נבואת הושע עוזרת לנו להתהלך עם אלוהים
”אחרי יהוה ילכו” (הושע י״א:10).
1. איזו דרמה סמלית מוצגת בספר הושע?
האם אתה נהנה לצפות בדרמות והצגות שיש בהן דמויות מרתקות ועלילות מעניינות? ספר הושע מציג בפנינו דרמה סמלית.a היא עוסקת בנסיבות המשפחתיות של הושע, נביא אלוהים, וקשורה לקשר הנישואין הסמלי של יהוה עם בני ישראל, קשר שקיבל תוקף באמצעות ברית התורה.
2. מה ידוע לנו אודות הושע?
2 הרקע לדרמה מופיע בהושע פרק א׳. הושע ככל הנראה חי בממלכת ישראל בת עשרת השבטים (הנקראת גם אפרים, על שם השבט העיקרי). הוא ניבא בימיהם של שבעת מלכי ישראל האחרונים ובימי עוזיה, יותם, אחז ויחזקיה מלכי יהודה (הושע א׳:1). מכאן שהושע פעל כנביא לפחות במשך 59 שנה. כתיבת הספר הנושא את שמו הושלמה זמן קצר אחרי 745 לפה״ס, אך הוא רלוונטי גם כיום, תקופה שבה מיליוני אנשים עושים את מה שנובא במילים הבאות: ”אחרי יהוה ילכו” (הושע י״א:10).
סקירה כללית
3, 4. תאר בקצרה את המסופר בפרקים א׳ עד ה׳ בספר הושע.
3 נערוך כעת סקירה כללית של פרקים א׳ עד ה׳ בספר הושע. המסר יחזק את נחישותנו להתהלך עם אלוהים על־ידי כך שנגלה אמונה ונפעל בהתאם לרצונו. תושבי ממלכת ישראל היו אשמים בניאוף רוחני. אך אלוהים היה מוכן לרחם עליהם בתנאי שיגלו חרטה. האופן שבו נהג הושע באשתו גומר המחיש זאת. היא ילדה לו בן, אך לאחר מכן ילדה ככל הנראה שני ילדי זנונים. הושע בכל זאת קיבל אותה בחזרה, כשם שיהוה היה מוכן לרחם על בני ישראל ששבו בתשובה (הושע א׳:1 עד ג׳:5).
4 ליהוה היה ריב נגד ישראל מפני שבארץ לא היו אמת, חסד ודעת אלוהים. הוא התכוון לפקוד הן את עוון ישראל עובדת האלילים והן את פשעה של ממלכת יהודה הסוררת. אך ”בצר” לעמו של אלוהים, הם ידרשו את יהוה (הושע ד׳:1 עד ה׳:15).
הדרמה מתחילה
5, 6. (א) עד כמה הייתה הזנות נפוצה בממלכת ישראל בת עשרת השבטים? (ב) מדוע האזהרה שניתנה לעם ישראל הקדום נוגעת גם לנו?
5 ”לֵךְ”, מצווה אלוהים על הושע, ”קח לך אשת זנונים וילדי זנונים, כי זנה תזנה הארץ מאחרי יהוה” (הושע א׳:2). עד כמה הייתה נפוצה הזנות בישראל? הכתוב מוסר: ”רוח זנונים התעה [את תושבי ממלכת עשרת השבטים], ויזנו מתחת אלוהיהם. ... תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה. ... כי הם [הגברים] עם הזונות יְפָרֵדו, ועם הקדֵשות יְזַבֵּחו” (הושע ד׳:12–14).
6 הזנות הייתה נפוצה בעם ישראל, הן במישור הפיזי והן במישור הרוחני, ולכן יהוה ’פקד’ על בני ישראל את דרכם (הושע א׳:4; ד׳:9). אזהרה זו נוגעת גם לנו, משום שיהוה יבוא חשבון עם מי שמנהלים כיום חיים לא־מוסריים ועוסקים בפולחן טמא. אך ההולכים עם אלוהים שומרים על אמות המידה שלו ועובדים אותו בטוהר. הם מודעים לכך ש”כל זונֶה... אין לו נחלה במלכות המשיח והאלוהים” (אפסים ה׳:5; יעקב א׳:27).
7. מה סימלו נישואיהם של הושע וגומר?
