האם חטאת לרוח הקודש?
”יש חטא מוות” (יוחנן א׳. ה׳:16).
1, 2. מניין לנו שניתן לחטוא לרוח קודשו של אלוהים?
”המחשבה שחטאתי לרוח הקודש לא הרפתה ממני”. כך כתבה אישה בגרמניה, וזאת על אף העובדה שהיא משרתת את אלוהים. הייתכן שמשיחי יחטא לרוח הקודש, כלומר לכוחו הפעיל של אלוהים?
2 כן, ניתן לחטוא לרוח קודשו של יהוה. ”כל חטא וגידוף ייסלח לבני אדם”, אמר ישוע המשיח, ”אך גידוף כלפי הרוח לא ייסלח” (מתי י״ב:31). המקרא מתרה בנו: ”אם נחטא בזדון לאחר שקיבלנו את ידיעת האמת, לא יישאר עוד קורבן לכפר על חטאים, אלא ציפיית חרדה לדין” (עברים י׳:26, 27). השליח יוחנן כתב: ”יש חטא מוות” (יוחנן א׳. ה׳:16). אך האם בידי האדם שביצע חטא חמור להחליט אם חטאו הוא ”חטא מוות”?
חרטה מובילה למחילה
3. מה אנו כנראה מגלים אם יש בלבנו צער עמוק על חטא שביצענו?
3 בידי יהוה הסמכות העליונה לשפוט את החוטאים. עלינו לזכור שכל אחד מאיתנו חייב לתת דין וחשבון לפני אלוהים, ושהוא תמיד שופט נכונה (בראשית י״ח:25; רומים י״ד:12). יהוה קובע אם חטאנו חטא בל יסולח, וביכולתו להסיר מעלינו את רוחו (תהלים נ״א:13). אך אם יש בלבנו צער עמוק על חטא שביצענו, סביר מאוד להניח שאנו מגלים חרטה אמיתית. מהי חרטה אמיתית?
4. (א) מהי חרטה? (ב) איזו נחמה ניתן לשאוב מתהלים ק״ג:10–14?
4 להתחרט משמעו לשנות את גישתנו כלפי חטא שביצענו בעבר או שהתכוונו לבצע. פירוש הדבר שאנו חשים עצב ומוסר כליות, ובעקבות זאת סרים מדרך החטא. אם ביצענו חטא חמור אבל נקטנו בצעדים הכרחיים המעידים על חרטה אמיתית, נוכל לשאוב נחמה מדברי מחבר התהלים: ”לא כחטאינו עשה לנו [יהוה]; ולא כעוונותינו גמל עלינו. כי כגבוה שמיים על הארץ, גבר חסדו על ירֵאיו. כרחוק מזרח ממערב, הרחיק ממנו את פשעינו. כרחם אב על בנים ריחַם יהוה על יראיו. כי הוא ידע יִצרנו, זָכוּר כי עפר אנחנו” (תהלים ק״ג:10–14).
5, 6. ציין את הנקודות העיקריות שביוחנן א׳. ג׳:19–22, והסבר את משמעות דברי השליח.
5 יש גם משום נחמה בדברי השליח יוחנן: ”בזה נדע כי מן האמת אנחנו ונשקיט את לבבנו לפניו, שכן אם לבנו ירשיע אותנו, האלוהים גדול מלבנו והוא יודע הכול. אהוביי, אם לבנו אינו מרשיע אותנו, עוז [”חופש דיבור”, ע״ח] לנו לפני אלוהים; וכל אשר נבקש נקבל ממנו, מפני ששומרים אנו את מצוותיו ועושים את הטוב בעיניו” (יוחנן א׳. ג׳:19–22).
6 ’אנו יודעים כי מן האמת אנחנו’ על בסיס העובדה שאנו מגלים אהבת אחים ולא הופכים את החטא להרגל (תהלים קי״ט:11). אם מסיבה כלשהי לבנו מרשיע אותנו, טוב נעשה אם נזכור כי ”האלוהים גדול מלבנו והוא יודע הכול”. יהוה נוהג עימנו במידת הרחמים מפני שהוא מודע ל”אחווה” שבינינו ש”אין בה חנופה”, למאבקנו בחטא ולמאמצינו בעשיית רצונו (פטרוס א׳. א׳:22). לבנו ’לא ירשיע אותנו’ אם נבטח ביהוה, נגלה אהבת אחים ולא נהיה אשמים בביצוע חטאים בזדון. יהיה לנו ’חופש דיבור’ לפנות לאלוהים בתפילה, והוא יענה לתפילותינו מפני שאנו שומרים את מצוותיו.
