ירא את יהוה ושמור את מצוותיו
”את האלוהים ירא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם” (קהלת י״ב:13).
1, 2. (א) כיצד יכול הפחד להגן עלינו מבחינה גופנית? (ב) מדוע הורים נבונים משתדלים לטפח פחד בריא בלב ילדיהם?
”כשם שאומץ לב מסכן את החיים, הפחד משמר אותם”, אמר ליאונרדו דה וינצ׳י. הפגנת אומץ יומרנית או תעוזה מוגזמת מקשה על האדם להבחין בסכנה, בעוד שהפחד מזכיר לו להיזהר. למשל, אם אנו מתקרבים לקצה צוק ורואים מאיזה גובה אנו עלולים ליפול, רובנו נזוז לאחור באופן אינסטינקטיבי. בדומה לכך, פחד בריא אינו רק עוזר לנו לטפח יחסים טובים עם אלוהים, כפי שלמדנו במאמר הקודם, אלא גם שומר עלינו מפגעים שונים.
2 עם זאת, אדם חייב ללמוד לפחד מסכנות רבות המאפיינות את עולמנו. הואיל וילדים אינם מודעים לסכנות הטמונות בחשמל או בתנועה סואנת, הם עלולים להיות מעורבים בתאונות חמורות.a הורים נבונים משתדלים לטפח פחד בריא בלב ילדיהם ולהזהיר אותם שוב ושוב מפני הסכנות האורבות להם. ידוע להורים שפחד זה עשוי בהחלט להציל את חיי ילדיהם.
3. מדוע וכיצד מזהיר אותנו יהוה מפני סכנות רוחניות?
3 יהוה דואג לרווחתנו באופן דומה. בתור אב אוהב, הוא מלמד אותנו באמצעות דברו וארגונו כיצד להועיל לעצמנו (ישעיהו מ״ח:17). כחלק מתוכנית הוראה אלוהית זו אנו זוכים לאזהרות חוזרות ונשנות מפני מלכודות רוחניות, במטרה שנטפח פחד בריא מסכנות אלה (דברי הימים ב׳. ל״ו:15; פטרוס ב׳. ג׳:1). לאורך ההיסטוריה, ניתן היה למנוע אסונות רוחניים רבים וסבל כבד, לו רק ’היה לבבם של האנשים ליראה את אלוהים ולשמור את מצוותיו’ (דברים ה׳:26). כיצד נוכל להכין את לבבנו לירוא את אלוהים ולהישמר מפני סכנות רוחניות ב”זמנים קשים” אלה? (טימותיאוס ב׳. ג׳:1).
סור מרע
4. (א) איזו שנאה על המשיחיים לטפח? (ב) מה דעתו של יהוה על החטא? (ראה הערת שוליים.)
4 המקרא מסביר ש”יראת יהוה שנֹאת רע” (משלי ח׳:13). לקסיקון מקראי מתאר שנאה זו כ”גישה רגשית של סלידה, תיעוב ובוז כלפי אנשים ודברים שהאדם לא רוצה כל מגע או קשר עימם”. אם כן, יראת אלוהים טומנת בחובה סלידה פנימית או תיעוב של כל מה שרע בעיני יהוהb (תהלים צ״ז:10). היא דוחקת בנו לסור מרע, כשם שנסור מקצה צוק כאשר הפחד הטבעי שלנו מזהיר אותנו. ”ביראת יהוה סור מרע”, מציין המקרא (משלי ט״ז:6).
5. (א) כיצד נוכל להעצים את יראת אלוהים בלבנו ולהגביר את שנאתנו לרע? (ב) מה אנו למדים מתולדות עם ישראל בעניין זה?
