האם תוכניותיך משתלבות עם מטרת אלוהים?
”מפצח האגוזים של קלארק” הינה ציפור שיר הלבושה בצבעי אפור־לבן. היא מצויה ביערות מערב אמריקה הצפונית. מדי שנה היא אוספת כ־000,33 זרעים ומחביאה אותם בכ־500,2 מקומות שונים כהכנה לקראת חודשי החורף הקפואים. האופן שבו ציפור זו אוגרת מזון לעתיד מעיד ללא ספק כי הוטבעה בה חוכמה אינסטינקטיבית (משלי ל׳:24).
האדם ניחן ביכולת מרשימה אף יותר. להבדיל מכל שאר ברואיו הארציים של יהוה, לאדם היכולת המדהימה ללמוד מנסיון העבר ולאפשר ללקחים אלו להשפיע על תוכניותיו לעתיד. ”רבות מחשבות [תוכניות] בלב איש”, ציין שלמה המלך (משלי י״ט:21).
אף־על־פי־כן, ברוב המקרים אין לבני האדם הרבה ברירה אלא לתכנן את תוכניותיהם על סמך השערות לגבי העתיד. למשל, אתה מתכנן את תוכניותיך למחר בהנחה שהשמש תזרח ושאתה עדיין תהיה בין החיים. ההנחה הראשונה מבוססת על עובדות, בעוד שהשנייה פחות ודאית. יעקב, אחד ממחברי המקרא, אומר בראייה מפוכחת: ”אינכם יודעים מה יֵלֵד יום” (יעקב ד׳:13, 14).
אולם ליהוה אלוהים היכולת לדעת את העתיד, הוא ”מגיד מראשית אחרית”. מטרתו המוצהרת תתגשם ויהי מה. ”עצתי תקום”, הכריז, ”וכל חפצי אעשה” (ישעיהו מ״ו:10). אם כן, מה קורה כשבני האדם מתכננים תוכניות מבלי להתחשב במטרת אלוהים?
תוכניות שאינן עולות בקנה אחד עם מטרת אלוהים
לפני כ־000,4 שנה רצו בוני מגדל בבל למנוע את התפשטות המין האנושי על פני האדמה. ”ויאמרו: ’הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמיים, ונעשה לנו שם, פן נפוץ על פני כל הארץ’” (בראשית י״א:4).
אך מטרת אלוהים הייתה שונה לחלוטין. הוא ציווה על נוח ובניו: ”פרו ורבו ומִלאו את הארץ” (בראשית ט׳:1). מה עשה אלוהים בתגובה לתוכניות המורדים מבבל? הוא בלבל את שפתם כדי שלא יוכלו לתקשר זה עם זה. למה הוביל הדבר? ”ויפץ יהוה אותם משם על פני כל הארץ” (בראשית י״א:5–8). הם נאלצו ללמוד לקח רב ערך: כאשר תוכניות האדם סותרות את מטרת אלוהים, ”עצת יהוה היא תקום” (משלי י״ט:21). האם תפיק לקחים ממקרה זה?
כסילותו של איש עשיר
קרוב לוודאי שאינך מתכנן לבנות מגדל, אבל רבים כיום רוצים שיהיה להם חשבון בנק מנופח ומעוניינים לצבור נכסים כדי לחיות חיי רווחה בשנות הפנסיה. טבעי שאדם יחפוץ ליהנות מפרי עמלו. שלמה כתב: ”כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו. מתת אלוהים היא” (קהלת ג׳:13).
אם כן, האפשרות לעבוד וליהנות מפרי עמלנו היא מתת אלוהים, אך יהיה עלינו לתת דין וחשבון ליהוה על האופן שבו אנו משתמשים במתנה זו. לפני קרוב ל־000,2 שנה הבליט ישוע נקודה זו לתלמידיו על־ידי משל. הוא אמר: ”שדהו של איש עשיר אחד הניב יבול רב. חשב האיש בליבו, ’מה אעשה, אין לי מקום לאסוף את יבולי’. אמר, ’זאת אעשה, אהרוס את אסמיי ואבנה גדולים מהם, ובהם אכנס את כל תבואתי ורכושי. ואומר לנפשי: נפשי, יש לך הרבה דברים טובים שנאגרו לשנים רבות. הינפשי, אכלי, שתי ושמחי’” (לוקס י״ב:16–19). מטרתו של האיש העשיר נשמעת הגיונית. בדומה לציפור שהוזכרה בתחילת המאמר נראה כי הוא נערך לקראת עתידו.
ברם צורת חשיבתו הייתה מוטעית. ישוע המשיך וציין: ”אלא שאלוהים אמר לו: ’כסיל! בעצם הלילה הזה ידרשו ממך את נפשך, והדברים שהכנת למי יהיו?’” (לוקס י״ב:20) האם סתר ישוע את דבריו של שלמה שאמר כי העבודה והפרי שאנו רואים בעמלנו הם מתנות מאלוהים? לא. למה התכוון? ”ככה הוא מי שאוצר בשביל עצמו ואינו מעשיר למען אלוהים”, אמר ישוע (לוקס י״ב:21).
