פרק 29
האם מותר לעשות מעשים טובים בשבת?
ישוע מבשר ביהודה
ריפוי איש חולה ליד בריכה
ישוע כבר ביצע רבות במהלך שירותו הנרחב בגליל. אולם באמרו ”גם לערים אחרות עליי לבשר את הבשורה הטובה על מלכות אלוהים”, ישוע מתכוון לא רק לערים באזור הגליל. לכן הוא הולך ’לבשר בבתי הכנסת שבאזור יהודה’ (לוקס ד׳:43, 44). הדבר הגיוני כיוון שזוהי עונת האביב ובקרוב ייערך בירושלים חג הפסח.
בהשוואה למה שנכתב על שירותו של ישוע בגליל, על פעילותו ביהודה לא נאמר הרבה בספרי הבשורה. אף שהאנשים ביהודה ככלל מגיבים באדישות, הדבר אינו גורם לישוע להפסיק לבשר ולעשות מעשים טובים בכל מקום שבו הוא נמצא.
לא חולף זמן רב וישוע עושה דרכו אל העיר הראשית של יהודה, ירושלים, כדי לחגוג את הפסח של שנת 31 לספירה. באזור סואן שליד שער הצאן ישנה בריכה גדולה, המכונה בית זיתא, וסביבה אכסדראות. חולים, עיוורים ופיסחים רבים מגיעים לבריכה זו. מדוע? כי האמונה הרווחת היא שאנשים יכולים להירפא אם ייכנסו לבריכה בעת תנועת המים.
זהו יום השבת וישוע רואה ליד הבריכה אדם שחולה כבר 38 שנה. ישוע שואל אותו: ”האם אתה רוצה להבריא?” האיש משיב לו: ”אדוני, אין מי שיכניס אותי אל הבריכה בעת תנועת המים; עד שאני בא, אחר יורד לפניי” (יוחנן ה׳:6, 7).
ישוע אומר דבר שוודאי מפתיע את האיש ואת כל מי ששומע זאת: ”קום, הרם את האלונקה שלך והתהלך” (יוחנן ה׳:8). האיש עושה כדבריו. הוא נרפא מייד, מרים את האלונקה שלו ומתחיל ללכת!
במקום לשמוח על הדבר הנפלא שזה עתה קרה, היהודים רואים את האדם ואומרים לו בנימה ביקורתית: ”שבת היום; אסור לך לשאת את האלונקה”. הוא משיב להם: ”זה שריפא אותי אמר לי, ’הרם את האלונקה שלך והתהלך’” (יוחנן ה׳:10, 11). אותם יהודים מותחים ביקורת על אדם המרפא בשבת.
”מי האיש שאמר לך, ’הרם אותה והתהלך’?” הם מבקשים לדעת. מדוע הם שואלים זאת את האיש? כי ישוע הלך משם ונבלע בתוך ההמון, והאיש שנרפא אינו יודע מה שמו (יוחנן ה׳:12, 13). אך האיש עתיד להיתקל שוב בישוע. מאוחר יותר הוא פוגש אותו בבית המקדש ומתוודע לזהותו של מי שריפא אותו ליד הבריכה.
האיש מוצא את היהודים ששאלו אותו מי ריפא אותו. הוא אומר להם שזה היה ישוע, ולכן הם הולכים אליו. האם הם עושים זאת כדי לברר מניין לו הכוח לבצע נפלאות כאלה? לא. מטרתם היא למצוא בישוע דופי על כך שהוא עושה מעשים טובים בשבת. והם אפילו מתחילים לרדוף אותו!