להיכנע בענווה לרועים אוהבים
”שימעו בקול מנהיגיכם והיכנעו להם” (עברים י״ג:17).
1, 2. אילו פסוקים מראים שיהוה וישוע הם רועים אוהבים?
יהוה אלוהים ובנו ישוע המשיח הם רועים אוהבים. ישעיהו ניבא: ”הנה אדני יהוה בחָזָק יבוא וזרועו מושלה לו. ... כרועה עדרו ירעה. בזרועו יקבץ טלאים; ובחיקו יִשָׂא. עָלות ינהל” (ישעיהו מ׳:10, 11).
2 נבואת שיקום זו התגשמה לראשונה בשיבת שארית גולי ציון אל יהודה ב־537 לפה״ס (דברי הימים ב׳. ל״ו:22, 23). היא התגשמה בשנית כששוחררה השארית המשוחה מ”בבל הגדולה” ב־1919 בידי ישוע המשיח, כורש הגדול יותר (ההתגלות י״ח:2; ישעיהו מ״ד:28). הוא ’הזרוע המושלת’ של יהוה, והוא מקבץ יחדיו את הכבשים ורועה אותם ברכּוּת. ישוע עצמו אמר: ”אני הרועה הטוב. אני מכיר את שלי ושלי מכירים אותי” (יוחנן י׳:14).
3. כיצד מראה יהוה שאכפת לו מהיחס שמקבל צאנו?
3 הנבואה בישעיהו מ׳:10, 11 מדגישה את הרכות שבה רועה יהוה את משרתיו (תהלים כ״ג:1–6). גם ישוע, בתקופת שירותו עלי אדמות, התייחס ברכּוּת לתלמידיו ולאנשים ככלל (מתי י״א:28–30; מרקוס ו׳:34). הן יהוה והן ישוע תיעבו את אכזריותם של רועי ישראל, כלומר מנהיגי העם, אשר באופן מחפיר הזניחו וניצלו את עדריהם (יחזקאל ל״ד:2–10; מתי כ״ג:3, 4, 15). יהוה הבטיח: ”והושעתי לצאני, ולא תהיינה עוד לבז; ושפטתי בן שה לשה. והקימותי עליהם רועה אחד, ורעה אֶתְהֶן, את עבדי דויד. הוא ירעה אותם והוא יהיה להן לרועה” (יחזקאל ל״ד:22, 23). כיום, באחרית הימים, ישוע המשיח, דוד הגדול יותר, הוא ’הרועה האחד’ שאותו הקים יהוה על כל משרתיו עלי אדמות, המשיחיים משוחי הרוח ו’הצאן האחרות’ (יוחנן י׳:16).
מתנות לקהילה מעִם אלוהים
4, 5. (א) איזו מתנה יקרה נתן יהוה למשרתיו עלי אדמות? (ב) אילו מתנות נתן ישוע לקהילתו?
4 בהקימו על משרתיו עלי אדמות את ישוע המשיח בתור ’הרועה האחד’, נתן יהוה מתנה יקרת ערך לקהילה המשיחית. מתנה זו בדמות מנהיג שמימי נובאה בישעיהו נ״ה:5: ”הן עֵד לאומים נתתיו, נָגיד וּמְצַווה לאומים”. המשיחיים המשוחים ו’ההמון הרב’ נאספים מקרב כל הלאומים, השבטים, העמים והלשונות (ההתגלות ה׳:9, 10; ז׳:9). הם יוצרים קהילה בינלאומית, ”עדר אחד” בהנהגתו של ”רועה אחד”, ישוע המשיח.
5 בנוסף לכך, ישוע מעניק לקהילתו עלי אדמות מתנות יקרות. הוא נותן לה רועי משנה נאמנים, אשר רועים את העדר ברכּוּת כדוגמת יהוה וישוע. על מתנה אוהבת זו דיבר השליח פאולוס באיגרתו אל המשיחיים באפסוס. הוא כתב: ”עָלָה למרום, שָבָה שבי, וייתן מתנות לבני אדם [”מתנות באדם”, לפי הערת שוליים]... והוא נתן את אלה להיות שליחים, את אלה נביאים, את אלה מבשרים, ואת אלה רועים ומורים, כדי להכשיר [”לתקן”, ע״ח] את הקדושים לעבודת השירות, לבניית גוף המשיח” (אפסים ד׳:8, 11, 12).