ישוע לימד את קהל מאזיניו שיהוה חפץ שניקח אותו בחשבון כשאנו מתכננים תוכניות. האיש במשל יכול היה להעשיר למען אלוהים אילו חתר לרכוש את חוכמת הבורא, להעצים את אהבתו כלפיו ולהעניק לו מסירות רבה יותר. ואולם בדבריו לא רמז כהוא זה על כוונות כאלו, וגם לא על כך שישאיר חלק מיבולו לעניים או שיקריב מנחות ליהוה. עיסוקים רוחניים ומעשים לא־אנוכיים מעין אלו לא היו חלק משגרת חייו. תוכניותיו סבבו אך ורק סביב סיפוק רצונותיו וסביב נוחיותו האישית.
האין זה נכון שרבים כיום מציבים בראש סולם העדיפויות דברים דומים? בין אם אנו עשירים ובין אם אנו עניים, אנו עלולים בנקל לפתח הלך חשיבה חומרני ולהניח לצורכי היומיום ולהנאות החיים לדחוק הצידה את צרכינו הרוחניים. מה תוכל לעשות כדי לא ליפול במלכודת זו?
תכנון חיים ”נורמליים”
להבדיל מהאיש העשיר במשל ישוע, ייתכן שאתה נתון בקשיים כלכליים. אם אתה נשוי, ודאי תכננת תוכניות שיאפשרו לך לפרנס את משפחתך, ואם הדבר אפשרי, דאגת לכך שילדיך ירכשו השכלה בסיסית נאותה. אם אתה רווק, אתה מתכנן בין היתר למצוא עבודה או להחזיק במקום עבודתך הנוכחי, כדי שלא תיפול למעמסה על אחרים. אלו הן מטרות ראויות (תסלוניקים ב׳. ג׳:10–12; טימותיאוס א׳. ה׳:8).
עם זאת, גם ניהול חיים הנחשבים לנורמליים — לעבוד, לאכול ולשתות — עלול להתנגש ברצון אלוהים. הכיצד? ישוע אמר: ”כימי נוח כן יהיה בואו של בן האדם. כמו שבימים קודם למבול היו אוכלים ושותים ומתחתנים עד היום שנכנס נוח לתיבה ולא ידעו [”לא שמו לב”, ע״ח] עד שבא המבול וסחף את הכול, כך יהיה גם בואו של בן האדם” (מתי כ״ד:37–39).
לפני המבול חיו רוב בני האדם את חייהם באופן שנתפס בעיניהם כנורמלי. אבל הייתה להם בעיה, הם ”לא שמו לב” לכך שאלוהים מתכוון למחות את העולם המרושע במבול. הם בוודאי חשבו שנוח חי את חייו בצורה מוזרה. אך כשירד המבול על הארץ התגלה סגנון החיים של נוח ושל משפחתו כדרך החיים הנבונה ביותר.
ישנן בימינו שפע ראיות לכך שאנו חיים באחרית הימים (מתי כ״ד:3–12; טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5). בקרוב מלכות אלוהים ’תשים קץ’ לסדר העולמי הנוכחי (דניאל ב׳:44). המלכות תהפוך את כדור־הארץ לגן עדן ותמגר את המחלות והמוות (ישעיהו ל״ג:24; ההתגלות כ״א:3–5). כל היצורים עלי אדמות יחיו בשלום זה עם זה ולא יהיה עוד רעב (תהלים ע״ב:16; ישעיהו י״א:6–9).
אולם לפני שיוציא לפועל את משפטו, קבע יהוה כי בשורת המלכות ”תוכרז בכל העולם לעדות לכל הגויים” (מתי כ״ד:14). כשבעה מיליון עדי־יהוה פועלים בהתאם למטרת אלוהים ומבשרים את הבשורה הטובה ב־236 ארצות וביותר מ־400 שפות.
בעיני העולם, מבחינות מסוימות, נראה סגנון חייהם של עדי־יהוה מוזר ואף מגוחך (פטרוס ב׳. ג׳:3, 4). כפי שהיה לפני המבול, רוב האנשים כיום שקועים בשגרת היומיום. כל מי שסגנון חייו אינו תואם את מה שנחשב בעיני החברה לנורמלי עלול להצטייר כאדם לא־הגיוני. אך מנקודת מבטם של המאמינים בהבטחות אלוהים, הצבת שירות אלוהים בראש סולם העדיפויות היא דרך החיים המאוזנת ביותר.
לפיכך, אין זה משנה אם אתה עשיר או עני או איפה שהוא באמצע, יהיה זה מן התבונה אם תבחן מדי פעם את תוכניותיך לעתיד הקרוב, ותשאל את עצמך: ’האם תוכניותיי משתלבות עם מטרת אלוהים?’
[תמונה בעמוד 11]
כאשר תוכניות האדם סותרות את מטרת אלוהים, ”עצת יהוה היא תקום”
[תמונה בעמוד 12]
האיש העשיר במשל ישוע לא התחשב במטרת אלוהים בזמן שתכנן את תוכניותיו