אל בֵּרֵאָה בעקבות פאולוס
שני השליחים ראו הצלחה רבה בפועלם, והמוני אנשים נעשו למאמינים. לפתע תקף אותם אספסוף זועם. בעקבות זאת התקבלה ההחלטה הבאה: שני השליחים יעזבו את המקום ללא דיחוי באישון לילה לטובת הקהילה החדשה ולבטחונם האישי. ואכן, בערך בשנת 50 לספירה נמלטו פאולוס וסילא מתסלוניקי, עיר נמל במקדוניה, ועשו דרכם אל יעד ההטפה הבא — בראה.
בראה (כיום וֶרְיָה) יושבת לרגלי הר ורמיוֹ המתאפיין בצמחייה שופעת. העיר שוכנת כ־65 קילומטר דרומית מערבית לתסלוניקי ומרוחקת כ־40 קילומטר מחוף הים האֶגֶאי. דרומית לה ניצב הר אולימפוס, שעל־פי המיתולוגיה נחשב למשכן האלים הראשיים בפנתיאון היווני הקדום.
לחוקרי המקרא יש משום עניין בבראה מפני שפאולוס בישר בעיר ועשה בה תלמידים רבים למשיח (מעשי השליחים י״ז:10–15). הבה נלך בעקבות פאולוס ונתחקה אחר עברה של העיר.
היסטוריה קדומה
איש אינו יודע בוודאות מתי נוסדה בראה. תושביה הראשונים, שהיו מן הסתם בני שבטים פְרִיגִים, גורשו בידי המקדונים בערך במאה השביעית לפה״ס. כעבור 300 שנה, בעקבות כיבושיו של אלכסדנר הגדול, צברה מקדוניה עושר רב. הוקמו בה חומות ומבנים מרשימים לצד היכלים לכבוד זֶאוס, אַרְטֶמִיס, אַפּוֹלוֹ, אַתֶּנָה ואלים יווניים אחרים.
באחד מספרי ההיסטוריה נאמר שלאורך הדורות מילאה בראה ”תפקיד מרכזי בשטחים שבסביבותיה וביתר צפון יוון”. לשיא תפארתה הגיעה העיר בימי מלכות השושלת המקדונית האחרונה, שולשת בית אנטיגוֹנוֹס (306–168 לפה״ס), אשר הופלה בסופו של דבר בידי רומא.
לאחר שהביסו הרומאים את המלך פיליפוס החמישי ב־197 לפה״ס, ”הופר מאזן הכוחות הקדום, ורומא הפכה למעצמה הבלתי מעורערת במזרח הים התיכון”, נאמר באנציקלופדיה בריטניקה (אנג׳). בשנת 168 לפה״ס, בעיר פִּידְנָה השוכנת קילומטרים ספורים מדרום לבראה, נחל אחד המצביאים הרומיים ניצחון מכריע על פֶּרסֶאוּס, אחרון מלכי מקדוניה. כמנובא במקרא, המעצמה היוונית פינתה את מקומה לרומא (דניאל ז׳:6, 7, 23). לאחר אותו קרב, הייתה בראה אחת הערים המקדוניות הראשונות שנכנעו לרומא.
במאה הראשונה לפה״ס התנהלה במקדוניה המערכה בין פּוֹמפֵּיוּס לבין יוליוס קיסר. למעשה, פומפיוס מיקם את מפקדתו ואת צבאו באזור בראה.
עיר משגשגת תחת שלטון הרומאים
מי שביקר בבראה בתקופת הפַּקְס רוֹמָנָה (השלום הרומי), מצא בה רחובות מרוצפי אבן שמשני עבריהם ניצבו שדרות עמודים. בעיר היו בתי מרחץ, אמפיתיאטרונים, ספריות ומתקנים לקרבות גלדיאטורים. מי שתייה זרמו בצינורות, והעיר הייתה מצוידת במערכת ניקוז תת־קרקעית. בראה נודעה כמרכז מסחרי שמשך אליו סוחרים, אומנים וספורטאים, יחד עם המונים שבאו לצפות באירועי ספורט ובאירועים אחרים. זרים מצאו בה מרכזי פולחן שבהם יכלו לקיים את טקסי דתם. בבראה התערבבו פולחנים שונים מכל רחבי רומא.
קיסרים רומיים שהועלו לדרגת אל לאחר מותם, היו מבין האלים שפולחנם התקיים בבראה. אולי לא היה זה חריג בעיני אנשי בראה, שכן קודם לפולחן הקיסר נהוג היה לסגוד לאלכסנדר הגדול שנערץ כאל. מקור יווני אחד מציין: ”ההלנים [היוונים] ממזרח האימפריה היו רגילים לייחס למלכים, עוד בחייהם, מעמד של אל, ולא היססו לסגוד גם לקיסרים הרומיים. ... על מטבעותיהם הוצג הקיסר כאל שלראשו כתר בוהק. הם היללוהו באותן התפילות שנישאו לכבוד האלים ובליווי מזמורי הלל”. בעיר הוקמו מזבחות והיכלים והוקרבו לכבודו קורבנות. קיסרים שונים הגיעו אל בראה לרגל טקסים פולחניים, אשר כללו בתוכם תחרויות ספורט, אומנות וספרות.
