ישוע — המופת המושלם לחיקוי
האם אתה רוצה להיות אדם טוב יותר ומאושר יותר? השליח פטרוס מסביר כיצד ניתן לעשות זאת. הוא כותב: ”המשיח סבל בעדכם והשאיר לכם מופת כדי שתלכו בעקבותיו” (פטרוס א׳. ב׳:21). ואכן, יש לנו הרבה מה ללמוד מחייו היוצאים מגדר הרגיל של ישוע המשיח. אם נלמד על ישוע ונחיה את חיינו על־פי הדוגמה שהציב לנו, נהיה ללא ספק טובים יותר ומאושרים יותר. הבה נבחן מקרוב כמה מהתכונות שאפיינו אדם דגול זה ונראה איזו טובה עשויה לצמוח לנו מתוך הדוגמה שהציב.
ישוע היה אדם מאוזן. ישוע אומנם אמר ש”אין לו מקום להניח את ראשו”, אך הוא לא חי חיי סגפנות ולא עודד זאת (מתי ח׳:20). הוא הלך למסיבות (לוקס ה׳:29). הנס המתועד הראשון שלו — הפיכת מים ליין משובח במסיבת חתונה — הראה שהוא לא היה אדם אנטי־חברתי או סגפן (יוחנן ב׳:1–11). אבל ישוע הבהיר מהו הדבר החשוב מכול עבורו. הוא אמר: ”מאכלי הוא לעשות את רצון שולחי ולהשלים את פועלו” (יוחנן ד׳:34).
□ האם אתה בוחן את חייך בניסיון למצוא את האיזון בין עיסוקיך החומריים לעיסוקיך הרוחניים?
ישוע היה נגיש. המקרא מתאר את ישוע כאדם לבבי ונוח לבריות. הוא לא התרגז כאשר ניגשו אליו עם בעיות או עם שאלות קשות. מסופר שיום אחד כאשר היה מוקף בהמון אנשים, נגעה אישה אחת בבגדו. היא סבלה 12 שנה ממחלה וקיוותה שכך תתרפא. הוא לא גער בה על מה שנדמה היה כעזות מצח מצידה, אלא אמר לה בנועם: ”בתי, אמונתך הושיעה אותך” (מרקוס ה׳:25–34). גם ילדים הרגישו נוח במחיצתו ולא חששו שהוא יתעלם מהם (מרקוס י׳:13–16). מגעיו עם תלמידיו התאפיינו בשיחות פתוחות ולבביות. הם לא היססו להתקרב אליו (מרקוס ו׳:30–32).
□ האם אתה נגיש לאחרים?
הוא גילה אמפתיה וחמלה. אחת ממידותיו הנעלות ביותר של ישוע הייתה יכולתו לשים את עצמו במקומם של אחרים, לחוש את אשר הם חשים ולהושיט להם עזרה. השליח יוחנן מספר שכאשר ראה ישוע את מרים בוכה על מות אחיה אלעזר, ”נסערה רוחו... והוא הזדעזע” ו”בכה”. המתבוננים מן הצד יכלו ללא ספק להבחין באהבה הרבה שרחש ישוע למשפחה זו, אהבה שלא התבייש להפגין בפומבי. ועד כמה נהג בחמלה בהקימו לתחייה את חברו! (יוחנן י״א:33–44).
מסופר שאדם אחד שסבל מצרעת — מחלה דוחה שאילצה אותו לחיות בהסגר — התחנן לישוע: ”אדוני, אם תרצה תוכל לטהר אותי”. תגובתו של ישוע הייתה בהחלט מחממת לב: ”הושיט ישוע את ידו, נגע בו ואמר: ’רוצה אני! היטהר!”’ (מתי ח׳:2, 3). ישוע לא ריפא אנשים רק כדי להגשים נבואות. הוא רצה למחות את דמעותיהם. בכל דבר נהג על־פי אחת מאמרותיו הזכורות ביותר: ”מה שתרצו שיעשו לכם בני אדם, כן תעשו להם גם אתם” (לוקס ו׳:31).
□ האם חמלתך באה לידי ביטוי במעשים?
