דחה חשיבה מוטעית!
איוב היה שרוי ברעה גדולה כאשר הגיעו שלושת רעיו — אליפז, בלדד וצופר — לנחמו ולהשתתף בצערו (איוב ב׳:11). אליפז, שהיה רב ההשפעה מבין השלושה ואולי גם המבוגר מביניהם, היה הראשון שפצה פיו וגם מי שהאריך בדברים מכולם. איזו חשיבה באה לידי ביטוי בשלושת נאומיו של אליפז?
אליפז סיפר על חוויה על־אנושית שעברה עליו ואמר: ”רוח על פניי יחלוף; תסמר שערת בשרי. יעמוד, ולא אכיר מראהו; תמונה לנגד עיניי; דממה, וקול אשמע” (איוב ד׳:15, 16). איזו מין רוח השפיעה על חשיבתו של אליפז? מן הנימה הביקורתית של המשך דבריו משתמע בבירור שהרוח לא הייתה אחד ממלאכי אלוהים הנאמנים (איוב ד׳:17, 18). הייתה זו רוח רעה. אחרת מדוע נזף יהוה באליפז ובשני רעיו על שדיברו שקר וכזב? (איוב מ״ב:7) אליפז היה נתון אפוא להשפעת שד. הדברים שאמר שיקפו חשיבה המנוגדת לזו של אלוהים.
אילו תפיסות גלומות בהצהרותיו של אליפז? מדוע חשוב שנישמר מפני חשיבה מוטעית? אילו צעדים עלינו לנקוט כדי להתגבר על צורת חשיבה שכזו?
”בעבדיו לא יאמין”
בכל שלושת נאומיו הציג אליפז את הרעיון שאלוהים מחמיר ותובעני עד כדי כך שכל מה שעבדיו עושים אינו מספיק טוב בשבילו. ”הן בעבדיו לא יאמין”, אמר אליפז לאיוב, ”ובמלאכיו ישים תָהֳלָה [דופי]” (איוב ד׳:18). מאוחר יותר אמר אליפז על אלוהים: ”בקדושיו לא יאמין, ושמיים לא זַכּוּ בעיניו” (איוב ט״ו:15). הוא גם שאל: ”החפץ לשדי כי תצדק?” (איוב כ״ב:3) בלדד היה שותף לדעה זו, שהרי ציין: ”עד [אפילו] ירח ולא יַאֲהִיל [יהיה בהיר]; וכוכבים לא זַכו בעיניו [של אלוהים]” (איוב כ״ה:5).
עלינו להישמר פן נושפע מחשיבה כזו, משום שהיא עלולה לגרום לנו לחשוב שאלוהים דורש יותר מדי מאיתנו. תפיסה כזו מאיימת על הקשר שלנו עם יהוה. יתר על כן, אם נאמץ לעצמנו קו חשיבה כזה, כיצד נגיב כאשר בשעת הצורך יוטל עלינו מוסר? ייתכן שבמקום לקבל בענווה את התיקון, לבנו ’יזעף על יהוה’ ונתרעם עליו (משלי י״ט:3). איזה נזק רוחני חמור יכולה לגרום גישה שכזו!
”הַלְאֵל יִסְכָּן גבר?”
התפיסה לפיה אלוהים מחמיר ותובעני דרה בכפיפה אחת עם הדעה שבני האדם חסרי תועלת בעיניו. בנאומו השלישי שואל אליפז: ”הַלְאֵל יִסְכָּן [יועיל] גבר, כי יסכון עלימו משכיל?” (איוב כ״ב:2) אליפז רמז שהאדם חסר תועלת בעיני אלוהים. בנימה דומה טען בלדד: ”מה יצדק אנוש עם אל, ומה יזכה ילוד אישה?” (איוב כ״ה:4) לפי קו חשיבה זה, כיצד יכול היה איוב, בן אנוש, להיות צדיק לפני אלוהים?
יש שסובלים מרגשות שליליים לגבי עצמם. גורמים שונים תורמים לכך, וביניהם רקע משפחתי וחשיפה ללחצי החיים או לשנאה על רקע גזעי או אתני. אך גם השטן ושדיו נהנים למחוץ ולדכא אנשים. אם יצליחו לשכנע מישהו שכל מה שהוא יעשה לא יהיה מספיק טוב בשביל אלוהים, יגדלו הסיכויים שהוא ישקע בייאוש. עם הזמן, אנשים כאלה עלולים לסור מדרך האמת ולהתרחק מאלוהים חיים (עברים ב׳:1; ג׳:12).
יש מאיתנו שסובלים ממוגבלויות עקב גיל מתקדם ובעיות בריאות. אולי אנו סבורים שחלקנו בשירות מצומצם מאוד בהשוואה למה שעשינו כשהיינו צעירים יותר, בריאים יותר וחזקים יותר. כמה חשוב להבין שהשטן והשדים הם אלה שרוצים לגרום לנו להרגיש שלא משנה מה נעשה, זה לא יהיה מספיק טוב בשביל אלוהים! חיוני שנתגבר על צורת חשיבה כזו.
כיצד להתגבר על חשיבה שלילית
למרות כל הסבל שהמיט עליו השטן, אמר איוב: ”עד אגווע לא אסיר תומתי ממני!” (איוב כ״ז:5) איוב אהב את אלוהים, ולכן היה נחוש בדעתו לשמור על תומתו ויהי מה; שום דבר לא יכול היה לשנות את זה. כאן טמון המפתח להתגברות על חשיבה שלילית. אנחנו חייבים להבין היטב את אהבת אלוהים ולטפח כלפיה הערכה עמוקה. בנוסף, עלינו להעמיק את אהבתנו לאלוהים. לשם כך, עלינו ללמוד באופן קבוע את דבר־אלוהים ולהרהר תוך תפילות בדברים שאנו לומדים.
