”היזהרו מכל חמדנות”
”חיי האדם אינם תלויים בשפע נכסיו” (לוקס י״ב:15).
1, 2. (א) מה תוכל לומר על תחומי ההתעניינות והעיסוקים של בני אדם רבים כיום? (ב) כיצד עלולים אנו להיות מושפעים מגישות אלו?
כסף, נכסים, יוקרה, משרות בשכר גבוה, משפחה — אלה הם מבין הדברים שהרוב מחשיבים כמדד להצלחה וכתעודת ביטוח לעתיד. גלוי וידוע כי בארצות עניות ועשירות, הישגים חומריים וטיפוס בסולם ההצלחה עומדים במרכז עיסוקיהם ותחומי התעניינותם של בני אדם רבים. לעומת זאת, התעניינותם בדברים רוחניים — אם היא בכלל קיימת — מצויה בדעיכה מהירה.
2 את זאת בדיוק ניבא המקרא. נאמר בו: ”באחרית הימים יבואו זמנים קשים, כי יהיו האנשים אוהבי עצמם, אוהבי כסף, ... אוהבים תענוגות יותר משהם אוהבים את אלוהים, לכאורה בעלי יראת שמיים, אך כופרים בתוקפה” (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5). המשיחיים האמיתיים חיים יום יום במחיצת אנשים כאלה, ועל כן נתונים תחת לחץ בלתי פוסק לאמץ סוג זה של דרך חשיבה וסגנון חיים. מה יכול לעזור לנו להדוף את מאמצי העולם המנסה לגרום לנו ’להידמות לו’? (רומים י״ב:2).
3. באילו עצות שנתן ישוע נדון כעת?
3 בתור ”מכונן האמונה ומשלימה”, סיפק לנו ישוע לקחים רבי עוצמה הנוגעים לנושא זה (עברים י״ב:2). יום אחד נאם ישוע בפני המוני אנשים על נושאים מאירי עיניים מבחינה רוחנית. לפתע התפרץ לדבריו מישהו מן ההמון וביקש: ”רבי, הגד נא לאחי שיחלוק איתי את הירושה”. בתגובה נתן ישוע לאיש ולכל המאזינים עצות חשובות. הוא הזהיר בחומרה מפני חמדנות וסיפר משל מעורר מחשבה כמשנה תוקף לאזהרתו. טוב נעשה אם נבחן את מה שאמר ישוע ונראה איזו תועלת תצמח לנו אם ניישם את דבריו הלכה למעשה (לוקס י״ב:13–21).
בקשה שאינה במקומה
4. מדוע התפרצותו של האיש לדברי ישוע לא הייתה במקומה?
4 לפני שהתפרץ האיש, דיבר ישוע באוזני תלמידיו ואחרים על הצורך להישמר מפני צביעות, על האומץ להודות בבן האדם ועל קבלת עזרה מרוח הקודש (לוקס י״ב:1–12). אלו היו ללא ספק נושאים חשובים שהיה על התלמידים להפנים. והנה, בעיצומו של הנאום אשר עודד בחינה עצמית, קטע האיש את דברי ישוע וביקש ממנו לשמש כבורר במה שנדמה היה כסכסוך משפחתי על נכסים חומריים. על כל פנים, ישנו לקח חשוב שניתן ללמוד מן המאורע.
5. מה התברר מתוך בקשתו של האיש?
5 נאמר כי ”טיבו של אדם ניכר לא אחת על־פי הכיוון שאליו הולכות מחשבותיו בשומעו דרשה דתית”. בשעה שדיבר ישוע על נושאים רוחניים כבדי משקל, כנראה חשב האיש על המהלכים שעליו לעשות כדי להשיג יתרונות כספיים כלשהם. לא נמסר לנו אם טענתו בדבר הירושה הייתה מוצדקת. ייתכן שהוא ניסה לנצל את הסמכות ואת המוניטין של ישוע כשופט הפוסק בחוכמה בעניינים שבין אדם לחברו (ישעיהו י״א:3, 4; מתי כ״ב:16). כך או כך, מתוך בקשתו התברר שעמוק בחדרי לבו הייתה לו בעיה — חוסר הערכה משווע לעניינים רוחניים. האין זה ראוי שנערוך בעניין זה בחינה עצמית? לדוגמה, במהלך האסיפות המשיחיות, קל לאבד את הריכוז או לחשוב על מה שנעשה מאוחר יותר. תחת זאת, עלינו לשים לב לנאמר ולחשוב על דרכים ליישם אישית את הנלמד כדי להדק את יחסינו עם אבינו שבשמיים, יהוה אלוהים, ועם אחינו לאמונה (תהלים כ״ב:23; מרקוס ד׳:24).