5 נוכל להעצים יראה בריאה זו ולהגביר את שנאתנו לרע אם נבחן את הנזקים שגורם החטא. המקרא קובע שאת מה שנזרע, את זאת נקצור — אם אנו זורעים בשדה הרוח ואם בשדה הבשר (גלטים ו׳:7, 8). מסיבה זו, תיאר יהוה בבירור מה הן התוצאות הבלתי נמנעות כאשר מתעלמים ממצוותיו וסרים מעבודת אלוהים האמיתית. ללא הגנתו של אלוהים, העם הקטן והפגיע, עם ישראל, היה נתון לרחמיהם של שכנים אכזריים וחזקים (דברים כ״ח:15, 45–48). התוצאות העגומות של מרדנותם של בני ישראל נכתבו בפרוטרוט במקרא ”כדי להזהיר אותנו”, למען נלמד לקח ונטפח יראת אלוהים (קורינתים א׳. י׳:11).
6. אילו דוגמאות מקראיות נוכל לבחון כדי ללמוד יראת אלוהים? (ראה הערת שוליים.)
6 מלבד מה שקרה לעם ישראל ככלל, יש במקרא חוויות של אנשים אשר נפלו במלכודת הקנאה, האי־מוסריות, החמדנות והגאווה.c חלקם שירתו את יהוה שנים רבות, אך ברגע מכריע בחייהם, יראת האלוהים שבהם לא היתה מספיק חזקה והם שילמו על כך ביוקר. אם נהרהר בדוגמאות מקראיות כאלה, נחזק את נחישותנו לא לעשות טעויות דומות. כמה חבל לחכות עד שהצרה מכה בנו, ורק אז להתייחס ברצינות לעצות שבדבר־אלוהים! בניגוד לדעה הרווחת, הניסיון — זה הנרכש בעיקר מהתמסרות להנאות — אינו המורה הטוב ביותר (תהלים י״ט:8).
7. את מי מזמין יהוה לאוהלו הסמלי?
7 סיבה טובה נוספת לטפח יראת אלוהים היא רצוננו לנצור את יחסינו עם אלוהים. אנו חוששים להכעיס את יהוה משום שידידותנו עימו יקרה לנו. מי נחשב בעיני יהוה לידיד, אדם שיוזמן לאוהלו הסמלי? רק מי ש”הולך תמים ופועל צדק” (תהלים ט״ו:1, 2). אם אנו מעריכים קשר יקר זה עם בוראנו, נקפיד להישאר תמימים וללא דופי לפניו.
8. כיצד כמה מבני ישראל בימי מלאכי ראו בידידות עם אלוהים דבר מובן מאליו?
8 למרבה הצער, כמה מבני ישראל בימי מלאכי ראו בידידות עם אלוהים דבר מובן מאליו. במקום לירוא ולכבד את יהוה, הם העלו על מזבחו בעלי חיים חולים ופיסחים. חוסר יראת האלוהים שלהם התבטא גם בגישתם כלפי הנישואין. הם גירשו את נשות נעוריהם מסיבות של מה בכך בשביל לשאת נשים צעירות יותר. מלאכי אמר להם שיהוה שונא ”שַלַח”, כלומר גירושין, ושרוחם הבוגדנית הרחיקה אותם מאלוהים. כיצד יהיה אלוהים שבע רצון מזבחיהם כאשר המזבח כביכול מכוסה דמעות — בבכיין המר של הנשים שננטשו? חוסר כבוד משווע זה כלפי עקרונותיו הניע את יהוה לשאול: ”איה כבודי?” (מלאכי א׳:6–8; ב׳:13–16).
9, 10. כיצד נוכל להראות שאנו מוקירים את ידידותו של יהוה?
9 גם כיום יהוה מבחין בשברון לבם של בני זוג וילדים רבים אשר חייהם נהרסו בגלל בעלים ואבות אנוכיים ולא מוסריים, או אפילו בגלל התנהגות כזו מצד נשים ואמהות. המצב בוודאי מצער אותו. ידיד אלוהים יאמץ את נקודת מבטו של יהוה ויתאמץ לחזק את נישואיו, לדחות חשיבה עולמית הממעיטה בערכו של קשר הנישואין ו’להתרחק מן הזנות’ (קורינתים א׳. ו׳:18).
