בילויים נאותים ומרעננים
”אם תאכלו או תשתו, או כל מה שתעשו — עשו את הכול למען כבוד אלוהים” (קורינתים א׳. י׳:31).
1, 2. מדוע אנו יכולים להחשיב פעילויות מהנות כ”מתת אלוהים”, אך איזו אזהרה כנה כתובה במקרא?
כולנו רוצים מטבע הדברים לעסוק בפעילויות שיסבו לנו הנאה. אלוהינו המאושר, יהוה, רוצה שניהנה מהחיים והוא מעניק לנו שפע של דברים התורמים להנאתנו (טימותיאוס א׳. א׳:11, ע״ח; ו׳:17). המלך החכם שלמה כתב: ”ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח. . . וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו. מתת אלוהים היא” (קהלת ג׳:12, 13).
2 השמחה יכולה להיות מרעננת אם מדי פעם עושים אתנחתא וחושבים על עבודה שהביאה לתוצאות טובות, במיוחד בחברת משפחה וחברים. שמחה כזו היא אכן ”מתת אלוהים”. עם זאת, העובדה שאלוהים סיפק לנו את הכול בשפע אינה מצדיקה הוללות חסרת מעצורים. המקרא מגנה שכרות, זללנות ואי־מוסריות, ומזהיר שעושי מעשים כאלה ”לא יירשו את מלכות האלוהים” (קורינתים א׳. ו׳:9, 10; משלי כ״ג:20, 21; פטרוס א׳. ד׳:1–4).
3. מה יעזור לנו להישאר ערים מבחינה רוחנית ולחיות בציפייה לקראת יום יהוה הגדול?
3 כיום, באחרית הימים, קשה למשיחיים יותר מתמיד לחיות בזהירות בעולם המושחת הזה מבלי ללכת בדרכיו (יוחנן י״ז:15, 16). כפי שנובא, בני דורנו ”אוהבים תענוגות יותר משהם אוהבים את אלוהים”, עד כדי כך שהם אינם ’שמים לב’ (ע״ח) לראיות לכך ש’הצרה הגדולה’ עומדת אחר כותלנו (טימותיאוס ב׳. ג׳:4, 5; מתי כ״ד:21, 37–39). ישוע הזהיר את תלמידיו: ”הישמרו לכם שלא יכבד לבבכם בשתייה ובשכרון ובדאגות החיים והיום ההוא יבוא עליכם פתאום” (לוקס כ״א:34, 35). בתור משרתי אלוהים אנו נחושים בדעתנו להישמע לאזהרתו של ישוע. להבדיל מבני העולם המרושע הסובב אותנו, אנו עושים כל מאמץ להישאר ערים מבחינה רוחנית וחיים בציפייה לקראת יום יהוה הגדול (צפניה ג׳:8; לוקס כ״א:36).
4. (א) מדוע קשה למצוא בילויים נאותים? (ב) איזו עצה מאפסים ה׳:15, 16 חשוב שניישם?
4 לא קל להימנע מן המעשים המושחתים של העולם, במיוחד משום שהשטן מנסה לשוות להם חזות חיובית ועושה אותם זמינים לכל דורש. הקושי גדול במיוחד כשאנו רוצים לבלות בנעימים. רוב הדברים שמציע העולם מטרתם לספק ”תאוות בשרים” (פטרוס א׳. ב׳:11). בידור מזיק מוצג במקומות ציבוריים, אך הוא יכול גם למצוא מסילות אל חדרי ביתנו, אם דרך חומר קריאה, טלוויזיה, אינטרנט וסרטי וידיאו. לא לחינם מייעץ דבר־אלוהים בחוכמה למשיחיים: ”שימו לבכם להתהלך בזהירות — לא ככסילים, אלא כחכמים המנצלים כל הזדמנות, שכן הימים רעים” (אפסים ה׳:15, 16). רק אם ניישם בקפדנות את העצה הזו נוכל להיות בטוחים שהבידור המזיק לא יפתה אותנו, לא יגזול מזמננו ולא יהרוס את הקשר שלנו עם יהוה ויוביל אותנו לאבדון (יעקב א׳:14, 15).
5. מה נותן לנו את מרב המרגוע בחיים?
5 חייהם של המשיחיים מלאים ועמוסים, ולכן טבעי שהם מרגישים צורך מדי פעם ליהנות מפעילויות פנאי. בקהלת ג׳:4 כתוב שיש ”עת לשחוק” וגם ”עת רקוד”. מכאן שהמקרא אינו מחשיב בילוי ושעשועים כביטול זמן. לאמיתו של דבר, הפעילויות הללו אמורות לרענן אותנו ולא להעמיד בסכנה את הרוחניות שלנו או להפריע לפעילויות רוחניות. משיחיים בוגרים יודעים מנסיונם האישי שהנתינה מניבה הרבה יותר שמחה. הם נותנים עדיפות לעשיית רצון יהוה ו’מוצאים מרגוע’ אמיתי לנפשותיהם כשהם לוקחים עליהם את עולו הנעים של ישוע (מתי י״א:29, 30; מעשי השליחים כ׳:35).