מדוע הפכה בראה למרכז פולחן אלילי? משום שבה ישב הקוֹינון של מקדוניה. היה זה חֶבר נציגים מערי מקדוניה, אשר התכנס דרך קבע בבראה כדי לדון בענייני העיר וסביבותיה ולטפל בהם בפיקוח רומי. אחד מתפקידיו העיקריים של הקוֹינון היה לפקח על טקסי הפולחן שנערכו לכבוד הקיסר.
זו האווירה ששררה בעיר אשר אליה הגיעו פאולוס וסילא בעקבות מנוסתם מתסלוניקי. בזמן ההוא, הייתה העיר כבר מאתיים שנה תחת הכיבוש הרומי.
הבשורה הטובה מגיעה לבראה
פאולוס החל את פעילותו בבראה בבית־הכנסת של העיר. מה היו התגובות? הכתוב מוסר שהיהודים שם היו ”אצילי רוח יותר מן היהודים שבתסלוניקי וקיבלו את הדבר בכל לב כשהם בודקים יום יום בכתובים אם הדברים האלה אכן כך” (מעשי השליחים י״ז:10, 11). בהיותם ”אצילי רוח” לא דבקו בעקשנות במסורותיהם. אף שהמסר היה חדש להם, לא הגיבו בחשדנות או בזעם. במקום לדחות את פאולוס, נהגו עימו בהגינות וללא משוא פנים והקשיבו לדבריו.
כיצד זיהו יהודי בראה את צליל האמת במסר שהיה בפי פאולוס? הם בדקו זאת בעזרת אבן בוחן אמינה ביותר. הם בחנו בעיון ובשקידה את כתבי־הקודש. חוקר המקרא מתיו הנרי אמר: ”הואיל ופאולוס הציג את טיעוניו מתוך כתבי־הקודש, והפנה אותם לברית הישנה כתימוכין לדבריו, היה עליהם להיעזר בספרי המקרא שברשותם, לעיין במראי המקום שאליהם הפנה אותם, לרדת לעומקם של דברים, להשוות אותם עם פסוקים אחרים במקרא, לבחון אם היקשיו של פאולוס מתוך הכתוב טבעיים ואמינים ואם טיעוניו הנגזרים מהם משכנעים, ועל סמך כל זאת לגבש את מסקנותיהם”.
לא הייתה זו סקירה שטחית וחד פעמית. יהודי בראה שקדו על מחקר מאומץ ומתמשך ופינו לכך מזמנם יום יום ולא רק בשבתות.
מה קרה בעקבות זאת? יהודים רבים בבראה קיבלו את הבשורה ונעשו למאמינים. היו גם לא מעט יוונים, וביניהם מספר גרים, שחבקו את האמונה המשיחית. אך הדבר לא נעלם מעיני הסביבה. כשנודע על כך ליהודים שבתסלוניקי, הם מיהרו לבראה כדי ’לעורר ולהסית את המון העם’ (מעשי השליחים י״ז:4, 12, 13).
פאולוס נאלץ לעזוב את בראה, אך המשיך בפעילות הבישור במקום אחר. הוא הפליג לאתונה (מעשי השליחים י״ז:14, 15). למרות זאת, פאולוס ודאי שמח שכתוצאה מפעילותו בבראה, השתרשה שם דת המשיח. לאמיתו של דבר, פעילותו נושאת פרי עד עצם היום הזה.
עדיין ישנם אנשים בבראה (וריה) ה’בוחנים’ את כתבי־הקודש ומחזיקים בָּאמת (תסלוניקים א׳. ה׳:21). יש בעיר שתי קהילות משגשגות של עדי־יהוה המבשרות את המסר המקראי כדוגמת פאולוס. חברי הקהילות מחפשים אחר ישרי־הלב ומציגים להם טיעונים על בסיס כתבי־הקודש. כך הם נותנים לכוח המניע של המקרא לעזור לכל אדם הרוצה להכיר את יהוה, אלוהי האמת (עברים ד׳:12).
[מפה בעמוד 13]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
חלק ממסע ההטפה השני של פאולוס
מִיסִיָה
טְרוֹאַס
נפוליס
פיליפי
מקדוניה
אַמְפִיפּוֹלִיס
תסלוניקי
בראה
יוון
אתונה
קורינתוס
אָכָיָה
אסיה
אפסוס
רודוס
[תמונה בעמוד 13]
מטבע כסף ועליו דמותו של אלכסנדר הגדול כאל יווני
[שלמי תודה]
מטבע: .Est (Near Eastern History) Pictorial Archive
[תמונה בעמוד 14]
אחד משערי הרובע היהודי בבראה (וריה)
[תמונה בעמוד 15]
בית כנסת עתיק בעיר בראה המודרנית (וריה)