שאלות של קוראים
כמה בהמות טהורות לקח נוח לתיבה — שבעה פרטים מכל מין או שבעה זוגות?
בתום בניית התיבה אמר יהוה לנוח: ”בוא אתה וכל ביתך אל התיבה, כי אותך ראיתי צדיק לפנַי בדור הזה. מכל הבהמה הטהורה תיקח לך שבעה שבעה, איש ואשתו. ומן הבהמה אשר לא טהורה היא שניים, איש ואשתו” (בראשית ז׳:1, 2). מספר תרגומים שונים לאנגלית (The Holy Scriptures —The New English Bible, The New Jerusalem Bible, and Tanakh) מתרגמים את הצירוף ”שבעה שבעה” ל”שבעה זוגות”.
ואולם, החזרה על המילה ”שבעה” בעברית אינה אומרת בהכרח שמדובר בסך שני המספרים. לדוגמה, בשמואל ב׳. כ״א:20 מתואר ”איש מדון [איש מידה] ואצבעות ידיו ואצבעות רגליו, שש ושש”. המספר שש מוזכר בפסוק פעמיים. עם זאת, אין פירושו שלענק היו שישה זוגות של אצבעות בכל יד ובכל רגל. החזרה כאן באה לציין שהיו לו שש אצבעות בכל אחת מידיו ורגליו.
על־פי כללי הדקדוק של השפה העברית, מה מציינת החזרה על מספרים? בספר מבוא למתודה של השפה העברית (Introductory Hebrew Method and Manual) דן ויליאם ר. הרפה בבראשית ז׳:2 ומעיר: ”לרוב המילים חוזרות על עצמן לציון פילוג”. בספרו דקדוק הלשון העברית (מהדורה אנגלית שנייה) אומר גזניוס: ”מילות פילוג באות לידי ביטוי... על־ידי חזרה על מספרים מונים”. הספר מביא דוגמאות לכך בבראשית ז׳:9, 15 ובשמואל ב׳. כ״א:20, שם חוזרים על עצמם המספרים ”שניים” ו”שש” בהתאמה.
לפיכך, הצירוף ”שבעה שבעה” בבראשית ז׳:2 אין משמעו שבעה זוגות או 14 פרטים, כפי שהחזרה על המילה ”שניים” בבראשית ז׳:9, 15 אין משמעה שני זוגות או ארבעה פרטים. החזרה על המספר בכל פסוק מציינת פילוג ולא חיבור של המספרים. מכאן שנלקחו אל התיבה ”שבעה” פרטים מכל בהמה טהורה ורק ’שני’ פרטים מכל בהמה לא־טהורה.
מדוע, אם כן, מייד לאחר המילים ”שבעה שבעה” בבראשית ז׳:2 נאמר ”איש ואשתו”? יש המסיקים מכך שנוח נצטווה לקחת שבעה זוגות מכל חיה טהורה. אך הבהמות הטהורות הובאו אל התיבה לא רק למטרת רבייה. הכתוב בבראשית ח׳:20 מוסר שעם צאתו מן התיבה, ”ויִבן נוח מזבח ליהוה, ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהור ויעל עולות במזבח”. כשברשותו חיה שביעית מכל מין טהור העלה נוח קורבנות מן החי, וכך נותרו שלושה זוגות מכל מין לרבייה.