשליח. פעילותו הקיפה מאיים נידחים באוקינוס השקט ועד ארצות שונות בדרום־מזרח אסיה, ואפילו בתוך סין. הוא נאלץ להתמודד עם סכנות כגון טריפת ספינתו, חיות־טרף בג׳ונגלים, מחלות טרופיות וכן, המשטר האכזר של הלוחמים היפניים. כשנתבקש להשיא עצה לבאי־הכינוס, תשובתו היתה קצרה וקולעת: ”יראו את יהוה!”
3. מדוע חשוב שנטפח יראת־אלהים?
3 ”יראו את יהוה!” עד כמה חשוב שכולנו נטפח את אותה יראת יהוה, שהיא פחד בריא! ”ראשית חכמה יראת יהוה”. (תהלים קי״א:10) יראה זו אינה אימה חולנית מפני יהוה, אלא היא כבוד עמוק להוד־מלכותו ולמעלות האלוהיות. היא מבוססת על ההבנה שאנו מפיקים מלימוד מעמיק בדבר־אלהים. בספר ההתגלות ט״ו:3, 4, קוראת ’שירת משה והשה’: ”גדולים ונפלאים מעשיך, יהוה אלהי צבאות; צדק ואמת דרכיך, מלך הגויים. מי לא ייראך, יהוה, ולא יתן כבוד לשמך? כי אתה לבדך קדוש”. מתוך נאמנות לעובדיו, פתח יהוה ”ספר זיכרון... ליראי יהוה ולחושבי שמו”. גמולם הוא חיי־נצח. — מלאכי ג׳:16; ההתגלות כ׳:12, 15.
יראת־אלהים מנצחת
4. איזה מקרה של גאולה בימי־קדם מעודדנו לירוא את יהוה?
4 כשעם־ישראל יצא ממצרים, הוכיח משה בצורה חד־משמעית שהוא ירא את יהוה לבדו. כעבור זמן קצר, נלכדו בני־ישראל בין ים־סוף לבין מכונת המלחמה הצבאית האדירה של מצרים. מה יעשו? ”ויאמר משה אל העם: ’אל תיראו. התייצבו וראו את ישועת יהוה אשר יעשה לכם היום. כי אשר ראיתם את מצרים היום, לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם. יהוה יילחם לכם ואתם תחרישוּן’”. בדרך נס, בקע יהוה את מי ים־סוף. בני־ישראל חצו את הים בחָרָבָה. אז שבו המים למקומם, וצבאו של פרעה נכחד. יהוה הציל את האומה יראת־האלהים, ובו־זמנית הוציא לפועל את גזר־דינו נגד מצרים על החרפות שהמיטה על שם יהוה. בדומה לכך, הוא יוכיח בימינו את נאמנותו לעדיו כשיצילם מעולמו של השטן. — שמות י״ד:13, 14; רומיים ט״ו:4.
5, 6. אילו מאורעות בתקופת יהושע מראים שאל לנו לגלות חרדת־אדם אלא לירוא את יהוה?
5 לאחר יציאת מצרים, שלח משה 12 מרגלים אל הארץ המובטחת. בראותם את תושבי הארץ הענקים, נבהלו עשרה מהמרגלים וניסו לשכנע את בני־ישראל שלא יכנסו לארץ. לעומתם, השניים האחרים, יהושע בן־נון וכלב בן־יפונה, דיווחו: ”טובה הארץ מאוד מאוד. אם חפץ בנו יהוה, והביא אותנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו, ארץ אשר היא זבת חלב ודבש. אך, ביהוה אל תמרודו; ואתם, אל תיראו את עם הארץ, כי לחְמֵנו הם. סר צילם [הגנתם] מעליהם ויהוה איתנו. אל תיראוּם”. — במדבר י״ד:7–9.
6 אותם בני־ישראל נכנעו לחרדת־אדם. כתוצאה מכך, הם לא זכו לרשת את הארץ המובטחת. אך, יהושע וכלב, יחד עם דור חדש של בני־ישראל, אכן נכנסו לארץ מובחרת זו וטיפחו את הכרמים ומטעי הזיתים שבה. בדברי־הפרידה שלו לקהל ישראל, ייעץ להם יהושע: ”יראו את יהוה ועבדו אותו בתמים ובאמת”. ועוד הוסיף: ”ואנוכי וביתי נעבוד את יהוה”. (יהושע כ״ד:14, 15) מה רב העידוד שבמלים אלה לראשי־משפחות, ולכל אחד אחר כיום, לירוא את יהוה, בעוד אנו מתכוננים להיכנס לעולמו החדש רב־הצדק של אלהים!
