האם אתה ערוך להגן על אמונתך?
האם נקלעת אי פעם למצב שבו חשת צורך להגן על אמונתך? שים לב למה שאירע לסוזנה, אחות בת 16 מפרגוואי. בשיעור חינוך העיר אחד התלמידים שעדי־יהוה אינם מקבלים את ”הברית הישנה”, את ישוע המשיח ואת מרים. עוד נטען שהעדים הם פנאטיים שמעדיפים למות ולא לקבל טיפול רפואי. כיצד היית מגיב במקומה?
סוזנה התפללה ליהוה והצביעה. היה זה לקראת סוף השיעור, ולכן היא ביקשה מהמורה שתינתן לה ההזדמנות לדבר בפני הכיתה על אמונתה כאחת מעדי־יהוה. המורה נענתה לבקשתה ללא היסוס. במשך שבועיים התכוננה סוזנה להצגת הדברים ולשם כך נעזרה בחוברת עדי־יהוה — מי הם? במה הם מאמינים?
התאריך המיועד הגיע. סוזנה הסבירה מהיכן לקוח השם ”עדי־יהוה”. היא גם דיברה על התקווה שיש לנו לעתיד ועל הסיבות לכך שאין אנו מקבלים עירויי דם. לאחר מכן הזמינה את התלמידים לשאול שאלות, ורוב התלמידים הצביעו. המורה התרשמה מן התשובות שנתנה תלמידתה הצעירה מתוך המקרא.
אחד התלמידים אמר: ”ביקרתי פעם באולם־מלכות ולא היה שם אפילו לא פסל אחד”. המורה רצתה להבין את פשר העניין. סוזנה הקריאה מתהלים קט״ו:4–8 ומשמות כ׳:4. המורה הופתעה ואמרה: ”איך זה שהכנסיות שלנו מלאות בפסלים בשעה שהמקרא אומר שאסור לסגוד לצלמים ולפסלים?”
כעבור 40 דקות של שאלות ותשובות שאלה סוזנה את התלמידים אם ברצונם לצפות בסרט ללא דם הרפואה עומדת באתגר. כולם השיבו בחיוב ולכן המורה קבעה שהדיון יימשך ביום המחרת. לאחר הצפייה בסרט, הסבירה סוזנה אילו טיפולים חלופיים מקובלים על כמה עדי־יהוה. המורה ציינה: ”לא ידעתי שיש כל כך הרבה טיפולים חלופיים; לא ידעתי גם על היתרונות שיש בטיפולים ללא דם. האם הטיפולים הללו מיועדים לעדי־יהוה בלבד?” משנענתה בשלילה אמרה המורה: ”בפעם הבאה שיגיעו עדי־יהוה לפתח ביתי אני מתכוונת לשוחח איתם”.
סוזנה תכננה לערוך דיון של 20 דקות אך הוא נמשך שלוש שעות. כעבור שבוע הציגו תלמידים נוספים מכנסיות שונות, את אמונותיהם. בסוף הצגות הדברים הועלו שאלות רבות, אך התלמידים לא הצליחו להגן על אמונותיהם. המורה שאלה אותם: ”חברתכם שהיא עדת־יהוה הגנה על אמונתה. איך זה שאתם לא מצליחים להגן על אמונתכם?”
התשובה הייתה: ”עדי־יהוה באמת לומדים את המקרא. אנחנו לא”.
המורה פנתה לסוזנה ואמרה: ”אתם באמת לומדים את המקרא ושוקדים לעשות את הכתוב בו. כל הכבוד!”
סוזנה יכלה שלא לפצות את פיה, אך חיקתה את דוגמתה הטובה של נערה ישראלית אלמונית שנשבתה בידי הארמים. היא התגוררה בביתו של נעמן שר צבא ארם שסבל ממחלת עור דוחה. הנערה הישראלית פצתה פיה ואמרה אל גבירתה: ”אַחֲלֵי אדוני לפני הנביא אשר בשומרון! אז יאסוף אותו מצרעתו”. הנערה ראתה חובה לעצמה להעיד על אלוהי האמת. כתוצאה מכך, הפך נעמן אדונהּ לעובד יהוה (מל״ב ה׳:3, 17).
באופן דומה, סוזנה ראתה חובה לעצמה להעיד על יהוה ועל משרתיו. כשהותקפה אמונתה של סוזנה, נטלה יוזמה והגנה עליה. כך צייתה לכתוב: ”את האדון המשיח הקדישו בלבבכם, ותמיד הייו מוכנים להשיב בענווה ויראה [כבוד] לכל מי שמבקש מכם דין וחשבון בדבר התקווה שבלבכם” (פט״א ג׳:15). האם אתה ערוך להגן על אמונתך וליטול יוזמה לעשות כן בהיווצר ההזדמנות?
[תמונה בעמוד 17]
כלי עזר אלו יסייעו לך להגן על אמונתך