כיצד להחליט החלטות כרצוי בעיני אלוהים?
אדם בארצות־הברית נכנס לבנק ובידו שיק על סך 000,25 דולר. האיש התכוון להפקיד את הכסף בפיקדון לזמן קצוב, אך הבנקאי יעץ לו להשקיע בשוק המניות, בטענה שלטווח ארוך שוק המניות לעולם אינו מאבד את ערכו. האיש החליט לשמוע בעצתו, וזמן קצר לאחר מכן הפסיד חלק ניכר מכספו.
מקרה זה ממחיש עד כמה קשה לעתים לקבל החלטות נבונות. מה באשר למגוון ההחלטות שאנו מחליטים בחיים? החלטות רבות עושות את ההבדל בין הצלחה לכישלון — ובמוקדם או במאוחר, בין חיים למוות. אם כן, כיצד נוכל להיות בטוחים שאנו מחליטים החלטות נבונות?
”זה הדרך”
מדי יום אנו מחליטים מה לאכול, מה ללבוש, לאן ללכת וכן הלאה. ההחלטות בחלקן אולי נראות טריוויאליות, אך יש להן במקרים מסוימים השלכות כבדות משקל. לדוגמה, ההחלטה אם להדליק את הסיגריה הראשונה עלולה להוביל לעישון ההופך להרגל לכל החיים. אל לנו להקל ראש במשקלן של החלטות שוליות לכאורה.
מה יכול להדריך אותנו בקבלת החלטות, גם החלטות שעל פניהן נראות זניחות? עד כמה נפלא לו עמד לרשותנו יועץ אמין שהיה מייעץ לנו לפני קבלת החלטה קשה! האמת היא שיועץ כזה קיים. בספר קדום הנושא מסר לימינו נאמר: ”ואוזניך תשמענה דבר מאחריך, לאמור: ’זה הדרך, לכו בו’, כי תאמינו וכי תשמאילו” (ישעיהו ל׳:21). מי אמר מילים אלו? ומניין לנו הביטחון שזו הדרכה אמינה?
הבטחה זו מצויה במקרא, ספר שמיליונים לומדים ומשוכנעים שנכתב בהשראת הבורא, יהוה אלוהים (טימותיאוס ב׳. ג׳:16, 17). יהוה יודע את טבענו, ולכן אין מדריך טוב ממנו. בכוחו גם לחזות את העתיד ו’להגיד מראשית אחרית, ומקדם אשר לא נעשו’. הוא האומר: ”עצתי תקום” (ישעיהו מ״ו:10). אחד ממחברי התהלים הביע את בטחונו בדבר יהוה בזה הלשון: ”נר לרגלי דברֶך ואור לנתיבתי” (תהלים קי״ט:105). השאלה הנשאלת היא, כיצד עוזר לנו יהוה לנתב את דרכנו בעולמנו הסוער? כיצד ניתן להחליט החלטות כרצוי בעיני אלוהים?
יישם את עקרונות המקרא
יהוה אלוהים העניק למשיחיים עקרונות שיסייעו להם להחליט החלטות שקולות. מי שלומד ומיישם את עקרונות המקרא כמוהו כאדם הלומד שפה חדשה ומשתמש בה. לאחר שאתה שולט בשפה, קל לך יותר בדרך כלל להבחין בטעויות דקדוק משום שהדברים הנאמרים נשמעים לך משובשים. אולי אינך יכול להגדיר במונחים דקדוקיים מדויקים היכן השיבוש, אבל ברור לך שמשהו כאן לא־בסדר. כאשר אתה לומד את עקרונות המקרא במידה כזו שהם הופכים להיות חלק ממך, אתה רוכש על־פי־רוב את היכולת לראות אם ההחלטה אינה נכונה ומנוגדת לעקרונות אלוהים.
ניקח לדוגמה צעיר הבוחר בתסרוקת כלשהי. אין צו מקראי מפורש הפוסל סגנון עיצוב שיער זה או אחר. אך תן דעתך לעיקרון מקראי כלשהו. השליח פאולוס כתב: ”תעטינה הנשים תלבושת הולמת, בצניעות ובאיפוק; לא בהתגנדרות שיער, לא בזהב ופנינים, ולא במלבושים יקרים, אלא במה שיאה לנשים המצהירות על יראת שמיים — במעשים טובים” (טימותיאוס א׳. ב׳:9, 10). פאולוס אומנם כתב כאן ביחס לנשים, אבל העיקרון חל במידה שווה על גברים ונשים כאחד. מהו העיקרון? עלינו להקפיד על הופעה חיצונית המשדרת צניעות ואיפוק. הצעיר צריך לשאול את עצמו, ’האם התספורת שלי תהיה צנועה כיאה למשיחיים?’
