מדוע חשוב להתפלל בשם ישוע?‏

ישוע דיבר פעמים רבות על נושא התפילה.‏ בימיו התפללו מנהיגי דת יהודים ”‏בפינות של רחובות”‏.‏ מדוע?‏ ”‏למען ייראו לבני אדם”‏.‏ אין ספק שהם רצו לזכות לשבחים על אדיקותם.‏ רבים נשאו תפילות ארוכות בנוסח קבוע,‏ כאילו ”‏שברוב דיבורם”‏ תישמע תפילתם (‏מתי ו׳:‏5–8‏)‏.‏ ישוע הראה שמנהגים אלה חסרי טעם,‏ וכך עזר לישרי הלב לדעת ממה להימנע בתפילותיהם.‏ אולם הוא לא לימד רק איך לא להתפלל.‏

ישוע לימד שבתפילותינו עלינו להביע את השאיפה ששם אלוהים יקודש,‏ שתבוא מלכותו ושייעשה רצונו.‏ עוד לימד ישוע שראוי לבקש עזרה מאלוהים בעניינים אישיים (‏מתי ו׳:‏9–13;‏ לוקס י״א:‏2–4‏)‏.‏ בעזרת מספר משלים,‏ הראה ישוע שכדי שתפילותינו תישמענה עלינו לגלות התמדה,‏ אמונה וענווה (‏לוקס י״א:‏5–13;‏ י״ח:‏1–14‏)‏.‏ דוגמתו האישית נתנה משנה תוקף לדבריו (‏מתי י״ד:‏23;‏ מרקוס א׳:‏35‏)‏.‏

הדרכה זו עזרה ודאי לתלמידיו לשפר את תפילותיהם.‏ עם זאת,‏ ישוע המתין עד הלילה האחרון לחייו עלי אדמות כדי ללמד את תלמידיו את הלקח החשוב ביותר בנושא התפילה.‏

‏”‏נקודת המפנה בתולדות התפילה”‏

את מרבית שעות הלילה האחרון לחייו עלי אדמות הקדיש ישוע לעידוד שליחיו הנאמנים.‏ הגיעה העת לגלות לשליחים משהו חדש.‏ ”‏אני הדרך והאמת והחיים”‏,‏ אמר ישוע.‏ ”‏אין איש בא אל האב אלא דרכי”‏.‏ מאוחר יותר הבטיח להם הבטחה מעודדת:‏ ”‏כל מה שתבקשו בשמי אעשה,‏ למען יכובד האב בבן”‏.‏ לקראת סיום דבריו אמר:‏ ”‏עד כה לא ביקשתם דבר בשמי;‏ בקשו ותקבלו למען תימלא שמחתכם”‏ (‏יוחנן י״ד:‏6,‏ 13;‏ ט״ז:‏24‏)‏.‏

מילים אלו נשאו משמעות חשובה.‏ אחד מספרי העיון מתאר זאת כ”‏נקודת המפנה בתולדות התפילה”‏.‏ ישוע לא התכוון שמעתה ואילך יש להתפלל אליו ולא אל אלוהים.‏ תחת זאת,‏ הוא פתח דרך חדשה לקרוב ליהוה אלוהים.‏

אלוהים תמיד הקשיב לתפילות משרתיו הנאמנים (‏שמואל א׳.‏ א׳:‏9–19;‏ תהלים ס״ה:‏3‏)‏.‏ אולם מאז הפך עם ישראל לעם בריתו של אלוהים,‏ כל מי שרצו שתפילותיהם תישמענה היו צריכים להכיר בכך שעם ישראל הוא עמו הנבחר של אלוהים.‏ מאוחר יותר,‏ מימיו של שלמה,‏ היה עליהם להכיר בבית המקדש כמקום שבו בחר אלוהים להקרבת קורבנות (‏דברים ט׳:‏29;‏ דברי הימים ב׳.‏ ו׳:‏32,‏ 33‏)‏.‏ אלא שמערכת פולחנית זו הייתה זמנית.‏ כפי שכתב השליח פאולוס,‏ התורה שניתנה לעם ישראל והקורבנות שהוקרבו בבית המקדש היו ”‏צל הטובות העתידות בה ולא עצם צלם הדברים”‏ (‏עברים י׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏ על הצל היה לפנות את מקומו לדבר הממשי (‏קולוסים ב׳:‏17‏)‏.‏ מאז 33 לספירה,‏ קשר אישי עם יהוה אינו תלוי עוד בציות לתורת משה,‏ אלא מחייב ציות לזה אשר עליו הצביעה התורה — ישוע המשיח (‏יוחנן ט״ו:‏14–16;‏ גלטים ג׳:‏24,‏ 25‏)‏.‏

‏”‏שם הנעלה על כל שם”‏

ישוע הביא ליצירת בסיס נעלה יותר כדי לקרוב אל יהוה,‏ וזיהה עצמו כידיד רב השפעה,‏ כמי שבזכותו ישמע אלוהים את תפילותינו וישיב עליהן.‏ מה מאפשר לישוע לפעול כך למעננו?‏

