כשאחד מיקיריך עוזב את יהוה

מרק ולואיז הם עדי־​יהוה.‏a באהבה ובמסירות לימדו את ילדיהם את כתבי־​הקודש,‏ כפי שהמקרא מורה להורים משיחיים לעשות (‏משלי כ״ב:‏6;‏ טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏15‏)‏.‏ למרבה הצער,‏ לא כל ילדיהם המשיכו לשרת את יהוה בהגיעם לגיל הנעורים.‏ ”‏לבי דואב על הילדים שאיבדו את הדרך”‏,‏ אומרת לואיז.‏ ”‏איך אוכל להעמיד פנים שזה לא מייסר אותי יום יום?‏ כשאחרים מדברים על ילדיהם,‏ אני חשה מחנק בגרוני ובקושי מצליחה לעצור את הדמעות”‏.‏

אכן,‏ כאשר אדם בוחר לעזוב את יהוה ואת דרך החיים שמתווה המקרא,‏ אין זה אלא טבעי שחברי המשפחה הנאמנים לאלוהים חווים כאב עמוק.‏ ”‏אני מאוד אוהבת את אחותי”‏,‏ אומרת איירין.‏ ”‏הייתי עושה הכול כדי לראות אותה חוזרת ליהוה!‏”‏ מריה,‏ שאחיה הפנה עורף ליהוה ובחר באורח חיים לא־​מוסרי,‏ אומרת:‏ ”‏זה קשה לי מאוד,‏ כי מכל בחינה אחרת הוא בשבילי אח נפלא.‏ אני מתגעגעת אליו במיוחד במפגשים משפחתיים גדולים”‏.‏

מדוע זה כל כך קשה?‏

מדוע האובדן הרוחני של ילד או אדם אהוב אחר גורם צער כה רב לקרוביו המשיחיים?‏ מכיוון שהם יודעים שכתבי־​הקודש מבטיחים חיי עולם בגן עדן עלי אדמות למי שישמרו אמונים ליהוה (‏תהלים ל״ז:‏29;‏ פטרוס ב׳.‏ ג׳:‏13;‏ ההתגלות כ״א:‏​3–5‏)‏.‏ הם מצפים בכליון עיניים ליהנות מברכות אלה ביחד עם בני זוגם,‏ ילדיהם,‏ הוריהם,‏ אחיהם ונכדיהם.‏ עד כמה מייסרת אותם המחשבה שיקיריהם אשר חדלו לשרת את יהוה אולי לא יהיו איתם!‏ גם ביחס לחיים העכשוויים,‏ המשיחיים מבינים שחוקי יהוה ועקרונותיו פועלים לתועלתם.‏ לכן,‏ כואב להם לדעת שקרוביהם צפויים לאכול מרורים בשל מה שהם זורעים (‏ישעיהו מ״ח:‏17,‏ 18;‏ גלטים ו׳:‏7,‏ 8‏)‏.‏

מי שמעולם לא חוו אובדן כזה אולי יתקשו להבין עד כמה מצער הדבר.‏ יש לכך השפעה כמעט על כל היבט בחיים.‏ ”‏קשה לי יותר ויותר לשבת באסיפות הקהילה ולראות הורים שצוחקים ומשוחחים עם ילדיהם”‏,‏ אומרת לואיז.‏ ”‏על כל מאורע משמח מעיבה תחושת ריקנות כי הילדים לא איתי”‏.‏ זקן־​קהילה משיחי אחד נזכר בארבע השנים שבהן בתה של אשתו ניתקה עימם כל קשר.‏ הוא מספר:‏ ”‏ברוב המקרים,‏ אפילו ’‏הרגעים הטובים’‏ היו קשים.‏ אם הבאתי לאשתי מתנה או לקחתי אותה לסופשבוע במקום יפה,‏ היא הייתה פורצת בבכי ונזכרת שבתה לא נהנית יחד איתנו”‏.‏

האם משיחיים אלה מגזימים בתגובתם?‏ לא בהכרח.‏ למעשה הם משקפים במידה מסוימת את תכונות יהוה,‏ אשר בצלמו נבראנו (‏בראשית א׳:‏26,‏ 27‏)‏.‏ למה הכוונה?‏ ובכן,‏ כיצד חש יהוה כשעם ישראל מרד בו?‏ מהנאמר בתהלים ע״ח:‏​38–41 אנו למדים שהדבר העציב אותו והכאיב לו.‏ למרות זאת,‏ בסבלנות המשיך להזהיר אותם ולהטיל עליהם מוסר,‏ ולא אחת סלח להם כאשר גילו חרטה.‏ ברור כי יהוה חש קרבה אישית לברואיו,‏ ’‏מעשי ידיו’‏,‏ ואינו נואש מהם בקלות (‏איוב י״ד:‏15;‏ יונה ד׳:‏10,‏ 11‏)‏.‏ אלוהים טבע בבני האדם את היכולת לפתח קשרי נאמנות דומים,‏ וקשרי משפחה יכולים להיות הדוקים במיוחד.‏ לכן אין זה מפתיע שהלב שותת דם לנוכח אובדנו הרוחני של קרוב משפחה אהוב.‏

