”האם אתה אוהב אותי יותר מאשר את אלה?”
”שמעון בן יוחנן, האם אתה אוהב אותי יותר מאשר את אלה?” (יוח׳ כ״א:15).
1, 2. מה למד פטרוס לאחר לילה שלם של דיג?
שבעה מתלמידי ישוע ניסו לדוג במשך לילה שלם בכינרת, אך לא לכדו דבר. ישוע, אשר הוקם לתחייה, עמד על החוף והתבונן בתלמידים. לאחר מכן הוא אמר להם: ”’השליכו את הרשת לצדה הימני של הסירה ותמצאו דגים’. הם השליכו אותה ולא יכלו להעלותה לתוך הסירה משום שהייתה עמוסה בדגים” (יוח׳ כ״א:1–6).
2 לאחר שסיימו התלמידים את ארוחת הבוקר שהכין להם ישוע, הוא אמר לשמעון פטרוס: ”שמעון בן יוחנן, האם אתה אוהב אותי יותר מאשר את אלה?” למה התכוון ישוע באמרו ”אלה”? פטרוס אהב מאוד לדוג. לכן נראה שישוע שאל אותו מה הוא אוהב יותר מכול. האם עסק הדיג אהוב עליו יותר מאשר ישוע ותורתו? פטרוס השיב: ”כן, אדוני, אתה יודע שאני אוהב אותך” (יוח׳ כ״א:15). פטרוס אכן חי בהתאם לדבריו. מאותו יום ואילך הוא הוכיח את אהבתו למשיח. הוא התמסר לפעילות עשיית התלמידים והפך לעמוד תווך בקהילה המשיחית בת המאה הראשונה.
3. מאילו סכנות על המשיחיים להישמר?
3 מה נוכל ללמוד מדברי ישוע לפטרוס? עלינו להישמר שאהבתנו למשיח לא תיחלש ושדעתנו לא תוסח מענייני המלכות. ישוע ידע היטב שהחיים בסדר העולמי הזה מלווים בלחצים ודאגות. במשל הזורע אמר ישוע שיהיו אשר ייענו ל”בשורת המלכות” ויתקדמו מעט, אך ”דאגות הסדר העולמי הזה ותעתועי העושר” ’יחנקו את הבשורה’ (מתי י״ג:19–22; מר׳ ד׳:19). ואכן, אם לא נהיה זהירים, דאגות היומיום עלולות להכביד על לבנו ולגרום לנו להאט את הקצב מבחינה רוחנית. לכן ישוע הזהיר את תלמידיו: ”הישמרו לכם שלא יכבד לבבכם מאכילת יתר, משתייה מופרזת ומדאגות החיים” (לוקס כ״א:34).
4. מה יעזור לנו לבחון את עומק אהבתנו למשיח? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)
4 בדומה למה שעשה פטרוס לאחר שיחתו עם ישוע, גם אנו מוכיחים את עומק אהבתנו למשיח על־ידי כך שאנו נותנים עדיפות עליונה למלאכה שהוא הטיל עלינו. כיצד נוכל לוודא שאנו עדיין עושים זאת? עלינו לשאול את עצמנו מדי פעם: ’מהו הדבר שאני אוהב יותר מכול? האם שמחתי נובעת בעיקר מפעילויות רוחניות או מפעילויות אחרות?’ הבה נדון בשלושה תחומים בחיים שעלינו להציב במקומם הראוי כדי שלא תיחלש אהבתנו למשיח ולדברים רוחניים — עבודה, בילויים ודברים חומריים.
הצב את עבודתך במקום הראוי לה
5. איזו אחריות מקראית מוטלת על ראשי המשפחות?
5 הדיג לא היה תחביב עבור פטרוס, אלא מקור פרנסתו. ראשי המשפחות בימינו מכירים באחריות המקראית שמוטלת עליהם לדאוג לצורכיהם החומריים של בני ביתם (טימ״א ה׳:8). עליהם לעבוד בחריצות כדי למלא אחריות זו. אולם כיום, באחרית הימים, העבודה היא לא אחת מקור לדאגות.
6. אילו לחצים קיימים במקומות העבודה כיום?
