בחירות המובילות לאושר
”לו רק יכולתי להחזיר את הגלגל לאחור!” כמה פעמים אמרת את המילים הללו? כולנו רוצים לעשות בחירות שלא נתחרט עליהן מאוחר יותר, במיוחד אם הן משפיעות על דרך חיינו. אם כן, כיצד ניתן לעשות בחירות שיובילו לאושרנו?
בראש ובראשונה, אנו זקוקים לאמות מידה מהימנות. האם יש בנמצא אמות מידה כאלו? רבים סבורים שלא. על־פי סקר שנערך בארצות־הברית בקרב סטודנטים בשנה האחרונה ללימודיהם, עולה כי 75 אחוז מתוכם מאמינים שטוב ורע הם מושגים יחסיים, ושהתפיסות באשר לטוב ולרע משתנות בהתאם ”לערכים אישיים ולתרבות”.
האם הגיוני לטעון שערכי מוסר הם שאלה של דעה אישית או של הדעה הרווחת? כלל וכלל לא. אילו הייתה ניתנת לאנשים החירות לעשות ככל העולה על רוחם, היה שורר בעולם תוהו ובוהו. מי היה רוצה לחיות במקום שאין בו חוקים, בתי משפט ושוטרים? מלבד זאת, דעה אישית אינה תמיד מדריך מהימן. לעתים אנו סבורים שבחרנו לפעול נכון, אך מאוחר יותר מתחוור לנו שטעינו. למעשה, ההיסטוריה האנושית מעידה על אמיתוּת דברי המקרא: ”לא לאיש הולך והָכין את צעדו” (ירמיהו י׳:23). אם כן, לאן נפנה כדי לקבל הדרכה בבואנו להחליט החלטות בנושאים חשובים?
הנכבד הצעיר, שהוזכר במאמר הקודם, פעל בתבונה ופנה לישוע. כאמור, בתשובתו לשאלת הצעיר, התייחס ישוע לתורת אלוהים. ישוע הכיר בכך שיהוה אלוהים הוא המקור הנעלה לידע ולחוכמה, והוא זה היודע מהו הטוב ביותר עבור ברואיו. מסיבה זו אמר ישוע: ”תורתי אינה שלי כי אם של שולחי” (יוחנן ז׳:16). דבר־אלוהים הוא מקור הדרכה מהימן שיעזור לנו לבחור נכונה. הבה נבחן מספר עקרונות המצויים בדבר־אלוהים, אשר יישומם יתרום לאושרנו.
כלל הזהב
בדרשת ההר המפורסמת שלו, לימד ישוע עיקרון בסיסי שיכול לעזור לנו לעשות את הנכון ביחסינו עם הזולת. הנה מה שאמר: ”לכן כל מה שתרצו שיעשו לכם בני האדם, כן גם אתם עשו להם” (מתי ז׳:12). עיקרון זה מוכר לרוב ככלל הזהב.
יש שהשתמשו בניסוח דומה, אך על דרך השלילה: ”אל תעשה לרעך מה שלא היית רוצה שיעשו לך”. כדי להמחיש את ההבדל בין פתגם זה לבין כלל הזהב, שים לב למשלו של ישוע על השומרוני הטוב. איש יהודי ספג מכות נמרצות, ונעזב כשהוא מוטל בצד הדרך בין מוות לחיים. כהן ולוי שראו אותו, חלפו על פניו. מאחר שלא עשו דבר אשר הוסיף על סבלו של האיש, ניתן לומר שהם יישמו את הגרסה הפאסיבית של כלל הזהב. בניגוד לכך, שומרוני שעבר בדרך עצר כדי לעזור לאיש. הוא חבש את פצעיו והביא אותו אל פונדק. השומרוני עשה לאותו אדם מה שהיה רוצה שיעשו לו. הוא יישם את כלל הזהב — ובחר נכונה (לוקס י׳:30–37).