למשל, ביוחנן ג׳:16 נאמר: ”כה אהב אלוהים את העולם עד כי נתן את בנו יחידו”. יהוה רוחש אהבה עמוקה לעולם האנושות, ומגעיו עם בני האדם לאורך הדורות מוכיחים זאת. הרהורים בדוגמאות מן העבר יוכלו לבנות בנו הערכה גדולה יותר כלפי יהוה ולחזק את אהבתנו כלפיו. כך נוכל להתגבר על חשיבה מוטעית או שלילית.
שים לב לאופן שבו נהג יהוה באברהם לפני השמדת סדום ועמורה. שמונה פעמים עתר אברהם ליהוה באשר למשפטו. אך יהוה לא גילה סימני כעס או קוצר רוח, אפילו לא לרגע. תשובותיו דווקא הרגיעו את אברהם וניחמו אותו (בראשית י״ח:22–33). מאוחר יותר, כאשר הציל אלוהים את לוט ואת משפחתו מסדום, ביקש לוט להימלט לעיר קרובה במקום לנוס אל ההרים. יהוה השיב לו: ”הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה, לבלתי הופכי את העיר אשר דיברת” (בראשית י״ט:18–22). האם יהוה מצטייר מפרשות אלה כרודן מחמיר, תובעני וקר? לא. המקרים הללו מעידים על טבעו האמיתי — ריבון אוהב, אדיב, רחמן ומתחשב.
קורות חייהם של אהרון, דוד והמלך מנשה מפריכים את התפיסה שאלוהים מחפש רק פגמים ושאף אחד לא יכול לעמוד בציפיות שלו. אהרון היה אשם בשלושה חטאים חמורים. הוא עשה את עגל הזהב, מתח ביקורת על משה בעצה אחת עם אחותו מרים ובנוסף לכך גם לא קידש או כיבד את אלוהים במריבה. ובכל זאת, יהוה ראה את הטוב שבו והרשה לו להמשיך לשרת עד יום מותו בתור הכהן הגדול (שמות ל״ב:3, 4; במדבר י״ב:1, 2; כ׳:9–13).
דוד המלך ביצע בימי מלכותו חטאים חמורים, שכללו ניאוף, קשירת קשר במטרה להביא למותו של אדם חף מפשע ועריכת מפקד עַם שלא כחוק. אך יהוה הבחין בחרטה של דוד, ובקיימו את ברית המלכות איפשר לו להמשיך למלוך עד סוף ימיו (שמואל ב׳. י״ב:9; דברי הימים א׳. כ״א:1–7).
מנשה מלך יהודה הקים מזבחות לבעל, העביר את בניו באש, תמך במעשים ספיריטיסטיים ובנה מזבחות לעבודה זרה בחצרות בית המקדש. אולם, אחרי שהתחרט מעומק לבו על עוונותיו, סלח לו יהוה, שחרר אותו מן השבי והשיב אותו למלכותו (דברי הימים ב׳. ל״ג:1–13). האם כך מתנהג אלוהים שאף אחד לא מספיק טוב בעיניו? מובן שלא!
המשמיץ הוא האשם
אין לתמוה על כך שהשטן הוא בעצמו התגלמות התכונות שלטענתו מאפיינות את יהוה. השטן הוא המחמיר והתובעני. הדבר ניכר בעליל במנהג הקדום של עובדי אלילים להקריב את ילדיהם. בני ישראל הכופרים העבירו את בניהם ואת בנותיהם באש — מעשה שאפילו לא עלה על לבו של יהוה (ירמיהו ז׳:31).
השטן הוא זה שמחפש פגמים ומומים, ולא יהוה. בההתגלות י״ב:10 נאמר שהשטן הוא ”שוטן אחינו המקטרג עליהם לפני אלוהינו יומם ולילה”! על יהוה, לעומת זאת, שר מחבר המזמור: ”אם עוונות תשמור יה, אדני, מי יעמוד? כי עימך הסליחה” (תהלים ק״ל:3, 4).
כאשר יבוא הסוף לחשיבה המוטעית
איזו הקלה חשו ודאי מלאכי אלוהים כאשר הושלכו השטן ושדיו מן השמיים! (ההתגלות י״ב:7–9) מאז ואילך, אותן רוחות רעות כבר לא יכלו להפריע לפעילותה של משפחת המלאכים השמימית של יהוה (דניאל י׳:13).
בעתיד הקרוב גם יושבי הארץ יגילו משמחה. עוד מעט ירד מן השמיים מלאך ובידו מפתח התהום ושרשרת גדולה. הוא יתפוש את השטן ואת שדיו וישליך אותם אל תהום שבה פעילותם תושבת (ההתגלות כ׳:1–3). איזו תחושת הקלה תציף אותנו באותה עת!
עד אז, עלינו להישמר מפני חשיבה מוטעית. בכל פעם שצפה ועולה בנו חשיבה מוטעית או שלילית, עלינו לדחות אותה ולמקד את מחשבותינו באהבתו של יהוה. כתוצאה מכך, ’שלום אלוהים הנשגב מכל שכל ינצור את לבבנו ואת מחשבותינו’ (פיליפים ד׳:6, 7).
[תמונה בעמוד 26]
איוב דחה חשיבה שלילית
[תמונה בעמוד 28]
לוט נוכח שיהוה הוא שליט מבין ומתחשב