6 בשל התחרות הרבה על מספר מוגבל של מקומות עבודה, עובדים רבים חשים מחויבים לעבוד יותר ויותר שעות, לעיתים תמורת שכר נמוך. כמו כן, הלחץ המתמיד להגברת התפוקה פוגע בבריאותם הגופנית, הנפשית והרגשית. עובדים שאינם מוכנים לעשות את ההקרבות הללו עבור החברה המעסיקה אותם מסתכנים באובדן משרתם.
7, 8. (א) למי אנו נאמנים בראש ובראשונה? (ב) איזה לקח חשוב למד אח מתאילנד באשר לעבודתו?
7 בתור משיחיים אנו נאמנים בראש ובראשונה ליהוה אלוהים, ולא למעסיקנו (לוקס י׳:27). עבודתנו היא בסך הכול אמצעי להשגת מטרה. אנו עובדים כדי למלא את צרכינו החומריים הבסיסיים וכדי להשיג את הנחוץ לנו לביצוע שירותנו. אולם אם לא נעמוד על המשמר, העבודה עלולה לפגוע בשירותנו. לדוגמה, אח בתאילנד סיפר: ”עבודתי כטכנאי מחשבים הייתה מאוד מעניינת, אבל הייתי צריך לעבוד הרבה שעות. כתוצאה מכך כמעט לא נשאר לי זמן לדברים רוחניים. בסוף הבנתי שכדי להציב את ענייני המלכות במקום הראשון, עליי להחליף עבודה”. מה עשה האח?
8 ”ערכתי תוכניות במשך כשנה”, הוא הסביר, ”והחלטתי למכור גלידה ברחוב. בהתחלה היו לי קשיים כלכליים ורציתי להרים ידיים. כשפגשתי את עמיתיי לשעבר לעבודה, הם לעגו לי ושאלו אותי למה חשבתי שמכירת גלידה עדיפה על פני תיקון מחשבים במשרד ממוזג. התפללתי ליהוה וביקשתי ממנו שיעזור לי להחזיק מעמד ולהשיג את המטרה שלי לפנות זמן לפעילויות רוחניות. לא חלף זמן רב והמצב התחיל להשתפר. למדתי להכיר טוב יותר את הטעם של הלקוחות שלי ורכשתי מיומנות בהכנת גלידה. בעקבות כך הצלחתי מדי יום למכור את כל הגלידה שהכנתי. למעשה, מצבי הכלכלי השתפר בהשוואה לתקופה שבה עבדתי במחשבים. אני גם מאושר יותר כי אין לי את הלחץ והדאגות שהיו לי בעבודה הקודמת. והחשוב מכול הוא שכיום אני מרגיש קרוב יותר ליהוה” (קרא מתי ה׳:3, 6).
9. כיצד נוכל לשמור על השקפה מאוזנת לגבי עבודתנו?
9 חריצות היא תכונה שאלוהים מוקיר, ועבודה קשה מסבה סיפוק לאדם (מש׳ י״ב:14). בכל זאת, האח שהוזכר קודם לכן הבין שיש להציב את העבודה במקומה הראוי. ישוע אמר: ”תמיד חפשו תחילה את המלכות ואת צדקתו, וכל שאר הדברים האלה [הצרכים הבסיסיים] ייווספו לכם” (מתי ו׳:33). כדי לדעת אם יש לנו השקפה מאוזנת לגבי עניינים חילוניים ואחריותנו הרוחנית, כדאי שנשאל את עצמנו: ’האם אני מוצא עניין והנאה בעבודתי ורואה בפעילויות הרוחניות כדבר משעמם או שגרתי?’ אם ננתח את רגשותינו כלפי העבודה והפעילויות הרוחניות, נוכל לגלות מה אנו אוהבים יותר מכול.
10. איזה לקח חשוב לימד ישוע באשר לסדר עדיפויות?
10 ישוע לימד אותנו כיצד למצוא את האיזון בין עניינים חילוניים לעניינים רוחניים. במקרה אחד הוא ביקר בביתן של מרים ואחותה מרתא. בשעה שמרתא הייתה טרודה בהכנת ארוחה, מרים בחרה לשבת לרגלי ישוע ולהאזין לדבריו. כאשר התלוננה מרתא על כך שמרים אינה עוזרת לה, ישוע אמר למרתא: ”מרים בחרה בחלק הטוב, והוא לא יילקח ממנה” (לוקס י׳:38–42). ישוע לימד את מרתא לקח רב חשיבות. על מנת להימנע מהסחות דעת בשל עניינים חילוניים וכדי להוכיח את אהבתנו כלפי המשיח, עלינו להמשיך לבחור ”בחלק הטוב”, כלומר לתת עדיפות לדברים רוחניים.
