”אביכם רחמן הוא”
”הייו רחמנים כשם שאביכם רחמן הוא” (לוקס ו׳:36).
1, 2. אילו דברים שאמר ישוע לסופרים ולפרושים ולתלמידיו מראים שרחמנות היא תכונה רצויה?
התורה שניתנה ביד משה הכילה כ־600 דרישות וחוקים. אף שהכרחי היה לקיים את מצוות התורה, היה חשוב לא פחות לנהוג ברחמים. שים לב לדברים שאמר ישוע לפרושים אשר הפגינו חוסר רחמים. בשתי הזדמנויות שונות גער בהם וציין שאלוהים ציווה: ”חסד חפצתי ולא זבח” (מתי ט׳:10–13; י״ב:1–7; הושע ו׳:6). לקראת תום שירותו אמר ישוע: ”אוי לכם סופרים ופרושים צבועים, כי נותנים אתם מעשרות ממִנְתָה ושֶׁבֶת וכַמוֹן, ומזניחים את הדברים החשובים יותר שבתורה — את המשפט, את החסד ואת האמונה” (מתי כ״ג:23).
2 אין ספק שישוע ייחס משקל רב לרחמים. הוא אמר לתלמידיו: ”הייו רחמנים כשם שאביכם רחמן הוא” (לוקס ו׳:36). כדי ’ללכת בדרכי אלוהים’ בעניין זה, עלינו לדעת מהי רחמנות אמיתית (אפסים ה׳:1). בנוסף לכך, אם נבין את התועלת שמצמיחים הרחמים, יניע אותנו הדבר לגלות תכונה זו ביתר שאת.
רחמנות כלפי החלכאים והנדכאים
3. מדוע עלינו להתמקד ביהוה כדי ללמוד מהי רחמנות אמיתית?
3 מחבר התהלים שר: ”חנון ורחום יהוה ארך אפיים וגְדָל חָסד. טוב יהוה לכול ורחמיו על כל מעשיו” (תהלים קמ״ה:8, 9). יהוה הוא ”אב הרחמים ואלוהי כל נחמה” (קורינתים ב׳. א׳:3). הרחמן מתייחס לרעהו בחמלה. תכונת הרחמנות היא צד בולט באישיותו של אלוהים. מתוך דוגמתו והדרכותיו ניתן ללמוד מהי רחמנות אמיתית.
4. מה אנו לומדים על רחמים מתוך ישעיהו מ״ט:15?
4 בישעיהו מ״ט:15 אומר יהוה: ”התשכח אישה עוּלָהּ, מֵרַחֵם בן בטנה?” הרגש המניע את יהוה להיות רחום משול לרגש הלבבי שאם מניקה חשה על־פי־רוב כלפי בנה. אולי התינוק רעב או יש לו צורך אחר. הדבר מעורר באם חמלה והזדהות, והיא דואגת לצורכי התינוק. את הרגשות הרכים האלה חש יהוה כלפי מי שעימם הוא נוהג במידת הרחמים.
5. כיצד הוכיח עצמו יהוה כאל ”מלא רחמים” ביחסו לעם ישראל?
5 טוב לחוש חמלה, אך ראוי פי כמה לפעול מתוך חמלה לטובת החלכאים והנדכאים. שים לב כיצד הגיב יהוה כאשר משרתיו היו עבדים במצרים לפני כ־500,3 שנה. הוא אמר למשה: ”רָאֹה ראיתי את עוני עמי אשר במצרים, ואת צעקתם שמעתי מפני נוגשיו, כי ידעתי את מכאוביו. וארד להצילו מיד מצרים ולהעלותו מן הארץ ההיא אל ארץ טובה ורחבה, אל ארץ זבת חלב ודבש” (שמות ג׳:7, 8). כ־500 שנה לאחר שיצאו בני ישראל ממצרים, הזכיר להם יהוה: ”אנוכי העליתי את ישראל ממצרים, ואציל אתכם מיד מצרים ומיד כל הממלכות הלוחצים אתכם” (שמואל א׳. י׳:18). בני ישראל סטו מעקרונות הצדק של אלוהים, ומשום כך נקלעו פעמים רבות לצרה ומצוקה. אולם יהוה חמל עליהם, ושוב ושוב נחלץ לעזרתם (שופטים ב׳:11–16; דברי הימים ב׳. ל״ו:15). הדבר ממחיש כיצד אלוהינו האוהב פועל למען המסכנים ולמען אלה הנתונים בסכנות או בקשיים. יהוה ”מלא רחמים” (אפסים ב׳:4).
