”לך ורחץ בבריכת השילוח”
לאחר שמרח טיט על עיניו של איש עיוור, אמר לו ישוע: ”לך ורחץ בבריכת השילוח”. האיש עשה כדברו, ”ובא כשהוא רואה” (יוחנן ט׳:6, 7). היכן הייתה בריכת השילוח? ממצא ארכיאולוגי שנחשף לאחרונה זורק אור על כך.
תיירים רבים המבקרים בבריכת השילוח שבירושלים, מאמינים כי מדובר באותה בריכה המוזכרת ביוחנן ט׳:7. אתר זה ממוקם במוצא נקבת חזקיהו — תעלת מים באורך 530 מטר שנחצבה במאה השמינית לפה״ס. ואולם, הבריכה מתוארכת למאה הרביעית לספירה. היא נבנתה על־ידי נוצרים ביזנטים אשר הניחו בטעות שהבריכה המוזכרת בספר הבשורה על־פי יוחנן הייתה ממוקמת במוצא נקבת חזקיהו.
והנה בשנת 2004, הגיעו הארכיאולוגים למסקנה שמצאו את בריכת השילוח מתקופת ישוע. בריכה זו ממוקמת כ־100 מטר דרומית מזרחית לאתר אשר נחשב בטעות כבריכת השילוח. כיצד גילו אותה? בסביבת האתר היה צורך בתיקון קו ביוב, ולכן התבצעו מטעם העירייה עבודות חפירה בעזרת ציוד כבד. ארכיאולוג שעבד בקרבת מקום, צפה בעבודות החפירה והבחין בשתי מדרגות שביצבצו מעל פני השטח. העבודות נעצרו, ורשות העתיקות אישרה לבצע חפירות ארכיאולוגיות במקום. כבר נחשפו שתי פינות של הבריכה ואחד מצידיה, כ־70 מטר אורכו.
מספר מטבעות שנחשפו במהלך החפירות מתוארכות לשנה השנייה, השלישית והרביעית למרד היהודים ברומאים. המרד התרחש בין השנים 66 ל־70 לספירה. מכאן שהמטבעות מעידים על כך שהבריכה הייתה בשימוש עד לשנת 70 לספירה, השנה שבה החריבו הרומאים את ירושלים. כתב העת ביבליקל ארכיאולוג׳י ריוויו מסכם: ”לפיכך, הבריכה הייתה בשימוש עד לשלהי המרד וננטשה לאחר מכן. אזור זה, המהווה את הנקודה הנמוכה ביותר בירושלים, לא היה מיושב עד לתקופה הביזנטית. מדי שנה, שטפו גשמי החורף את הגיא והוסיפו לבריכה שכבה נוספת של סחף. ולאחר שהרומאים החריבו את העיר, אף אחד כבר לא ניקה את הבריכה. לאורך הדורות נערמה בה שכבת סחף כה גדולה עד כי לאט לאט נעלמה. הארכיאולוגים חשפו את הבריכה במקומות אחדים מתחת לכ־3 מטרים של סחף”.
מדוע תלמידי מקרא כנים מתעניינים במיקומה של בריכת השילוח? מפני שהדבר מסייע להם להבין טוב יותר את התמונה הגיאוגרפית של ירושלים מהמאה הראשונה. זוהי אותה ירושלים אשר מוזכרת פעמים רבות בספרי הבשורה המגוללים את קורות חייו ואת שירותו של ישוע.
[תמונה בעמוד 7]
בריכת השילוח שנתגלתה לאחרונה
[שלמי תודה]
2003 BiblePlaces.com ©