”מה אהבתי תורתך!”
”מה אהבתי תורתֶך! כל היום היא שיחתי” (תהלים קי״ט:97).
1, 2. (א) באיזה מצב היה שרוי מחבר מזמור קי״ט שכתב את דבריו בהשראת אלוהים? (ב) כיצד הגיב, ומדוע?
מחבר מזמור קי״ט היה שרוי במצב קשה. אויבים עזי מצח, אשר בזו לתורת אלוהים, לעגו לו וטפלו עליו שקרים. שרים טיכסו עצה נגדו ורדפוהו. רשעים סבבוהו ונשקפה סכנה לחייו. בשל כך, ’דלפה נפשו מתוגה’, כלומר, נדדה שנתו (תהלים קי״ט:9, 23, 28, 51, 61, 69, 85, 87, 161). ולמרות הקשיים, שר מחבר המזמור: ”מה אהבתי תורתֶך! כל היום היא שיחתי” (תהלים קי״ט:97).
2 אולי אתה תוהה כיצד שאב מחבר המזמור נחמה ועידוד מתורת אלוהים. מה שחיזק אותו היה הביטחון שיהוה דואג לו. הוא נוכח בתועלת הגלומה בתורה שאותה נתן אלוהים באהבה, ועל כן היה מאושר למרות הקשיים שהערימו עליו אויביו. הוא הכיר בכך שיהוה מיטיב עימו. יישום ההדרכה שמצא בתורת אלוהים החכים אותו מאויביו ואף הציל את חייו. הציות לתורה העניק לו שלווה ומצפון נקי (תהלים קי״ט:1, 9, 65, 93, 98, 165).
3. מדוע קשה כיום למשיחיים לחיות על־פי עקרונות אלוהים?
3 חלק ממשרתי אלוהים כיום עוברים אף הם מבחני אמונה קשים להחריד. אולי אין אנו בסכנת מוות כדוגמת מחבר התהלים, אך אנו חיים ב”זמנים קשים”. לאנשים רבים שאיתם אנו יום יום באים במגע אין אהבה לערכים רוחניים — מטרותיהם נגועות באנוכיות ובחומרנות, וגישתם מתאפיינת ביהירות ובחוסר קדושה (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5). משיחיים צעירים נאלצים באופן קבוע לעמוד בפני מצבים המאיימים על יושרתם המוסרית. באווירה כזו קשה להמשיך לאהוב את יהוה ואת הנכון והישר. מה יכול להגן עלינו?
4. כיצד הראה מחבר התהלים את הערכתו לתורת אלוהים, והאם על המשיחיים לנהוג כמותו?
4 מחבר המזמור הקדיש מזמנו כדי לעיין לעומק ובלב שופע הערכה בתורת אלוהים, וזה מה שעזר לו להדוף את הלחצים שהופעלו נגדו. כך למד לאהוב את תורת אלוהים. כמעט כל פסוק במזמור קי״ט מזכיר פן אחר של תורת יהוה.a המשיחיים אינם כפופים כיום לתורה שנתן אלוהים לעם ישראל הקדום (קולוסים ב׳:14). אולם בעקרונות השזורים בה טמון ערך נצחי. עקרונות אלה היו לנחמה עבור מחבר המזמור, והם בהחלט יכולים לנחם גם את משרתי אלוהים הנאבקים להחזיק מעמד בקשיי החיים של זמננו.
5. באילו היבטים של תורת משה נדון?
5 הבה נראה באיזו מידה נוכל להפיק עידוד משלושה היבטים בלבד של תורת משה: מצוות השבת, מצוות הלֶקט והדיבר לא תחמוד. בכל אחד מההיבטים ניווכח שיש להבין את העקרונות המונחים ביסודן של המצוות הללו כדי לעמוד בקשיים ובלחצים של ימינו.
סיפוק הצורך הרוחני
6. אילו צרכים בסיסיים יש לכל אדם?
6 לאדם יש מטבע הדברים צרכים מסוימים. לדוגמא, כדי לשמור על בריאותו הפיזית הוא זקוק למזון, למים ולמחסה. עם זאת, כל איש חייב לדאוג גם ל”צורכו הרוחני”. אם לא יעשה כן, לא יהיה לו אושר אמיתי (מתי ה׳:3, ע״ח). יהוה ראה חשיבות רבה בסיפוק הצורך המולד הזה, ועל כן ציווה על עמו לחדול משגרת חייהם ליום שלם בשבוע ולהתפנות לעניינים רוחניים.