אובדן רוחני של אהוב הוא ללא ספק אחד הנסיונות הקשים ביותר הפוקדים את משרתי האל האמיתיים (‏מעשי השליחים י״ד:‏22‏)‏.‏ ישוע אמר שקבלת המסר שבפיו תפלג משפחות (‏מתי י׳:‏​34–38‏)‏.‏ המסר המקראי עצמו אינו גורם לפילוגים במשפחה.‏ הקרע נגרם בידי בני משפחה לא־​מאמינים או לא־​נאמנים מפני שהם דוחים או נוטשים את דרך האמת המשיחית ואפילו מתנגדים לה.‏ יחד עם זאת,‏ עלינו להיות אסירי תודה על כך שיהוה תמיד דואג לספק לנאמניו כלים כדי להתמודד עם הנסיונות הבאים עליהם.‏ אם הינך כואב כעת את האובדן הרוחני של אדם יקר ללבך,‏ אילו עקרונות מקראיים יעזרו לך להכיל את הצער ולמצוא מידה של שמחה ונחת רוח?‏

ההתמודדות

‏’‏היבנה.‏.‏.‏ ,‏ שמור את עצמך באהבת האלוהים’‏ (‏יהודה 20,‏ 21‏)‏.‏ בהתחשב בנסיבותיך האישיות,‏ ייתכן שכרגע אין בידך לעשות דבר כדי לעזור לבן משפחה שחדל לשרת את יהוה.‏ למרות זאת,‏ אתה יכול וצריך לבנות את עצמך ואת שאר בני המשפחה הנאמנים.‏ ורוניקה,‏ ששניים משלושת בניה החליטו לעזוב את האמת,‏ מספרת:‏ ”‏יעצו לבעלי ולי שאם נשמור על חוסננו הרוחני,‏ נוכל להיות במצב המתאים ביותר לקבל חזרה את בנינו כשהם יתעשתו.‏ מה היה קורה לבן האובד אילו לאביו לא הייתה אפשרות לקבלו חזרה?‏”‏

כדי לשמור על חוסנך הרוחני,‏ מלא את זמנך בפעילויות רוחניות.‏ בין היתר הקפד על תוכנית קבועה ללימוד מעמיק של המקרא ולנוכחות באסיפות.‏ עשה למען אחרים בקהילה בהתאם לנסיבותיך.‏ בתחילה אולי תתקשה לנהוג כך.‏ ורוניקה נזכרת:‏ ”‏תגובתי האינסטינקטיבית הראשונה הייתה להתבודד כחיה פצועה.‏ אבל בעלי עמד על כך שנשמור על שגרה רוחנית טובה ודאג שנלך לאסיפות.‏ כשהגיע הזמן ללכת לכינוס,‏ נדרש ממני אומץ רב להגיע לשם ולפגוש אנשים פנים אל פנים.‏ אבל התוכנית קירבה אותנו ליהוה.‏ בננו האחר שנותר נאמן יצא ממש מחוזק מהכינוס”‏.‏

מריה,‏ שהוזכרה קודם לכן,‏ מוצאת שהתמסרות לשירות השדה מועילה לה במיוחד,‏ ונכון לעכשיו היא עוזרת לארבעה אנשים ללמוד את המקרא.‏ בדומה לה,‏ לורה אומרת:‏ ”‏אני בוכה יום יום ובכל זאת אני מודה ליהוה שגם אם לא הצלחתי בגידול ילדיי כמו הורים אחרים,‏ עדיין עומד לרשותי המסר המקראי המושלם שעוזר למשפחות באחרית ימים זו”‏.‏ קן ואלינור,‏ שילדיהם הבוגרים עזבו את הקהילה,‏ עברו למקום שיש בו צורך רב יותר במבשרי מלכות ומשרתים בשירות מורחב.‏ הצעד הזה מסייע להם לראות את המצב בפרספקטיבה הנכונה ולא להישבר מצער.‏