6. מדוע סירב ישוע למלא את בקשתו של האיש?
6 יהא אשר יהא המניע שדחף את האיש לבקש את מה שביקש, ישוע סירב למלא את בקשתו ואמר לו: ”בן אדם, מי שם אותי לשופט עליכם או למחלק?” (לוקס י״ב:14) במילים אלו, התייחס ישוע לדבר שהציבור ידע היטב, שכן על־פי תורת משה, נתמנו בערים שופטים שתפקידם היה לשפוט בדיוק בעניינים כאלה (דברים ט״ז:18–20; כ״א:15–17; רות ד׳:1, 2). לעומת זאת, ישוע היה עסוק בדברים חשובים יותר — להעיד על המלכות וללמד מהו רצון אלוהים (יוחנן י״ח:37). במקום לתת לעניינים שגרתיים להסיח את דעתנו, אנו נוהגים כדוגמת ישוע ומנצלים את זמננו ואת מרצנו בהכרזת הבשורה הטובה וב’עשיית תלמידים מאנשי כל העמים’ (מתי כ״ד:14; כ״ח:19, ע״ח).
היזהר מן החמדנות
7. איזו אמירה חדת הבחנה אמר ישוע?
7 מאחר שהייתה לו היכולת להבחין בכוונות הלב העמוקות ביותר, ידע ישוע שדבר חמור בהרבה היה כרוך בבקשתו של האיש אשר רצה שיתערב בעניינו האישי. משום כך, במקום לדחות את הבקשה ותו לא, ירד ישוע לשורש הבעיה ואמר: ”שימו לב [”תהיינה עיניכם פקוחות”, ע״ח] והיזהרו מכל חמדנות, כי חיי האדם אינם תלויים בשפע נכסיו” (לוקס י״ב:15).
8. מהי חמדנות, ולְמה היא עלולה להוביל?
8 חמדנות אינה מסתכמת ברצון להשיג כסף או דברים אחרים, אשר עשויים לשרת מטרות ראויות. החמדנות מוגדרת כתאווה מופרזת לעושר ולנכסים או כרצון עז לשים יד על נכסיו של מישהו אחר. באדם החמדן מקנן לעתים דחף שאינו יודע שובע להשיג דברים, השייכים אולי למישהו אחר, אך ורק כדי שיהיו בבעלותו, וזאת בלי קשר לצרכיו ומבלי להתחשב בהשפעה שיש לכך על אחרים. החמדן מניח לדבר הנחשק לשלוט במחשבותיו ובמעשיו עד כדי כך שהוא הופך לו לאלוהים. בל נשכח שהשליח פאולוס השווה את החמדן לעובד אלילים שאין לו נחלה במלכות האלוהים (אפסים ה׳:5; קולוסים ג׳:5).
9. באילו דרכים באה החמדנות לידי ביטוי? הבא מספר דוגמאות.
9 מעניין לציין שישוע הזהיר מפני ”כל חמדנות”. החמדנות לובשת צורות רבות. הדיבר האחרון בעשרת הדיברות מונה כמה מהן באומרו: ”לא תחמוד בית רעך. לא תחמוד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמורו וכל אשר לרעך” (שמות כ׳:17). המקרא גדוש בדוגמאות של אנשים אשר חטאו חטאים חמורים בגין חמדנות מסוג זה או אחר. השטן היה הראשון שחמד דבר אשר היה שייך למישהו אחר — את הכבוד והיקר והסמכות השייכים אך ורק ליהוה (ההתגלות ד׳:11). חוה חמדה את הזכות להגדיר לעצמה מה טוב ומה רע, ולאחר שהוּלכה שולל בעניין זה, החל המין האנושי להידרדר אל החטא והמוות (בראשית ג׳:4–7). השדים היו מלאכים אשר לא היו מרוצים מ”מעמדם הרם” ו”עזבו את מעונם” עבור דבר שלא היו זכאים לו (יהודה 6; בראשית ו׳:2). היזכר גם בבלעם, בעכן, בגיחזי וביהודה איש קריות. במקום לשמוח בחלקם, נתנו לתאווה מופרזת לנכסים חומריים לגרום להם לנצל לרעה את האחריות שהופקדה בידיהם, ובעקבות זאת ירדו אלי הרס ואבדון.
10. באיזה אופן עלינו ’לפקוח את עינינו’ כפי שהורה לנו ישוע?
