בקש את הדרכת אלוהים בכל דבר
”זה אלוהים אלוהינו עולם ועד. הוא יְנַהֲגֵנוּ על מוּת [עד מוות]” (תהל׳ מ״ח:15).
1, 2. מדוע עלינו לציית להדרכת יהוה ולא להישען על חוכמתנו, ואילו שאלות מתעוררות בעניין זה?
באשר לדברים ריקים או מזיקים, נוכל בקלות לרמות את עצמנו ולחשוב שיש בהם כדי להועיל לנו (מש׳ י״ב:11). אם נרצה בתוך תוכנו לעשות דבר שאינו יאה למשיחיים, ירקום ליבנו סיבות משכנעות לעשות כן (יר׳ י״ז:5, 9). אי לכך, משורר התהלים השכיל לבקש מיהוה: ”שלח אורך ואמיתך, המה ינחוני” (תהל׳ מ״ג:3). הוא בטח ביהוה ולא נשען על חוכמתו המוגבלת. למעשה, הוא בחר במקור ההדרכה הטוב ביותר. בדומה למחבר התהלים, גם אנו צריכים לשאת עינינו לאלוהים שינחה את צעדינו.
2 מדוע עלינו לבטוח בהדרכת יהוה יותר מבכל דבר אחר? מתי עלינו לבקשה? איזו גישה עלינו לפתח כדי שהדרכה זו תועיל לנו, וכיצד מדריך אותנו יהוה כיום? נדון כעת בשאלות חשובות אלו.
מדוע עלינו לבטוח בהדרכת יהוה?
3–5. מאילו סיבות יש לנו ביטחון מלא בהדרכת יהוה?
3 יהוה הוא אבינו שבשמיים (קור״א ח׳:6). הוא מכיר כל אחד מאיתנו לפני ולפנים ורואה את צפונות ליבנו (שמ״א ט״ז:7; מש׳ כ״א:2). המלך דוד אמר לאלוהים: ”אתה ידעת שבתי וקומי, בַּנְתָה לְרֵעִי [מחשבתי] מרחוק. כי אין מילה בלשוני, הן יהוה ידעת כולה” (תהל׳ קל״ט:2, 4). מאחר שיהוה מכיר אותנו טוב כל כך, ברור לנו שהוא יודע מה הטוב ביותר עבורנו. יתרה מזו, יהוה הוא כליל החוכמה — הוא רואה הכול ומסוגל לבחון דברים לעומקם יותר מכל אדם. כמו כן, הוא יודע אחרית דבר מראשיתו (יש׳ מ״ו:9–11; רומ׳ י״א:33). הוא ”אלוהים אשר לו לבדו החוכמה” (רומ׳ ט״ז:27).
4 נוסף על כך, יהוה אוהב אותנו ורוצה תמיד את הטוב ביותר עבורנו (יוח׳ ג׳:16; יוח״א ד׳:8). כאל אוהב הוא נדיב כלפינו. יעקב, אחד מתלמידי המשיח, כתב: ”כל מתנה טובה וכל מתנה שלמה יורדת ממעל מאת אבי האורות” (יעקב א׳:17). כל המניחים לאלוהים להדריכם מפיקים תועלת רבה מנדיבותו.
5 זאת ועוד, יהוה כול יכול. בנושא זה אמר משורר התהלים: ”יושב בסתר עליון, בצל שדי [כול יכול] יִתְלוֹנָן. אוֹמַר ליהוה: ’מחסי ומצודתי, אלוהי, אבטח בו’” (תהל׳ צ״א:1, 2). בלכתנו בעצת יהוה, אנו למעשה מבקשים למצוא מחסה באלוהים שאינו מכזיב. גם מול התנגדות יתמוך בנו יהוה ולא יאכזבנו. (תהל׳ ע״א:4, 5; קרא משלי ג׳:19–26.) יהוה יודע מה הטוב ביותר עבורנו, רוצה את הטוב ביותר עבורנו ומסוגל לעשות את הטוב ביותר עבורנו. כמה טיפשי יהיה להתעלם מהדרכתו! אך מתי אנו זקוקים לה?
מתי אנו זקוקים להדרכה?
6, 7. מתי אנו זקוקים להדרכת יהוה?
6 לאמיתו של דבר, אנו זקוקים להדרכת יהוה במשך כל חיינו — מימי עלומינו ועד זקנתנו. מחבר התהלים כתב: ”כי זה אלוהים אלוהינו עולם ועד. הוא יְנַהֲגֵנו על מוּת” (תהל׳ מ״ח:15). משיחי נבון יאמץ את אותה גישה ותמיד יישא עיניו להדרכת אלוהים.