אל תאבד תקווה.‏ האהבה ”‏תקווה לכול”‏ (‏קורינתים א׳.‏ י״ג:‏7‏)‏.‏ קן,‏ שהוזכר קודם לכן,‏ מספר:‏ ”‏כאשר ילדינו עזבו את האמת,‏ הרגשתי כאילו הם מתו.‏ אבל אחרי מות אחותי,‏ ראיתי את הדברים אחרת.‏ אני שמח שילדיי אינם מתים ממש ושיהוה עדיין משאיר את הדלת פתוחה כדי שיחזרו אליו”‏.‏ ואכן,‏ הניסיון מלמד כי רבים שעזבו את האמת בסופו של דבר חזרו (‏לוקס ט״ו:‏​11–24‏)‏.‏

הישמר מהלקאה עצמית.‏ הורים נוטים במיוחד להביט לאחור ולהצטער שלא פעלו אחרת במצבים שונים.‏ אך הרעיון המרכזי ביחזקאל י״ח:‏20 הוא שיהוה רואה בחוטא,‏ ולא בהוריו,‏ כאחראי למעשיו הפסולים.‏ מעניין לציין שלצד פסוקים רבים בספר משלי המתייחסים לחובת ההורים לגדל את ילדיהם בדרך הנכונה,‏ יש בו יותר מפי ארבעה עצות לצעירים להקשיב ולהישמע להוריהם.‏ על הילדים מוטלת האחריות לקבל את ההדרכה המקראית מצד הוריהם הלא־​מושלמים.‏ סביר להניח שעשית בעבר כמיטב יכולתך.‏ בכל אופן,‏ גם אם אתה סבור שעשית טעויות,‏ אין זה אומר בהכרח שבגללן יקירך עזב את האמת.‏ אין טעם שתאמר לעצמך שוב ושוב,‏ ”‏אילו רק הייתי עושה כך וכך”‏.‏ למד מטעויותיך,‏ החלט שלא לחזור עליהן והתפלל ליהוה שיסלח לך (‏תהלים ק״ג:‏​8–14;‏ ישעיהו נ״ה:‏7‏)‏.‏ אחר כך שא עיניך אל העתיד ואל תביט לאחור.‏

הייה סבלן עם אחרים.‏ יש שמתקשים לדעת כיצד בדיוק לעודד או לנחם אותך,‏ בייחוד אם הם מעולם לא חוו דבר דומה.‏ בנוסף לכך,‏ בני אדם נבדלים זה מזה במה שנתפס בעיניהם כמעודד ומנחם.‏ לכן אם אומרים לך דברים שפוגעים בך,‏ יישם את עצת השליח פאולוס בקולוסים ג׳:‏13‏:‏ ”‏נהגו בסבלנות איש עם רעהו,‏ וסילחו זה לזה כאשר למישהו טענה על רעהו”‏.‏

כבד את מוסר יהוה.‏ אם בן משפחתך קיבל מוסר מן הקהילה,‏ זכור שזהו חלק מסידור שקבע יהוה והדבר פועל לטובת כולם,‏ כולל החוטא (‏עברים י״ב:‏11‏)‏.‏ לכן,‏ אל תיכנע לנטייה להטיל דופי בזקנים שהיו מעורבים בהחלטות שהתקבלו.‏ זכור,‏ את התוצאות הטובות מכול משיגים אם פועלים בדרכו של יהוה,‏ ואילו ההתנגדות לסידורים של יהוה יכולה רק להעצים את הכאב.‏

לאחר יציאת מצרים שימש משה כשופט (‏שמות י״ח:‏​13–16‏)‏.‏ מאחר שפסיקה לטובת צד אחד הייתה מן הסתם לרעת הצד האחר,‏ סביר להניח שהיו אשר התאכזבו מהחלטותיו של משה.‏ הביקורת על פסיקותיו אולי תרמה למרידות שפרצו כנגד מנהיגותו.‏ אלא שיהוה בחר במשה להנהיג את עמו,‏ והעניש לא את משה כי אם את המורדים ואת בני משפחותיהם שתמכו בהם (‏במדבר ט״ז:‏​31–35‏)‏.‏ כדי ללמוד מכך עלינו לעשות כל מאמץ לכבד את ההחלטות שמקבלים בעלי הסמכות התיאוקרטית בימינו,‏ ולפעול לפיהן.‏