6. כיצד חיקה ישוע המשיח את אביו בגילוי רחמים?
6 בתקופת חייו עלי אדמות, חיקה ישוע את אביו באופן מושלם בגילוי רחמים. כיצד הגיב ישוע כאשר שני עיוורים הפצירו בו ואמרו: ”אדוננו בן דוד, רחם עלינו”? הם התחננו לישוע שישיב את מאור עיניהם בדרך נס. ישוע עשה כן, אך הוא לא חולל את הנס ללא כל רגש. הכתוב מוסר: ”נתמלא ישוע רחמים ונגע בעיניהם. מייד ראו” (מתי כ׳:30–34). מתוך רחמים חולל ישוע ניסים רבים שהקלו על עיוורים, על אחוזי שדים, על מצורעים ועל הורים לילדים חולים (מתי ט׳:27; ט״ו:22; י״ז:15; מרקוס ה׳:18, 19; לוקס י״ז:12, 13).
7. מה אנו לומדים על רחמנות מדוגמתם של יהוה ושל בנו?
7 דוגמתם של יהוה אלוהים ושל ישוע המשיח מראה שהרחמנות מורכבת משני גורמים עיקריים: רגשי חמלה ואהדה כלפי המסכנים, ועשייה שנועדה להמציא להם הקלה. שני גורמים אלה נדרשים מן הרחמן. בכתבי־הקודש קשורה הרחמנות לרוב לביטוי מעשי של טוב לב והתחשבות כלפי הנזקקים. ואולם איך מתבטאת הרחמנות בעניינים משפטיים? האם היא כרוכה במה שמוגדר כאי־עשייה, כמו הימנעות מענישה?
רחמים כלפי חוטאים
8, 9. מה כרוך היה בגילוי הרחמים כלפי דוד אחרי חטאו עם בת שבע?
8 ראה מה אירע לאחר שנתן הנביא הוכיח את דוד המלך על ניאופיו עם בת שבע. דוד שהתחרט על חטאיו, התפלל: ”חָנֵני, אלוהים, כחסדך. כרוב רחמיך מחה פשעָי. הרבה כבסני מעווני, ומחטאתי טהרני. כי פשעיי אני אדע, וחטאתי נגדי תמיד. לך לבדך חטאתי, והרע בעיניך עשיתי” (תהלים נ״א:3–6).
9 דוד התחרט עד עמקי נשמתו. יהוה סלח על חטאו והקל בעונשו ובעונשה של בת שבע. לפי תורת משה, את שניהם צריך היה להוציא להורג (דברים כ״ב:22). אומנם לא נחסכו מהם כל השלכות החטא, אך הם לא שילמו בחייהם (שמואל ב׳. י״ב:13). הרחמים שמגלה אלוהים כרוכים בסליחת חטאים. עם זאת, אין הוא נמנע מהטלת עונשים ראויים.
10. אף שיהוה שופט ברחמים, מדוע אל לנו להתייחס לרחמיו כאל דבר מובן מאליו?
10 מאחר ש”על־ידי אדם אחד [אדם הראשון] בא החטא לעולם”, ו”שכר החטא הוא מוות”, כל בני האדם ראויים למיתה (רומים ה׳:12; ו׳:23). עד כמה עלינו להיות אסירי תודה על כך שיהוה שופט אותנו ברחמים! אלא שעלינו להיזהר לבל נתייחס לרחמי אלוהים כאל דבר מובן מאליו. ”כל דרכיו [של יהוה] משפט [צדק]”, נאמר בדברים ל״ב:4. בגילוי רחמים אין אלוהים מתעלם מעקרונות הצדק המושלמים שלו.