7 לעיתים אנו חשים שאנו זקוקים בדחיפות לעזרה. קורה לא אחת שניחתות עלינו ’צרות’ בדמות רדיפות, מחלה קשה או אובדן פרנסה פתאומי (תהל׳ ס״ט:17, 18). בשעות כאלו יהיה לנו לנחמה אם נפנה ליהוה באמונה שלמה שהוא יעזור לנו להחזיק מעמד וינחה אותנו להחלטה הנכונה. (קרא תהלים ק״ב:18.) עם זאת, אנו זקוקים לעזרתו גם במקרים אחרים. למשל, אם אנו רוצים שהשיחות שאנו מנהלים עם הרֵע על מלכות אלוהים ישאו פרי, נזדקק להדרכת יהוה. וכאשר עלינו להחליט החלטות באשר לבידור, לבוש והופעה חיצונית, התרועעות חברתית, עבודה, השכלה או כל דבר אחר, ננהג בתבונה אך ורק אם נפעל בהתאם לקווים המנחים שקבע יהוה. למעשה, אנו זקוקים להדרכה בכל תחום ותחום.
הסכנות האורבות לאיש שאינו מבקש את הדרכת אלוהים
8. מה השתמע מאכילת הפרי האסור?
8 אולם, עלינו לזכור שיהוה מדריך את הרוצים בהדרכתו ואינו כופה אותה עלינו אם איננו חפצים בה. חוה הייתה הראשונה מבני המין האנושי שבחרה שלא ללכת על־פי הדרכת יהוה, והמקרה שלה ממחיש עד כמה חמורה החלטה גרועה כזו. חשוֹב גם על משמעות הדבר. חוה אכלה מן הפרי האסור כי רצתה ’להיות כאלוהים, יודעת טוב ורע’ (בר׳ ג׳:5). בעשותה כן, ניסתה לתפוס את מקומו של אלוהים, ובמקום להישמע להדרכת יהוה החליטה בעצמה מה טוב ומה רע. יוצא אפוא שהיא פנתה עורף לריבונות יהוה ושאפה להיות אדון לעצמה. אדם, בעלה, אימץ לעצמו את אותו קו פעולה מרדני (רומ׳ ה׳:12).
9. מה ניתן לומר על מי שדוחה את הכוונת יהוה, ומדוע זהו מעשה בלתי נבון בעליל?
9 אם לא נישמע להדרכת יהוה, נהיה כמו חוה שלא הכירה בריבונותו. חשוֹב לדוגמה על מי שפיתח את ההרגל לצפות בפורנוגרפיה. אם הוא מתרועע עם הקהילה המשיחית, הוא מכיר את הנחיות יהוה בנושא. אין זה ראוי להעלות על דל שפתינו כל דבר טומאה, לא כל שכן להזין את עינינו בדברים אלה מתוך תאוותנות (אפ׳ ה׳:3). מי שדוחה את הכוונת יהוה, מתכחש למעשה לריבונותו ובכך דוחה את ראשותו (קור״א י״א:3). זהו מעשה בלתי נבון בעליל, שכן כפי שאמר ירמיהו: ”לא לאיש הולך והָכין את צעדו” (יר׳ י׳:23).
10. מדוע עלינו לגלות אחריות בשימוש בבחירה החופשית?
10 יש שאולי יטילו ספק בדברי ירמיהו בטענה שיהוה נתן לנו בחירה חופשית ועל כן אל לו לגנות אותנו על השימוש בה. עם זאת, בל נשכח שמתת הבחירה החופשית כרוכה באחריות. עלינו לתת את הדין על מה שאנו בוחרים לומר ולעשות (רומ׳ י״ד:10). ישוע אמר: ”מתוך השופע בלב מדבר הפה”. עוד אמר: ”מן הלב נובעות מחשבות רשע, רציחות, ניאופים, זנונים, גניבות, עדויות שקר וגידופים” (מתי י״ב:34; ט״ו:19). מכאן שדברינו ומעשינו חושפים את אשר בליבנו. הם מלמדים מי אנחנו באמת. על כן, משיחי נבון יבקש את הדרכת יהוה בכול. בדרך זו יראה יהוה שהוא ’ישר בליבו’ ו’ייטיב’ עימו (תהל׳ קכ״ה:4).
11. מה אנו למדים ממה שקרה לעם ישראל?