10 אין פלא שלפני שהזהיר מפני החמדנות, הקדים ישוע ואמר: ”תהיינה עיניכם פקוחות”. מדוע? כי קל לאדם לראות שרעהו מתנהג בחמדנות, אך במקרים נדירים מודה האדם בחמדנותו הוא. השליח פאולוס מציין כי ”שורש כל הרעות הוא אהבת הכסף” (טימותיאוס א׳. ו׳:9, 10). התלמיד יעקב מסביר כי לאחר שתאווה פסולה ’הרה, היא יולדת חטא’ (יעקב א׳:15). לפי מה שאמר ישוע, עלינו ’לפקוח את עינינו’ לא כדי להתבונן באחרים ולראות אם הם עונים להגדרת החמדן, אלא כדי לבחון את עצמנו ולראות במה ממוקד לבנו למען ’ניזהר מכל חמדנות’.
חיי שפע
11, 12. (א) איזו אזהרה השמיע ישוע נגד החמדנות? (ב) מדוע עלינו לשים לב לאזהרתו של ישוע?
11 קיימת סיבה נוספת לכך שעלינו להישמר מפני החמדנות. שים לב מה אמר ישוע בהמשך: ”חיי האדם אינם תלויים בשפע נכסיו” (לוקס י״ב:15). אין ספק שזהו חומר למחשבה בעידן החומרני שלנו, עידן שבו בני האדם רואים בַּשפע מילה נרדפת לאושר ולהצלחה. במילים אלו ציין ישוע שחיים בעלי משמעות וסיפוק אמיתיים אינם נובעים מנכסים חומריים, רבים ככל שיהיו, ואינם תלויים בהם.
12 אך יש שיחלקו על כך. לטענתם, נכסים חומריים הופכים את החיים לנוחים ולמהנים יותר ומתוך כך לראויים יותר. מסיבה זו, הם מתמסרים לעיסוקים שיקנו להם את היכולת לרכוש את כל הנכסים ואת כל האביזרים שלבם חפץ בהם. מבחינתם, ככה יהיו להם חיים טובים. אלא שבחשיבה כזו הם מחמיצים את הנקודה שהדגיש ישוע.
13. מהי ההשקפה המאוזנת ביחס לחיים ולנכסים?
13 במקום להתמקד בשאלה אם ראוי או פסול להיות עשיר, הדגיש ישוע שחיי האדם אינם תלויים ב”נכסיו”, כלומר, בדברים שכבר בבעלותו. בעניין זה, כולנו יודעים כי כדי לחיות, או כדי לדאוג לכלכלתנו, אין צורך בהרבה דברים. די במעט מזון, בכסות ובמקום להניח את הראש. לעשירים יש שפע מכך, והעניים נאלצים להיאבק להשגת צורכי מחייתם. אך הפערים ביניהם נמוגים כשהחיים באים אל קיצם — הכול הופך לאַין (קהלת ט׳:5, 6). לפיכך, כדי שהחיים יהיו בעלי משמעות וערך, לא ייתכן ולא ראוי שהם יהיו מושתתים רק על דברים שניתן לרכוש או להחזיק בהם. נקודה זו מתבררת כשבודקים לאיזה מין חיים התכוון ישוע.
14. מה ניתן ללמוד מהמילה המתורגמת ל’חיים’ במשל מקראי זה?
14 במילים ”חיי האדם אינם תלויים בשפע נכסיו”, מתורגמת המילה ’חיים’ בספר הבשורה על־פי לוקס מהמילה היוונית זוֹאֶה. מילה זו אין פירושה סגנון חיים או דרך חיים, אלא החיים עצמם, החיים במובנם המוחלט.a ישוע בעצם אמר שבין אם אנו עשירים או עניים ובין אם אנו חיים חיי מותרות או מתפרנסים בדוחק, אין לנו שליטה מלאה על אורך חיינו ואין אנו יכולים לדעת אם נזכה בכלל לקום מחר בבוקר. ישוע אמר בדרשת ההר: ”מי מכם בדאגתו יכול להוסיף טפח אחד על שנות חייו?” (מתי ו׳:27) המקרא מראה בבירור כי יהוה לבדו הוא ’מקור החיים’, ורק הוא יכול להעניק לחסידיו את ”החיים האמיתיים”, כלומר ”חיי עולם”, חיים עד אין קץ, אם בשמיים או בארץ (תהלים ל״ו:10; טימותיאוס א׳. ו׳:12, 19).
15. מדוע רבים שמים את מבטחם בנכסים חומריים?
