קרב אל אלוהים
אל סלחן
”אתה אדני [יהוה, תיקון סופרים] טוב וסַלָח [סלחן]” (תהלים פ״ו:5). במילים מחממות לב אלו מבטיח לנו המקרא שיהוה אלוהים ’מרבה לסלוח’ (ישעיהו נ״ה:7). מקרה שאירע בחייו של השליח פטרוס מראה זאת בבירור.
פטרוס נמנה עם מעגל חבריו הקרוב ביותר של ישוע. אולם בלילה האחרון לחייו של ישוע עלי אדמות, נכנע פטרוס לפחד וביצע חטא חמור. בחצר הקרובה למקום שבו נשפט ישוע שלא כדין, טען פטרוס לעיני כול — לא פעם אחת אלא שלוש פעמים — שאין הוא מכיר את ישוע. מייד לאחר הכחשתו הנמרצת בפעם השלישית, ”פנה האדון [ישוע] והביט אל כיפא [פטרוס]” (לוקס כ״ב:55–61). התוכל לשוות בנפשך כיצד חש פטרוס כאשר הביט בו ישוע? בהבינו את חומרת חטאו, ”התייפח בבכי” (מרקוס י״ד:72). השליח שהתחרט על מעשיו ודאי תהה האם בהתכחשותו לישוע שלוש פעמים, חָטא חטא בל יסולח לאלוהים.
לאחר תחייתו דיבר ישוע עם פטרוס, והשיחה ביניהם ללא ספק נסכה בפטרוס את הביטחון שנמחל לו. ישוע לא הטיח בו מילים קשות ולא השמיע דברי הוקעה. תחת זאת שאל את פטרוס: ”האם אתה אוהב אותי?” והלה השיב: ”כן, אדוני, אתה יודע שאני אוהב אותך”. בתגובה אמר ישוע: ”רעה את טלאי”. ישוע חזר על השאלה בפעם השנייה ופטרוס השיב באותו אופן, אך אולי ביתר נחרצות. אמר לו ישוע: ”נהג את צאני”. ואז חזר על אותה שאלה בפעם השלישית: ”האם אתה אוהב אותי?” כעת ”התעצב כיפא” ואמר: ”אדוני, הכול אתה יודע; אתה יודע שאני אוהב אותך”. אמר ישוע: ”רעה את צאני” (יוחנן כ״א:15–17).
מדוע שאל ישוע שאלות שעליהן כבר ידע את התשובות? ישוע יכול היה לראות ללבב, ומכאן שידע כי פטרוס אוהב אותו (מרקוס ב׳:8). בשאלות אלו נתן ישוע לפטרוס הזדמנות לחזור ולהצהיר שלוש פעמים על אהבתו. דבריו של ישוע: ”רעה את טלאי. ... נהג את צאני. ... רעה את צאני”, השרו על השליח מלא החרטה את הביטחון שהוא עדיין ראוי לאמון. אחרי ככלות הכול ישוע הורה לפטרוס לדאוג לדבר היקר מאוד לליבו — תלמידיו האהובים דמויי הכבש (יוחנן י׳:14, 15). אין ספק שפטרוס חש הקלה מהידיעה שהוא עדיין זוכה לאמונו של ישוע.
ברור אפוא שישוע סלח לשליח אשר התחרט. מאחר שישוע משקף בצורה מושלמת את תכונותיו ואת דרכיו של אביו, אין לנו אלא להסיק שגם יהוה סלח לפטרוס (יוחנן ה׳:19). יהוה חפץ לסלוח. הוא אל רחום המוכן לסלוח לחוטא המגלה חרטה. איזו מחשבה מנחמת!