טפח תכונות שיסייעו לך לעשות תלמידים
”לכו ועשו תלמידים מאנשי כל העמים” (מתי כ״ח:19, ע״ח).
1. אילו כישורים וגישות נדרשו בימי קדם מכמה ממשרתי אלוהים?
בנסיבות מסוימות חייבים משרתי יהוה לטפח כישורים וגישות שיסייעו להם לעשות את רצונו. למשל, במצוות אלוהים עזבו אברהם ושרה את אוּר המשגשגת, והיה עליהם לאמץ לעצמם תכונות ויכולות של יושבי אוהלים (עברים י״א:8, 9, 15). כדי להוליך את בני ישראל אל ארץ ההבטחה, נדרשו מיהושע אומץ לב, ביטחון ביהוה ובקיאות בחוקי התורה (יהושע א׳:7–9). בצלאל ואָהֳלִיאָב היו מוכשרים, אבל אין ספק שכישוריהם התחדדו בעזרת רוח אלוהים, והדבר איפשר להם ליטול חלק בהקמת המשכן ובכל העבודות שמסביב ולפקח עליהן בהצלחה (שמות ל״א:1–11).
2. באילו שאלות הקשורות למלאכת עשיית התלמידים נדון?
2 חלפו מאות שנים, וישוע המשיח ציווה על תלמידיו את המצווה הבאה: ”לכו ועשו תלמידים מאנשי כל העמים, ... ולמדו אותם לשמור את כל מה שציוויתי אתכם” (מתי כ״ח:19, 20, ע״ח). עד אז מעולם לא הופקדה בידי בני אדם הזכות לבצע משימה דומה לזו. אילו תכונות נדרשות לביצוע מלאכת עשיית התלמידים? כיצד נוכל לטפח תכונות אלו?
הראה אהבה עזה לאלוהים
3. מה מתאפשר לנו בזכות המצווה לעשות תלמידים?
3 הפנייה אל האנשים והמאמצים לשכנע אותם לעבוד את אלוהים דורשים מאיתנו אהבה עזה ליהוה. כדי להוכיח את אהבתם לאלוהים, היה על בני ישראל לשמור את מצוותיו, להקריב לו קורבנות רצויים ולרוממו בשירה (דברים י׳:12, 13; ל׳:19, 20; תהלים כ״א:14; צ״ו:1, 2; קל״ח:5). בתור משיחיים השואפים לעשות תלמידים, גם אנו שומרים את מצוות אלוהים. בנוסף לכך, מתוך אהבת יהוה אנו מכריזים עליו ועל מטרותיו. עלינו לדבר מתוך שכנוע פנימי עמוק ולמצוא את המילים הנכונות להבעת הרגשות הכנים שיש לנו ביחס לתקווה שמעניק לנו אלוהים (תסלוניקים א׳. א׳:5; פטרוס א׳. ג׳:15).
4. מדוע נהנה ישוע ללמד על יהוה?
4 ישוע דיבר ברבים על מטרות אלוהים, על המלכות ועל עבודת האלוהים האמיתית, ובזכות אהבתו העמוקה ליהוה הפיק מכך הנאה מרובה (לוקס ח׳:1; יוחנן ד׳:23, 24, 31). הוא אמר: ”מאכלי הוא לעשות את רצון שולחי ולהשלים את פועלו” (יוחנן ד׳:34). הדברים הבאים שכתב משורר התהלים חלו על ישוע: ”לעשות רצונך, אלוהַי, חפצתי, ותורתך בתוך מעיי. בישרתי צדק בקהל רב, הנה שפתיי לא אכלא. יהוה, אתה ידעת” (תהלים מ׳:9, 10; עברים י׳:7–10).
5, 6. מהי התכונה העיקרית הדרושה למשיחי החפץ לעשות תלמידים?
5 אהבה כלפי אלוהים יכולה להניע תלמידים חדשים שזה עתה החלו ללמוד את המקרא לדבר בפומבי על יהוה ועל המלכות. הם מדברים בביטחון כה רב שהם מצליחים לשכנע את שומעיהם לבחון את כתבי־הקודש (יוחנן א׳:41). אהבת אלוהים היא גורם המפתח המניע אותנו לעשות תלמידים. הבה נעשה מאמץ לשמר את אש האהבה על־ידי כך שנקרא ונהרהר בדברו דרך קבע (טימותיאוס א׳. ד׳:6, 15; ההתגלות ב׳:4).
6 אין ספק שאהבתו ליהוה עזרה לישוע המשיח להפוך למורה נלהב. אך לא היה זה הגורם היחידי ליעילותו בהכרזת בשורת המלכות. איזו תכונה נוספת הקנתה לישוע הצלחה בעשיית תלמידים?
גלה דאגה ואהבה לזולת
7, 8. כיצד התייחס ישוע אל בני אדם?