השקפתנו על בילויים ובידור
11. מה מלמדים כתבי־הקודש לגבי מנוחה והתרגעות?
11 אנו זקוקים מדי פעם למנוחה ורענון מעבודתנו הקשה ולוח הזמנים העמוס שלנו. דבר־אלוהים מציין: ”אין טוב באדם שיאכל ושתה והראה את נפשו טוב בעמלו” (קהלת ב׳:24). ישוע הכיר בכך שאנו זקוקים לפעמים למנוחה. לאחר מבצע הטפה נמרץ, הוא אמר לתלמידיו: ”בואו לבדכם אל מקום שומם ונוחו מעט” (מר׳ ו׳:31, 32).
12. מדוע עלינו לגלות זהירות בכל הנוגע לבילויים ובידור? ספר דוגמה.
12 אין ספק שבילויים ובידור ממלאים צורך חשוב. אולם קיימת הסכנה שהבילויים יהפכו לעיקר חיינו. רבים במאה הראשונה החזיקו בהשקפה ”הבה נאכל ונשתה, כי מחר נמות” (קור״א ט״ו:32). גישה זו רווחת באזורים רבים בעולם כיום. לדוגמה, לפני שנים החל צעיר במערב אירופה לנכוח באסיפות המשיחיות. אבל משיכתו לבילויים הייתה כה חזקה שהוא חדל להתרועע עם משרתי יהוה. לימים הוא הבין שרדיפת התענוגות רק הסבה לו בעיות ואכזבות. לכן הוא חידש את שיעורי המקרא שלו ועם הזמן נהיה כשיר לבשר את הבשורה הטובה. לאחר טבילתו הוא אמר: ”אני רק מתחרט על כל הזמן שבזבזתי עד שהבנתי ששירות יהוה מסב שמחה רבה בהרבה מרדיפה אחר תענוגות העולם”.
13. (א) הסבר באמצעות דוגמה מדוע מסוכן להפריז בבילויים. (ב) מה יכול לעזור לנו לשמור על ראייה מאוזנת לגבי בילויים?
13 הבילויים נועדו לרענן אותנו ולהפיח בנו כוחות מחודשים. כמה זמן עלינו להקדיש לבילויים כדי להשיג מטרה זו? חשוב על ההשוואה הבאה: רבים מאתנו אוהבים לאכול קינוח מדי פעם. אבל אנו יודעים שאם התפריט שלנו יתבסס על עוגות וסוכריות, נזיק לבריאותנו. לכן רוב התפריט שלנו מורכב ממזון בריא. בדומה לכך, בריאותנו הרוחנית תיפגע אם נקדיש את רוב זמננו לבילויים ובידור. כדי להימנע מכך עלינו לעסוק בקביעות בפעילויות למען המלכות. כיצד נוכל לדעת אם יש לנו השקפה מאוזנת לגבי בילויים? במהלך שבוע מסוים נוכל לרשום לעצמנו כמה שעות אנו מקדישים לפעילויות רוחניות, כגון אסיפות, שירות השדה, לימוד אישי ושיעור משפחתי. במקביל, נשווה נתון זה למספר השעות שאנו מקדישים באותו השבוע לפעילויות פנאי, כגון ספורט, תחביבים, צפייה בטלוויזיה או משחקי וידיאו. מה תחשוף השוואה זו? האם יש צורך לצמצם ב”קינוחים”? (קרא אפסים ה׳:15, 16).
14. מה צריך להנחות אותנו בבחירת בילויים וצורות בידור?
14 לראשי משפחות ויחידים יש החירות לבחור בבילויים המוצאים חן בעיניהם, כל עוד הם עולים בקנה אחד עם עקרונות המקרא, המהווים הדרכה מאת יהוה.a בילויים בריאים הם ”מתת אלוהים” (קהלת ג׳:12, 13). כמובן, אנו מבינים שהחלטות הנוגעות לבילויים משתנות מאדם לאדם (גל׳ ו׳:4, 5). אך מכל מקום, נרצה להציב את הבילויים במקומם הראוי. ישוע אמר: ”במקום שבו אוצרך נמצא, שם יהיה גם לבבך” (מתי ו׳:21). מתוך אהבתנו העמוקה לישוע אנו רוצים לחשוב, לדבר ולהתנהג בצורה המעידה שאנו מתמקדים בראש ובראשונה בפעילויות למען המלכות ולא בענייני היומיום (פיל׳ א׳:9, 10).