ישוע גילה הבנה וחדות הבחנה. אף שמעולם לא שגה, לא ציפה ישוע לשלמות מאחרים ולא נהג בהתנשאות. כמו כן, תמיד ראה את התמונה המלאה. לדוגמה, אישה ”חוטאת מן העיר” רחצה את רגלי ישוע בדמעותיה לאות אמונה והערכה. להפתעת מארחו ששפט אותה בחומרה, הרשה לה ישוע לעשות כן. ישוע הבחין בכנותה ולא הוכיח אותה על חטאיה. ההיפך, הוא אמר: ”אמונתך הושיעה אותך, לכי לשלום”. קרוב לוודאי שבשל תגובתו הלבבית, זנחה אישה זו את דרך חייה הקודמת (לוקס ז׳:37–50).
□ האם אתה ידוע כאדם הממהר לשבח ובלתי נחפז לשפוט?
הוא לא נשא פנים ונהג בכבוד. אולי בשל פן כלשהו באישיותו של יוחנן ובשל קרבה משפחתית אפשרית, רחש ישוע חיבה מיוחדת לתלמיד זה.a אף־על־פי־כן, הוא לא הפלה אותו לטובה, ולא נתן לו יחס מועדף בהשוואה ליחסו כלפי התלמידים האחרים (יוחנן י״ג:23). למעשה, כאשר יוחנן ואחיו יעקב ביקשו ממנו מעמד מיוחד במלכות אלוהים, השיב להם ישוע: ”לשבת לימיני או לשמאלי אין בידי לתת” (מרקוס י׳:35–40).
ישוע תמיד נהג כבוד באחרים. הוא לא היה שותף לדעות הקדומות שרווחו בימיו. למשל, נשים נחשבו נחותות לעומת גברים. אולם ישוע נהג כבוד בנשים. בפעם הראשונה שהכריז בגלוי כי הוא המשיח, היה זה באוזני אישה שלא הייתה יהודייה אלא שומרונית. היהודים בדרך כלל בזו לשומרונים, לא כל שכן ברכו אותם לשלום (יוחנן ד׳:7–26). לנשים העניק ישוע את הזכות להיות העדות הראשונות לתקומתו לתחייה (מתי כ״ח:9, 10).
□ האם אתה הוגן ביחסך כלפי אנשים השונים ממך מבחינת גזע, מין, שפה או לאום?
הוא מילא את חובותיו כבן וכאח. יוסף, אביו המאמץ של ישוע, מת ככל הנראה כשישוע עוד היה צעיר. קרוב לוודאי שישוע עבד כנגר ותמך כלכלית באימו ובאחיו ואחיותיו הצעירים (מרקוס ו׳:3). ברגעי חייו האחרונים הטיל על תלמידו יוחנן את התפקיד לדאוג לאימו (יוחנן י״ט:26, 27).
□ האם אתה ממלא את חובותיך המשפחתיות כדוגמת ישוע?
ישוע היה חבר אמיתי. ישוע היה חבר יוצא מגדר הרגיל. במה התבטא הדבר? הוא לא דחה מעליו את חבריו רק כיוון שעשו טעויות, אפילו אם שוב ושוב חזרו על אותם משגים. התנהגותם של חבריו לא תמיד מצאה חן בעיניו, אך הוא הראה שהוא חבר טוב על־ידי כך שהתמקד בתכונותיהם הטובות ולא ייחס להם מניעים שליליים (מרקוס ט׳:33–35; לוקס כ״ב:24–27). הוא לא כפה עליהם את השקפותיו, ואף הזמין אותם להתבטא בחופשיות (מתי ט״ז:13–15).
החשוב מכול הוא שישוע אהב את חבריו (יוחנן י״ג:1). עד לאיזו מידה? הוא אמר: ”אין אהבה גדולה מאהבתו של הנותן את נפשו בעד ידידיו” (יוחנן ט״ו:13). היש מישהו היכול להציע לחבריו משהו יקר יותר מאשר את חייו הוא?
□ האם אתה שומר על קשרי הידידות גם כאשר מרגיזים אותך או פוגעים בך?