בעניין זה נזכרת דולורס עד כמה התקשתה לשמור על השקפה מאוזנת כאשר בתה קיבלה מוסר מטעם הקהילה.‏ ”‏מה שעזר לי”‏,‏ היא מספרת,‏ ”‏היה לקרוא שוב ושוב מאמרים המראים שסידורי יהוה סבירים והגיוניים.‏ הכנתי לי פנקס מיוחד ובו רשמתי נקודות מנאומים וממאמרים שיעזרו לי להחזיק מעמד ולא להישבר”‏.‏ זה מביא אותנו לכלי חשוב נוסף בהתמודדות.‏

בטא את רגשותיך.‏ סביר להניח שתמצא למועיל להיפתח בפני חבר או שניים המגלים הבנה ושאתה נותן בהם אמון.‏ לשם כך בחר בחברים שיעזרו לך לשמור על גישה חיובית.‏ כדאי מאוד ש’‏תשפוך לבבך’‏ לפני יהוה בתפילהb (‏תהלים ס״ב:‏8,‏ 9‏)‏.‏ מדוע?‏ משום שהוא מבין את עומק רגשותיך.‏ לדוגמה,‏ אולי אתה חש שאין זה הוגן שאתה מתנסה במצוקה רגשית כזו.‏ ככלות הכול,‏ לא אתה עזבת את יהוה.‏ חשוף את רגשותיך בפני יהוה ובקש ממנו שיעזור לך לראות את התמונה בצורה פחות כואבת (‏תהלים ל״ז:‏5‏)‏.‏

קרוב לוודאי שבחלוף הזמן יהיה לך קל יותר לשלוט ברגשותיך.‏ בינתיים,‏ המשך לעשות מאמצים כדי לשמח את אביך שבשמיים,‏ ולרגע אל תחשוב שמאמציך הם לשווא (‏גלטים ו׳:‏9‏)‏.‏ זכור,‏ אם נעזוב את יהוה,‏ הבעיות לא יעזבו אותנו.‏ לעומת זאת,‏ אם נשמור לו אמונים,‏ הוא יעזור לנו להתמודד עם הנסיונות והקשיים.‏ הייה סמוך ובטוח שיהוה מבין את חומרת מצבך וימשיך לתת לכך את הכוח הדרוש בעיתו (‏קורינתים ב׳.‏ ד׳:‏7;‏ פיליפים ד׳:‏13;‏ עברים ד׳:‏16‏)‏.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏תיבה בעמוד 19]‏

איך להתמודד

◆ ’‏היבנה.‏.‏.‏ שמור את עצמך באהבת האלוהים’‏ (‏יהודה 20,‏ 21‏)‏.‏

◆ אל תאבד תקווה (‏קורינתים א׳.‏ י״ג:‏7‏)‏.‏

◆ הישמר מהלקאה עצמית (‏יחזקאל י״ח:‏20‏)‏.‏

◆ הייה סבלן עם אחרים (‏קולוסים ג׳:‏13‏)‏.‏

◆ כבד את מוסר יהוה (‏עברים י״ב:‏11‏)‏.‏

◆ בטא את רגשותיך (‏תהלים ס״ב:‏8,‏ 9‏)‏.‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 21]‏

האם עזבת את יהוה?‏

אם כן,‏ לא משנה מאיזו סיבה עזבת את יהוה,‏ יחסיך עימו ועתידך הנצחי נתונים בסכנה.‏ אולי אתה מתכוון לחזור אל יהוה.‏ האם אתה פועל כעת בכיוון זה במלוא המרץ?‏ או שמא אתה דוחה זאת עד שיבוא ”‏הזמן המתאים”‏?‏ זכור,‏ ענני הסערה של הר מגידון קרבים במהירות.‏ בנוסף לכך,‏ החיים בסדר הזה קצרים ולא־בטוחים.‏ אינך יודע אם בכלל תחיה מחר (‏תהלים ק״ב:‏3;‏ יעקב ד׳:‏13,‏ 14‏)‏.‏ אדם שאבחנו אצלו מחלה ממארת אמר:‏ ”‏המחלה ניחתה עלי בזמן שאני משרת את יהוה בשירות מורחב.‏ אין לי שלדים בארון וזה גורם לי להרגיש טוב”‏.‏ תאר לעצמך איך הוא היה מרגיש אילו המחלה הייתה פוקדת אותו בעודו אומר,‏ ”‏יום אחד אחזור ליהוה!‏”‏ אם עזבת את יהוה,‏ זה הזמן לחזור אליו ויפה שעה אחת קודם.‏

‏[‏תמונות בעמוד 18]‏

אם תמלא את זמנך בפעילויות רוחניות יעזור לך הדבר לראות דברים בפרספקטיבה הנכונה