ישנן דרכים רבות שבהן נוכל ליישם את כלל התנהגות זה ולנחול תוצאות טובות. נניח שהגיעה לשכונתך משפחה חדשה. מדוע שלא תלך לפגוש את בני המשפחה ותקבל את פניהם בברכה? תוכל לעזור להם להתוודע לסביבה, וכמו כן להיות שם עבורם במידה ויהיו להם שאלות או אם הם יזדקקו לדבר מה. אם תנקוט יוזמה ותגלה התחשבות כלפי הזולת, יתאפשר לך לרקום יחסים טובים עם שכניך החדשים. כמו כן, תהיה שבע רצון מהידיעה שעשית את הטוב בעיני אלוהים. האין זו החלטה נבונה?
בחירות מתוך אהבת הרֵע
בנוסף לכלל הזהב, סיפק ישוע הדרכות נוספות שיעזרו לך לבחור בתבונה. כאשר נשאל ישוע מהי המצווה הגדולה בתורה, ענה: ”’ואהבת את יהוה אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך’. זאת המצווה הגדולה והראשונה. השנייה דומה לה: ’ואהבת לרעך כמוך’. בשתי מצוות אלה תלויה כל התורה והנביאים” (מתי כ״ב:36–40).
בלילה שלפני מותו נתן ישוע לתלמידיו ”מצווה חדשה”, לאהוב זה את זה (יוחנן י״ג:34). מדוע תיאר אותה כחדשה? הרי כבר הסביר שאהבת הרֵע הייתה אחת משתי המצוות שעליהן תלויה כל התורה. תורת משה ציוותה על בני־ישראל: ”ואהבת לרעך כמוך” (ויקרא י״ט:18). ואולם, ישוע ציווה עתה על תלמידיו לעשות יותר מכך. באותו לילה, אמר לתלמידיו שהוא עומד למסור את נפשו למענם. אחר כך, הוסיף: ”זאת מצוותי: אהבו זה את זה כמו שאני אהבתי אתכם. אין אהבה גדולה מאהבתו של הנותן את נפשו בעד ידידיו” (יוחנן ט״ו:12, 13). מצווה זו הייתה חדשה בכך שהיא דרשה מהאדם להציב את טובת הזולת לפני טובתו הוא.
קיימות דרכים רבות לגלות אהבה בלתי אנוכית, כזו שאינה ממוקדת אך ורק בדאגה לעניינינו האישיים. לדוגמה, ייתכן שאתה אוהב לשמוע בביתך מוזיקה בעוצמת קול המרוממת את ליבך אך מעצבנת את שכנך. האם תהיה מוכן ליהנות קצת פחות למען השכן שרוצה קצת שקט? במילים אחרות, האם מה שיעמוד לנגד עיניך תהיה רווחתו לפני רווחתך?
חשוב על מקרה אחר. שני עדי־יהוה בקנדה ביקרו אדם קשיש. היה זה יום חורפי קר ומושלג. במהלך השיחה, ציין האיש כי לא פינה את השלג שהצטבר בחזית ביתו מפני שהוא סובל מבעיות בלב. לאחר שעה בערך, שמע הקשיש קולות של אתי חפירה. שני העדים חזרו כדי לפנות את השלג מהשביל ומהמדרגות המובילים לביתו. ”היום חשתי על בשרי מהי משיחיות אוהבת בפעולה”, כתב במכתב ששלח למשרד הסניף של עדי־יהוה בקנדה. ”בדרך כלל אני פסימי בכל הנוגע לעולם כיום, אך זה היה בשבילי כמו זריקת עידוד וגישתי השתנתה. כמו כן, הַערכתי הרבה למאמצים שלכם ברחבי העולם גדלה עוד יותר”. הבחירה להגיש עזרה, גם אם היא נראית זניחה, עשויה להשפיע על אחרים בצורה חיובית. בדומה לדוגמאות הללו, בחירות הנובעות מתוך הקרבה עצמית, אכן מסבות אושר רב!
בחירות מתוך אהבה לאלוהים
גורם נוסף שעלינו להביא בחשבון לפני שאנו בוחרים לנקוט קו פעולה מסוים, קשור למה שתיאר ישוע כמצווה הגדולה ביותר — לאהוב את אלוהים. ישוע הפנה את דבריו ליהודים, אשר כבר היו מוקדשים ליהוה כאומה. למרות זאת, היה על כל אחד ואחד מבני־ישראל לבחור אם לשרת את אלוהיו בכל נפשו ובכל ליבו ואם לאו (דברים ל׳:15, 16).