איזה עיקרון מועיל יכול הצעיר למצוא במילים הבאות מפי התלמיד יעקב? ”מפירי נאמנות, האינכם יודעים כי ידידות עם העולם היא איבה לאלוהים? לפיכך, מי שרוצה להיות ידיד לעולם הופך לאויב אלוהים” (יעקב ד׳:4). ידידות עם העולם, שהיא בחזקת איבה לאלוהים, מעוררת אצל המשיחיים שאט נפש. האם התסרוקת שבני גילו אוהבים תגרום לו להיראות ידיד אלוהים או ידיד העולם? צעיר החוכך בדעתו בעניין זה יכול להיעזר בעקרונות מקראיים אלו ולקבל החלטה נבונה. עקרונות אלוהים אכן עוזרים לנו בקבלת החלטות. וכאשר אנו מתרגלים להחליט החלטות על בסיס עקרונות המקרא, קל לנו יותר להגיע למסקנות נבונות ללא השלכות שליליות.
עקרונות רבים גלומים בדבר־אלוהים. אומנם לא תמיד נמצא פסוק המתייחס במישרין למצב הנתון. אבל אפשר לקרוא על אנשים ששעו להדרכת אלוהים ועל כאלה שהתעלמו מאזהרותיו (בראשית ד׳:6, 7, 13–16; דברים ל׳:15–20; קורינתים א׳. י׳:11). אם נקרא את הפרשות הללו וננתח את התוצאות, נבחין בעקרונות שיעזרו לנו להחליט החלטות שישמחו את לב אלוהים.
לדוגמה, נבחן יחד את השיחה הקצרה שהתנהלה בין ישוע המשיח לבין השליח פטרוס. גובי מס מחצית השקל שאלו את פטרוס: ”האם רבכם אינו משלם את מחצית השקל?” ”כן”, השיב להם פטרוס. כעבור זמן קצר, שאל ישוע את פטרוס: ”מלכי הארץ ממי הם לוקחים מכס ומס, מבניהם או מן הזרים?” כשהשיב פטרוס: ”מן הזרים”, אמר לו ישוע: ”אם כן, הבנים פטורים. אבל כדי שלא נהיה להם למכשול, לך אל הים, השלך חכה וקח את הדג שיעלה ראשונה. כשתפתח את פיו תמצא מטבע; קח אותו ותן להם בעדי ובעדך” (מתי י״ז:24–27). אילו עקרונות נוכל לדלות מפרשה זו?
בסדרת שאלות עזר ישוע לפטרוס להגיע למסקנה שישוע, בתור בן אלוהים, היה פטור ממס. פטרוס בתחילה לא הבין זאת, וישוע הואיל בטובו לעזור לו. אם אחרים טועים, אנו יכולים לנהוג כדוגמת ישוע ולהתייחס אליהם בחמלה ולא לנזוף בהם בקשיחות ולהצביע בגסות על הטעות שעשו.
פטרוס הבין מדוע כדאי לשלם את המס — כדי לא להיות למכשול. והנה עיקרון נוסף שניתן ללמוד ממקרה זה. ההתחשבות במצפונם של אחרים חשובה יותר מעמידה על זכויות.
מה מניע אותנו להחליט החלטות המעידות על כבוד למצפונו של הזולת? אהבת הרֵע. ישוע המשיח לימד שהמצווה ואהבת לרעך כמוך היא השנייה בחשיבותה אחרי המצווה ואהבת את אלוהיך בכל נפשך (מתי כ״ב:39). אנו חיים בעולם המרוכז בעצמו, ונטיותינו השליליות דוחפות אותנו לנהוג באנוכיות. לכן כדי לאהוב את הרֵע כפי שאנו אוהבים את עצמנו, עלינו לשנות את דרך החשיבה שלנו מקצה לקצה (רומים י״ב:2).
רבים חוללו שינויים אלה, והם מתחשבים בזולת בקבלת החלטות, קטנות כגדולות. פאולוס כתב: ”לחירות נקראתם, רק שלא תהא החירות אמצעי בידי הבשר, אלא שרתו איש את רעהו באהבה” (גלטים ה׳:13). כיצד ניתן ליישם את המילים הללו? צעירה אחת עברה לאזור כפרי כדי לעזור לתושבים ללמוד את דבר־אלוהים. משיחותיה עם תושבי המקום הבחינה הצעירה שבגדיה, שהיו צנועים על־פי המקובל בעיר, הופכים שם לשיחת היום. לבושה והופעתה החיצונית היו צנועים, ולמרות זאת היא החליטה ללבוש בגדים פחות ססגוניים ”למען לא ינואץ דבר האלוהים” (טיטוס ב׳:5).