הם חטאו לרוח הקודש
7. מה הם הגורמים המכריעים בשאלה אם החטא בר סליחה או לא?
7 אילו חטאים נחשבים לבלתי נסלחים? כדי להשיב על כך, הבה נדון בכמה דוגמאות מן המקרא. דוגמאות אלו יקלו עלינו אם אנו עדיין מתייסרים מחטאים חמורים שביצענו למרות שכבר התחרטנו עליהם. אנו ניווכח כי סוג החטא אינו הגורם המכריע בשאלה אם החטא בר סליחה או לא, אלא מה שחשוב הוא המניע, נטיית הלב ומידת הכוונה.
8. כיצד כמה ממנהיגי הדת היהודים במאה הראשונה לספירה חטאו לרוח הקודש?
8 מנהיגי הדת היהודים במאה הראשונה לספירה, אשר פעלו בזדון נגד ישוע המשיח, חטאו לרוח הקודש. הם ראו כיצד רוח אלוהים פועלת בישוע כשחולל ניסים לתפארת יהוה. על אף זאת, אויבי המשיח האלה ייחסו את הכוח הזה לשטן. לדברי ישוע, כל המגדף כך את רוח הקודש של אלוהים, חוטא חטא שלא ייסלח לו ”לא בעולם הזה ולא בעולם הבא” (מתי י״ב:22–32).
9. מהו גידוף, ומה אמר על כך ישוע?
9 גידוף הוא הוצאת לשון הרע, דיבור מזיק ופוגע. מאחר שרוח הקודש באה מאלוהים, המדבר נגד הרוח כמוהו כמי שמדבר נגד יהוה. דיבור כזה ללא כל חרטה הוא בל יסולח. דברי ישוע לגבי חטאים כאלה מלמדים כי ישוע התכוון לאלה המתנגדים במזיד לפעולתה של רוח הקודש. רוח יהוה פעלה בישוע, אך מתנגדיו ייחסו את הכוח הזה לשטן, ובזאת גידפו את הרוח וחטאו לה. על כן הצהיר ישוע: ”המגדף את רוח הקודש אין לו סליחה לעולם כי אשם הוא בחטא עולם” (מרקוס ג׳:20–29).
10. מדוע כינה ישוע את יהודה ”בן האבדון”?
10 בחן גם את המקרה של יהודה איש קריות. הוא פעל בדרכים לא־כשרות וגנב מן הקופה שהופקדה בהשגחתו (יוחנן י״ב:5, 6). לימים, הלך יהודה אל ראשי היהודים וטיכס עימם עצה כיצד להסגיר את ישוע תמורת 30 שקלי כסף. זה נכון שיהודה חש רגשי אשמה וצער לאחר שבגד בישוע, אך הוא מעולם לא התחרט על חטאו שנעשה בזדון. הואיל וכך, יהודה אינו ראוי לקום לתחייה, ומסיבה זו כינהו ישוע ”בן האבדון” (יוחנן י״ז:12; מתי כ״ו:14–16).
הם לא חטאו לרוח הקודש
11–13. אילו חטאים חמורים חטא דוד על רקע יחסיו עם בת שבע, ואיזו נחמה ניתן לשאוב מהדרך שבה טיפל בהם אלוהים?
11 יש מקרים שמשיחיים אשר התוודו על חטא חמור וקיבלו עזרה רוחנית מזקני־הקהילה, עדיין מתייסרים מן העבירות שביצעו בעבר כנגד חוקי אלוהים (יעקב ה׳:14). אם אנו ביניהם, קרוב לוודאי שייטב לנו אם נראה מה מסופר בכתבי־הקודש על אנשים שחטאיהם נסלחו.
