קרב אל אלוהים
רועה דואג ואכפתי
’האם אלוהים דואג לי?’ אם שאלה זו צצה אי פעם במחשבותיך, אינך לבד. רבים מאיתנו מתמודדים עם בעיות וקשיים, ומדי פעם תוהים אם בורא היקום העצום הזה מגלה בנו עניין. חשוב לנו לדעת אם ליהוה אלוהים אכפת מאיתנו כיחידים. בתקופת חייו עלי אדמות סיפר ישוע, אשר הכיר את יהוה טוב יותר מכל אחד אחר, משל המספק תשובה מחממת לב לשאלה זו.
את הרקע למשלו שאב ישוע ממציאות חייהם של רועי הצאן. הוא אמר: ”אם יש לאיש מאה כבשים ואבד אחד מהם, האם לא יעזוב את התשעים ותשעה על ההרים וילך לחפש את האובד? וכאשר ימצא אותו, אמן אומר אני לכם, ישמח עליו יותר מאשר על התשעים ותשעה שלא אבדו. כך אין רצון מלפני אביכם שבשמיים שיאבד אחד מן הקטנים האלה” (מתי י״ח:12–14). הבה נראה כיצד ישוע מתאר כאן את דאגתו ויחסו הרך של יהוה כלפי כל אחד מעובדיו.
הרועה חש אחריות כלפי כל כבש וכבש. אם אבד אחד מהם, ידע מי חסר. הוא העניק שמות לכבשיו והכיר כל אחד בשמו (יוחנן י׳:3). הרועה הדואג לא נח ולא שָקט עד אשר החזיר את הכבש האובד אל העדר. בלכתו לחפש אחריו לא השאיר את יתר ה־99 חשופים לסכנות. הרועים נהגו לצאת למרעה עם רועים אחרים ולאפשר לעדריהם להתערבב.a לכן הרועה שיצא לחפש את הכבש האובד יכול היה להותיר זמנית את יתר כבשיו בהשגחת הרועים האחרים. כאשר מצא את הכבש בריא ושלם, שמח הרועה. הוא שם את הכבש המבוהל על כתפיו ונשא אותו חזרה אל סביבתו המוגנת והבטוחה של העדר (לוקס ט״ו:5, 6).
בהסבירו את המשל אמר ישוע שאין רצון מלפני אלוהים ”שיאבד אחד מן הקטנים האלה”. קודם לכן, הזהיר ישוע את תלמידיו לבל יכשילו ”אחד מן הקטנים האלה המאמינים [בו]” (מתי י״ח:6). אם כן, מה אנו לומדים על יהוה ממשלו של ישוע? ובכן, יהוה הוא רועה הדואג מאוד לכל אחד מכבשיו, כולל ”הקטנים” — אלה הנתפסים כפחותי ערך בעיני העולם. בעיני אלוהים כל אחד מעובדיו יקר לו כפרט.
אם ברצונך להשתכנע בכך שאתה יקר בעיני אלוהים, למד עוד על הרועה הגדול, יהוה אלוהים, ולמד כיצד תוכל לקרוב אליו. אם תעשה כן, יהיה לך הביטחון שהיה לשליח פטרוס, אשר ללא ספק שמע במו אוזניו את משל ישוע על הכבש האובד. לימים כתב פטרוס: ”השליכו עליו [על אלוהים] כל יהבכם, כי הוא דואג לכם” (פטרוס א׳. ה׳:7).
[הערת שוליים]
a לא הייתה כל בעיה להפריד בין העדרים, שכן כל כבש הגיב לקריאתו הייחודית של רועהו (יוחנן י׳:4).