ניצחון בבית הדין האירופאי לזכויות האדם
באחד עשר בינואר 2007 פסק בית הדין האירופאי לזכויות האדם בסטרסבּוּר שבצרפת, פה אחד, לטובת עדי־יהוה ברוסיה, בתביעתם נגד ממשלת רוסיה. הפסיקה מגנה על חופש הדת של עדי־יהוה ועל זכותם לשימוע הוגן. הבה נראה מה הוביל לתביעה.
בעיר צ׳ליאבינסק שברוסיה יש קהילת עדי־יהוה המורכבת ברובה מחירשים. חברי הקהילה נהגו לקיים אסיפות באולם ששכרו ממכללה להכשרה מקצועית. ביום ראשון, ב־16 באפריל 2000, נקטעה אסיפתם על־ידי יושבת־ראש הוועדה האזורית לזכויות האדם, שבאה בליווי שני שוטרים רמי דרג ושוטר בלבוש אזרחי. בשל דעות קדומות, בייחוד מצד היושבת־ראש, הופסקה האסיפה על בסיס האשמות בדויות שלפיהן עדי־יהוה מקיימים אסיפות בניגוד לחוק. ב־1 במאי 2000, בוטל חוזה השכירות של האולם.
עדי־יהוה הגישו תלונה לתובע הכללי של צ׳ליאבינסק, אך ללא הועיל. חוקת רוסיה והאמנה להגנת זכויות האדם וחירויות היסוד, מבטיחות חופש דת וחופש התאגדות. על כן הוגשה תביעה אזרחית לבית משפט מחוזי ולאחריה הוגש ערעור לבית משפט אזורי. קודם לכן, ב־30 ביולי 1999 פסק בית המשפט העליון במקרה אחר כי ”על־פי החוק הרוסי בדבר חופש המצפון ואגודות דתיות, המונח ’ללא הפרעה’ פירושו שאין צורך בהיתר או באישור מטעם הרשויות החילוניות על מנת לקיים טקסי דת במקומות המשמשים [לתכלית זו]” (סוגריים מרובעים שלהם). למרות תקדים משפטי זה, נדחו התביעות שהוגשו לבית המשפט המחוזי ולבית המשפט האזורי.
ב־17 בדצמבר 2001 הובא העניין בפני בית הדין האירופאי לזכויות האדם, וב־9 בספטמבר 2004 נערך דיון. להלן קטעים מן הפסיקה הסופית של בית המשפט:
”בית המשפט מוצא כי חלה פגיעה בזכותם של התובעים לחופש דת, שכן ב־16 באפריל 2000 הביאו גורמי ציבור להפסקת אסיפתם הדתית בטרם עת”.
”לא היה בעליל כל בסיס חוקי להפסקת האירוע הדתי שהתקיים במקום אשר נשכר כחוק לתכלית זו”.
”[בית המשפט] מודע לפסקי הדין העקביים של בית המשפט העליון של רוסיה, לפיהם אסיפות דתיות כאלו אינן מחייבות היתר מוקדם מן הרשויות או הודעה לרשויות”.
”אי לכך, הפסקת האסיפה הדתית של התובעים ב־16 באפריל 2000 בידי היושבת־ראש ועוזריה, מהווה הפרה של סעיף 9 [חופש דת] של האמנה”.
”בית הדין סבור כי בתי המשפט המקומיים כשלו במילוי אחריותם... להוכיח שהצדדים נשמעו באופן הוגן וצודק. בזאת... הופר סעיף 6 [הזכות לשימוע הוגן] של האמנה”.
עדי־יהוה אסירי תודה לאלוהים על הניצחון בבית הדין האירופאי לזכויות האדם (תהלים צ״ח:1). באיזו מידה תשפיע הפסיקה? ג׳וזף ק. גרבאוסקי, נשיא המכון לדתות ולמדיניות ציבורית, אמר: ”זו עוד פסיקה חשובה מאוד הנוגעת לחופש הדת ברחבי אירופה כולה, והיא תשפיע על מימוש הזכויות הדתיות בכל המדינות אשר חלה עליהן סמכות בית הדין האירופאי לזכויות האדם”.