7 בני אדם היו יקרים לישוע, והוא גילה כלפיהם אכפתיות רבה. עוד בקיומו הקדם־אנושי כ’אוּמן’ לצד אלוהים, הייתה לו חיבה אל בני אדם ואל כל הקשור בהם (משלי ח׳:30, 31). כאדם עלי אדמות גילה חמלה כלפי הזולת והמציא מנוחה לכל מי שבאו אליו (מתי י״א:28–30). ישוע שיקף את אהבתו ואת חמלתו של יהוה, והדבר משך את שומעיו אל עבודת אלוהי האמת. בני אדם מכל הגילים, הרקעים ושכבות החברה האזינו לישוע בשל אהבתו, דאגתו והתחשבותו (לוקס ז׳:36–50; י״ח:15–17; י״ט:1–10).
8 כאשר שאל אותו איש אחד מה עליו לעשות כדי לרשת חיי עולם, ”הביט בו ישוע ורחש לו אהבה” (מרקוס י׳:17–21). ובאשר לכמה מתלמידי המשיח בבית עניה, נאמר: ”ישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת אלעזר” (יוחנן י״א:1, 5). מרוב דאגה לזולת ויתר ישוע על המנוחה שהייתה נחוצה לו והתפנה ללמדם (מרקוס ו׳:30–34). בזכות אהבתו הרבה ודאגתו העמוקה היה ישוע יעיל יותר מכל אדם ביכולת למשוך את רעיו אל עבודת האלוהים האמיתית.
9. איזו גישה הייתה לפאולוס בעשיית תלמידים?
9 גם השליח פאולוס גילה אכפתיות רבה כלפי מאזיניו. לדוגמה, אל המשיחיים בתסלוניקי כתב: ”חיבבנו אתכם כל כך, שבחפץ לב ששנו לתת לכם לא רק את בשורת אלוהים אלא גם את נפשנו, שכן נהייתם אהובים עלינו”. תודות למאמציו האוהבים של פאולוס, היו בתסלוניקי ש’פנו מן האלילים כדי לעבוד אל חי’ (תסלוניקים א׳. א׳:9; ב׳:8). אם נגלה אכפתיות אמיתית כלפי הזולת, כדוגמת ישוע ופאולוס, ייתכן שגם אנו נראה איך הבשורה חודרת ללבם של ה”מוכנים לחיי עולם”, והדבר יסב לנו שמחה רבה (מעשי השליחים י״ג:48, דל’).
גלה הקרבה עצמית
10, 11. מדוע יש צורך בהקרבה עצמית במלאכת עשיית התלמידים?
10 משיחיים היעילים בעשיית תלמידים מגלים הקרבה עצמית. צבירת עושר אינה תופסת מקום מרכזי בחייהם. ישוע אמר לתלמידיו: ”באיזה קושי ייכנסו העשירים למלכות האלוהים!” התלמידים נדהמו מדבריו, אבל ישוע הוסיף: ”בניי, כמה קשה לבוטחים בעושר להיכנס למלכות האלוהים! נקל לגמל לעבור דרך נקב מחט מהיכנס עשיר אל מלכות האלוהים” (מרקוס י׳:23–25). ישוע המליץ למאזיניו לחיות חיים פשוטים כדי שיתמקדו בעשיית תלמידים (מתי ו׳:22–24, 33). מדוע הנכונות להקריב מעצמנו מסייעת לנו לעשות תלמידים?
11 כדי לקיים את הצו ללמד את כל מה שציווה ישוע יש להשקיע מאמצים מרובים. משיחי החפץ לעשות תלמידים משתדל בדרך כלל מדי שבוע לנהל שיעורי מקרא עם המעוניינים. כדי ליצור הזדמנויות רבות יותר למציאת אנשים ישרי לב, יש מבשרי מלכות שעברו ממשרה מלאה למשרה חלקית. אלפי משיחיים למדו שפה אחרת על מנת לבשר לבני קבוצות אתניות מסוימות באזור מגוריהם. מבשרים אחרים עזבו את ביתם ועברו למקום אחר או לארץ אחרת כדי להיות פעילים יותר בקציר (מתי ט׳:37, 38). כל הצעדים הללו דורשים הקרבה עצמית. אך כדי לעשות תלמידים ביעילות אין די בכך.
הייה סבלן מבלי לבזבז זמן
12, 13. מדוע הסבלנות כה חשובה בעשיית תלמידים?
