יהוה ’יעשה משפט’
”והאלוהים, האם לא יעשה את משפט בחיריו הקוראים אליו יומם ולילה?” (לוקס י״ח:7).
1. מי מהווים עבורך מקורות עידוד, ומדוע?
עדי־יהוה בכל רחבי תבל נהנים מחברתם של אחיהם ואחיותיהם לאמונה המשרתים את יהוה נאמנה שנים ארוכות. האם אתה מכיר אישית כמה מהיקירים האלה? אולי אתה נזכר באחות קשישה שנטבלה לפני הרבה שנים וכמעט שאינה מחמיצה שום אסיפה באולם המלכות. או אולי אתה חושב על אח מבוגר שכבר עשרות שנים תומך מדי שבוע בתוכניות שירות השדה של הקהילה. יש להודות שרבים מנאמנים אלו ציפו שהר מגידון יהיה כבר מאחורינו. ואולם, העובדה שעולם נטול צדק זה עדיין קיים, אינה מערערת את בטחונם בהבטחות יהוה ואינה מחלישה את נחישותם ’להחזיק מעמד עד הקץ’ (מתי כ״ד:13). האמונה העמוקה הניכרת במשרתי יהוה נאמנים אלה היא מקור עידוד לקהילה כולה (תהלים קמ״ז:11).
2. אילו מקרים מעציבים אותנו?
2 אלא שלפעמים אנו רואים את ההיפך. היו עדים שבמשך שנים נטלו חלק בבשורה, אך עם הזמן נחלשה אמונתם ביהוה והם חדלו להתרועע עם הקהילה המשיחית. עצוב לנו שחברינו לשעבר עזבו את יהוה, ומשאת לבנו היא לעזור לכל ”שה אובד” לשוב אל העדר (תהלים קי״ט:176; רומים ט״ו:1). הניגוד בין אחים השומרים אמונים ליהוה לבין אחים המאבדים אמונה, מעלה מספר שאלות. מה מאפשר לעדים רבים להמשיך להאמין בהבטחות יהוה בעוד אחרים מאבדים אמונה? מה נוכל לעשות אישית כדי להבטיח שאמונתנו בכך ”שיום יהוה הגדול” קרב ובא, תיוותר איתנה? (צפניה א׳:14) הבה נבחן משל המובא בספר הבשורה על־פי לוקס.
אזהרה למי שיחיו ”כאשר יבוא בן האדם”
3. מי יכולים במיוחד להפיק תועלת ממשל האלמנה והשופט, ומדוע?
3 בלוקס פרק י״ח מסופר משלו של ישוע על אלמנה ושופט. משל זה דומה למשל על המארח העיקש שנידון במאמר הקודם (לוקס י״א:5–13). עם זאת, על־פי ההקשר מתברר כי משל האלמנה והשופט נוגע במיוחד למי שיחיו ”כאשר יבוא בן האדם” בסמכותו המלכותית, ותקופה זו החלה ב־1914 (לוקס י״ח:8).a
4. על מה דיבר ישוע לפני שסיפר את המשל שבלוקס פרק י״ח?
4 לפני שסיפר את המשל אמר ישוע שהראיות לנוכחותו כמלך יהיו ברורות מאוד ”כברק” ה”מאיר עד קצה השמיים” (לוקס י״ז:24; כ״א:10, 29–33). למרות זאת, רוב האנשים שיחיו ב’עת הקץ’ לא ישימו לב לראיות הברורות הללו (דניאל י״ב:4). מדוע? מאותה הסיבה שבני דורו של נוח ובני דורו של לוט לא שמו לב לאזהרות יהוה. בימים ההם ’אכלו ושתו, קנו ומכרו, נטעו ובנו, עד היום שבו הושמדו’ (לוקס י״ז:26–29). הם מתו כי היו שקועים כל כולם בשגרת חייהם והתעלמו מרצון אלוהים (מתי כ״ד:39). גם היום הרוב שקועים בענייני היומיום ואינם מבחינים בראיות לכך שקץ עולמנו המרושע ממשמש ובא (לוקס י״ז:30).
5. (א) אל מי הפנה ישוע את אזהרתו, ומדוע? (ב) מה גורם לכמה לאבד את אמונתם?