אמיץ וגברי. ישוע היה שונה מהאדם החלוש והפאסיבי המוצג ביצירות אומנות שונות. ספרי הבשורה מתארים אותו כגבר חזק ונמרץ. פעמיים גירש ישוע סוחרים, על מרכולתם, מבית המקדש (מרקוס י״א:15–17; יוחנן ב׳:14–17). כאשר באו המוני אנשים לעצור את ”ישוע מנצרת”, צעד קדימה באומץ כדי להזדהות ולהגן על תלמידיו, והכריז: ”אני הוא. לכן אם אותי אתם מחפשים, הניחו לאלה ללכת” (יוחנן י״ח:4–9). אין פלא אפוא, שלנוכח אומץ הלב שהפגין ישוע במעצר ובעינויים, אמר פונטיוס פילטוס: ”הנה הגבר!” (יוחנן י״ט:4, 5, גינ׳).
□ האם אתה פועל בנחרצות ובאומץ לב כאשר אתה מבין מהו הדבר הנכון לעשות?
תכונות נעלות אלו ואחרות הופכות את ישוע מודל מושלם לחיקוי עבורנו. אם נאפשר להתנהגותו להשפיע עלינו, נהיה טובים יותר ומאושרים יותר. מסיבה זו דחק השליח פטרוס במשיחיים ללכת ככל האפשר בעקבות ישוע. האם אתה מנסה כמיטב יכולתך ללכת בעקבותיו של ישוע?
לא רק מודל לחיקוי
אולם ישוע היה הרבה יותר מאשר רק מודל לחיקוי. הוא אמר: ”אני הדרך והאמת והחיים. אין איש בא אל האב אלא דרכי” (יוחנן י״ד:6). ישוע לא רק הכריז את האמת אודות אלוהים וסלל בזאת את הדרך לקרוב לאלוהים, אלא גם סיפק את האמצעי דרכו יוכלו הנאמנים לרשת חיי עולם (יוחנן ג׳:16).
בנוגע לאחת הסיבות שלשמן נשלח ארצה, אמר ישוע: ”בן האדם לא בא כדי שישרתוהו אלא כדי לשרת ולתת את נפשו כופר בעד רבים” (מתי כ׳:28). בהקריבו את חייו כקורבן כופר, הניח ישוע את היסוד המאפשר לבני האדם לחיות לנצח. מה עלינו לעשות באופן אישי כדי ליהנות ממתנה זו? ישוע הסביר: ”אלה הם חיי עולם: שיכירו [”לדעת”, דל׳] אותך, אלוהי האמת לבדו, ואת אשר שלחת — את ישוע המשיח” (יוחנן י״ז:3).
כדי לרשת חיי עולם יש ללמוד על ישוע, לחקות את דרך חייו ולהאמין במותו כקורבן. אנו מעודדים אותך לפנות מזמנך כדי ללמוד את המקרא ולעשות מאמץ ליישם את הכתוב בו כדוגמת ישוע.b
חייו המופתיים של ישוע מלמדים אותנו איזה מין אנשים עלינו להיות. מותו כקורבן יכול לשחרר אותנו מהחטא ומשכרו, המוות (רומים ו׳:23). כמה עגום היה מצבנו ללא השפעתו העצומה של ישוע המשיח! לעולם אל תניח לעיסוקים אחרים ולדאגות החיים לגזול ממך את ההזדמנות לבחון את דוגמתו, וללכת בדבקות בעקבותיו של האיש הגדול ביותר שחי אי פעם עלי אדמות — ישוע המשיח.
[הערות שוליים]
a אימו של יוחנן, שלומית, הייתה אולי אחותה של מרים, אימו של ישוע. השווה בין מתי כ״ז:55, 56 ובין מרקוס ט״ו:40 ויוחנן י״ט:25.
b למידע מפורט יותר ביחס לחייו של ישוע עלי אדמות, ראה הספר האיש הגדול ביותר שחי אי־פעם, שיצא לאור מטעם עדי־יהוה.
[תיבה/תמונות בעמוד 7]
◼ ישוע לא נשא פנים ונהג בכול בכבוד
◼ הוא היה חבר אמיתי עד לשעותיו האחרונות
◼ הוא היה אמיץ
האם אתה מנסה כמיטב יכולתך ללכת בעקבותיו של ישוע?
[תמונות בעמוד 5]
ישוע היה מאוזן ...
נגיש ...
רחמן