בדומה לכך, בחירותיך משקפות את רגשותיך כלפי אלוהים. לדוגמה, ככל שהערכתך באשר לערך המעשי של המקרא גוברת, אתה עומד בפני בחירה. האם תהיה מוכן ללמוד את המקרא באופן שיטתי, במטרה להפוך לאחד מתלמידיו של ישוע? הייה סמוך ובטוח שאם תבחר לעשות כן, תהיה מאושר מכיוון שישוע אמר: ”אשרי המודעים לצורכּם הרוחני” (מתי ה׳:3, ע״ח).
איננו יודעים אם הנכבד הצעיר התחרט לבסוף על הבחירה שעשה. מכל מקום, ידוע לנו מה הרגיש השליח פטרוס שנים רבות לאחר שבחר ללכת אחרי ישוע המשיח. בערך בשנת 64 לספירה, בערוב ימיו, חיזק פטרוס את ידי אחיו לאמונה: ”עשו כמיטב יכולתכם להימצא לבסוף [על־ידי אלוהים] ללא רבב, ללא דופי ובשלום” (פטרוס ב׳. א׳:14; ג׳:14, ע״ח). ברור, אם כן, שפטרוס לא התחרט על הבחירה שעשה כ־30 שנה קודם לכן, והוא עודד אחרים להמשיך ולדבוק בבחירתם.
יישום עצתו של פטרוס משמעה לבחור לקבל על עצמנו את ההתחייבויות הכרוכות בלהיות אחד מתלמידיו של המשיח ולשמור את מצוות אלוהים (לוקס ט׳:23; יוחנן א׳. ה׳:3). על פניו זה נראה אולי קשה, אך ניתנה לנו הבטחתו המעודדת של ישוע: ”בואו אליי כל העמלים והעמוסים ואני אמציא לכם מנוחה. קחו עליכם את עולי ולימדו ממני, כי עניו אני ונמוך רוח; תמצאו מרגוע לנפשותיכם, כי עולי נעים וקל משאי” (מתי י״א:28–30).
חשוב למשל על סיפורו של ארתור. בגיל עשר התחיל ארתור ללמוד לנגן בכינור, מתוך שאיפה להפוך את הנגינה לקריירה מקצועית. כשהגיע לגיל 14, כבר ביסס את מעמדו ככנר קונצרטים. אבל זה לא הסב לו אושר. תמיד ניקרו במוחו של אביו שאלות באשר למשמעות החיים, והוא נהג להזמין לביתו מורי דת. אך תשובותיהם מעולם לא הניחו את דעתו. כמשפחה, הם דנו בשאלות כגון, האם אלוהים באמת קיים ומדוע הוא מרשה לרשע להתקיים. מאוחר יותר, שוחח אביו של ארתור עם עדי־יהוה. השיחה פרטה על מיתרי ליבו, וכתוצאה מכך כל בני המשפחה התחילו ללמוד את המקרא.
עם הזמן, התחיל ארתור להבין מתוך כתבי־הקודש מדוע אלוהים מרשה שהסבל יתקיים, והתמונה באשר למשמעות החיים התבהרה לו. יחד עם עוד שלושה מבני משפחתו בחר ארתור לעשות מעשה שעליו הוא איננו מתחרט — להקדיש את חייו ליהוה. ”אני כל כך מאושר שיהוה בירך אותי ואיפשר לי לדעת מהי האמת, וכמו כן הציל אותי מהתחרות הקיימת בין מוזיקאים מקצוענים. אנשים יהיו מוכנים לעשות הכול כדי להצליח”.
ארתור עדיין נהנה לנגן בכינור ולהנעים את זמנם של חבריו בנגינה. אך חייו אינם נסובים סביב הכינור אלא ממוקדים בעבודת אלוהים. ארתור משרת באחד ממשרדי הסניף של עדי־יהוה. בדומה לארתור ולמיליונים אחרים, אך בשונה מהנכבד הצעיר העשיר, גם אתה יכול לבחור לעשות דבר אשר יסב לך אושר שאין שני לו — להיענות להזמנה שמושיט ישוע ללכת אחריו.
[תמונה בעמוד 6]
החלטתך עשויה להשפיע על חיי אחרים
[תמונה בעמוד 7]
האם תלמד את המקרא ותלך אחרי ישוע?