5 מטבע הדברים, ישוע דאג שמא גם תלמידיו ייתנו לעולם השטן להסיח את דעתם עד כדי כך ש’יפנו לאחור’ (לוקס י״ז:22, 31). ואכן זה מה שקרה לכמה משיחיים. שנים ארוכות ציפו ליום שבו יהוה ישים קץ לעולם המרושע. אך משנוכחו שהר מגידון לא בא במועד שקיוו לו, נפלה רוחם. הביטחון שהיה להם כי קרוב יום המשפט של יהוה, נסדק. הם האטו את הקצב בשירות ואט אט מילאו את חייהם בענייני העולם הזה מבלי להותיר זמן רב לעניינים רוחניים (לוקס ח׳:11, 13, 14). ברבות הימים ’פנו לאחור’ – כמה חבל!
הצורך ”להתפלל תמיד”
6–8. (א) ספר את משל האלמנה והשופט. (ב) מהו מוסר ההשכל לפי דברי ישוע?
6 מה עלינו לעשות כדי לוודא שהביטחון המוחלט שיש לנו בהתגשמות הבטחות יהוה לא ייחלש? (עברים ג׳:14) לשאלה זו התייחס ישוע מייד לאחר שהזהיר את תלמידיו לבל ישובו לעולמו המרושע של השטן.
7 לוקס מדווח כי ישוע ”סיפר להם משל, להראות כי עליהם להתפלל תמיד ולא לרפות”. הוא אמר: ”שופט היה בעיר אחת; את אלוהים לא ירא ובאדם לא התחשב. ובאותה עיר הייתה אלמנה שנהגה לבוא אליו ולומר, ’שפטני נא מאיש ריבי’. זמן מה סירב, אבל אחרי כן אמר בלבו, ’אף שאינני ירא את אלוהים ובאדם אינני מתחשב, הרי מפני שהאלמנה הזאת מציקה לי אעשה את משפטה, שאם לא כן תבוא תמיד ותייגע אותי’”.
8 לאחר שסיפר את המשל, הסביר ישוע מהו מוסר ההשכל: ”שימעו מה שאומר השופט הרשע. והאלוהים, האם לא יעשה את משפט בחיריו הקוראים אליו יומם ולילה? האם יתמהמה בעניינם? אני אומר לכם שיעשה את משפטם מהר. אך כאשר יבוא בן האדם, הימצא את האמונה עלי אדמות?” (לוקס י״ח:1–8).
”שפטני נא”
9. מהו המוטיב המרכזי במשל האלמנה והשופט?
9 המוטיב המרכזי של המשל הציורי הזה ברור כשמש ומוזכר בפי שתי הדמויות שבו ובפי ישוע עצמו. האלמנה התחננה: ”שפטני נא”, כלומר, דאג שייעשה עימי צדק. אמר השופט: ”אעשה את משפטה”. שאל ישוע: ”והאלוהים, האם לא יעשה את משפט בחיריו?” ועל יהוה אמר ישוע: ”[הוא] יעשה את משפטם מהר” (לוקס י״ח:3, 5, 7, 8). מתי במיוחד אלוהים ’יעשה משפט’?
10. (א) מתי נעשה משפט במאה הראשונה? (ב) מתי וכיצד ייעשה המשפט עבור משרתי אלוהים כיום?
10 ימי ה”משפט” או ”ימי הנקם” במאה הראשונה באו ב־70 לספירה עם חורבן ירושלים ובית המקדש (לוקס כ״א:22). עבור משרתי אלוהים בימינו, המשפט ייעשה ”ביום יהוה הגדול” (צפניה א׳:14; מתי כ״ד:21). ביום ההוא יהוה ’יגמול צרה לרודפי’ משרתיו כאשר ’[ישוע המשיח] ישיב נקם לאלה שאינם יודעים את האלוהים ולאלה שאינם נשמעים לבשורת אדוננו ישוע’ (תסלוניקים ב׳. א׳:6–8; רומים י״ב:19).
11. באיזה מובן ייעשה המשפט ”מהר”?
11 אך למה התכוון ישוע כשהבטיח שיהוה יעשה משפט ”מהר”? דבר־אלוהים מלמד שיהוה ’ארך אפיים’, אך הוא ימהר לבצע את משפטו בשעה היעודה (לוקס י״ח:7, 8; פטרוס ב׳. ג׳:9, 10). כשבא המבול בימי נוח, הושמדו הרשעים ללא דיחוי. בדומה לכך כשהומטרו אש וגופרית מן השמיים בימי לוט, הומתו הרשעים. ישוע אמר: ”כך יהיה ביום שיתגלה בן האדם” (לוקס י״ז:27–30). גם הפעם יבוא על הרשעים ”שבר פתאום” (תסלוניקים א׳. ה׳:2, 3). אנו מאמינים באמונה שלמה שיהוה לא ירשה לעולמו של השטן להתקיים יום אחד מעבר למה שהצדק דורש.
