הדוף את ”רוח העולם”
”אנחנו לא קיבלנו את רוח העולם, אלא את הרוח אשר מאת האלוהים” (קור״א ב׳:12).
1, 2. (א) מדוע הוחזקו בעבר כנריות במכרות הפחם בבריטניה? (ב) מול איזו סכנה ניצבים המשיחיים?
בשנת 1911 העביר הממשל הבריטי חוק שנועד להגן על חייהם של כורי הפחם. החוק דרש שבכל מכרה יוחזקו שתי כנריות. מה הייתה הסיבה? אם פרצה שריפה במכרה, לקחו איתם המחלצים את הכנריות אל מתחת לפני הקרקע. הציפורים הזעירות הללו רגישות לגזים רעילים כגון חד־תחמוצת הפחמן. אם הזדהם האוויר היו הציפורים מראות סימני מצוקה ואף נופלות מן המוט שעליו נחו. התרעה מוקדמת זו הייתה הכרחית. חד־תחמוצת הפחמן הוא גז חסר צבע ונטול ריח ההורג את האדם על־ידי כך שהוא מונע מתאי הדם האדומים להוביל חמצן לאיברי הגוף. אילולא ההתרעה, היו המחלצים עלולים לאבד את ההכרה ולמות מבלי להבין כלל שהם הורעלו.
2 במובן הרוחני ניצבים המשיחיים בפני מצב דומה לזה של כורי הפחם. באיזה אופן? כשישוע ציווה על תלמידיו לבשר את הבשורה הטובה בעולם כולו הוא ידע שהוא שולח אותם לסביבה מסוכנת — סביבה הנשלטת על־ידי השטן ועל־ידי רוח העולם (מתי י׳:16; יוח״א ה׳:19). ישוע דאג מאוד לתלמידיו ובלילה שלפני מותו פנה לאביו בתפילה ואמר: ”אינני מבקש שתיקחם מן העולם, אלא שתשמרם מן הרָשָע” (יוח׳ י״ז:15, ע״ח).
3, 4. איזו אזהרה נתן ישוע לתלמידיו, וכיצד זה נוגע לנו?
3 ישוע הזהיר את תלמידיו מפני תרדמה רוחנית המהווה סכנת חיים. יש לדבריו משמעות רבה עבורנו כיום, בעת הקץ. הוא האיץ בתלמידיו: ”עימדו על המשמר... שיהיה בכוחכם להימלט מכל העתידות האלה ולהתייצב לפני בן האדם” (לוקס כ״א:34–36). למרבה השמחה, ישוע גם הבטיח שאביו ייתן להם את רוח קודשו כדי לרענן את זכרונם ולעזור להם להיות ערניים וחזקים (יוח׳ י״ד:26).
4 ומה לגבינו? האם רוח הקודש עומדת גם לרשותנו? אם כן, מה עלינו לעשות כדי לקבל אותה? מאידך, מה היא רוח העולם וכיצד היא פועלת? וכיצד נוכל להדוף אותה בהצלחה? (קרא קורינתים א׳. ב׳:12).
רוח אלוהים או רוח העולם?
5, 6. מה יכולה רוח הקודש לעשות עבורנו, אך מה עלינו לעשות כדי לקבל אותה?
5 לא רק במאה הראשונה לספירה נתן אלוהים את רוח קודשו למשרתיו. הוא מוכן ומזומן לתת אותה גם כיום, ורוח אלוהים יכולה להעניק לנו את החוסן לעשות את הנכון ולחזק אותנו בשירותו (רומ׳ י״ב:11; פיל׳ ד׳:13). היא גם יכולה להניב בנו תכונות מלאות רוך כמו אהבה, נדיבות וטוב לב, תכונות המהוות חלק מ”פרי הרוח” (גל׳ ה׳:22, 23). עם זאת, יהוה אלוהים אינו כופה את רוח קודשו על מי שאינם רוצים לקבלה.
6 מן ההיגיון אפוא שנשאל: ’מה עליי לעשות כדי לקבל את רוח הקודש?’ המקרא מראה שיש מספר דברים שבאפשרותנו לעשות. אחד הצעדים החשובים הוא פשוט לבקש מאלוהים את רוחו. (קרא לוקס י״א:13.) צעד יעיל נוסף הוא ללמוד וליישם את העצות שבדבר־אלוהים שנכתב בהשראת הרוח (טימ״ב ג׳:16). כמובן, לא כל מי שרק קורא במקרא מקבל את רוח אלוהים. אולם, כשמשיחי ישר לב לומד את דבר־אלוהים, הוא יכול לספוג לתוכו את הרגשות והגישות המשתקפים בכתבי־הקודש. הכרחי גם לקבל את העובדה שיהוה מינה את ישוע לנציגו ושבזכותו מספק אלוהים את רוחו (קול׳ ב׳:6). לכן עלינו לחיות את חיינו על־פי המופת שנתן ישוע ועל־פי תורתו (פט״א ב׳:21). ככל שנחתור להידמות למשיח, כך תשפיע עלינו רוח הקודש במידה רבה יותר.