מאחר שהחטא מקנן בנו מלידה,‏ שום מעשה שנעשה ושום קורבן שנקריב לא יוכלו להסיר מאיתנו כתם זה או להקנות לנו את הזכות לרקום קשרים עם אלוהינו הקדוש,‏ יהוה (‏רומים ג׳:‏20,‏ 24;‏ עברים א׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏ אולם ישוע הקריב את חיי האנוש המושלמים שלו ושילם עבור חטאי בני האדם,‏ אשר פתוחה בפניהם האפשרות להתרצות לאלוהים (‏רומים ה׳:‏12,‏ 18,‏ 19‏)‏.‏ לכל החפץ להיטהר מחטאיו ניתנת כעת ההזדמנות לרכוש מעמד טהור לפני יהוה ולהתקרב אליו ב”‏עוז [‏”‏חופש דיבור”‏,‏ ע״ח‏]‏”‏.‏ לשם כך,‏ חובה עליו להאמין בקורבן הכופר של ישוע ולהתפלל בשמו (‏אפסים ג׳:‏11,‏ 12‏)‏.‏

כאשר אנו מתפללים בשם ישוע,‏ אנו מראים בזאת אמונה שישוע תורם בשלוש דרכים לפחות למימוש מטרת אלוהים:‏ (‏1)‏ הוא ”‏שה האלוהים”‏,‏ שקורבנו מספק בסיס לסליחת חטאים.‏ (‏2)‏ יהוה הקימו לתחייה,‏ וכיום הוא משרת כ”‏כהן גדול”‏ המאפשר לבני אדם להפיק תועלת מקורבנו.‏ (‏3)‏ הוא לבדו ”‏הדרך”‏ לפנות ליהוה בתפילה (‏יוחנן א׳:‏29;‏ י״ד:‏6;‏ עברים ד׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏

תפילות בשם ישוע מסבות לו עצמו כבוד.‏ כבוד זה הולם,‏ כיוון שיהוה חפץ ש”‏תכרע בשם ישוע כל ברך,‏ .‏.‏.‏ וכל לשון תודה כי ישוע המשיח הוא האדון,‏ לתפארת אלוהים האב”‏ (‏פיליפים ב׳:‏10,‏ 11‏)‏.‏ אולם,‏ חשוב מכך הוא שהתפילות בשם ישוע מסבות כבוד ליהוה,‏ אשר נתן את בנו למעננו (‏יוחנן ג׳:‏16‏)‏.‏

על מנת לאפשר לנו להבין את חשיבות מעמדו של ישוע,‏ מתאר המקרא את ישוע בתארים ובשמות שונים.‏ הדבר מסייע לנו להבין את הברכות הרבות שבאות עלינו בזכות מה שישוע עשה,‏ עושה ועוד יעשה למעננו בעתיד.‏ (‏ראה המסגרת ”‏תפקידו החשוב של ישוע‏,‏.‏)‏ אכן לישוע ניתן ”‏השם הנעלה על כל שם”‏.‏a ניתנה לו כל סמכות בשמיים ובארץ (‏פיליפים ב׳:‏9;‏ מתי כ״ח:‏18‏)‏.‏

לא רק מתוך הרגל

כאמור,‏ אם אנו רוצים שיהוה יקשיב לתפילותינו,‏ עלינו להתפלל בשם ישוע (‏יוחנן י״ד:‏13,‏ 14‏)‏.‏ אבל אל לנו לחזור על המילים ”‏בשם ישוע”‏ רק מכוח ההרגל.‏ מדוע?‏

תן דעתך לדוגמה הבאה.‏ כאשר אתה מקבל מכתב מאיש עסקים,‏ הוא עשוי להיחתם בסיומת השגרתית ”‏בכבוד רב”‏.‏ האם אתה סבור שביטוי זה נובע מעומק לבו של איש העסקים,‏ או שהוא פשוט נוהג על־פי כללי הכתיבה המקובלים?‏ השימוש בשם ישוע בתפילותינו צריך לשאת משמעות עמוקה יותר מאשר סיומת רשמית במכתב עסקי.‏ אומנם עלינו ’‏להתמיד להתפלל’‏,‏ אך חשוב שנעשה זאת ”‏בכל לב”‏ ולא באופן מכאני (‏תסלוניקים א׳.‏ ה׳:‏17;‏ תהלים קי״ט:‏145‏)‏.‏

כיצד תוכל להימנע מלהשתמש במילים ”‏בשם ישוע”‏ רק מתוך הרגל?‏ ובכן,‏ מדוע שלא תהרהר בתכונותיו מחממות הלב של ישוע?‏ חשוב על מה שהוא כבר עשה ועל מה שהוא מוכן לעשות עבורך.‏ בתפילתך הודה ליהוה ושבח אותו על הדרך הנפלאה שבה השתמש בבנו.‏ בעשותך כן יגדל בטחונך בהבטחת ישוע:‏ ”‏כל מה שתבקשו מאת האב בשמי ייתן לכם”‏ (‏יוחנן ט״ז:‏23‏)‏.‏