11 זכור את מה שקרה לעם ישראל. כשצייתו למצוות יהוה, ותודות לכך החליטו החלטות טובות, הוא הגן עליהם (יהו׳ כ״ד:15, 21, 31). למרות זאת, לעיתים קרובות בחרו לנצל לרעה את הבחירה החופשית. בימי ירמיהו אמר עליהם יהוה: ”לא שמעו, ולא היטו את אוזנם, וילכו במועצות בשרירות ליבם הרע, ויהיו לאחור ולא לפנים” (יר׳ ז׳:24–26). כמה מצער! בל נרשה לעיקשות ולרדיפת תענוגות לגרום לנו לדחות את הדרכת יהוה וללכת על־פי מה שליבנו מייעץ לנו, כלומר, ”לאחור ולא לפנים”!
מה נדרש ממי שרוצים ללכת בעצת אלוהים?
12, 13. (א) איזו תכונה מניעה אותנו לציית בחפץ לב להדרכותיו של יהוה? (ב) מדוע האמונה הכרחית?
12 אהבתנו ליהוה מניעה אותנו לציית להדרכותיו בחפץ לב (יוח״א ה׳:3). על כל פנים, פאולוס הצביע על דבר נוסף שעלינו לעשות: ”על־פי אמונה אנחנו מתהלכים ולא על־פי מראה עיניים” (קור״ב ה׳:6, 7). מדוע האמונה חשובה? ובכן, יהוה מנחה אותנו ”במעגלי צדק”, אך הם לא יובילו אותנו לעושר או לגדוּלה בעולם הזה (תהל׳ כ״ג:3). מסיבה זו עלינו למקד את עיני אמונתנו בגמול הרוחני הנובע משירות יהוה — גמול שאין דומה לו. (קרא קורינתים ב׳. ד׳:17, 18.) והאמונה עוזרת לנו להסתפק במועט (טימ״א ו׳:8).
13 ישוע ציין שעבודת אלוהים האמיתית כרוכה בהקרבה עצמית, דבר הדורש אף הוא אמונה (לוקס ט׳:23, 24). יש עובדי אל נאמנים שהקריבו הקרבות גדולות, סבלו מחרפת עוני, נפלו קורבן לדיכוי ולדעות קדומות ואף נרדפו עד צוואר (קור״ב י״א:23–27; ההת׳ ג׳:8–10). רק אמונה חזקה נתנה להם את היכולת לעמוד בכך בשמחה (יעקב א׳:2, 3). אמונה איתנה מאפשרת לנו להיות סמוכים ובטוחים שתמיד טוב ללכת על־פי הדרכת יהוה. יהיה זה תמיד לטובתנו הנצחית. אנו בטוחים מעל לכל ספק שכל סבל, שאינו אלא זמני, יהיה כאין וכאפס בהשוואה לגמול שיקבל המחזיק מעמד בנאמנות (עב׳ י״א:6).
14. מדוע היה על הגר לגלות ענווה?
14 תן דעתך גם לתפקיד הענווה בציות להדרכות יהוה. הדוגמה של הגר, שפחתה של שרה, ממחישה זאת. כשהבינה שרה שהיא תישאר עקרה, הביאה את הגר לאברהם כדי שתהרה לו. בעקבות זאת החלה להתנשא מעל גבירתה העקרה, וזו לא שתקה אלא ’עינתה אותה’ — מה שגרם להגר לברוח מפניה. ואז בא אליה מלאך יהוה ואמר לה: ”שובי אל גבירתך והתעני תחת ידיה” (בר׳ ט״ז:2, 6, 8, 9). אולי העדיפה לקבל הנחיה אחרת, שהרי כדי לפעול על־פי הנחיית המלאך היה עליה להתגבר על יהירותה. כך או כך, הגר עשתה בענווה כמצוות המלאך, ובנה ישמעאל נולד באווירה המגוננת ששררה במחנה אביו.
15. באילו מצבים כיום הציות להדרכות יהוה ידרוש מאיתנו למחול על כבודנו?
15 במקרים מסוימים הציות להנחיות יהוה ידרוש גם מאיתנו למחול על כבודנו. יש שאולי צריכים להכיר בעובדה שצורת בילוי כלשהי אשר אימצו לעצמם אינה רצויה בעיני יהוה. אולי משיחי העליב את רעהו ועליו להתנצל בפניו או אולי טעה וכעת עליו להודות בטעותו. מה באשר למי שחטא חטא חמור? עליו לבלוע את גאוותו ולהתוודות על חטאו בפני זקני־הקהילה. מה במקרה של אדם המנודה מן הקהילה? כדי לחזור אל חיק הקהילה, עליו להתחרט בענווה ולשנות את דרכו. במצבים כאלה ואחרים, נוכל למצוא נחמה במילים שבמשלי כ״ט:23: ”גאוות אדם תשפילנו, ושפל רוח יתמוך כבוד”.