6. כיצד מוצגים בההתגלות א׳:16, 20 המשגיחים המשוחים חברי מועצות הזקנים, ומה ניתן לומר על הזקנים הממונים מן הצאן האחרות?
6 ’המתנות באדם’ הן משגיחים או זקני־קהילה, אשר ממונים בעזרת רוח הקודש על־ידי יהוה ובנו, ותפקידם לרעות את העדר ברכות (מעשי השליחים כ׳:28, 29). בתחילה היו הם כולם אחים משוחים. הכתוב בההתגלות א׳:16, 20 מציג את חברי מועצות הזקנים בקהילת משוחי הרוח כ”כוכבים” או כ’מלאכים’ ביד ימינו של המשיח, כלומר, בשליטתו. כיום, באחרית הימים, מספרם של המשגיחים המשוחים עלי אדמות הולך ומתמעט, ורובם המכריע של זקני־הקהילה הם מן הצאן האחרות. מאחר שהם ממונים בידי נציגים של הגוף המנהל בהדרכת רוח הקודש, ניתן לומר גם עליהם שהם תחת יד ימינו (או פועלים בהדרכתו) של הרועה הטוב, הלוא הוא ישוע המשיח (ישעיהו ס״א:5, 6). הואיל והזקנים בקהילות נכנעים למשיח, ראש הקהילה, הם ראויים לשיתוף פעולה מלא מצידנו (קולוסים א׳:18).
כניעה וציות
7. אילו עצות נותן השליח פאולוס ביחס לגישה הנכונה כלפי המשגיחים המשיחיים?
7 הרועים השמימיים שלנו, יהוה אלוהים וישוע המשיח, מטילים תפקידים אחראיים על רועי המשנה ומצפים מאיתנו לציית ולהיכנע להם (פטרוס א׳. ה׳:5). ברוח אלוהים כתב השליח פאולוס: ”זיכרו את מנהיגיכם אשר דיברו אליכם את דבר אלוהים; הביטו [”בינו”, דל’] אל אחרית דרכם ולכו בעקבות אמונתם. שימעו בקול מנהיגיכם והיכנעו להם, כי משגיחים הם על נפשותיכם כעתידים לתת דין וחשבון; נהגו כך, למען יעשו זאת בשמחה ולא באנחה, שאם לא כן אין זה לתועלת לכם” (עברים י״ג:7, 17).
8. במה מזמין אותנו השליח פאולוס ’להתבונן’, וכיצד עלינו ’לשמוע בקולם’ של הזקנים?
8 שים לב שפאולוס מזמין אותנו ’להתבונן’, כלומר, לבחון בעיון לאן מובילה התנהגותם הנאמנה של הזקנים וללכת בעקבות אמונתם המופתית. עוד מורה לנו פאולוס לשמוע בקולם של אחים ממונים אלה ולהיכנע להם. חוקר המקרא ר. ט. פרנס מסביר שביוונית המקורית, המילה המתורגמת ל”שימעו בקול” אינה ”המונח המקובל לציון צייתנות, ומשמעה באופן מילולי ’להשתכנע’, דבר המצביע על קבלת מרותם מרצון”. אנו שומעים בקולם של הזקנים לא רק מפני שדבר־אלוהים מצווה עלינו לעשות כן, אלא גם מפני שאנו משוכנעים כי ענייני המלכות וטובתנו המרבית עומדים לנגד עיניהם. אין ספק שהאושר יהיה מנת חלקנו אם נקבל את מרותם ברצון.
9. מדוע עלינו ’להיכנע’ לזקנים ולא רק לשמוע בקולם?
9 אך מה אם אין אנו משוכנעים שההדרכה מטעם הזקנים בעניין זה או אחר היא הנכונה ביותר? כאן נכנסת לתמונה הכניעה. קל לציית כשהכול ברור ומוסכם על דעתנו, אבל כניעה אמיתית תבוא לידי ביטוי אם נשתף פעולה גם במקרה שלא נבין את ההוראה שקיבלנו. כניעה כזו גילה פטרוס, שלימים הפך לשליח (לוקס ה׳:4, 5).
ארבע סיבות לשיתוף פעולה מרצון
10, 11. באיזו דרך המשגיחים ’דיברו את דבר אלוהים’ לאחיהם לאמונה במאה הראשונה לספירה?