7 ככל הנראה, גומר הייתה בתולה כאשר נישאה להושע, והייתה נאמנה לו בעת ש’ילדה לו בן’ (הושע א׳:3). וכפי שמגלה הדרמה הסמלית, גם אלוהים כרת עם בני ישראל ברית, בדומה לחוזה נישואין, זמן קצר אחרי ששחרר אותם מעבדות במצרים ב־1513 לפה״ס. ישראל קיבלו על עצמם את הברית, והסכימו בכך להיות נאמנים ל’בוֹעֲלַם’, יהוה (ישעיהו נ״ד:5). הנישואין הטהורים של הושע וגומר היו משל לנישואין הסמליים שבין ישראל לאלוהים. כמה שהמצב עמד להשתנות!
8. כיצד החלה ממלכת ישראל בת עשרת השבטים את דרכה, ומה ניתן לומר על הפולחן שהיה נהוג בה?
8 אשתו של הושע ’הרתה עוד וילדה בת’. נראה כי בת זו, וכן גם הבן שנולד מאוחר יותר, היו פרי ניאופיה של גומר (הושע א׳:6, 8). הואיל וגומר סימלה את ישראל, מתעוררת השאלה: ’כיצד זנתה ישראל?’ בשנת 997 לפה״ס התנתקו עשרה משבטי ישראל מן השבטים יהודה ובנימין שבדרום הארץ. בממלכת ישראל הצפונית בת עשרת השבטים נוסד פולחן העגל במגמה להניא את העם מללכת ליהודה ולעבוד את יהוה במקדש שבירושלים. פולחן הבעל, שכלל אורגיות מיניות, היכה שורשים עמוקים בישראל.
9. מה אירע לישראל בהתאם למנובא בהושע א׳:6?
9 עם הולדת בתה של גומר, שככל הנראה הייתה בת לא־חוקית, אמר אלוהים להושע: ”קרא שמה לא רוחמה, כי לא אוסיף עוד ארחם את בית ישראל, כי נשוא אשא להם” (הושע א׳:6). יהוה ’נשא’ אותם כאשר לקחו האשורים את ישראל בשבי ב־740 לפה״ס. עם זאת, אלוהים ריחם על ממלכת יהודה בת שני השבטים. הוא הושיע אותה, אך לא בקשת, בחרב, בסוסים ובפרשים (הושע א׳:7). בלילה אחד ב־732 לפה״ס, מלאך אחד הרג לבדו 000,185 חיילים אשורים שאיימו על ירושלים בירת יהודה (מלכים ב׳. י״ט:35).
ריב ליהוה בישראל
10. מה המחישו ניאופיה של גומר?
10 גומר עזבה את הושע והפכה ל”אשת זנונים” של איש אחר. הדבר ממחיש כיצד ממלכת ישראל כרתה בריתות פוליטיות עם עמים עובדי אלילים ונשענה עליהם. במקום לזקוף את שגשוגה החומרי לזכותו של יהוה, ייחסה ישראל את הצלחתה לאלילי העמים והשתתפה בפולחן כזב. כך היא הפרה את ברית נישואיה עם אלוהים. אין פלא אפוא שהיה ליהוה ריב נגד האומה שזנתה מאחריו באופן רוחני! (הושע א׳:2; ב׳:4, 14, 15).
11. מה קרה לברית התורה כאשר הרשה יהוה שישראל ויהודה יוגלו?
11 מה היה עונשה של ישראל על שעזבה את בעלה? אלוהים ’הוליך אותה המדבר’, כלומר, לבבל, הממלכה שכבשה את אשור, שאליה הוגלו ישראל קודם לכן, ב־740 לפה״ס (הושע ב׳:16). קיצה של ממלכת ישראל בת עשרת השבטים לא הביא לביטול ברית הנישואין של יהוה עם עַם ישראל המקורי בן שנים־עשר השבטים. למעשה, כאשר הרשה אלוהים שירושלים תיחרב ב־607 לפה״ס בידי הבבלים ושתושבי יהודה יילקחו בשבי, הוא לא ביטל את ברית התורה, שהייתה ברית נישואין סמלית בינו לבין עם ישראל. נישואין אלה בוטלו רק אחרי שמנהיגי היהודים דחו את ישוע המשיח והביאו למותו בשנת 33 לספירה (קולוסים ב׳:14).
יהוה מזהיר את ישראל
12, 13. מהי משמעות הכתוב בהושע ב׳:8–10, וכיצד התקיימו מילים אלו בישראל?
12 אלוהים הזהיר את ישראל ’להסיר זנוניה’, אך היא רצתה ללכת אחרי מאהביה (הושע ב׳:4, 7). ”לכן”, אמר יהוה, ”הנני שָׂך את דרכך בסירים; וגדרתי את גדרה, ונתיבותיה לא תִמצא. ורידפה את מאהביה, ולא תשיג אותם; וביקְשָתם, ולא תמצא. ואמרה: ’אלכה ואשובה אל אישי הראשון, כי טוב לי אז מעתה’. והיא לא ידעה כי אנוכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר, וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל [השתמשו כחומר לפסילי הבעל]” (הושע ב׳:8–10).