15 דברי ישוע מראים עד כמה קל לאמץ ראיית חיים מעוותת ומסולפת. כל בני האדם, עשירים כעניים, אינם מושלמים, ואחריתם אחת היא. משה אמר: ”ימי שנותינו בהם שבעים שנה, ואם בגבורות שמונים שנה, ורָהְבָּם עמל ואוון, כי גָז חיש ונעופה” (תהלים צ׳:10; איוב י״ד:1, 2; פטרוס א׳. א׳:24). משום כך, מי שאינם מטפחים יחסים טובים עם אלוהים נוטים לאמץ את הגישה שעליה דיבר השליח פאולוס, גישה האומרת ”הבה נאכל ונשתה, כי מחר נמות!” (קורינתים א׳. ט״ו:32) אחרים החשים שהחיים הפכפכים וחולפים ביעף, מנסים למצוא ביטחון ותחושת יציבות בנכסים חומריים. אולי הם סבורים כי בעלות על דברים חומריים רבים, איכשהו תהפוך את החיים לבטוחים יותר. כתוצאה מכך, הם עמלים ללא הרף כדי לצבור עושר ונכסים מתוך התפיסה המוטעית שזהו המתכון לביטחון ולאושר (תהלים מ״ט:7, 12, 13).
עתיד בטוח
16. על־פי מה לא נמדד ערכם האמיתי של החיים?
16 זה אולי נכון שרמת חיים גבוהה יותר — שפע מזון, ביגוד, מחסה ומותרות אחרים — עשויה לתרום לחיים נוחים יותר או לאפשר טיפול רפואי טוב יותר, וכך להאריך את החיים בעוד כמה שנים. אך האם חיים כאלה הם באמת משמעותיים יותר ובטוחים יותר? ערכם האמיתי של החיים אינו נמדד על־פי מספר שנות חייו של האדם או על־פי כמות הדברים החומריים שהוא מחזיק או משתמש בהם. השליח פאולוס הצביע על הסכנה שיש בביטחון רב מדי בדברים אלה. הוא כתב אל טימותיאוס: ”את עשירי העולם הזה צַווה שלא ירום לבבם ולא יבטחו בעושר שאין בו ביטחון, אלא באלוהים המעניק לנו את הכול בשפע להנאתנו” (טימותיאוס א׳. ו׳:17).
17, 18. (א) אילו דוגמאות בולטות בדבר נכסים חומריים ראויות לחיקוי? (ב) באיזה משל שסיפר ישוע נדון במאמר הבא?
17 מי שבוטח בעושר נוהג שלא בחוכמה משום ש”אין בו [בעושר] ביטחון”. איוב היה אדם עשיר מאוד, אך כאשר ניחתו עליו אסונות פתאומיים, לא הועיל לו עושרו; הוא נעלם בִּן לילה. היו אלה יחסיו האיתנים עם אלוהים שהגנו עליו בכל נסיונותיו וצרותיו (איוב א׳:1, 3, 20–22). דוגמה נוספת לכך היא אברהם. הוא לא הניח לשפע נכסיו למנוע בעדו מלקבל שליחות קשה מאת יהוה, וכגמול על כך הפך ל”אב המון גויים” (בראשית י״ב:1, 4; י״ז:4–6). דוגמאות אלו ואחרות ראויות לחיקוי. אין זה משנה אם אנו צעירים או מבוגרים, עלינו לבחון את עצמנו ולראות מה באמת חשוב לנו בחיים ובמה אנו תולים את תקוותנו (אפסים ה׳:10; פיליפים א׳:10).
18 המילים המעטות שאמר ישוע ביחס לחמדנות ולראיית החיים הנכונה, הן מילים מלאות משמעות ויש מה ללמוד מהן. עם זאת, ישוע רצה לספק הדרכות נוספות, ובהמשך סיפר משל מעורר מחשבה על עשיר אחד שהיה כסיל. איך המשל הזה נוגע לחיים שלנו כיום, ומה נוכל ללמוד ממנו? את התשובות לכך נמצא במאמר הבא.
[הערת שוליים]
a מילה יוונית נוספת המתורגמת ל”חיים” היא בִּיוֹס, אשר ממנה נגזרות מילים שונות כגון ”ביוגרפיה” ו”ביולוגיה”. על־פי המילון הפרשני למילים בתנ״ך ובברית החדשה מאת וַין (אנג׳), המילה בִּיוֹס עניינה ב”תקופת חיים או משך חיים”, ב”סגנון חיים” וב”אמצעי מחיה”.
השב על השאלות
• מה נוכל ללמוד מסירובו של ישוע להיענות לבקשתו של האיש שהתפרץ לדבריו?
• מדוע עלינו להיזהר מפני חמדנות, וכיצד ניתן לעשות כן?
• מדוע חיי האדם אינם תלויים בנכסים חומריים?
• מה באמת הופך את החיים לראויים ובטוחים?
[תמונה בעמוד 23]
מדוע דחה ישוע את בקשתו של האיש?
[תמונה בעמוד 23]
החמדנות עלולה להוביל לתוצאות הרסניות
[תמונות בעמוד 25]
כיצד גילה אברהם ראייה נכונה לגבי נכסים חומריים?