12 סבלנות היא תכונה נוספת המסייעת לנו לעשות תלמידים. אף שהמסר המשיחי שבפינו קורא לבריות לנקוט פעולה דחופה, עשיית תלמידים כרוכה לא אחת בהקדשת זמן רב ובגילוי סבלנות (קורינתים א׳. ז׳:29). ישוע לא נהג בחוסר סבלנות עם אחיו למחצה יעקב. יעקב ככל הנראה הכיר היטב את פעילות ההטפה שביצע ישוע, אך לזמן מה משהו עצר בעדו מלהפוך לתלמיד המשיח (יוחנן ז׳:5). ואולם, ככל הנראה בתקופה הקצרה שבין מות המשיח לבין חג השבועות 33 לספירה הפך יעקב לתלמיד, שכן כתבי־הקודש מרמזים כי הוא התכנס לתפילה יחד עם אמו, עם אחיו ועם השליחים (מעשי השליחים א׳:13, 14). יעקב התקדם יפה מבחינה רוחנית ובהמשך נשא בתפקידי אחריות כבדי משקל בקהילה המשיחית (מעשי השליחים ט״ו:13; קורינתים א׳. ט״ו:7).
13 בדומה לאיכרים העובדים בשדות, מטפחים המשיחיים פירות שבדרך כלל צומחים באיטיות — הבנת דבר־אלוהים, אהבה ליהוה ורוח המשיח. לשם כך דרושה סבלנות. יעקב כתב: ”אחיי, התאזרו אורך רוח עד בוא [”נוכחות”, ע״ח] האדון. הנה האיכר מחכה לפרי האדמה היקר ומייחל לו בסבלנות עד שיזכה ליורה ומלקוש. גם אתם התאזרו אורך רוח, כוננו את לבבכם, כי קרבה ביאת [”נוכחות”, ע״ח] האדון” (יעקב ה׳:7, 8). יעקב האיץ באחיו לאמונה ’להתאזר אורך רוח עד נוכחות האדון’. כשהתלמידים לא הבינו דבר מה, הסביר להם ישוע את הנקודה בסבלנות או המחיש אותה בעזרת דוגמאות (מתי י״ג:10–23; לוקס י״ט:11; כ״א:7; מעשי השליחים א׳:6–8). גם כעת, בימי נוכחות האדון, יש צורך להתאזר אורך רוח בעשיית תלמידים. אנשים הנעשים כיום לתלמידי ישוע זקוקים להדרכה וליחס סבלני (יוחנן י״ד:9).
14. כיצד נוכל לגלות סבלנות ויחד עם זאת לנצל את זמננו בתבונה בעשיית תלמידים?
14 גם אם אנו סבלנים, דבר המלכות אינו נושא פרי אצל רוב האנשים המתחילים לקבל מאיתנו שיעורי מקרא (מתי י״ג:18–23). לפיכך, לאחר מאמצים סבירים, מן החוכמה להפסיק להקדיש להם מזמננו ולחפש אחר אנשים שקיים סיכוי גדול יותר שיוקירו את האמת המקראית (קהלת ג׳:1, 6). כמובן, גם בני אדם מלאי הערכה זקוקים לעתים לעזרה יתרה על מנת לשנות את עמדותיהם, את גישותיהם ואת סדרי העדיפויות שלהם. לכן אנו סבלנים, כפי שישוע היה סבלן עם תלמידים אשר התקשו לפתח גישה נכונה (מרקוס ט׳:33–37; י׳:35–45).
טפח את כושר ההוראה
15, 16. מדוע הפשטות וההתכוננות היסודית חשובות בעשיית תלמידים?
15 אהבה לאלוהים, אכפתיות כלפי הזולת, הקרבה עצמית וסבלנות הן גורמים חשובים להצלחה בעשיית תלמידים. יש גם לטפח כישורי הוראה, שכן בעזרתם ניתן להסביר דברים בצורה ברורה ופשוטה. לדוגמה, אמרות רבות מפי המורה הגדול, ישוע המשיח, היו יעילות במיוחד בזכות פשטותן. סביר להניח שאתה זוכר כמה מאמרותיו כגון: ”איצרו לכם אוצרות בשמיים”. ”אל תיתנו את הקודש לכלבים”. ”צדקתה של החוכמה הוכחה במעשיה”. ”תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלוהים את אשר לאלוהים” (מתי ו׳:20; ז׳:6; י״א:19; כ״ב:21). עם זאת, ישוע לא השמיע אך ורק אמירות קצרות. הוא גם לימד בבהירות והסביר דברים כשהשעה הייתה כשרה לכך. כיצד תוכל לחקות את סגנון ההוראה של ישוע?
16 התכוננות יסודית היא המפתח לפשטות ולבהירות. מורה שאינו מתכונן לשיעור מבעוד מועד נוטה לדבר יותר מדי. הוא אולי יוסיף על הנקודות העיקריות מבול של מילים ויאמר את כל מה שידוע לו על הנושא הנידון. לעומת זאת, מורה המתכונן היטב לשיעור חושב על התלמיד, מהרהר בנושא ומציג בבירור רק את מה שדרוש (משלי ט״ו:28; קורינתים א׳. ב׳:1, 2). הוא מביא בחשבון כמה התלמיד כבר יודע ואילו נקודות יש להדגיש במהלך השיעור. המורה מן הסתם יודע פרטים מעניינים רבים לגבי הנושא, אך למען הבהירות הוא נמנע מהוספת מידע מיותר.