מה היית עושה אילו היית צריך לקבל החלטה ביחס להופעה חיצונית או בעניין אחר הקשור בטעם אישי? יהוה ודאי מרוצה מאוד אם החלטותיך מעידות על התחשבות במצפונו של הזולת.
ראייה לטווח ארוך
לבד מעקרונות המקרא וממצפון הזולת, מה עוד ניתן להביא בחשבון בעת קבלת החלטות? דרכם של המשיחיים היא אומנם דרך חתחתים צרה, אך עם זאת אלוהים מעניק לנו מרחב תמרון רב במסגרת הגבולות שהוא מתווה לנו (מתי ז׳:13, 14). עלינו לשקול כיצד החלטותינו ישפיעו בעתיד על בריאותנו הרוחנית, הנפשית, הרגשית והפיסית.
לדוגמה, נניח שאתה שוקל לעבוד במשרה כלשהי. אולי אין בה שום דבר לא־מוסרי או בלתי הולם. אם תעבוד בה תוכל לבוא לאסיפות ולכינוסים, והשכר יהיה מעל ומעבר לציפיותיך. המעסיק מתרשם מאוד מכישוריך ומעוניין למצות את הפוטנציאל שלך, ומה גם שאתה אוהב את העבודה הזאת. מה כבר יכול לגרום לך לדחות את ההצעה? האם אתה רואה את האפשרות שתתאהב בעבודה? הובטח לך שלא יאלצו אותך לעבוד שעות נוספות. אך האם תהיה מוכן להשקיע מאמצים החורגים מגבולות הסביר כדי להשלים פרויקט כלשהו? האם השעות הנוספות יהפכו לתופעה תכופה? האם הן ירחיקו אותך ממשפחתך ובסופו של דבר מפעילויות רוחניות שאסור לך להחמיץ?
ראה כיצד ג׳ים הגיע להחלטה מכרעת בענייני תעסוקה. הוא עבד קשה מאוד כדי לטפס בסולם הדרגות בחברה שבה עבד. לבסוף נתמנה למנכ”ל החברה במזרח הרחוק, למנהל הראשי בסניף ארצות־הברית ולחבר במועצת המנהלים האחראית על פעולות החברה באירופה. ואולם, בזמן שיפן נקלעה לשפל כלכלי, הבין ג׳ים עד כמה אין טעם לרדוף אחר כסף וכוח. הכסף שאותו הרוויח בדם ויזע, נגוז כהרף עין. ג׳ים איבד כיוון בחיים. ’מה אעשה בעוד עשר שנים?’ שאל את עצמו. אחר כך קלט שאשתו וילדיו ממוקדים במטרות תכליתיות יותר בחיים. במהלך השנים היו הם חלק מעדי־יהוה. ג׳ים רצה גם הוא ליהנות מאושר ומסיפוק כמו בני משפחתו, ולכן החל ללמוד את המקרא.
עד מהרה הגיע לכלל הכרה שסגנון חייו אינו מאפשר לו לנהל חיים תכליתיים כמשיחי. בשל הנסיעות הבלתי פוסקות בין אסיה, ארצות־הברית ואירופה, לא מצא את הזמן ללמוד את המקרא ולבלות בחברת בני אמונתו. הוא עמד בפני דילמה: ’האם אמשיך לחיות כפי שאני חי כבר 50 שנה, או האם אאמץ דרך חיים חדשה?’ לאחר שהתפלל בנושא ושקל את התוצאות לטווח הארוך, החליט להתפטר מכל המשרות מלבד אחת כדי לפנות זמן לעניינים רוחניים (טימותיאוס א׳. ו׳:6–8). החלטתו הפכה אותו לאדם מאושר יותר ואיפשרה לו להיות עסוק בפעילויות משיחיות.
להחלטותיך, גדולות כקטנות, יש משקל. ההחלטה שאתה מחליט היום תעשה אולי בעתיד את ההבדל בין הצלחה לכישלון ואפילו בין חיים למוות. כדי להחליט החלטות נבונות, עליך לשקול את עקרונות המקרא, להתחשב במצפונם של אחרים ולחשוב על התוצאות לטווח הארוך. החלט החלטות כרצוי בעיני אלוהים.
[תמונה בעמוד 13]
להחלטות שוליות לכאורה יש במקרים מסוימים השלכות כבדות משקל
[תמונה בעמוד 14]
כיצד עקרונות המקרא יכולים לעזור לה להחליט החלטה נבונה?
[תמונה בעמוד 15]
ישוע דיבר בחמלה אל פטרוס