10 בנישואין, כמו גם בתחומים אחרים בחיים, שנאה כלפי הרע בעיני יהוה והוקרת ידידותו, תזכה אותנו בחסדו ובשביעות רצונו של יהוה. השליח פטרוס ציין בתוקף: ”באמת רואה אני שאלוהים איננו נושא פנים, אלא בכל עם ועם מי שירא אותו ועושה צדק רצוי לפניו” (מעשי השליחים י׳:34, 35). יש בידינו דוגמאות מקראיות רבות המוכיחות שיראת אלוהים מניעה אנשים לעשות את הטוב חרף נסיבות קשות.
שלושה יראי אלוהים
11. באילו נסיבות נאמר על אברהם שהוא ”ירא אלוהים”?
11 יש אדם אחד במקרא אשר יהוה בעצמו אמר שהוא אוהבו, או ידידו — אברהם, אחד האבות (ישעיהו מ״א:8). יראת האלוהים שהיתה לאברהם נבחנה כאשר אלוהים ביקש ממנו להקריב את בנו יחידו, את יצחק, אשר דרכו יקיים אלוהים את הבטחתו לעשות את זרע אברהם לגוי גדול (בראשית י״ב:2, 3; י״ז:19). האם ”ידיד אלוהים” יעמוד במבחן הקשה? (יעקב ב׳:23, ע״ח) בדיוק כאשר שלח אברהם את המאכלת להרוג את יצחק, אמר אליו מלאך יהוה: ”אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה, כי עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה ולא חשכת את בנך, את יחידך, ממני” (בראשית כ״ב:10–12).
12. מה עמד מאחורי יראת האלוהים שהיתה לאברהם, וכיצד נוכל לגלות גישה דומה?
12 אף־על־פי שאברהם כבר הוכיח את עצמו כירא יהוה, בהזדמנות זו הוא ביטא יראת אלוהים בצורה יוצאת דופן. נכונותו להקריב את יצחק חשפה הרבה מעבר לחזות של ציות תוך כבוד. אברהם היה בטוח לחלוטין שאביו השמימי יגשים את הבטחתו ובמקרה הצורך אף יקים את יצחק לתחייה. כפי שכתב פאולוס, אברהם היה ”בטוח לחלוטין כי את אשר הבטיח [אלוהים] יוכל גם לקיים” (רומים ד׳:16–21). האם אנו מוכנים לעשות את רצון אלוהים גם כשהדבר תובע מאיתנו הקרבות רציניות? האם אנו מלאי ביטחון שציות כזה יצמיח לנו תועלת לטווח הארוך, בידיעה שיהוה ”נותן גמול לדורשיו”? (עברים י״א:6) זוהי יראת אלוהים אמיתית (תהלים קט״ו:11).
13. מדוע בצדק אמר יוסף על עצמו ”את האלוהים אני ירא”?
13 הבה נבחן דוגמה נוספת ליראת אלוהים בפועל — דוגמתו של יוסף. בתור עבד בביתו של פוטיפר, התמודד יוסף עם לחץ יומיומי לנאוף. נראה שלא היתה לו כל דרך להתחמק מאשת אדונו, אשר התמידה בניסיונותיה לפתותו. בסופו של דבר, כאשר ’תפשה’ בו, הוא ’נס ויצא החוצה’. מה דחק בו לסור מייד מן הרע? אין ספק שהגורם העיקרי היה יראת אלוהים, הרצון לא לעשות את ’הרעה הגדולה הזאת ולחטוא לאלוהים’ (בראשית ל״ט:7–12). בצדק אמר יוסף על עצמו: ”את האלוהים אני ירא” (בראשית מ״ב:18).
14. כיצד שיקפו רחמיו של יוסף יראת אלוהים אמיתית?