17. כיצד נוכל לעזור לאנשים לנתח בהיגיון את כתבי־הקודש?
17 ישוע גם עזר לשומעיו לחשוב בהיגיון ולא הסתפק בהצגת עובדות. לדוגמה, מסופר שיום אחד שאל: ”מה דעתך, שמעון, מלכי הארץ ממי הם לוקחים מכס ומס, מבניהם או מן הזרים?” (מתי י״ז:25) אנו נהנים מאוד להסביר את הכתוב במקרא ולכן עלינו לעתים לרסן את עצמנו במהלך השיעור ולתת לתלמיד להתבטא או להסביר נושא מסוים. כמובן, לא צריך להציף את התלמיד בשאלות. תחת זאת, בטקט, בדוגמאות טובות ובשאלות מחושבות נוכל לעזור לו להבין את הנקודות המקראיות המוצגות בספרי העזר שלנו.
18. מה כרוך ב”כושר ההוראה”?
18 כתבי־הקודש מדברים על ”כושר ההוראה” (טימותיאוס ב׳. ד׳:2, ע״ח). כושר הוראה הוא הרבה יותר מאשר היכולת לעזור לאדם לשנן עובדות. עלינו לעשות מאמץ לסייע לתלמיד לראות את ההבדל בין אמת לשקר, בין טוב לרע ובין חוכמה לסכלות. אם נעשה כן ובה בעת נשתדל לטפח בלבו אהבה ליהוה, יש סיכוי שהתלמיד יבין מדוע עליו לשמוע בקול אלוהים.
הייה נלהב בעשיית תלמידים
19. כיצד תורמים כל המשיחיים לעשיית התלמידים?
19 הקהילה המשיחית היא ארגון שחבריו חפצים לעשות תלמידים. כאשר אדם מעוניין הופך לתלמיד המשיח, האח שמצא אותו ועזר לו ללמוד את המקרא אינו היחידי שראוי לשמוח מכך. כשמארגנים צוות חיפוש לאיתור ילד שאבד, לפעמים רק אחד מאנשי הצוות מוצא את הילד. אבל כאשר הילד מוחזר להוריו, שמחים כל מי שהיו מעורבים בחיפוש (לוקס ט״ו:6, 7). באותו אופן, עשיית תלמידים היא פרי עבודת צוות. כל המשיחיים נוטלים חלק בחיפוש אחר אנשים העשויים להפוך לתלמידי ישוע. וכאשר התלמיד החדש מתחיל לנכוח באסיפות באולם המלכות, כל משיחי הנוכח באסיפות תורם לבניית הערכתו כלפי עבודת האלוהים האמיתית (קורינתים א׳. י״ד:24, 25). על כן, כל המשיחיים יכולים לשמוח שמדי שנה מצטרפים לקהילה המשיחית מאות אלפי תלמידים חדשים.
20. מה עליך לעשות אם ברצונך ללמד את האמת המקראית?
20 משיחיים נאמנים רבים היו שמחים למצוא תלמיד ולעזור לו להכיר את יהוה ואת עבודת האמת. אך חרף מיטב מאמציהם, עד כה לא עלה בידם לעשות כן. אם אתה אחד מהם, אל תחדל להגביר את אהבתך ליהוה, הייה אכפתי כלפי הזולת, גלה הקרבה עצמית, התאזר אורך רוח ושפר את כישורי ההוראה שלך. מעל לכול, הבע בתפילותיך את רצונך העז לעשות תלמידים (קהלת י״א:1). מצא נחמה בידיעה שכל מה שאתה עושה בשירות יהוה תורם למלאכת עשיית התלמידים, ומלאכה זו מסבה כבוד לאלוהים.
השב על השאלות
• מדוע ניתן לומר שמלאכת עשיית התלמידים בוחנת את עומק אהבתנו ליהוה?
• אילו תכונות נדרשות לעשיית תלמידים?
• מה כרוך ב”כושר ההוראה”?
[תמונה בעמוד 21]
בעשיית תלמידים מגלים המשיחיים את אהבתם העזה לאלוהים
[תמונה בעמוד 23]
מדוע חייבים המבשרים לגלות אכפתיות כלפי הזולת?
[תמונה בעמוד 24]
אילו תכונות דרושות למשיחיים החפצים לעשות תלמידים?
[תמונה בעמוד 25]
כל המשיחיים שמחים לראות את הפירות הנובעים ממלאכת עשיית התלמידים