7. כיצד הדגיש דוד את החשיבות שביראת־אלהים?
7 הנער־הרועה, דוד, גילה אף הוא יראת יהוה ראויה לחיקוי, כאשר בשם אלהים קרא תיגר על גולית. (שמואל א׳. י״ז:45, 47) על ערש־דוויו, יכול היה דוד להכריז: ”רוח יהוה דיבר בי, ומילתו על לשוני. אמר אלהי ישראל לי, דיבר צור ישראל, ’מושל באדם צדיק, מושל יראת־אלהים וכאור בוקר יזרח שמש, בוקר לא עבות’”. (שמואל ב׳. כ״ג:2–4) אצל שליטי העולם הזה, כה בולט היעדר יראת־אלהים, ומה מרות התוצאות! עד כמה שונים יהיו פני־הדברים כשישוע ”בן דוד”, ישלוט על כדור־הארץ תוך גילוי יראת יהוה! — מתי כ״א:9.
פעל תוך יראת יהוה
8. מדוע שיגשגה ממלכת־יהודה בימי המלך יהושפט, ועל מה מצביע הדבר כיום?
8 כמאה שנים לאחר מות דוד, מלך יהושפט ביהודה. גם הוא היה מלך אשר שירת תוך יראת יהוה. הוא כונן סדר תיאוקרטי ביהודה, מינה שופטים ברחבי הארץ והורה להם: ”כי לא לאדם תשפטו כי ליהוה; ועימכם [הוא] בדבר משפט. ועתה יהי פחד יהוה עליכם. שימרו ועשו, כי אין עם יהוה אלהינו עוולה ומשוא־פנים ומיקח שוחד. ... כה תעשון ביראת יהוה, באמונה ובלבב שלם”. (דברי־הימים ב׳. י״ט:6–9) בדרך זו, שיגשגה יהודה בזכות יראת יהוה, כשם שמשרתי אלהים מפיקים תועלת כיום משירותם הרחמני של זקני־הקהילה.
9, 10. כיצד זכה המלך יהושפט לניצחון עקב גילוי יראת יהוה?
9 למרות זאת, נאלצו בני־יהודה להתמודד עם אויבים. אלה גמרו אומר להשמיד את עמו של אלהים. הכוחות הצבאיים המשותפים של עמון, מואב והר־שעיר פלשו לתוך שטחה של יהודה ואיימו על ירושלים. יחד הם גייסו צבא אדיר. יהושפט פנה אל יהוה בתפילה, ”וכל יהודה עומדים לפני יהוה גם טפם, נשיהם ובניהם”. אזי, כמענה לתפילה זו, רוח יהוה היתה על יחזיאל הלוי, אשר אמר: ”כה אמר יהוה לכם: ’אתם, אל תיראו ואל תחתו מפני ההמון הרב הזה; כי לא לכם המלחמה, כי לאלהים. מחר רדו עליהם. ... לא לכם להילחם בזאת. התייצבו, עימדו וראו את ישועת יהוה עימכם. יהודה וירושלים, אל תיראו ואל תחתו. מחר צאו לפניהם, ויהוה עימכם’”. — דברי־הימים ב׳. כ׳:5–17.
10 בבוקר שלמחרת, השכימו קום בני־יהודה. בעודם יוצאים תוך ציות ליהוה לקראת האויב, עמד יהושפט לפניהם, ואמר: ”שמעוני, יהודה ויושבי ירושלים! האמינו ביהוה אלהיכם ותֵאמנו, האמינו בנביאיו והצליחו”. בצעדם בראש הצבא החמוש, שרו מהללי יהוה בתיאום מלא: ”הודו ליהוה, כי לעולם חסדו”. יהוה גילה חסד לעמו כשהטיל מבוכה בשורות האויבים עד אשר הרגו הם איש את רעהו. כשבני־יהודה הגיעו למצפה במדבר, נותרו רק פגריהם של האויבים. — דברי־הימים ב׳. כ׳:20–24.
11. בנושא הפחד, במה שונים העמים ממשרתי אלהים?
11 כשהעמים השכנים שמעו על ישועה זו בדרך־נס, נאמר ש”פחד אלהים” נפל עליהם. לעומתם, ’שָקטה’ האומה אשר צייתה ליהוה תוך יראה. (דברי־הימים ב׳. כ׳:29, 30) בדומה לכך, כשיהוה יוציא לפועל במלחמת הר־מגידון את פסק־הדין שגזר על אומות העולם, יפול עליהן ”פחד אלהים” ופחד מפני בנו, ישוע המשיח, ולא יוכלו לעמוד ביום אף יהוה. — ההתגלות ו׳:15–17.