14 שנים לאחר מכן פגש יוסף את אחיו, אשר ללא שמץ של רחמים מכרו אותו בצעירותו לעבדות. הוא יכל בקלות לנצל את צורכם הנואש למזון ולנקום בהם על הרעה שעשו לו. אך אדם ירא אלוהים אינו רודה באחרים (ויקרא כ״ה:43). לכן כאשר ראה יוסף די הוכחות לכך שאחיו התחרטו על מעשיהם, הוא סלח ונטה להם חסד. כשם שהיה נכון לגבי יוסף, יראת אלוהים תניע אותנו להתגבר על הרע בטוב ולא ליפול במלכודת החטא (בראשית מ״ה:1–11; תהלים ק״ל:3, 4; רומים י״ב:17–21).
15. מדוע התנהגותו של איוב שימחה את לבו של יהוה?
15 איוב היה עוד דוגמה יוצאת דופן לאדם ירא אלוהים. יהוה אמר לשטן: ”השמת לבך על עבדי איוב, כי אין כמוהו בארץ, איש תם וישר, ירא אלוהים וסר מרע?” (איוב א׳:8) התנהגותו חסרת הדופי של איוב שימחה את לבו של אביו השמימי במשך שנים רבות. איוב ירא את אלוהים כי הוא ידע שכך ראוי וזוהי דרך החיים הטובה ביותר. ”הן יראת אדונָי היא חוכמה”, קרא איוב, ”וסור מרע בינה” (איוב כ״ח:28). כאיש נשוי, איוב לא לטש עיניו אל נשים צעירות, וגם לא חרש מזימות ניאופים בלבו. אף שהיה עשיר, סירב איוב לשים את מבטחו בעושר והתרחק מעבודת אלילים על כל צורותיה (איוב ל״א:1, 9–11, 24–28).
16. (א) באילו דרכים עשה איוב חסד? (ב) כיצד הראה איוב שאין הוא מסרב לסלוח?
16 אדם ירא אלוהים צריך אומנם לסור מרע, אך עליו גם לעשות את הטוב. לפיכך דאג איוב לעיוורים, לפיסחים ולאביונים (ויקרא י״ט:14; איוב כ״ט:15, 16). איוב הבין ש”מָס [מונע] מרעהו חסד, ויראת שדי יעזוב” (איוב ו׳:14). מניעת חסד יכולה לכלול גם סירוב לסלוח או נטירת טינה. בהתאם להנחיית אלוהים, התפלל איוב למען שלושת רעיו, אשר הסבו לו לפני כן צער כה רב (איוב מ״ב:7–10). האם נוכל לגלות סלחנות כזו כלפי אח לאמונה שאולי הכאיב לנו בדרך זו או אחרת? תפילה מעומק הלב למען מי שפגע בנו עשויה לעזור לנו רבות לסלק מרירות מלבנו. הברכות שלהן זכה איוב כתוצאה מיראת האלוהים שגילה, נותנות לנו הצצה מוקדמת ל’טוּב הרב אשר צפן יהוה ליראיו’! (תהלים ל״א:20; יעקב ה׳:11).
יראת אלוהים לעומת חרדת אדם
17. כיצד חרדת אדם עלולה להשפיע עלינו, ומדוע מי שמפחד מאנשים הוא קצר ראות?
17 יראת אלוהים יכולה להניענו לעשות את הטוב, בעוד שחרדת אדם עלולה להחליש את אמונתנו. מסיבה זו, כאשר עודד ישוע את שליחיו להכריז במסירות את הבשורה, אמר להם: ”אל תפחדו מן ההורגים את הגוף שאין ביכולתם להרוג את הנפש, אלא יראו מזה אשר יכול לגרום הן לאובדן הנפש והן לאובדן הגוף בגיהינום” (מתי י׳:28). בהתאם לדבריו של ישוע, מי שמפחד מאנשים הוא קצר ראות, מפני שבני אדם אינם יכולים לפגוע בחיינו העתידיים. בנוסף לכך, אנו יראים את אלוהים משום שאנחנו מודעים לכוחו האדיר, אשר עוזם של כל האומות גם יחד מתגמד לעומתו (ישעיהו מ׳:15). בדומה לאברהם, אנו בטוחים לחלוטין שבכוחו של יהוה להקים לתחייה את משרתיו הנאמנים (ההתגלות ב׳:10). לכן אנו אומרים בביטחון: ”אם אלוהים איתנו, מי יעמוד נגדנו?” (רומים ח׳:31).