13 ישראל ביקשה את עזרת ’מאהביה’, העמים סביבה, אך לא היה בידם להושיעה. היא כביכול הוקפה בגדר של סבך בלתי חדיר כך שלא היה באפשרותם להושיט לה עזרה. לאחר שלוש שנות מצור אשורי, נפלה שומרון בירתה ב־740 לפה״ס, וממלכת ישראל בת עשרת השבטים חדלה מאז להתקיים. רק יחידים מבין תושבי ישראל השבויים הבינו בדיעבד כמה טוב היה כאשר עבדו אבותיהם את יהוה. שארית זו דחתה את עבודת הבעל וביקשה לחדש את קשרי הברית עם יהוה.
מבט נוסף על הדרמה
14. מה הביא לידי כך שהושע חזר לקיים יחסי אישות עם גומר?
14 המילים הבאות יבהירו קצת יותר את הקשר בין מצבו המשפחתי של הושע לבין היחסים של ישראל עם יהוה: ”ויאמר יהוה אליי: ’עוד לֵך אֱהב אישה אהובת רֵעַ ומנאפת’” (הושע ג׳:1). הושע ציית להוראה ופדה את גומר מידי האיש שאיתו חיה. אז הושע הזהיר נחרצות את אשתו: ”ימים רבים תשבי לי. לא תזני, ולא תהיי לאיש” (הושע ג׳:2, 3). גומר קיבלה את המוסר והושע חזר לקיים איתה יחסי אישות. כיצד כל זה נוגע למגעיו של אלוהים עם ישראל ויהודה?
15, 16. (א) באיזה תנאי יכול היה עמו של אלוהים לזכות לרחמיו? (ב) איזו התגשמות יש לכתוב בהושע ב׳:20?
15 כאשר היו תושבי ישראל ויהודה בשבי הבבלי, אלוהים ’דיבר על לבם’ באמצעות נביאיו. כדי לזכות לרחמי אלוהים היה על עמו לגלות חרטה ולחזור לבועליהם, כשם שגומר חזרה אל בעלה. רק אז יוציא יהוה את עמו — את אשתו שקיבלה מוסר — מ”מדבר” בבל וישיב אותו ליהודה ולירושלים (הושע ב׳:16, 17). בשנת 537 לפה״ס קיים יהוה את הבטחתו.
16 אלוהים קיים גם את ההבטחה הבאה: ”וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חיית השדה ועם עוף השמיים ורמש האדמה. וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ, והשכבתים לבטח” (הושע ב׳:20). שארית היהודים שחזרו אל מולדתם שכנו לבטח ולא פחדו מהחיות. הנבואה התגשמה גם ב־1919 לספירה, כאשר שארית ישראל הרוחני שוחררה מ”בבל הגדולה”, המעצמה העולמית של דתות הכזב. כעת הם יושבים לבטח ונהנים מגן עדן רוחני ביחד עם בני לווייתם, שתקוותם לחיות לנצח עלי אדמות. אין תכונות חייתיות בקרב משיחיים אמיתיים אלה (ההתגלות י״ד:8; ישעיהו י״א:6–9; גלטים ו׳:16).
ישם את הלקחים
17–19. (א) אילו מתכונותיו של אלוהים מן הראוי שנחקה? (ב) כיצד רחמיו של יהוה וחמלתו אמורים להשפיע עלינו?
17 אלוהים רחום וחנון, ועלינו לחקותו. זהו לקח אחד שאפשר להפיק מן הפרקים הראשונים בספר הושע (הושע א׳:6, 7; ב׳:25). נכונותו של אלוהים לרחם על ישראל המתחרטת מתיישבת עם המשל שנכתב בהשראה: ”מכסה פשעיו לא יצליח, ומודה ועוזב ירוחם” (משלי כ״ח:13). מי שמתחרטים על חטאיהם יכולים לשאוב נחמה גם מדברי המשורר: ”זבחי אלוהים רוח נשברה, לב נשבר ונדכה, אלוהים לא תבזה” (תהלים נ״א:19).