10 בפסוקים אשר צוטטו קודם לכן מתוך עברים י״ג:7, 17, מציג השליח פאולוס ארבע סיבות לשמוע בקולם של המשגיחים המשיחיים ולהיכנע להם. הראשונה היא שהם ’מדברים אלינו את דבר אלוהים’. כזכור, המתנות באדם שנותן ישוע לקהילה הן לתיקון הקדושים (אפסים ד׳:11, 12). בעזרת רועי משנה נאמנים תיקן ישוע את החשיבה ואת ההתנהגות של המשיחיים במאה הראשונה לספירה. חלק מן הרועים האלה כתבו איגרות בהשראת אלוהים ושלחו אותן אל הקהילות. המשגיחים הללו, שמונו ברוח הקודש, שימשו בידיו ככלי להדרכתם ולבנייתם של המשיחיים הקדומים (קורינתים א׳. ט״ז:15–18; טימותיאוס ב׳. ב׳:2; טיטוס א׳:5).
11 כיום ישוע מדריך אותנו באמצעות ”העבד הנאמן והנבון”, המיוצג על־ידי הגוף המנהל וזקני־הקהילה (מתי כ״ד:45, דל’). מתוך כבוד ל”שר הרועים”, ישוע המשיח, אנו נשמעים לעצת פאולוס: ’הכירו באנשים העמלים בקרבכם, המנהיגים אתכם באדון ומוכיחים אתכם’ (פטרוס א׳. ה׳:4; תסלוניקים א׳. ה׳:12; טימותיאוס א׳. ה׳:17).
12. כיצד זקני־הקהילה ’משגיחים על נפשותינו’?
12 סיבה שנייה לשתף פעולה עם זקני־הקהילה היא שהם ’משגיחים על נפשותינו’. אם הם רואים בגישתנו או בהתנהגותנו משהו אשר עלול לסכן את מצבנו הרוחני, הם ממהרים לתת לנו את העצות המתבקשות מתוך כוונה לתקן אותנו (גלטים ו׳:1). המילה היוונית המתורגמת לפועל ’להשגיח’ משמעה באופן מילולי ”להימנע משינה”. על־פי אחד מחוקרי המקרא, היא ”מצביעה על עירנותו התמידית של הרועה”. בנוסף לעירנותם הרוחנית, הדאגה למצבנו הרוחני אף מדירה לעתים שינה מעיניהם של הזקנים. האין זה ראוי שנשתף פעולה ברצון עם רועי משנה אוהבים אלה, אשר עושים כמיטבם על מנת לנהוג ברכּוּת כדוגמת ישוע המשיח, ”רועה הצאן הגדול”? (עברים י״ג:20).
13. למי ייתנו המשגיחים וכל המשיחיים דין וחשבון, ועל מה?
13 סיבה שלישית לשתף פעולה מרצון עם המשגיחים היא שהם משגיחים עלינו ”כעתידים לתת דין וחשבון”. זקני־הקהילה אינם שוכחים שהם רועי משנה המשרתים תחת הרועים השמימיים, יהוה אלוהים וישוע המשיח (יחזקאל ל״ד:22–24). העדר שייך ליהוה: הוא קנה אותו בדם בנו, והוא דורש מן המשגיחים דין וחשבון על יחסם לעדר. מבחינתו עליהם להתייחס לצאן ברכּות (מעשי השליחים כ׳:28, 29). אי לכך, כולנו ניתן דין וחשבון ליהוה על תגובתנו להוראותיו (רומים י״ד:10–12). ציותנו לזקני־הקהילה מעיד גם על כניעתנו למשיח, ראש הקהילה (קולוסים ב׳:19).
14. מה עלול להביא לכך שהמשגיחים ישרתו ”באנחה”, ומה יקרה בעקבות זאת?
14 פאולוס הציג סיבה רביעית לכך שעלינו להיכנע בענווה למשגיחים המשיחיים. הוא כתב: ”נהגו כך, למען יעשו זאת בשמחה ולא באנחה, שאם לא כן אין זה לתועלת לכם” (עברים י״ג:17). בהתחשב בכובד אחריותם ללמד, לרעות, להנהיג את פעילות הבישור, לגדל את ילדיהם ולטפל בבעיות שונות בקהילה, רובץ על כתפם של זקני־הקהילה עומס רב (קורינתים ב׳. י״א:28, 29). אם לא נשתף עימם פעולה, רק נכביד עליהם עוד יותר, וכתוצאה מכך הם ’ייאנחו’. חוסר שיתוף פעולה יעורר את מורת רוחו של יהוה ולא יפעל לתועלתנו אלא יזיק לנו. לעומת זאת, אם נגלה כבוד הולם ושיתוף פעולה, יוכלו הזקנים למלא את תפקידיהם בשמחה, והדבר יתרום לאחדות ולהשתתפות נלהבת בהכרזת בשורת המלכות (רומים ט״ו:5, 6).