7, 8. (א) כיצד הראה אלוהים שיום השבת נבדל מיתר הימים? (ב) איזו מטרה שירתה השבת?
7 מצוות השבת הדגישה לעם שחשוב להקדיש זמן לדברים רוחניים. המילה ”שבת” כשם עצם מופיעה לראשונה במקרא בהקשר להספקת המן במדבר. לבני ישראל נאמר לאסוף את הלחם הפלאי הזה במשך שישה ימים בשבוע. ביום השישי היה עליהם לאסוף ”לחם יומיים”, משום שביום השביעי לא נמצא כל מן. היום השביעי נועד להיות ”שבת קודש ליהוה”, אשר במהלכה נדרשו בני העם לשבת איש איש במקומו (שמות ט״ז:13–30). בעשרת הדברות נאמר שאין לעשות כל מלאכה בשבת. היה זה יום קדוש. העונש על חילול שבת היה מוות (שמות כ׳:8–11; במדבר ט״ו:32–36).
8 מצוות השבת המחישה את דאגת יהוה לרווחתם הפיזית והרוחנית של עמו. ”השבת נעשתה למען האדם”, אמר ישוע (מרקוס ב׳:27). לא רק שאיפשרה לבני ישראל לנוח, היא אף נתנה להם הזדמנות להתקרב לבוראם ולהראות לו אהבה (דברים ה׳:12). היה זה יום המוקדש כל כולו לעניינים רוחניים, וביניהם, קיום עבודת אלוהים בהשתתפות כל בני הבית, וכן תפילות והרהורים בתורת אלוהים. סידור זה נועד להגן על בני ישראל לבל יקדישו את כל זמנם ומרצם לעניינים חומריים. השבת הזכירה להם שיחסיהם עם יהוה הם הדבר החשוב ביותר בחייהם. ישוע שב והדגיש עיקרון זה במילים: ”כתוב, ’לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי יהוה’” (מתי ד׳:4).
9. איזה לקח יכולים המשיחיים ללמוד ממצוות השבת?
9 משרתי אלוהים אינם נדרשים עוד לשמור שבת פשוטו כמשמעו, אך לדידם השבת אינה בגדר פרט היסטורי מעניין ותו לא (קולוסים ב׳:16). האין בה תזכורת לכך שגם אנו חייבים לתת עדיפות לעניינים רוחניים? אין לתת לעיסוקים חומריים או לפעילויות נופש ובידור להאפיל על ענייני הקודש (עברים ד׳:10). כדאי שנשאל את עצמנו: ”מה תופס מקום ראשון בחיי? האם הלימודים, התפילות, הנוכחות באסיפות והכרזת בשורת המלכות עומדים אצלי בראש סדר העדיפויות? או שמא פעילויות אלו נדחקות לקרן זווית לטובת עניינים אחרים?” יהוה מבטיח שאם נעמיד במקום הראשון בחיינו את העניינים הרוחניים, לא יחסר לנו דבר מבחינה חומרית (מתי ו׳:24–33).
10. איזו תועלת תצמח לנו אם נקדיש זמן לעניינים רוחניים?
10 פרקי זמן המוקדשים ללימוד המקרא ופרסומים מקראיים, וכן גם למחשבות מעמיקות על המסר הגלום בהם, עוזרים לנו לקרוב ליהוה (יעקב ד׳:8). סוזן החלה לפני כ־40 שנה להקדיש באופן קבוע זמן ללימוד המקרא, ומודה שבהתחלה לא מצאה בכך הנאה מרובה. זה היה בשבילה מעמסה. אך ככל שקראה, כך גברה הנאתה. היום הלימוד האישי ממש חסר לה אם מסיבה כלשהי אין לה אפשרות לעשות כן. ”הלימודים עוזרים לי להכיר את יהוה כאבי”, היא אומרת. ”אני יכולה לבטוח בו, להישען עליו ולהתפלל אליו בחופשיות. זה מדהים לראות עד כמה יהוה אוהב את משרתיו, עד כמה הוא דואג לי אישית ועד כמה הוא עשה למעני”. מה גדולה השמחה שנוכל גם אנו להפיק מסיפוק הצרכים הרוחניים!