7. כיצד משפיעה רוח העולם על בני האדם?
7 לעומת זאת, רוח העולם גורמת לאדם לשקף את אופיו של השטן. (קרא אפסים ב׳:1–3.) רוח העולם פועלת במספר דרכים. כפי שניתן לראות סביבנו כיום, היא מעודדת מרי נגד אמות המידה של אלוהים. היא מעודדת את ’תאוות הבשרים, תאוות העיניים וגאוות הנכסים’ (יוח״א ב׳:16). היא מניבה מעשי בשר כמו זנות, עבודת אלילים, כישוף, צרות עין, כעס ושכרות (גל׳ ה׳:19–21). היא גם מקדמת דברי כפירה שאין בהם קדושה (טימ״ב ב׳:14–18). אין זה מן הנמנע שככל שאדם מרשה לרוח העולם להשפיע עליו, כך הוא נעשה דומה יותר לשטן.
8. בפני איזו בחירה כולנו ניצבים?
8 איננו יכולים לבודד את עצמנו מכל השפעה חיצונית. על כל אחד להחליט לאיזו רוח הוא נותן לשלוט בחייו: לרוח הקודש או לרוח העולם. מי שנשלטים על־ידי רוח העולם, יכולים להשתחרר מאחיזתה ולתת לרוח הקודש לכוון את חייהם. אולם, גם ההיפך אפשרי. מי שנותנים לרוח הקודש להדריכם, עלולים לחדול מכך וליפול ברשתה של רוח העולם (פיל׳ ג׳:18, 19). נבחן כעת כיצד ניתן להדוף את רוח העולם.
זהה סימני אזהרה מוקדמים
9–11. מה הם כמה סימני אזהרה המראים שרוח העולם אולי קונה בנו אחיזה?
9 כורי הפחם הבריטים שהוזכרו קודם לכן השתמשו בכנריות אשר נתנו להם סימני אזהרה מוקדמים לנוכחותו של גז רעיל. אם הכורה ראה שהציפור נופלת מן המוט שעליו עמדה, הוא הבין שעליו לפעול ללא דיחוי כדי לשרוד. באופן דומה, מה הם כמה מסימני האזהרה המוקדמים המראים לנו שרוח העולם נותנת בנו את אותותיה?
10 סביר להניח שבתקופה שבה התחלנו ללמוד את האמת שבדבר־אלוהים והקדשנו את חיינו ליהוה, קראנו את המקרא בשקיקה, הרבינו בתפילות מעומק הלב, ושמחנו לבוא לאסיפות הקהילה כי ראינו בכל אחת מהן מקור של רענון רוחני, כמו נווה מדבר לאדם צמא. הרגלים אלה עזרו לנו להשתחרר מרוח העולם ולהישמר מפניה.
11 האם אנו עדיין משתדלים לקרוא יום יום במקרא? (תהל׳ א׳:2) האם אנו מתפללים דרך קבע ומעומק הלב? האם אנחנו אוהבים את אסיפות הקהילה ונוכחים בכולן מדי שבוע? (תהל׳ פ״ד:11) או שמא איבדנו כמה מן ההרגלים הטובים שהיו לנו? כמובן, יש דברים רבים התובעים מזמננו וממרצנו, ואין זה קל לשמור על שגרה רוחנית בריאה. אך אם אט אט זנחנו כמה מהרגלינו הטובים, אולי זה סימן לכך שרוח העולם נותנת בנו את אותותיה. האם נעשה מאמצים כבירים לאמץ מחדש את ההרגלים הטובים שהיו לנו בעבר?
”שלא יכבד לבבכם”
12. מדוע אמר ישוע לתלמידיו ’להישמר’?
12 מה עוד ניתן לעשות כדי להדוף את רוח העולם? ממש לפני שהורה לתלמידיו ’לעמוד על המשמר’, הזהיר אותם ישוע מפני סכנות ספציפיות. ”הישמרו לכם”, אמר, ”שלא יכבד לבבכם בשתייה [”בזללנות”, ע״ח] ובשיכרון ובדאגות החיים והיום ההוא יבוא עליכם פתאום... כמו פח” (לוקס כ״א:34, 35).