18. כיצד גומל יהוה ליראיו?
18 בין שהמתנגד לנו הוא קרוב משפחה ובין שהוא בריון מבית־הספר, ניווכח ש”ביראת יהוה מבטח עוז” (משלי י״ד:26). נוכל להתפלל ולבקש מאלוהים כוח, בידיעה שהוא ישמע אותנו (תהלים קמ״ה:19). יהוה לעולם אינו שוכח את יראיו. הוא מבטיח לנו ביד נביאו מלאכי: ”אז נִדְבְּרוּ יראי יהוה איש את רעהו, ויקשב יהוה וישמע. וייכתב ספר זיכרון לפניו ליראי יהוה ולחושבי שמו” (מלאכי ג׳:16).
19. אילו סוגי פחד לא יתקיימו עוד, אך איזו יראה תעמוד לעד?
19 עוד מעט וכל שוכני ארץ יעבדו את יהוה וחרדת אדם לא תהיה עוד (ישעיהו י״א:9). גם הפחד מפני רעב, חולי, פשע ומלחמות יחלוף מבלי שוב. לעומת זאת, יראת אלוהים תעמוד לעד כאשר משרתיו הנאמנים בשמים ובארץ ימשיכו לתת לו את הכבוד המגיע לו ולשמוע בקולו (ההתגלות ט״ו:4). בינתיים, הבה נשית לבנו לעצה שכתב שלמה בהשראה: ”אל יקנא לבך בַּחטאים, כי אם ביראת יהוה כל היום. כי אם יש אחרית, ותקוותך לא תיכרת” (משלי כ״ג:17, 18).
[הערות שוליים]
a יש מבוגרים המאבדים את הפחד מפני סכנות כשהם נמצאים דרך קבע במצבים מסוכנים במסגרת עבודתם. כאשר שאלו בעל מלאכה מדוע לכל כך הרבה נגרים חסרה אצבע, הוא פשוט השיב: ”הם כבר לא חוששים ממסורים חשמליים מהירים”.
b יהוה עצמו חש סלידה כזו. לדוגמה, אפסים ד׳:29 מתאר שפה גסה כ”דבר ניבול”. המילה היוונית שתורגמה ל”ניבול” מתייחסת מילולית לפירות, דגים או בשר שהרקיבו. מונח זה מראה בבירור שעלינו להיגעל משפה גסה או קלוקלת. כמו כן, כתבי־הקודש משתמשים לעתים קרובות בביטוי ’גילולים’ כדי לתאר אלילים (דברים כ״ט:16; יחזקאל ו׳:9). סלידתנו הטבעית מגילולים, או צואה, עוזרת לנו להבין עד כמה אלוהים מתעב עבודת אלילים על כל סוגיה.
c ניתן להזכיר כמה דוגמאות, כגון המסופר במקרא על קין (בראשית ד׳:3–12); דוד (שמואל ב׳. י״א:2 עד י״ב:14); גיחזי (מלכים ב׳. ה׳:20–27); ועוזיהו (דברי הימים ב׳. כ״ו:16–21).
האם אתה זוכר?
• כיצד אנו לומדים לשנוא את הרע?
• כיצד כמה מבני ישראל בימי מלאכי ראו בידידות עם אלוהים דבר מובן מאליו?
• מה אפשר ללמוד מאברהם, יוסף ואיוב על יראת אלוהים?
• איזו יראה תעמוד לעד, ומדוע?
[תמונה בעמוד 19]
הורים נבונים מטפחים פחד בריא בלב ילדיהם
[תמונה בעמוד 20]
כשם שפחד גורם לנו להתרחק מסכנה, יראת אלוהים עוזרת לנו לסור מרע
[תמונה בעמוד 23]
איוב המשיך לירוא את אלוהים למרות היחס שקיבל משלושת רעיו המדומים
[שלמי תודה]
מתוך תרגום המקרא 1795 ,Vulgata Latina