מצוות הלֶקט
11. כיצד יושמה מצוות הלקט?
11 היבט שני בתורת משה שהמחיש את דאגת אלוהים לעמו היה הזכות ללקט. יהוה ציווה שבעת הקציר יש לאפשר לעניים לאסוף את מה שהקוצרים הותירו מאחור. אסור היה לקצור לגמרי את פאות השדה או לאסוף את הענבים או הזיתים שנשארו לאחר הבציר והמסיק. אסור היה לחזור ולקחת עומרי תבואה שנשכחו בשדה. היה זה סידור אוהב למען העניים, הגרים, היתומים והאלמנות. נדרשו מהם מאמצים כדי ללקט את השאריות, אולם תודות לכך לא נאלצו לקבץ נדבות (ויקרא י״ט:9, 10; דברים כ״ד:19–22; תהלים ל״ז:25).
12. איזו הזדמנות ניתנה לחקלאים בזכות מצוות הלקט?
12 מצוות הלקט לא קבעה כמה יותירו החקלאים לנזקקים. היה זה נתון לשיקולם האישי להחליט אם פאות השדה שנותרו לעניים יהיו רחבות או צרות. בדרך זו לימד יהוה שיעור בנדיבות. הייתה לחקלאים ההזדמנות להביע את הערכתם למקור היבולים, שכן ’חונן אביון מכבד [את עושהו]’ (משלי י״ד:31). כך היה בועז. הוא דאג שרות האלמנה, אשר ליקטה בשדותיו, תאסוף כמות נכבדה של תבואה. יהוה גמל לו ביד רחבה על נדיבותו (רות ב׳:15, 16; ד׳:21, 22; משלי י״ט:17).
13. מה אנו למדים ממצוות הלקט הקדומה?
13 העיקרון שבבסיס מצוות הלקט לא השתנה. יהוה מצפה ממשרתיו להיות נדיבים, ובייחוד כלפי הנזקקים. ככל שנהיה נדיבים, כך נבורך. ”תנו ויינתן לכם”, אמר ישוע, ”מידה יפה, דחוסה, גדושה ושופעת ייתנו בחיקכם, כי במידה שאתם מודדים יימדד לכם” (לוקס ו׳:38).
14, 15. כיצד נוכל לגלות נדיבות, ואיזו תועלת תצמח גם לנו וגם לצד המקבל?
14 השליח פאולוס קרא לנו ’לגמול טוב לכל אדם, ובייחוד לבני אמונתנו’ (גלטים ו׳:10). עלינו אפוא לוודא שאחינו לאמונה יקבלו עזרה רוחנית בכל פעם שייתקלו במבחני אמונה. אולי הם זקוקים גם לעזרה מעשית, לדוגמא, להגיע לאולם המלכות או לעשות קניות. היש בקהילתך קשישים, חולים או אנשים המרותקים לביתם שישמחו אם יבקרו אצלם ויעודדו אותם או יושיטו להם יד? אם נשתדל להיות רגישים לצרכים אלה, יוכל יהוה להשתמש בנו כמענה לתפילותיהם של הנזקקים. הדאגה איש לרעהו היא חובה משיחית, התורמת גם לצד הנותן. גילוי אהבה אמיתית לבני אמונתנו הוא מקור של שמחה רבה וסיפוק עילאי, והתנהגות זו מזכה אותנו בחיוך של שביעות רצון מצד יהוה (משלי ט״ו:29).
15 המשיחיים מקדישים מזמנם וממרצם כדי לדבר על מטרות אלוהים וזו דרך נוספת מצידם להביע חוסר אנוכיות (מתי כ״ח:19, 20). כל מי שטעם מן השמחה לעזור לאדם להגיע לשלב שבו הוא מקדיש את חייו ליהוה מכיר בצדקת דבריו של ישוע: ”גדול אושרו של הנותן מזה של המקבל” (מעשי השליחים כ׳:35, ע״ח).
הישמר מפני חמדנות
16, 17. מה נאסר בדיבר העשירי, ומדוע?