12 דוד המלך ביצע חטאים חמורים על רקע יחסיו עם בת שבע אשת אוריה. כראותו מגג ביתו את בת שבע היפה רוחצת, שלח דוד להביאה אל ארמונו ושכב עימה. בהמשך, כשנודע לו כי היא הרה, זמם שבעלה אוריה ישכב עימה כדי להסתיר את דבר הניאוף. המזימה לא צלחה, והמלך דאג שאוריה ייהרג בקרב. בעקבות זאת, הפכה בת שבע לאשת דוד וילדה לו בן אשר מאוחר יותר מת (שמואל ב׳. י״א:1–27).
13 יהוה פעל בנידון. הוא סלח לדוד, ככל הנראה תוך התחשבות בגורמים שונים כגון חרטתו וברית המלכות שכרת עימו (שמואל ב׳. ז׳:11–16; י״ב:7–14). דומה כי בת שבע גילתה חרטה, מכיוון שנפלה בחלקה הזכות ללדת את שלמה המלך ולהיות אחת מאימהותיו של ישוע המשיח (מתי א׳:1, 6, 16). אם חטאנו והתחרטנו, עלינו לזכור שיהוה שם לב לחרטה ולגישה שלנו.
14. כיצד מידת סלחנותו של אלוהים מומחשת בסיפורו של המלך מנשה?
14 מידת סלחנותו של יהוה מומחשת גם בסיפורו של מנשה מלך יהודה. מנשה עשה את הרע בעיני יהוה. הוא הקים מזבחות לבעל, סגד ”לכל צבא השמיים” ואף בנה מזבחות לאלילי כזב בשתי חצרות בית המקדש. הוא העביר את בניו באש, עודד מעשים ספיריטיסטיים והדיח את יושבי יהודה וירושלים ”לעשות רע מן הגויים אשר השמיד יהוה מפני בני ישראל”. האזהרות שהשמיעו נביאי אלוהים נפלו על אוזניים ערלות. בסופו של דבר, לכד מלך אשור את מנשה. בשביו התחרט מנשה על מעשיו והתפלל לאלוהים בענווה שוב ושוב. אלוהים סלח לו והשיב אותו למלכותו בירושלים, שם פעל מנשה לקידום עבודת אלוהים האמיתית (דברי הימים ב׳. ל״ג:2–17).
15. איזה מקרה בחייו של השליח פטרוס מראה שיהוה ’מרבה לסלוח’?
15 מאות שנים לאחר מכן, חָטא השליח פטרוס חטא חמור: הוא התכחש לישוע (מרקוס י״ד:30, 66–72). ואולם, יהוה, כאל ’המרבה לסלוח’, מחל לפטרוס (ישעיהו נ״ה:7). מדוע? כיוון שפטרוס גילה חרטה אמיתית (לוקס כ״ב:62). כעבור 50 יום, בחג השבועות, נפלה לידיו של פטרוס הזכות המיוחדת להעיד באומץ לב על ישוע. הייתה זו הוכחה ברורה לכך שאלוהים סלח לו (מעשי השליחים ב׳:14–36). היש כל סיבה להאמין שאלוהים יהיה פחות סלחן כלפי משיחיים המגלים כיום חרטה אמיתית? ”אם עווֹנוֹת תשמור יה, אדני [יהוה] מי יעמוד?” שר מחבר התהלים, ”כי עימך הסליחה” (תהלים ק״ל:3, 4).
שיכוך החרדה מפני החטא
16. באילו נסיבות מעניק אלוהים את סליחתו?
16 הדוגמאות שלעיל צריכות לסייע לנו לשכך את החרדה שמא חטאנו לרוח הקודש. הן מראות שיהוה אכן סולח לחוטאים המתחרטים על חטאיהם. חשוב מאוד להתפלל לאלוהים בכנות. אם חטאנו, נוכל להתחנן אליו שיסלח לנו על בסיס גורמים שונים: קורבן הכופר של ישוע, רחמי יהוה, אי־שלמותנו התורשתית ושירותנו הנאמן בעבר. מתוך מודעות לחסד יהוה, נוכל לבקש את סליחתו בביטחון שהוא ייעתר לנו (אפסים א׳:7).
17. מה עלינו לעשות אם חטאנו ואנו זקוקים לעזרה רוחנית?