18 נבואת הושע מבליטה את רחמיו של אלוהינו ואת חמלתו. גם אם עובדיו סוטים מדרכיו הישרות, הם עדיין יכולים להתחרט ולשוב בתשובה, ויהוה שמח לקבל אותם בחזרה. הוא ריחם על בני ישראל, אשתו הסמלית, שהתחרטו על חטאיהם. אף־על־פי שהמרו את פי יהוה ו’התוו [הכאיבו] את קדוש ישראל, הוא היה רחום וזכר כי בשר המה’ (תהלים ע״ח:38–41). מן הראוי שרחמים אלה ידחקו בנו להמשיך להתהלך עם אלוהינו הרחום יהוה.
19 חטאים כגון רצח, גניבה וניאוף פרצו בישראל, אך יהוה בכל זאת ’דיבר על לבה’ (הושע ב׳:16; ד׳:2). המחשבה על רחמיו ועל חמלתו של יהוה יכולה לגעת אל לבנו ולהדק את הקשר האישי שלנו איתו. כדאי אפוא שנשאל את עצמנו: ’כיצד אוכל לחקות טוב יותר את רחמיו ואת חמלתו של יהוה במגעיי עם הזולת? אם אח לאמונה פוגע בי ומבקש סליחה, האם אני מגלה נכונות לסלוח, בדומה לאלוהים?’ (תהלים פ״ו:5).
20. הבא דוגמה הממחישה שעלינו לבטוח בתקווה שאלוהים נותן לנו.
20 אלוהים נותן תקווה אמיתית. למשל, הוא הבטיח: ”ונתתי לה... את עמק עכוֹר לפתח תקווה” (הושע ב׳:17). אשתו הסמלית של יהוה — ארגונו הקדום — החזיקה בתקווה ודאית לשוב למולדתה, היכן שנמצא ”עמק עכור”. התגשמותה של הבטחה זו ב־537 לפה״ס מהווה עבורנו סיבה מוצקה לעלוץ בתקווה הוודאית שיהוה נותן לנו.
21. איזה תפקיד יש לידע בהליכה עם אלוהים?
21 כדי להמשיך להתהלך עם אלוהים, עלינו להמשיך ללמוד עליו וליישם את הנלמד בחיינו. דעת יהוה הייתה יקרת המציאות בישראל (הושע ד׳:1, 6). ואולם, היו שהוקירו את הדרכת אלוהים, פעלו בהתאם לה וזכו לשפע ברכות. הושע היה אחד מהם, וכן גם ה־000,7 בימי אליהו שלא כרעו ברך לבעל (מלכים א׳. י״ט:18; רומים י״א:1–4). הערכתנו האישית להדרכותיו של אלוהים תעזור לנו להמשיך להתהלך עימו (תהלים קי״ט:66; ישעיהו ל׳:20, 21).
22. כיצד יש להתייחס לכפירה?
22 יהוה מצפה שמובילי הדרך בעמו ידחו כפירה. אך בהושע ה׳:1 נאמר: ”שימעו זאת הכוהנים, והקשיבו, בית ישראל, ובית המלך, האזינו, כי לכם המשפט; כי פח הייתם למִצְפָּה ורשת פרושה על תבור”. מנהיגים כופרים היו מלכודת ורשת לישראל בכך שהדיחו אותם לעבוד אלילים. ייתכן שהר תבור ומצפה היו מרכזים של פולחן כזב שכזה.
23. איזו תועלת הפקת מן העיון בפרקים א׳ עד ה׳ בספר הושע?
23 עד כה למדנו מנבואת הושע שיהוה הוא אל רחום שנותן תקווה ומברך את מי שמיישמים את הדרכתו ודוחים כפירה. אם כן, הבה נדרוש את יהוה בדומה לבני ישראל ששבו בתשובה, ונחתור תמיד להשביע את רצונו (הושע ה׳:15). כך נקצור את הטוב ונזכה לשמחה הגדולה ולשלום הרב של כל המתהלכים עם אלוהים בנאמנות (תהלים ק׳:2; פיליפים ד׳:6, 7).
[הערת שוליים]
a דרמה סמלית מוצגת בגלטים ד׳:21–26. לפרטים אודות דרמה זו, ראה הספר הבנה מכתבי־הקודש, כרך ב׳, עמודים 693, 694 (אנג׳), שיצא לאור מטעם עדי־יהוה.
מהי תשובתך?
• מה סימלו נישואיו של הושע לגומר?
• מדוע היה ליהוה ריב בישראל?
• איזו נקודה מפרקים א׳ עד ה׳ בספר הושע הרשימה אותך במיוחד?
[תמונה בעמוד 18]
האם אתה יודע את מי מסמלת אשתו של הושע?
[תמונה בעמוד 19]
תושבי שומרון נפלו בידי האשורים ב־740 לפה״ס
[תמונה בעמוד 20]
שבים בשמחה למולדתם