16 כעת נדבר על מצווה שלישית בתורה שנתן אלוהים לעם ישראל. זהו הדיבר העשירי — לא תחמוד. הדיבר מנוסח בזו הלשון: ”לא תחמוד בית רעך. לא תחמוד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמורו וכל אשר לרעך” (שמות כ׳:17). איש אינו יכול לאכוף מצווה זו, שהרי האדם אינו בוחן לב וכליות. אולם דיבר זה רומם את התורה למדרגה גבוהה יותר מכל מערכת משפט אנושית. בזכותו ידע כל אחד מבני ישראל שעליו לתת את הדין לפני יהוה הרואה ללבב (שמואל א׳. ט״ז:7). מצווה זו גם ירדה לשורשן של עבירות רבות (יעקב א׳:14).
17 הדיבר לא תחמוד עודד את עם אלוהים להימנע מחומרנות ומתאוות בצע ולא להתאונן על מנת חלקם בחיים. הוא גם הגן עליהם מפני הפיתוי לגנוב או לזנות. תמיד יהיו שיחזיקו בבעלותם נכסים נחשקים בעינינו או שיצליחו יותר מאיתנו במובן זה או אחר. אם לא נרסן את המחשבות, אנו עלולים לשקוע במרה שחורה ולהתקנא בהם. המקרא מכנה את החמדנות ”הלך רוח מגונה”. בלעדיה ייטב לנו פי כמה (רומים א׳:28–30).
18. איזו רוח אופפת כיום את העולם, ואילו פירות באושים היא מניבה?
18 הרוח האופפת כיום את העולם מעודדת חומרנות ותחרותיות. עולם המסחר מעורר באמצעות הפרסום את התשוקה למוצרים חדשים ומשדר את המסר שאם לא נרכוש אותם נהיה אומללים. זוהי בדיוק הרוח שתורת אלוהים מוקיעה. רוח דומה היא הרצון להתקדם בחיים בכל מחיר ולצבור עושר. השליח פאולוס הזהיר: ”השואפים להתעשר נלכדים בניסיון ובמלכודת וברוב תאוות אוויליות ומזיקות, המורידות את האדם אלי הרס ואבדון. הלוא שורש כל הרעות הוא אהבת הכסף, ויש להוטים אחריו שסטו מן האמונה וגרמו לעצמם מכאובים רבים” (טימותיאוס א׳. ו׳:9, 10).
19, 20. (א) מה באמת חשוב לאוהבי תורת יהוה? (ב) במה ידון המאמר הבא?
19 אוהבי תורת אלוהים מודעים לסכנות החומרנות ומוגנים מפניה. לדוגמא, מחבר התהלים אמר ליהוה בתפילה: ”הט לבי אל עֵדְוֹתיך ואַל אֶל בָּצַע. טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וָכָסֶף” (תהלים קי״ט:36, 72). אם נהיה משוכנעים באמיתות המילים הללו, יעזור לנו הדבר לשמור על האיזון הדרוש כדי להימנע ממלכודות שונות כגון חומרנות, חמדנות ואי־שביעות רצון ממנת חלקנו. ”חסידות”, ולא צבירת נכסים, היא הדרך להשגת הרווח הגדול ביותר שיש (טימותיאוס א׳. ו׳:6).
20 העקרונות המונחים ביסוד התורה שנתן יהוה לעם ישראל הקדום, יקרים בימינו כפי שהיו בימי משה. ככל שנגשים אותם בחיים, כך נבין ונאהב אותם יותר ואושרנו יגבר. התורה נושאת בחובה לקחים חשובים רבים עבורנו. תזכורות חיות הממחישות את ערך הלקחים הללו מתגלמות בחייהן ובחוויותיהן של דמויות מקראיות, ועל חלקן נדבר במאמר הבא.
[הערת שוליים]
a כל 176 פסוקי המזמור, להוציא ארבעה מהם, מזכירים את מצוות יהוה, את משפטיו, את תורתו, את פיקודיו, את חוקיו, את עדותיו, את אמרותיו, את חוקותיו, את דרכיו או את דברו.
השב על השאלות
• מדוע אהב מחבר מזמור קי״ט את תורת יהוה?
• מה יכולים המשיחיים ללמוד ממצוות השבת?
• מהו ערכה התמידי של מצוות הלקט?
• כיצד הדיבר לא תחמוד מגן עלינו?
[תמונה בעמוד 21]
מה הדגישה מצוות השבת?
[תמונה בעמוד 23]
מה אנו למדים ממצוות הלקט?