12. כיצד יראת יהוה באה על גמולה בימי־קדם?
12 יראת יהוה משיבה גמול רב. חשוב על דוגמתו של נוח. עליו נאמר: ”מתוך אמונה בנה נוח תיבה להצלת ביתו, בהיותו ירא”. (עברים י״א:7) בדומה לכך, על המשיחיים בני המאה הראשונה לספירה, כתוב שלאחר תקופת רדיפות, ”באותה עת היה שלום לקהילה בכל יהודה והגליל ובשומרון; היא נבנתה והתהלכה ביראת יהוה, וגדלה במספר בעידוד רוח הקודש” — ממש כפי שמתרחש כיום במזרח־אירופה. — מעשי־השליחים ט׳:31.
אהוב את הטוב, שנא את הרע
13. מהי הדרך היחידה לזכות בבירכת יהוה?
13 יהוה הוא כולו טוב. על־כן, ”יראת יהוה שנֹאת רע”. (משלי ח׳:13) על ישוע נאמר: ”אהבת צדק ותשנא רשע, על כן משחך אלהים, אלהיך, שמן ששון מחבריך”. (עברים א׳:9) אם אנו, בדומה לישוע, חפצים בבירכת יהוה, עלינו לתעב את הרע, את אי־המוסריות, את האלימות ואת רדיפת־הבצע המאפיינים את עולמו הגאה של השטן. (השווה משלי ו׳:16–19.) עלינו לאהוב את אשר אוהב יהוה ולשנוא את אשר הוא שנא. עלינו לפחד פן נעשה דבר כלשהו אשר יפר את רצון יהוה. ”וביראת יהוה סור מרע”. — משלי ט״ז:6.
14. כיצד הציב לנו ישוע מופת?
14 ישוע הציב לנו מופת ועלינו ללכת בעקבותיו. ”הוא אשר חטא לא עשה ולא נמצאה מרמה בפיו; אשר חרפוהו ולא השיב חרוף, סבל ולא איים, כי אם מסר דינו לשופט הצדק”. (פטרוס א׳. ב׳:21–23) תוך יראת יהוה, יכולים גם אנו לעמוד בחרפה, בלעג וברדיפות מידי עולמו של השטן.
15. מדוע עלינו לירוא את יהוה במקום לפחד מאלה היכולים להרוג את הגוף?
15 במתי י׳:28, מעודד ישוע: ”אל תפחדו מן ההורגים את הגוף שאין ביכולתם להרוג את הנפש, אלא יראו מזה אשר יכול לגרום הן לאובדן הנפש והן לאובדן הגוף בגיהינום”. אפילו אם יהא על זה הירא את יהוה למות בידי האויב, הרי שייסורי המוות יחלפו במהרה. (הושע י״ג:14) בתחייתו, יוכל אחד כגון זה לומר: ”אייה עוקצך מוות? אייה נצחונך מוות?” — קורינתים א׳. ט״ו:55.
16. כיצד גילה ישוע יראת יהוה ופיאר אותו?
16 ישוע עצמו סיפק דוגמה נפלאה לכל שוחרי צדקתו של יהוה ושונאי הרע. הוא גילה יראת יהוה בדבריו האחרונים לתלמידיו, המצוטטים ביוחנן ט״ז:33: ”אמרתי לכם את הדברים האלה כדי שבי יהיה לכם שלום. בעולם — צרה לכם, אך התעודדו: אני ניצחתי את העולם”. יוחנן המשיך בתיאורו: ”זאת דיבר ישוע. לאחר מכן נשא את עיניו השמיימה ואמר: ’אבי, באה השעה. פאר נא את בנך בכבוד למען יפאר הבן אותך... אני פארתיך עלי־אדמות, השלמתי את המעשה שנתת לי לעשות’”. — יוחנן י״ז:1–6.
יְרֵא את יהוה והלל אותו
17. באילו דרכים נוכל לחקות את דוגמת ישוע?
17 האם יכולים אנו לחקות את דוגמתו האמיצה של ישוע היום? אכן יכולים אנו, ביראת יהוה! ישוע הביא לידיעתנו את שמו המהולל של יהוה ואת תכונותיו. ביראנו את יהוה כאדונינו הכל־יכול, הבה נעלה על נס את שמו הנשגב מעל לכל שאר האלים, כולל השילוש המיסטי חסר־השם של הנצרות. ישוע שירת את יהוה תוך יראה, וסירב ליפול במלכודת שבחרדה מפני אנשים בני־תמותה. ”ובימי היותו בגוף בשר־ודם, הקריב תפילות ותחנונים בצעקה גדולה ובדמעות אל היכול להושיעו ממוות, ואמנם נשמע בגלל יראת האלהים שבו”. בדומה לישוע, הבה נמשיך גם אנו לירוא את יהוה בהמשיכנו ללמוד לציית ולהיכנע לו מאותם דברים וקשיים מהם אנו סובלים — כשתמיד לנגד עינינו ניצבת הישועה הנצחית. — עברים ה׳:7–9.