13, 14. אילו שאלות הנוגעות לאכילה ולשתייה מוטב שנשאל את עצמנו?
13 חשוֹב על אזהרתו של ישוע. האם הוא יצא נגד העונג שבאכילה ושתייה? לא! ישוע הכיר את דברי שלמה: ”ידעתי כי אין טוב [לבני האדם] כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו; וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו — מתת אלוהים היא” (קהל׳ ג׳:12, 13). עם זאת, ישוע ידע שרוח העולם מעודדת חוסר שליטה עצמית באכילה ושתייה.
14 כיצד נוכל לוודא שרוח העולם לא הרעילה אותנו ולא עיוורה אותנו לסכנות הזללנות והשתייה המופרזת? מוטב שנשאל את עצמנו: ’כיצד אני מגיב כשאני קורא במקרא או בספרות שלנו על זללנות? האם אני נוטה להתייחס בביטול לאזהרה הזאת וטוען שאין היא רלוונטית או שהיא קיצונית ואולי מתרץ את מעשיי או מחפש כל מיני צידוקים?a מה דעתי על העצה האומרת שאם כבר בוחרים לשתות אלכוהול, יש לשתות במתינות ולהימנע כליל מ”שכרות”? האם אני ממעיט בערכה של העצה ומרגיש שמסיבה זו או אחרת אין היא חלה עליי? אם מישהו מביע את דאגתו בקשר להרגלי השתייה שלי, האם אני נכנס לעמדת מגננה או מגיב בכעס? האם אני מעודד אחרים להקל ראש בעצה מקראית זו?’ ההשפעה שיש לרוח העולם על האדם ניכרת בין היתר בגישה שהוא מפגין (השווה רומים י״ג:11–14).
אל תיתן לדאגות להחניק אותך
15. מפני איזו נטייה אנושית הזהיר ישוע?
15 גורם חיוני נוסף בהדיפת רוח העולם קשור להתמודדות עם דאגות. ישוע ידע שכבני אדם לא־מושלמים יש לנו הנטייה לדאוג יותר מדי לעניינים יומיומיים. הוא אמר לתלמידיו באהבה: ”אל תדאגו” (מתי ו׳:25). טבעי שנדאג לעניינים חשובים כמו לשמח את לב אלוהים, לבצע את חובותינו המשיחיות ולפרנס את בני ביתנו (קור״א ז׳:32–34). אך מה נוכל ללמוד מאזהרתו של ישוע?
16. איזו השפעה יש לרוח העולם על אנשים רבים?
16 רוח העולם, השמה דגש בגאוות הנכסים, גורמת לרבים לפתח דאגות הפוגעות באושרם ובבריאותם. העולם רוצה לגרום לנו להאמין שכסף משמעו ביטחון, ושהאדם נמדד על־פי כמות ואיכות נכסיו ולא על־פי מעלותיו הרוחניות. כל ההולכים שבי אחר התעמולה הזו משתעבדים לרדיפת עושר וחיים בדאגה מתמדת סביב רכישת המוצרים החדישים ביותר, הגדולים ביותר והמתקדמים ביותר (מש׳ י״ח:11). השקפה מעוותת זו על דברים חומריים מולידה דאגות המחניקות כל התקדמות רוחנית (קרא מתי י״ג:18, 22).
17. כיצד נוכל למנוע מהדאגות להחניק אותנו?
17 דאגות החיים לא יחניקו אותנו אם נישמע למצוות ישוע: ”בקשו תחילה את מלכותו ואת צדקתו [של אלוהים]”. ישוע מבטיחנו שאם נעשה כן, יתווספו לנו כל הדברים הנחוצים לנו באמת (מתי ו׳:33). כיצד נוכיח שאנו מאמינים להבטחתו? אחת הדרכים היא לבקש תחילה את צדקת אלוהים ולפעול על־פי אמות המידה שלו באשר לעניינים כספיים. למשל, במגעינו העסקיים אין אנו מוכנים להעלים מיסים ואין אנו משקרים אף לא שקרים ”קטנים”. אנחנו עושים כל שבכוחנו לעמוד בהתחייבויותינו הכספיות, ודואגים שה”כן” שלנו יהיה ”כן” בפריעת חובות (מתי ה׳:37; תהל׳ ל״ז:21). היושר אולי לא יעזור לנו להתעשר, אך בזכותו נישא חן בעיני אלוהים, יהיה לנו מצפון שקט ויהיו לנו הרבה פחות דאגות.
18. איזה מופת הציב עבורנו ישוע, ואיזו תועלת תצמח לנו אם נלך בעקבותיו?