11. כיצד יישם יהוה כראוי את עקרונות הצדק כששפט את דוד על חטאו עם בת שבע?
11 כדי להמתיק את העונש שראוי היה לבוא על דוד ובת שבע, נדרשה סליחת חטאים. שופטי ישראל לא היו מוסמכים לכך. אילו נדרשו לשפוט את דוד ובת שבע, לא הייתה להם ברירה אלא לגזור עליהם גזר דין מוות. זה מה שדרשה התורה. אבל בשל בריתו עם דוד רצה יהוה לראות אם יש בסיס לסלוח על חטאו של דוד (שמואל ב׳. ז׳:12–16). לכן יהוה אלוהים, ”שופט כל הארץ” ה”בוחן לבב”, בחר לטפל במקרה בעצמו (בראשית י״ח:25; דברי הימים א׳. כ״ט:17). אלוהים יכול היה לדעת במדויק מה טמון בלבו של דוד, לאמוד את כנות חרטתו ולמחול לו.
12. כיצד יכולים בני אדם חוטאים להפיק תועלת מרחמי אלוהים?
12 הרחמים שמפגין כלפינו יהוה, באפשרו לנו לצאת פטורים משכר החטא התורשתי, עולים בקנה אחד עם הצדק שלו. כדי לסלוח על חטאינו מבלי להפר את עקרונות הצדק, סיפק יהוה את קורבן הכופר של בנו ישוע המשיח — גדול ביטויי הרחמים בכל הזמנים (מתי כ׳:28; רומים ו׳:22, 23). על מנת להפיק תועלת מרחמי אלוהים, וכך לצאת פטורים מן העונש על החטא התורשתי, חובה עלינו ”להאמין בבן” (יוחנן ג׳:16, 36).
אל של רחמים וצדק
13, 14. האם רחמי אלוהים מרככים את תכונת הצדק שלו? הסבר.
13 אף שרחמי אלוהים אינם מפרים את עקרונות הצדק, האם הם משפיעים בדרך כלשהי על הצדק שלו? האם רחמיו מרככים את הצדק האלוהי? לא ולא.
14 ביד הנביא הושע אמר יהוה לבני ישראל: ”וְאֵרַשְׂתִיךְ לי לעולם, וְאֵרַשְׂתִיךְ לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים” (הושע ב׳:21). מילים אלו מוכיחות בבירור כי הרחמים שמגלה יהוה תמיד משתלבים עם יתר תכונותיו, כולל צדק. יהוה ”אל רחום וחנון... נושא עוון ופשע וחטאה, ונקה לא ינקה”, כלומר לא יפטור מעונש (שמות ל״ד:6, 7). הוא אל של רחמים וצדק. עליו אומר המקרא: ”הצור, תמים [מושלם] פועלו, כי כל דרכיו משפט” (דברים ל״ב:4). הצדק של אלוהים מושלם, והוא הדין לגבי רחמיו. שתי התכונות משתלבות זו בזו בהרמוניה מושלמת. אין האחת עולה על רעותה, ואין האחת מרככת את השנייה.
15, 16. (א) מניין לנו שהצדק האלוהי אינו מחמיר? (ב) במה יוכלו עובדי יהוה להיות סמוכים ובטוחים כאשר ישפוט אלוהים את הסדר העולמי המרושע בן זמננו?
15 הצדק של יהוה אינו מחמיר. המילה צדק מרמזת כמעט תמיד על הליכים משפטיים, והשפיטה על־פי־רוב מחייבת הטלת עונשים ראויים על העבריינים. אלא שבמקרים מסוימים הצדק האלוהי כרוך גם בהצלת הראויים. למשל, כאשר באו אל קיצן הערים המרושעות סדום ועמורה, ניצלו לוט ושתי בנותיו (בראשית י״ט:12–26).
16 אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שכאשר ישפוט יהוה את הסדר העולמי המרושע בן זמננו, יינצלו ”המון רב” של עובדי אל אמיתיים אשר ”כיבסו את גלימותיהם והלבינו אותן בדם השה”, ו’יבואו מן הצרה הגדולה’ (ההתגלות ז׳:9–14).