18. כיצד נוכל לבצע את שירותו המקודש של אלהים תוך יראת־אלהים?
18 בהמשך אותה איגרת אל העברים המשיחיים, עודד פאולוס את המשיחיים המשוחים: ”וכיון שאנו מקבלים מלכות אשר לא תימוט, נהיה נא מכירי טובה ובהכרה זאת נעבוד את אלהים כרצונו, בחסידות וביראה”. כיום, חברי ’ההמון הרב’ נוטלים חלק באותה עבודה קדושה. וממה היא מורכבת? לאחר שדן בנושא החסד שגילה יהוה בכך שסיפק את בנו, ישוע המשיח, כקרבן־הכופר, כתב פאולוס: ”לכן בכל עת נקריבה בתיווכו זבח תודה לאלהים, כלומר, פרי שפתיים המודות לשמו”. (עברים י״ב:28; י״ג:12, 15) אם אנו מעריכים את חסדו של יהוה, נרצה להקדיש כל שעה אפשרית לשירותו המקודש. כבני־לווייה נאמנים לשארית המשוחה, חברי ’ההמון הרב’ מבצעים כיום את חלק הארי של שירות זה. הם מייחסים את ישועתם לאלהים ולישוע, בעומדם באופן סימלי לפני כס אלהים, ו”עובדים אותו יומם ולילה בהיכלו”. — ההתגלות ז׳:9, 10, 15.
פאר את יהוה לנצח
19, 20. אילו שני סוגי פחד יוּבחנו ב”יום יהוה”?
19 היום המפואר בו יטהר יהוה את שמו קרב ובא במהירות! ”’כי הנה היום בא בוער כתנור, והיו כל זדים וכל עושה רישעה קש. וליהט אותם היום הבא’, אמר יהוה צבאות”. מועד הרה־אסון זה הוא ”יום יהוה הגדול והנורא”. (מלאכי ג׳:19, 23) הוא יטיל ”בעָתָה”, או אֵימה, בלב הרשעים, ואלה ”לא יוכלו להימלט”. — ירמיהו ח׳:15; תסלוניקים א׳. ה׳:3.
20 לעומתם, משרתי יהוה מוצאים את השראתם בסוג אחר של פחד. המלאך שהיתה בפיו ”בשורת עולם”, קיהל אותם בקראו בקול גדול: ”יראו את אלהים ותנו לו כבוד, כי באה עת משפטו”. (ההתגלות י״ד:6, 7) אנו ממתינים מלאי יראה לבוא אותו משפט בו החום הלוהט של מלחמת הר־מגידון ישרוף לעפר ואפר את עולמו של השטן. יראת יהוה תהא חרוטה עמוק בלבבנו. מי יתן ונימנה אז עם הברוכים, בין ’הקוראים בשם יהוה שיימלטו’! — יואל ג׳:4, 5; רומיים י׳:13.
21. לאילו ברכות תוביל יראת יהוה?
21 ברכות נפלאות תבואנה בעקבות פעולה זאת, לרבות ”שנות חיים” שתמשכנה לנצח־נצחים! (משלי ט׳:11; תהלים ל״ז:9–11, 29) לכן, בין אם תקוותנו היא לרשת את המלכות, ובין אם לשרת בתחום הארצי תחת שלטונה, הבה נמשיך עתה לשרת את יהוה, תוך יראת־אלהים. הבה נמשיך לפאר את שמו הקדוש. ומה תהיה התוצאה המבורכת? הכרת־תודה לנצח על כך ששתנו את לבנו לעצה הנבונה תמיד לירוא את יהוה!
(מקור המאמר: 1992/1/1)
כיצד תשיב?
◻ מהי ”יראת יהוה”?
◻ כיצד הועילה יראת־אלהים לעמו הקדום?
◻ איזה מופת של יראת־אלהים הציב לנו ישוע?
◻ כיצד נוכל לשמור על נאמנותנו ביראת יהוה?
[תמונה בעמוד 17]
בספר ההתגלות, אחי ישוע שרים את ”שירת משה”, שיר תהילה ליהוה
[תמונה בעמוד 18]
צבאו של המלך יהושפט גילה יראת יהוה וזכה לניצחון
[תמונה בעמוד 21]
”שנות חיים” שתמשכנה לנצח־נצחים תהוונה את הגמול שישיב יהוה ליראיו