כיצד מדריך אותנו יהוה?
16, 17. כיצד נוכל לנצל עד תום את המקרא כמקור להדרכה אלוהית?
16 המקור העיקרי להדרכה אלוהית הוא המקרא — דבר אלוהים שנכתב ברוח הקודש. (קרא טימותיאוס ב׳ ג׳:16, 17.) כדי להפיק את מרב התועלת מהדרכת המקרא, עלינו לנהוג בחוכמה ולא לחכות שיופיעו בעיות ורק אז לחפש עזרה בין דפי המקרא. נהפוך הוא — הבה נעשה לנו להרגל לקרוא במקרא יומיום (תהל׳ א׳:1–3). בדרך זו, המילים שנכתבו בהשראה אלוהית נעשות מוכרות לנו — מחשבות אלוהים הופכות למחשבותינו ואנו ערוכים ומוכנים לעמוד גם אל מול בעיות לא־צפויות.
17 זאת ועוד, מן ההכרח שנהרהר במה שאנו קוראים בכתבי־הקודש ושנתפלל בנושא. תוך כדי הרהורים אנו שוקלים כיצד לייחס את הכתוב למצבים מסוימים (טימ״א ד׳:15). בעת צרה נפנה ליהוה בתפילה ונבקש ממנו שיעזור לנו למצוא את ההדרכה המתאימה. רוחו של יהוה תעזור לנו להיזכר בעקרונות מקראיים מועילים שכבר קראנו בכתבי־הקודש עצמם או בחומר לימוד המבוסס עליהם (קרא תהלים כ״ה:4, 5).
18. כיצד משתמש יהוה באגודת האחים המשיחית להדרכתנו?
18 אגודת האחים שלנו היא מקור נוסף העוזר לנו לקבל את הדרכת יהוה. מרכיב מרכזי באגודת האחים הוא העבד הנאמן והנבון, המיוצג על־ידי הגוף המנהל. העבד מספק דרך קבע אוכל רוחני בדמות של פריטי ספרות שונים ותוכניות לאסיפות ולכינוסים. (מתי כ״ד:45–47; השווה מעשי השליחים ט״ו:6, 22–31.) בנוסף לכך, יש בקהילה המשיחית אחים ואחיות בוגרים, ובפרט זקני־הקהילה, הכשירים להעניק עזרה אישית ולתת עצות מתוך המקרא (יש׳ ל״ב:1). לרשות הצעירים הגדלים במשפחות משיחיות עומדת עזרה חשובה נוספת. הוריהם המאמינים הם מקור הדרכה מוסמך שקבע אלוהים (אפ׳ ו׳:1–3).
19. לאילו ברכות נזכה אם נמשיך לבקש את הדרכת יהוה?
19 אכן יהוה מעניק הדרכה באופנים שונים, וטוב נעשה אם נפיק ממנה את מרב התועלת. דוד דיבר על הימים שבהם היה עם ישראל נאמן לאלוהים ואמר: ”בך בטחו אבותינו; בטחו ותפלטמו. אליך זעקו, ונמלטו; בך בטחו, ולא בושו” (תהל׳ כ״ב:4–6). גם אנחנו ’לא נבוש’ אם נבטח ביהוה ונישמע להדרכתו. אם ’נגולל על יהוה דרכנו’ במקום להישען על חוכמתנו אנו, תקוותנו לא תכזיב ונזכה לברכות רבות כבר עתה (תהל׳ ל״ז:5). יחד עם זאת, אם נתמיד בכך נאמנה, ילוו אותנו הברכות הללו לנצח נצחים. המלך דוד כתב: ”יהוה אוהב משפט [צדק], ולא יעזוב את חסידיו. לעולם נשמרו. ... צדיקים יירשו ארץ, וישכנו לעד עליה” (תהל׳ ל״ז:28, 29).
התוכל להסביר?
• מדוע אנו בוטחים בהדרכת יהוה?
• מה משתמע מדחיית הדרכת יהוה?
• באילו מצבים נדרשים המשיחיים לגלות ענווה?
• כיצד מדריך אותנו יהוה כיום?
[תמונות בעמוד 8]
האם אתה מבקש את הדרכת יהוה בכל דבר בחיים?
[תמונה בעמוד 9]
חוה פנתה עורף לריבונות יהוה
[תמונה בעמוד 10]
איזו תכונה נדרשה להגר כדי לפעול על־פי הנחיית המלאך?