18 משיחיים המבקשים תחילה את המלכות קובעים לעצמם סדר עדיפויות נכון. חשוֹב על דוגמתו של ישוע. מדי פעם לבש בגדים איכותיים (יוח׳ י״ט:23). הוא נהנה לסעוד את ליבו ולשתות יין בחברת ידידים טובים (מתי י״א:18, 19). אבל הנכסים והבילויים היו רק התוספת בחייו ולא ”המנה העיקרית”. מאכלו של ישוע היה לעשות את רצון יהוה (יוח׳ ד׳:34–36). אם נלך בעקבות דוגמתו של ישוע יהיו חיינו מבורכים עד מאוד! אנחנו מאושרים שיש בכוחנו לעזור לנדכאים להתנחם בעזרת המקרא. אנחנו זוכים לאהבת הקהילה ולתמיכתה. ואנו משמחים את ליבו של יהוה. אם יש לנו סדר עדיפויות נכון, הנכסים והתענוגות אינם כאדונים עלינו. נהפוך הוא, הם כמשרתים או ככלים בידינו המסייעים לנו לעבוד את יהוה. וככל שנהיה פעילים יותר למען מלכות אלוהים, כך יקטנו הסיכויים שרוח העולם תגבר עלינו.
המשך לחשוב את ”מחשבות הרוח”
19–21. כיצד נוכל להמשיך לחשוב את ”מחשבות הרוח”, ומדוע עלינו לעשות כן?
19 המחשבות קודמות למעשים. מה שנתפס בעיני רבים כמעשים שנעשו ללא מחשבה הם לא אחת מעשים המוּנעים על־ידי מחשבות הבשר. לכן השליח פאולוס מזכיר לנו שעלינו להגן על מחשבותינו. הוא כתב: ”אנשים שחיים לפי הבשר הוגים במה ששייך לבשר, אך אנשים שחיים לפי הרוח הוגים במה ששייך לרוח” (רומ׳ ח׳:5).
20 מה נוכל לעשות כדי שמחשבותינו — ועקב כך גם מעשינו — לא יהיו נתונים לשליטת רוח העולם? עלינו לסנן את מה שנכנס למוחנו ולעשות כל מאמץ אפשרי כדי לא לתת לתעמולת העולם להשפיע עלינו. למשל, בבחירת סוגי בידור אנו מסרבים לטמא את שכלנו בתוכניות המעודדות אי־מוסריות או אלימות. אנו מבינים שרוחו הקדושה, או הטהורה, של אלוהים לא תשכון בתוך שכל טמא (תהל׳ י״א:5; קור״ב ו׳:15–18). נוסף על כך, אנחנו מאפשרים לרוח אלוהים לפעול בשכלנו באמצעות שגרה קבועה של קריאת המקרא, תפילות, הרהורים ונוכחות באסיפות. אנחנו גם פועלים יחד עם הרוח בהשתתפותנו הקבועה בפעילות הבישור המשיחית.
21 מובן כי עלינו להדוף את רוח העולם ואת תאווֹת הבשר שהיא מעודדת. אם נתאמץ לעשות כן, נצא נשכרים מפני שכפי שאמר פאולוס: ”מחשבות הבשר מוות הן, אבל מחשבות הרוח הן חיים ושלום” (רומ׳ ח׳:6).
[הערת שוליים]
a הזללנות היא הלוך נפש המתאפיין באכילה בחמדנות רבה או אכילה מופרזת. לפיכך אין היא נקבעת על־פי ממדיו של האדם, אלא על־פי גישתו למזון. האדם יכול להיות בעל משקל נורמלי או אפילו רזה ובכל זאת להיות זללן. לעומת זאת, משקל יתר יכול להיגרם ממחלה, ושַמנות עלולה לנבוע בין היתר מגורמים תורשתיים. הדבר העיקרי הוא אם האדם, ללא תלות במשקלו, אוכל בחמדנות רבה (ראה ”שאלות של קוראים” בכתב העת המצפה מ־1 בנובמבר 2004).
האם אתה זוכר?
• מה עלינו לעשות כדי לקבל את רוח הקודש?
• באילו דרכים עלולה רוח העולם להשפיע עלינו?
• כיצד נוכל להדוף את רוח העולם?
[תמונה בעמוד 21]
לפני צאתך לעבודה או לבית־הספר, בקש בתפילה את רוח הקודש
[תמונות בעמוד 23]
עלינו לשמור על טוהר שכלנו, להקפיד על יושר במגעינו העסקיים ולהיות מתונים בהרגלינו