כיצד לבחור בצורות בילוי הולמות
6, 7. מה יכול לעזור לך להחליט אם צורת בילוי מסוימת ראויה או בלתי ראויה?
6 כיצד נדע אם צורת בילוי מסוימת יאה למשיחיים? ההורים מדריכים את ילדיהם בנושא, וגם זקני־הקהילה יכולים לעזור כשהדבר מתבקש. אך אין צורך שמישהו אחר יגיד לנו אילו ספרים, סרטים, משחקים, ריקודים או שירים ראויים או בלתי ראויים. באשר ל”מבוגרים”, פאולוס אמר ש”חושיהם הורגלו על־ידי הניסיון המעשי להבחין בין טוב לרע” (עברים ה׳:14; קורינתים א׳. י״ד:20). המקרא מתווה עבורנו עקרונות מנחים. בנוסף לכך, מצפונך המודרך על־פי דבר־אלוהים יעזור לך להחליט בתנאי שתקשיב לו (טימותיאוס א׳. א׳:19).
7 ישוע אמר: ”בפריו ניכר העץ” (מתי י״ב:33). אם בילוי או משחק כלשהם מניבים פרי באושים של משיכה לאלימות, אי־מוסריות או ספיריטיזם, יש להימנע מהם. כמו כן, הפעילות אינה נאותה אם היא מסכנת את חיינו או את בריאותנו, גוררת קשיים כלכליים, אינה מעודדת או מכשילה אחרים. השליח פאולוס הזהיר ואמר שפגיעה במצפון של אחינו היא בגדר חטא. הוא כתב: ”אם כך תחטאו לאחיכם ותפגעו במצפונם החלש — למשיח אתם חוטאים. לכן אם מאכל הוא מכשול לאחי, לא אוכל בשר לעולם למען לא אכשיל את אחי” (קורינתים א׳. ח׳:12, 13).
8. אילו סכנות טמונות במשחקי מחשב וסרטים?
8 השוק כיום מוצף במשחקי מחשב וסרטים. חלקם יכולים להיחשב לשעשוע תמים ומהנה, אך יותר ויותר מצורות הבידור האלו כוללות דברים המנוגדים לכתוב במקרא. אם מי שמשחק במשחק מסוים צריך לפצוע, להרוג או להתנהג בצורה לא־מוסרית להחריד, ברור שהמשחק חורג מגבולות השעשוע התמים! יהוה שונא ’אוהבי חמס’, כלומר, את אוהבי האלימות (תהלים י״א:5; משלי ג׳:31; קולוסים ג׳:5, 6). ואם משחק מסוים מעורר בך חמדנות או אגרסיביות, סוחט אותך רגשית או גוזל ממך זמן יקר, עליך להכיר בסכנה הרוחנית ולהתעשת בדחיפות (מתי י״ח:8, 9).
דרכים נאותות לסיפוק הצורך בבילוי
9, 10. מה אפשר לעשות, עם קצת מחשבה, כדי לספק את הצורך בבילויים?
9 יש משיחיים שאולי שואלים איזה בידור כן ראוי ורצוי, שהרי כל כך הרבה ממה שהעולם מציע מנוגד לעקרונות המקרא. אבל עם קצת מאמץ, אפשר למצוא בידור ראוי. הדבר מצריך מחשבה ותכנון, במיוחד מצד ההורים. רבים נהנים מבילויים מרעננים בחוג המשפחה ובקהילה. כמו כן, בארוחה נעימה יהא זה נחמד ומעודד לשוחח על מה שקרה במהלך היום או על נושא מקראי כלשהו. אפשר גם לארגן פיקניקים, משחקים נאותים, ולצאת לקמפינג וטיולים. בילויים נאותים כאלה יכולים להיות מהנים ומועילים.
10 זקן־קהילה ואשתו, שגידלו שלושה ילדים, מספרים: ”כבר מגיל צעיר שיתפנו את הילדים שלנו בהחלטות לגבי מקום החופשה. לפעמים הרשינו לכל ילד להזמין חבר טוב, וככה החופשה הייתה יותר מהנה. עשינו תוכניות לרגל אירועים חשובים בחיי ילדינו. מדי פעם הזמנו הביתה קרובי משפחה וחברים מהקהילה. יצאנו לפיקניקים ושיחקנו משחקים. נסענו להרים לטיולים רגליים וניצלנו את ההזדמנויות האלו כדי ללמוד על הדברים שיהוה ברא”.
