אמונתה של אם אל מול טרגדיה
”אם אתן קוראות את המכתב הזה, משמע הדבר שלא שרדתי את הניתוח ושאני כבר לא איתכן”.
אלה הן מילות הפתיח של המכתב שכתבה כרמן, אם משיחית, לשלוש בנותיה בהיותן בנות 25, 19 ו־16. למרבה הצער, הניתוח כשל וכרמן נפטרה.
לבו של מי לא היה נשבר בקרבו אילו היה עליו להותיר אחריו שלוש בנות בנסיבות כה מצערות! עם זאת, אמונתה האיתנה של אם זו ביהוה ובהבטחותיו, עזרה לה ללא ספק לעמוד באומץ בפני הטרגדיה ונסכה בה שלווה פנימית, דבר הניכר מאוד במכתבה המרגש. הנה מה שכתבה לבנותיה.
”קודם כול, אני רוצה לומר לכן שאני אוהבת אתכן בכל לבי. ... אתן הבנות הטובות ביותר שכל אמא יכולה לאחל לעצמה, ואני גאה בכן מאוד.
”הלוואי שיכולתי להישאר איתכן עד העולם החדש שמבטיח אלוהים, ... אבל מכיוון שזה בלתי אפשרי, ביקשתי ממנו לעזור לכן להמשיך להיות נאמנות, כפי שהייתן עד כה. עברנו ניסיונות רבים ביחד, ויהוה מעולם לא זנח אותנו. ... לכן אל תחדלו לבטוח בהדרכות שהוא מספק דרך ארגונו, והמשיכו לתמוך בקהילה ובזקני־הקהילה. בשרו כל אימת שאתן יכולות, ואהבו את כל האחים.
”הפרידה שלנו זמנית בלבד. ... אני מתחננת שתסלחו לי על כל הטעויות שעשיתי ועל כל הפעמים שלא הבנתי אתכן או שלא אמרתי לכן עד כמה אני אוהבת אתכן. ... אני יודעת שלכל אחת מכן הצרכים האישיים שלה. יהוה יודע זאת טוב יותר מכן, והוא יספק את כל צורכיכן ויגמול לכן על כל הסבל שאתן עוברות.
”לעולם אל תשכחו את המטרה שהצבתן לעצמכן — לחיות בעולם החדש — ואל תחסכו במאמצים כדי להגיע לשם. אני תקווה שיהוה יברך ויחזק אתכן כך שתהיו נאמנות עד הקץ. ... בנותיי היקרות, אל תהיו עצובות. אני אוהבת אתכן!”
אסונות יכולים לפקוד כל אחד ובכל רגע. ”עת ופגע יקרה את כולם”, כתב שלמה המלך (קהלת ט׳:11). אך מי שיש לו אמונה איתנה באלוהים יכול להחזיק בביטחון שהיה לשליח פאולוס, אשר אמר: ”אני בטוח כי לא המוות ולא החיים... ולא שום יצור אחר לא יוכלו להפרידנו מאהבת אלוהים שבמשיח ישוע אדוננו” (רומים ח׳:38, 39; עברים ו׳:10).