’הוא יעשה את משפטם’
12, 13. (א) איזה לקח ניתן להפיק ממשל האלמנה והשופט? (ב) מניין לנו הביטחון שיהוה ישמע את תפילותינו ויעשה משפט?
12 משל האלמנה והשופט מבליט עובדות חשובות נוספות. בהתייחסו לנמשל אמר ישוע: ”שימעו מה שאומר השופט הרשע. והאלוהים, האם לא יעשה את משפט בחיריו?” ישוע, כמובן, לא השווה את יהוה לאותו שופט וכביכול רמז שאלוהים נוהג במאמיניו באותה צורה. ישוע למעשה לימד את תלמידיו לקח לגבי יהוה על־ידי הבלטת הניגוד בין השופט לבין אלוהים. במה הם נבדלים?
13 השופט במשלו של ישוע הינו שופט ”רָשע”, ואילו אלוהים ”שופט צדק” (תהלים ז׳:12; ל״ג:5). לשופט לא היה אכפת כהוא זה מן האלמנה, אך ליהוה אכפת מכל אדם (דברי הימים ב׳. ו׳:29, 30). השופט לא רצה לעזור לאלמנה, ולעומת זאת יהוה מוכן ואפילו שש לבוא לעזרת משרתיו (ישעיהו ל׳:18, 19). מהו הלקח? אם השופט הרשע נענה לבקשותיה של האלמנה ועשה את משפטה, על אחת כמה וכמה ישמע יהוה את תפילות משרתיו ויעשה את משפטם (משלי ט״ו:29).
14. מדוע אל לנו לאבד אמונה בביאת יום משפטו של אלוהים?
14 על כן, מי שמאבדים אמונה בביאת יום משפטו של אלוהים, טועים טעות חמורה. מדוע? משום שכל החדל להאמין באמונה איתנה ש”יום יהוה הגדול” קרב ובא, מטיל ספק בכך שיהוה ראוי לאמון כאל העומד בדיבורו. והרי מי יכול בצדק לפקפק באמינותו של אלוהים? (איוב ט׳:12) ראוי שנשאל, האם אני אישית אשאר נאמן לאלוהים? זהו בדיוק הנושא שהעלה ישוע בסוף משל האלמנה והשופט.
”הימצא את האמונה עלי אדמות?”
15. (א) איזו שאלה שאל ישוע, ומדוע? (ב) מה עלינו לשאול את עצמנו?
15 ישוע שאל שאלה מרתקת: ”כאשר יבוא בן האדם, הימצא את האמונה [”הזו”, ע״ח] עלי אדמות?” (לוקס י״ח:8) הצירוף ”האמונה הזו” מלמד שישוע לא התכוון לאמונה ככלל, אלא לאמונה מסוג מיוחד — כזו שהייתה לאלמנה. ישוע לא השיב על השאלה. הוא העלה אותה כדי שתלמידיו יחשבו על טיב אמונתם. האם היא נחלשת אט אט, עד כדי הסכנה שישובו לדברים שהותירו מאחור? או האם אמונתם הייתה מן הסוג שאפיין את האלמנה? גם אנחנו צריכים לשאול את עצמנו: ’איזו מין אמונה מוצא ”בן האדם” בלבי?’
16. איזו אמונה הייתה לאלמנה?
16 כדי שיהוה יעשה את משפטנו, עלינו לנהוג כדוגמת האלמנה. איזו אמונה הייתה לה? כביטוי לאמונתה ”נהגה לבוא אליו [אל השופט] ולומר, ’שפטני נא מאיש ריבי’”. האלמנה לא הרפתה מאדם רשע כדי שיעשה עימה צדק. בדומה לכך, משרתי אלוהים יכולים כיום להיות בטוחים שיהוה יעשה את משפטם — גם אם נדרש לכך זמן רב יותר מהמצופה. בנוסף, בטחונם בהבטחות אלוהים בא לידי ביטוי בתפילותיהם הבלתי פוסקות — הם ”קוראים אליו [אל יהוה] יומם ולילה” (לוקס י״ח:7). משיחי שיחדל לבקש בתפילות שהצדק ייעשה, יעיד בזאת שאין לו כבר הביטחון שיהוה עומד לפעול למען משרתיו.