כניעה בפועל
15. כיצד נוכל להראות בפועל את ציותנו וכניעתנו?
15 ישנן דרכים מעשיות רבות לשתף פעולה עם המשגיחים. נניח שהזקנים מעוניינים לעזור לקהילה להסתגל לתנאים חדשים בשטח ההטפה, ואולי מארגנים את המפגשים לשירות השדה בימים או במועדים המחייבים את חברי הקהילה לערוך שינוי בשגרת חייהם. הבה נעשה כל מאמץ לתמוך בסידורים החדשים האלה. אם נעשה כן, אולי נתברך בברכות בלתי צפויות. האם משגיח השירות מבקר בקבוצה לשיעורי הספר שלנו? הבה נשתתף ככל האפשר בפעילות הבישור באותו שבוע. האם קיבלנו תפקיד בבית־הספר לשירות התיאוקרטי? עלינו להיות נחושים להגיע לבית־הספר ולמלא את התפקיד. האם משגיח הקבוצה לשיעורי הספר מודיע שהגיע תורה של קבוצתנו לנקות את אולם המלכות? הבה נעניק לו תמיכה מלאה, איש איש בהתאם לכוחו ולמצבו הבריאותי. בדרכים אלו ובעוד רבות אחרות אנו מראים בפועל שאנו נכנעים לאחים שיהוה ובנו מינו כדי להשגיח על העדר.
16. אם זקן־קהילה אינו פועל כנדרש, מדוע אין זה מצדיק גישה מרדנית מצידנו?
16 קורה לעתים שזקן־קהילה אינו פועל לפי ההנחיות מטעם כיתת העבד הנאמן המיוצגת על־ידי הגוף המנהל. אם ימשיך כך, הוא ייתן את הדין על מעשיו לפני יהוה, ’הרועה השומר את נפשותינו’ (פטרוס א׳. ב׳:25). אך כשלים וטעויות מצד זקנים מסוימים אינם מצדיקים גישה מרדנית מצידנו. יהוה אינו מברך אי־ציות ומרדנות (במדבר י״ב:1, 2, 9–11).
יהוה מברך שיתוף פעולה מרצון
17. כיצד עלינו להתייחס אל המשגיחים?
17 יהוה אלוהים יודע שהמשגיחים אינם מושלמים. למרות זאת, הוא משתמש בהם, ובאמצעות רוחו רועה את משרתיו עלי אדמות. ”הכוח הנשגב [הוא] מאת אלוהים ולא מידינו אנו”, וזה נכון לגבי הזקנים ולגבי כל אחד מאיתנו (קורינתים ב׳. ד׳:7). עלינו אפוא להודות ליהוה על כל מה שהוא עושה באמצעות המשגיחים הנאמנים, ולשתף עימם פעולה מרצון.
18. אם ניכנע למשגיחים, על מה יעיד הדבר?
18 יהוה אמר על הרועים אשר ישגיחו על עדרו באחרית הימים את הכתוב בירמיהו ג׳:15: ”ונתתי לכם רועים כלבי, ורעו אתכם דעה והַשְכֵּיל”. המשגיחים כיום עושים כמיטב יכולתם על מנת שניתן יהיה לומר עליהם את המילים הללו. אין ספק שהרועים שבקרבנו מדריכים את צאן יהוה ומגינים עליו בצורה הראויה לשבח. הבה נמשיך להעריך את עבודתם הקשה ולהוכיח זאת בשיתוף פעולה מרצון, בציות ובכניעה. כך נראה שאנו מעריכים את רועינו השמימיים, יהוה אלוהים וישוע המשיח.
שאלות חזרה
• כיצד יהוה וישוע המשיח הוכיחו עצמם כרועים אוהבים?
• מדוע יש צורך בכניעה בנוסף לציות?
• באילו דרכים מעשיות נוכל להיכנע למשגיחים?
[תמונה בעמוד 27]
זקני־הקהילה נכנעים לראשות המשיח
[תמונות בעמוד 29]
ישנן דרכים רבות להיכנע לרועים שממנה יהוה