17 אך מה אם חטאנו, ואיננו מסוגלים להתפלל משום שאנו חולים מבחינה רוחנית בגין החטא? בעניין זה כתב התלמיד יעקב: ”יקרא [החולה] את זקני הקהילה ויתפללו בעדו במושחם אותו שמן בשם יהוה. ותפילת האמונה תושיע את החולה, ויהוה יקים אותו; ואם חָטא ייסלח לו” (יעקב ה׳:14, 15).
18. מדוע חטאו של אדם אשר סולק מן הקהילה אינו בהכרח חטא בל יסולח?
18 אפילו אם החוטא לא התחרט וסולק מן הקהילה, אין זה אומר בהכרח שחטאו הוא חטא בל יסולח. באשר למשיחי משוח שנודה בקורינתוס, כתב פאולוס: ”די לו לאיש כזה התוכחה הזאת מאת הרבים. ובכן, להיפך, עדיף שתסלחו לו ותנחמוהו, למען לא יתמוטט האיש מרוב צער” (קורינתים ב׳. ב׳:6–8; קורינתים א׳. ה׳:1–5). עם זאת, כדי להשתקם רוחנית, חייבים החוטאים לקבל עזרה רוחנית מזקני־הקהילה המשיחיים על בסיס כתבי־הקודש, ולהוכיח חרטה אמיתית. עליהם ’לעשות פרי ראוי לתשובה’ (לוקס ג׳:8).
19. מה עשוי לעזור לנו להישאר ”בריאים באמונה”?
19 מה עלול לתרום לתחושה שחטאנו לרוח הקודש? חלק מן הגורמים האפשריים הם מצפוניות יתר ובריאות לקויה. במקרה כזה, תפילות ומנוחה רבה יותר עשויות להועיל. עלינו במיוחד להיזהר שלא לתת לשטן לשבור את רוחנו ולגרום לנו לחדול מלשרת את אלוהים. מאחר שיהוה אינו מפיק הנאה ממות רשע, קל וחומר שאין הוא נהנה מאובדן אחד ממשרתיו. לכן אם אנו חוששים שמא חטאנו לרוח הקודש, עלינו להמשיך להיזון מדבר־אלוהים ובכלל זה לקרוא קטעים מנחמים ממזמורי תהלים. עלינו גם להמשיך לנכוח באסיפות הקהילה ולהשתתף בהכרזת בשורת המלכות. אם נעשה כן, יעזור לנו הדבר להיות ”בריאים באמונה” ומשוחררים מן החרדה סביב האפשרות שחטאנו חטא בל יסולח (טיטוס ב׳:2).
20. איזו בחינה עצמית עשויה לעזור לאדם להבין שהוא לא חטא לרוח הקודש?
20 מי שחוששים שמא חטאו לרוח הקודש, כדאי שישאלו את עצמם: ’האם גידפתי את רוח הקודש? האם באמת התחרטתי על חטאי? האם אני מאמין בסלחנותו של אלוהים? האם אני כופר הדוחה את האור הרוחני?’ סביר מאוד להניח שהם יבינו כי הם לא גידפו את רוח הקודש ולא הפכו לכופרים. הם מתחרטים על חטאיהם, ויש להם אמונה איתנה בסלחנותו של יהוה. במקרה זה, הם לא חטאו לרוח קודשו של יהוה.
21. באילו שאלות ידון המאמר הבא?
21 עד כמה משמח לדעת בביטחון שלא חטאנו לרוח הקודש! אך בעניין רוח הקודש עולות שאלות שונות שבהן נדון במאמר הבא. לדוגמה, כדאי שנשאל את עצמנו: ’האם רוח הקודש באמת מנחה את צעדיי? האם פריה ניכר בחיי?’
השב על השאלות
• מניין לנו שניתן לחטוא לרוח הקודש?
• מהי חרטה?
• מי חטאו לרוח הקודש בתקופת חייו של ישוע עלי אדמות?
• כיצד ניתן להתגבר על החרדה שמא חטאנו חטא בל יסולח?
[תמונה בעמוד 17]
מי שאמרו כי ישוע חולל ניסים בכוח השטן חטאו לרוח קודשו של אלוהים
[תמונה בעמוד 18]
פטרוס אומנם התכחש לישוע, אך לא ביצע חטא בל יסולח