מאבקנו בחומרנות
15, 16. (א) כיצד עלול המשיחי ליפול במלכודת החומרנות? (ב) איזו עצה נבונה נתן ישוע בנושא החומרנות?
15 רבים כיום להוטים אחרי האופנה האחרונה, הגאדג׳טים האלקטרוניים החדישים ביותר וכדומה. משום כך, כל משיחי צריך לבחון דרך קבע את רצונותיו על־ידי שאלות כגון: ’האם אני מקדיש יותר זמן ומחשבה להתעניינות במכוניות או בפריטי אופנה חדשים מאשר להתכוננות לאסיפות? האם אני כה שקוע בענייני היומיום שאני מקדיש פחות זמן לתפילות או לקריאת המקרא?’ אם אנו מבחינים שאהבתנו לדברים חומריים מאפילה על אהבתנו למשיח, עלינו להרהר בדבריו של ישוע: ”הישמרו מכל חמדנות” (לוקס י״ב:15). מדוע נתן ישוע אזהרה נוקבת זו?
16 ישוע ציין ש”איש אינו יכול להיות עבד לשני אדונים”. הוא הוסיף: ”אינכם יכולים להיות עבדים לאלוהים ולממון”. מדוע? מפני ששני ה”אדונים” דורשים מסירות בלעדית. לדברי ישוע, או ’נשנא את האחד ונאהב את השני’ או ’נהיה מסורים לאחד ונבוז לשני’ (מתי ו׳:24). בתור אנשים לא־מושלמים, כולנו צריכים להמשיך להיאבק ב”תאווֹת הבשר”, וביניהן החומרנות (אפ׳ ב׳:3).
17. (א) מדוע אנשים נטולי ראייה רוחנית מתקשים לפתח ראייה מאוזנת לגבי דברים חומריים? (ב) מה עוזר לנו להילחם בחומרנות?
17 אנשים נטולי ראייה רוחנית מתקשים לפתח השקפה מאוזנת על דברים חומריים. מדוע? מכיוון שחושיהם הרוחניים אינם מתפקדים כראוי. (קרא קורינתים א׳. ב׳:14.) הואיל וכושר ההבחנה שלהם התנוון, הם מתקשים להבחין בין טוב לרע (עב׳ ה׳:11–14). כתוצאה מכך, יש שפיתחו תאווה בלתי נשלטת לדברים חומריים — תאווה שלעולם אינה באה על סיפוקה (קהלת ה׳:9). למרבה השמחה קיימת תרופת נגד לחשיבה החומרנית הרעילה: מינון קבוע של דבר־אלוהים, המקרא (פט״א ב׳:2). ישוע הרהר בחוכמת אלוהים ושאב מכך את הכוח לדחות פיתויים. באותו אופן, יישום עקרונות המקרא מסייע לנו להיאבק בחומרנות (מתי ד׳:8–10). אם נעשה כן, נראה לישוע שאנו אוהבים אותו יותר מכל דבר חומרי.
מהו סדר העדיפויות שלך? (ראה סעיף 18)
18. מה אתה נחוש לעשות?
18 כאשר שאל ישוע את פטרוס ”האם אתה אוהב אותי יותר מאשר את אלה?” הוא הזכיר לפטרוס שעליו להציב את העניינים הרוחניים במקום הראשון בחייו. פטרוס, שפירוש שמו הוא ”אבן”, אכן חי בהתאם למשמעות שמו, שהרי הוא היה יציב כאבן בשירות יהוה (מה״ש ד׳:5–20). גם אנו נחושים לשמור על חוזק אהבתנו למשיח ולהציב את העבודה, הבילויים והדברים החומריים במקומם הראוי. מי ייתן והחלטותינו בחיים יעידו שאנו מזדהים עם דברי פטרוס לישוע: ”אדוני, אתה יודע שאני אוהב אותך”.
a ראה המאמר ”האם אתה בוחר בבילויים שיש בהם תועלת?” מהוצאת המצפה מ־15 באוקטובר 2011, עמ׳ 9–12, ס׳ 6–15.