17. מאילו סיבות עלינו להתמיד בתפילה ולהחזיק באמונה בביאתו הבטוחה של יום משפטו של יהוה?
17 הנסיבות המיוחדות של האלמנה מראות שיש לנו סיבות נוספות להתמיד בתפילות. תן דעתך למספר הבדלים בין מצבה לבין מצבנו. האלמנה שבה ופנתה לשופט אף־על־פי שאיש לא עודד אותה לעשות כן. לעומת זאת, המקרא מעודד אותנו רבות ’להתמיד בתפילה’ (רומים י״ב:12). לאלמנה לא הייתה שום ערובה לכך שבקשותיה ייענו, ואילו יהוה מבטיח לנו שהצדק ייעשה. ביד נביאו אמר: ”אם יתמהמה, חכה לו; כי בוא יבוא. לא יאחר” (חבקוק ב׳:3; תהלים צ״ז:10). לאלמנה לא היה מישהו שיתערב לטובתה ויוסיף משקל לתחינתה, אך לנו יש מליץ יושר רב עוצמה, את ישוע, ה”נמצא לימין אלוהים ומפגיע בעדנו” (רומים ח׳:34; עברים ז׳:25). לכן אם האלמנה, על אף הקשיים, שבה והפצירה בשופט שיעשה את משפטה, על אחת כמה וכמה עלינו להחזיק באמונה בביאתו הבטוחה של יום משפטו של יהוה!
18. כיצד התפילות מחזקות את אמונתנו ותורמות לכך שייעשה עימנו צדק?
18 משל האלמנה מלמד אותנו שקיימת זיקה ישירה בין תפילות לבין אמונה, ושתפילותינו הבלתי פוסקות יכולות לשמש משקל נגד לגורמי השפעה העלולים להחליש את אמונתנו. כמובן, אין זה אומר שתפילות הנאמרות מן השפה ולחוץ לשם הרושם החיצוני הן תרופת נגד לאובדן האמונה (מתי ו׳:7, 8). אם נתפלל מתוך הכרה בתלותנו המוחלטת באלוהים, תפילותינו יקרבו אותנו אליו ויחזקו את אמונתנו. ומאחר שהאמונה חיונית לישועה, אין פלא שישוע ראה לנכון לעודד את תלמידיו ”להתפלל תמיד ולא לרפות” (לוקס י״ח:1; תסלוניקים ב׳. ג׳:13). ביאת ”יום יהוה הגדול” אינה תלויה בתפילותינו — היום הזה יגיע בין אם נתפלל לבואו ובין אם לאו. אך עשיית משפטנו והישרדותנו ממלחמת אלוהים, בהחלט תלויות באמונתנו ובתפילותינו המרובות.
19. כיצד אנו מוכיחים שיש לנו אמונה איתנה שאלוהים ”יעשה את משפט בחיריו”?
19 כזכור, ישוע שאל: ”כאשר יבוא בן האדם, הימצא את האמונה עלי אדמות?” ומהי התשובה לשאלתו המסקרנת? עד כמה שמחים אנו שמיליוני משרתי יהוה נאמנים בכל קצוות תבל מוכיחים כיום בתפילותיהם, בסבלנותם ובהתמדתם שיש להם אמונה. אם כן, התשובה לשאלה ששאל ישוע היא כן! למרות העוול שנעשה לנו כיום בעולמו של השטן, אנו מאמינים באמונה איתנה שאלוהים ”יעשה את משפט בחיריו”.
[הערת שוליים]
a כדי להבין לגמרי את חשיבות המשל, קרא בלוקס י״ז:22–33 וראה כיצד ההתייחסויות ל”בן האדם” בלוקס י״ז:22, 24, 30 קשורות לשאלה הנשאלת בלוקס י״ח:8.
האם אתה זוכר?
• מדוע יש משיחיים המאבדים אמונה?
• מדוע אנו יכולים להאמין באמונה איתנה בביאת יום משפטו של יהוה?
• מאילו סיבות עלינו להתמיד בתפילות?
• כיצד תפילותינו הבלתי פוסקות מונעות את אובדן אמונתנו?
[תמונה בעמוד 26]
מה מובלט במשל האלמנה והשופט?
[תמונות בעמוד 29]
מיליונים כיום מאמינים באמונה איתנה שאלוהים ”יעשה משפט”