מדוע להיות רחמנים?
17. מהי אחת הסיבות העיקריות להיות רחמנים?
17 דוגמתם של יהוה ושל ישוע אכן מלמדת אותנו מהי רחמנות אמיתית. הכתוב במשלי י״ט:17 מצביע על אחת הסיבות העיקריות להיות רחמנים: ”מלווה יהוה חונן דל, וגמולו ישלם לו”, כלומר המרחם על הדל כאילו הלווה לאלוהים, והוא יגמול לו. יהוה שבע רצון כאשר אנו מחקים אותו ואת בנו ומתייחסים ברחמנות זה לזה (קורינתים א׳. י״א:1). אם אנו רחמנים, עשוי הדבר לעורר ברעינו את הרצון להיות בעצמם רחמנים, שכן רחמים מולידים רחמים (לוקס ו׳:38).
18. מדוע עלינו לעשות כל מאמץ להיות רחמנים?
18 רחמנות היא מכלול של הרבה תכונות טובות, וביניהן אדיבות, אהבה, חסד וטוב לב. ביטויים מעשיים של רחמים נובעים מתוך רגשי חמלה או אהדה. אומנם רחמי אלוהים אינם ממתנים את הצדק, אך יהוה ארך אפיים, וברוב סבלנותו נותן לחוטאים מספיק זמן לבוא לידי תשובה (פטרוס ב׳. ג׳:9, 10). לפיכך, הרחמנות קשורה לסבלנות ולאורך רוח. כשילוב של תכונות רצויות רבות — כולל צדדים שונים של פרי רוח אלוהים — הרחמנות היא המצע שעליו ניתן לטפח תכונות אלו (גלטים ה׳:22, 23). עד כמה חשוב אפוא לעשות כל מאמץ להיות רחמנים!
”אשרי הרחמנים”
19, 20. באיזה מובן הרחמים מתנשאים על הדין?
19 התלמיד יעקב מסביר מדוע עלינו להפוך את הרחמנות לתכונה בולטת בחיינו. הוא כתב: ”הרחמים מתנשאים על הדין” (יעקב ב׳:13ב). יעקב דיבר על הרחמים שמגלה עובד יהוה לרעהו. הרחמים מתנשאים על הדין בזה שכאשר יהוה דורש מאדם ”דין וחשבון על עצמו”, הוא מתחשב ברחמים שגילה האיש וסולח לו על בסיס קורבן הכופר של בנו (רומים י״ד:12). אין ספק שאחת הסיבות שאלוהים נהג עם דוד במידת הרחמים על רקע חטאו עם בת שבע היא שדוד עצמו היה רחמן (שמואל א׳. כ״ד:5–8). מאידך, ”אין רחמים בדין למי שלא נהג ברחמים” (יעקב ב׳:13א). אין פלא שה”לא־רחמנים” נמנים עם מי שראויים בעיני אלוהים ל”מיתה” (רומים א׳:31, 32, דל’).
20 בדרשת ההר אמר ישוע: ”אשרי הרחמנים, כי הם ירוחמו” (מתי ה׳:7). מילים אלו ממחישות בעוצמה רבה כי כל החפצים ברחמי אלוהים, חייבים להיות רחמנים בעצמם! המאמר הבא ידון בשאלה כיצד נוכל לנהוג ברחמים בחיי היומיום.
מה למדת?
• מהי רחמנות?
• באילו דרכים באה הרחמנות לידי ביטוי?
• באיזה מובן יהוה הוא אל של רחמים וצדק?
• מדוע עלינו להיות רחמנים?
[תמונה בעמוד 21]
הרגש הרך שחש יהוה כלפי הסובלים הוא כרגש שחשה אם לתינוקהּ
[תמונה בעמוד 23]
מה ניתן ללמוד על רחמים מנסיו של ישוע?
[תמונה בעמוד 24]
האם הפר יהוה את עקרונות הצדק שלו כשנהג עם דוד במידת הרחמים?
[תמונה בעמוד 25]
רחמי אלוהים כלפי בני אדם חוטאים עולים בקנה אחד עם תכונת הצדק שלו