11, 12. (א) מה תוכל לעשות כדי לכלול אחרים בתוכניות לבילויים? (ב) אילו סוגי מפגשים מוכיחים עצמם כאירועים בלתי נשכחים?
11 האם תוכל ’להרחיב את לבבך’ באופן אישי או כמשפחה, ולכלול מדי פעם גם אנשים אחרים בתוכניות לבילויים? יכול להיות שיש אלמנות, רווקים ורווקות וחד־הוריים הזקוקים לעידוד (לוקס י״ד:12–14). אפשר גם לכלול בתוכניות הללו כמה מעוניינים חדשים, ותוך כדי כך להקפיד, כמובן, שלא לחשוף את האחרים להשפעות שליליות כלשהן (טימותיאוס ב׳. ב׳:20, 21). ואם החולים או המוגבלים מתקשים לצאת מביתם, אולי אפשר להביא את האוכל אליהם ולהיפגש אצלם (עברים י״ג:1, 2).
12 מפגשים שבהם מוגשת ארוחה קלה, והאורחים מספרים איך הם הפכו למשיחיים ומה עזר להם להישאר נאמנים לאלוהים, יכולים להיות אירועים בלתי נשכחים. אפשר לשוחח על נושאים מקראיים ולהזמין את כל הנוכחים, כולל הילדים, להשתתף בדיון. שיחות כאלו יכולות לעודד את כל הנוכחים מבלי שאיש יבוא במבוכה או ירגיש לא שייך.
13. כיצד הציבו לנו ישוע ופאולוס מופת בעניין הכנסת אורחים?
13 ישוע הציב לנו מופת כאיש שידע הן לקבל אחרים והן ליהנות מהכנסת אורחים. הוא תמיד ניצל את ההזדמנויות האלו כדי לשתף את הזולת בברכות רוחניות (לוקס ה׳:27–39; י׳:42; י״ט:1–10; כ״ד:28–32). תלמידיו במאה הראשונה חיקו את דוגמתו (מעשי השליחים ב׳:46, 47). השליח פאולוס כתב: ”אני נכסף לראותכם כדי לחלוק עימכם מתנה רוחנית לחיזוקכם; כלומר, שנתעודד יחדיו באמונה המשותפת לכם וגם לי” (רומים א׳:11, 12). בדומה לכך, מן הראוי שבמפגשים שלנו תשרור אווירה שתתרום לעידוד הדדי (רומים י״ב:13; ט״ו:1, 2).
תזכורות חשובות ואמצעי זהירות
14. מדוע אין זה מומלץ לקיים מפגשים חברתיים גדולים?
14 אין זה מומלץ לקיים מפגשים חברתיים גדולים, משום שבאירועים כאלה בדרך כלל קשה לפקח על המתרחש. אולי מספר משפחות ירצו להיפגש במועד שאינו מתנגש עם פעילויות רוחניות ולערוך פיקניק או לשחק משחק שאינו יותר מדי תחרותי. וכאשר כמה מזקני־הקהילה, המשרתים העוזרים או משיחיים בוגרים אחרים נוכחים במפגשים החברתיים, הם מהווים גורם השפעה חיובי, והמאורע יכול להיות אפילו יותר נעים ומרענן.
15. מדוע יש לדאוג להשגחה נאותה כשמארגנים מפגש חברתי?
15 כדאי שמי שמארגן את המפגש החברתי לא יתעלם מן הצורך בהשגחה נאותה. הכנסת אורחים מהנה כשלעצמה, אבל האם לא תרגיש רע אם ייוודע לך שאחד האורחים נכשל עקב משהו שאירע בביתך ונבע מהעדר תשומת לב מצידך? חשוב על העיקרון שבדברים כ״ב:8. אם אחד מבני ישראל בנה בית חדש, היה עליו לעשות מעקה מסביב לגג השטוח, שבדרך כלל שימש גם לאירוח. מה הייתה הסיבה לדרישה זו? הכתוב אומר: ”ולא תשים דמים בביתך כי ייפול הנופל ממנו”. בדומה לכך, האמצעים שתנקוט כדי להגן על אורחיך במפגש חברתי — אמצעים בגבול הסביר — צריכים לשקף דאגה לטובתם הפיזית והרוחנית.
16. אילו אמצעי זהירות יש לנקוט אם מגישים משקאות אלכוהוליים במפגשים חברתיים?
16 אם מגישים משקאות אלכוהוליים במפגשים חברתיים, יש לנקוט משנה זהירות. משיחיים רבים המארגנים מפגשים מחליטים להגיש אלכוהול רק אם הם יכולים לשים לב אישית מה מוגש לאורחים או כמה הם שותים. אין להרשות דברים העלולים להכשיל אחרים או העלולים לגרום למישהו להפריז בשתייה (אפסים ה׳:18, 19). ישנם אורחים אשר מסיבות שונות יעדיפו להימנע משתיית משקאות אלכוהוליים. כמו כן, בארצות רבות ישנם חוקים האוסרים הגשת משקאות אלכוהוליים מתחת לגיל מסוים, והמשיחיים מצייתים לחוקי הקיסר, גם אם ההגבלות הללו נראות מחמירות מדי (רומים י״ג:5).
17. (א) מדוע חשוב שהמארח יהיה בררן לגבי המוסיקה המושמעת במפגש? (ב) היכן נכנסת הצניעות לתמונה אם המפגש כולל ריקודים?
17 על המארח להקפיד שהמוסיקה, הריקודים וכל שאר צורות הבידור עולים בקנה אחד עם העקרונות המשיחיים. כמובן, לכל אחד יש טעם מוסיקלי שונה, וקיים מגוון רחב של סגנונות ושירים. עם זאת, חלק ניכר מן המוסיקה כיום מעודד מרדנות, אי־מוסריות ואלימות, ולכן יש להיות בררניים. מוסיקה נאותה אינה בהכרח שקטה, אך מצד שני, היא גם לא צריכה להיות חושנית או גסה, בדגש על ווליום גבוה וקצב רועש. הקפד שאת המוסיקה לא יבחר מישהו שאינו מבין שעוצמת הקול צריכה להיות בגבולות הסביר. וכמובן, ריקודים לא־צנועים בליווי תנועות חושניות של הירכיים והחזה בהחלט אינם יאים למשיחיים (טימותיאוס א׳. ב׳:8–10).
18. כיצד יכולים ההורים להגן על ילדיהם אם ישגיחו על הפעילות החברתית שלהם?
18 על הורים משיחיים לברר פרטים על מפגשים שילדיהם מוזמנים אליהם, וברוב המקרים מן התבונה לבוא למפגשים ביחד איתם. עצוב לומר שמספר הורים הרשו לילדיהם להשתתף במסיבות שלא הייתה בהן השגחה ושכמה מן הנוכחים התפתו בהן לאי־מוסריות ולמעשים פסולים אחרים (אפסים ו׳:1–4). גם אם הילדים הם בשנות העשרה המאוחרות וכבר הוכיחו שאפשר לסמוך עליהם, בכל זאת יש צורך לעזור להם ’לברוח מתאוות הנעורים’ (טימותיאוס ב׳. ב׳:22).
19. איזו עובדה יכולה לעזור לנו להתמקד במה שעלינו ’לבקש תחילה’?
19 פעילויות פנאי ובילויים נאותים ומרעננים יכולים להפוך את החיים להרבה יותר נעימים. יהוה אינו שולל מאיתנו את ההנאות הללו, אך עלינו להיות מציאותיים ולהכיר בעובדה שהפעילויות האלו כשלעצמן אינן עוזרות לנו לאצור אוצרות רוחניים בשמיים (מתי ו׳:19–21). ישוע עזר לתלמידיו להבין שמה שבאמת חשוב בחיים זה ’לבקש תחילה את מלכות אלוהים ואת צדקתו’, ולא את האוכל, השתייה והלבוש, דברים ש”מבקשים הגויים” בלהיטות (מתי ו׳:31–34).
20. מאילו דברים טובים יוכלו משרתיו הנאמנים של יהוה ליהנות בעתיד?
20 לפיכך, ’אם נאכל או נשתה או כל מה שנעשה’, הבה ’נעשה את הכול למען כבוד אלוהים’, ונודה לבוראנו על כל הדברים שהוא נותן לנו ליהנות מהם במידה סבירה (קורינתים א׳. י׳:31). וכאשר כדור־הארץ יהפוך בקרוב לגן עדן, יהיו לנו אינסוף הזדמנויות ליהנות עד תום מנדיבותו של יהוה ומהתרועעות בריאה עם אנשים החיים לפי עקרונות הצדק שלו (תהלים קמ״ה:16; ישעיהו כ״ה:6; קורינתים ב׳. ז׳:1).
האם אתה זוכר?
• מדוע קשה כיום למשיחיים למצוא צורות בילוי נאותות?
• באילו בילויים מהנים בוחרות משפחות משיחיות רבות?
• אילו תזכורות ואמצעי זהירות יש להביא בחשבון כאשר נהנים מבילויים נאותים?
[תמונה בעמוד 18]
בחר בבילויים המניבים פרי טוב
[תמונות בעמוד 19]
מאילו צורות בידור נמנעים המשיחיים?