”הייו ערים”
”קץ הכול קרֵב. ... הייו ערים להתפלל” (פט״א ד׳:7).
1. מה היה עיקר משנתו של ישוע?
בתקופת חייו של ישוע המשיח עלי אדמות, הייתה מלכות אלוהים עיקר משנתו. באמצעות המלכות, יצדיק יהוה את ריבונותו האוניברסאלית ויקדש את שמו. זו הסיבה שישוע לימד את תלמידיו להתפלל לאלוהים: ”תבוא מלכותך, ייעשה רצונך כבשמיים כן בארץ” (מתי ד׳:17; ו׳:9, 10). בקרוב מאוד תשמיד המלכות את עולם השטן ותדאג לכך שרצון אלוהים ייעשה בכדור־הארץ כולו. כפי שניבא דניאל, מלכות אלוהים ”תפורר את כל המלכויות האלה [של ימינו] ותשים להן קץ והיא תקום לעולם” (דנ׳ ב׳:44).
2. (א) כיצד יוכלו תלמידי ישוע לדעת שהוא נוכח בסמכותו המלכותית? (ב) מה עוד יציין האות?
2 בואה של מלכות אלוהים היה רב חשיבות עבור תלמידיו של ישוע, ולכן הם שאלו אותו: ”מה יהיה האות לנוכחותך ולסיום הסדר העולמי?” (מתי כ״ד:3, ע״ח) נוכחות המשיח בסמכותו המלכותית לא תיראה לעיני יושבי הארץ ובשל כך ייראה אות אשר יציין את נוכחותו. האות יהיה מורכב ממאפיינים שונים שעליהם מנובא בכתבי־הקודש. ואכן, תלמידי ישוע שיחיו באותה עת יוכלו להבין שהוא החל למלוך בשמיים. האות יציין גם את תחילתה של תקופה המכונה במקרא ”אחרית הימים”, אחרית ימיו של הסדר העולמי המרושע החולש כיום על פני תבל (טימ״ב ג׳:1–5, 13; מתי כ״ד:7–14).
הייה ערני באחרית הימים
3. מדוע צריכים המשיחיים לגלות ערנות?
3 השליח פטרוס כתב: ”קץ הכול קרֵב. על כן הייו מפוכחים, והייו ערים להתפלל” (פט״א ד׳:7). תלמידי ישוע יהיו צריכים לגלות ערנות ולשים לב למאורעות העולם המצביעים על נוכחותו של המשיח בסמכותו המלכותית. וככל שיקרב קץ הסדר העולמי המרושע בן זמננו, כך יהיה עליהם להיות דרוכים עוד יותר. ישוע אמר לתלמידיו: ”עימדו על המשמר, כי אינכם יודעים מתי יבוא בעל הבית [להוציא לפועל את גזר דינו על עולם השטן]” (מר׳ י״ג:35, 36).
4. השווה בין גישתם של האנשים המהווים חלק מעולם השטן לבין גישתם של משרתי יהוה (התייחס בתשובתך לתיבה).
4 בני אדם ככלל נתונים לשליטת השטן, ואינם ערים למשמעות המתרחש בעולם. אין הם מבחינים בנוכחות המשיח בסמכותו המלכותית. תלמידיו האמיתיים של המשיח, לעומתם, היו ערניים ועמדו על המשמעות האמיתית של מאורעות המאה שעברה. מאז 1925 הבינו עדי־יהוה שמלחמת העולם הראשונה והמאורעות שבאו אחריה מהווים ראיות ברורות לכך שנוכחות המשיח בסמכותו המלכותית החלה בשנת 1914. במילים אחרות, החלה אחרית ימיו של סדר עולמי מרושע זה הנתון בשליטת השטן. חדי הבחנה רבים שמו לב להבדל התהומי בין מצב העולם שלפני מלחמת העולם הראשונה לבין מצב העולם שאחרי המלחמה, אף שלא תפסו את משמעות הדבר (ראה התיבה ”החל עידן הסערה”).
5. מדוע חיוני שנשמור על ערנותנו?
5 זה קרוב למאה שנה מתרחשים בעולם כולו מאורעות מזוויעים המעידים על כך שאנחנו חיים באחרית הימים. נותר מעט מאוד זמן עד אשר יצווה יהוה על המשיח לצאת בראש צבאות המלאכים רבי האון נגד עולם השטן (ההת׳ י״ט:11–21). המשיחיים האמיתיים מצוּוים לעמוד על המשמר. היות שכך, זהו צו השעה להמשיך לעשות זאת בזמן שאנו מצפים לסופו של הסדר העולמי הנוכחי (מתי כ״ד:42). עלינו להמשיך להיות ערים ולבצע בהדרכת המשיח פעילות מסוימת בכל רחבי תבל.
פעילות חובקת עולם
6, 7. כיצד התקדמה פעילות הכרזת בשורת המלכות במהלך אחרית הימים?
6 הפעילות שהוטלה על משרתי יהוה נובאה מראש כחלק מן האות המורכב המציין שאנו חיים באחרית ימיו של סדר עולמי מרושע זה. ישוע תיאר פעילות כלל־עולמית זו כאשר מנה את ההתפתחויות השונות העתידות להתרחש בעת הקץ. כחלק מנבואתו הצהיר ישוע הצהרה משמעותית: ”בשורה זו של המלכות תוכרז בכל העולם לעדות לכל הגויים ואחרי כן יבוא הקץ” (מתי כ״ד:14).
7 חשוֹב על מספר עובדות הנוגעות להיבט זה בנבואתו של ישוע. כאשר החלה אחרית הימים בשנת 1914, היה מספר מכריזי הבשורה הטובה נמוך מאוד. עד היום גדל המספר והגיע לממדים עצומים. יש היום יותר מ־000,000,7 עדי־יהוה אשר מבשרים בכל רחבי תבל, כשהם פזורים בלמעלה מ־000,100 קהילות. בערב הזיכרון למות המשיח בשנת 2008 התאספו עם עדי־יהוה עוד 000,000,10 איש — היה זה גידול משמעותי לעומת השנה שקדמה לה.
8. מדוע ההתנגדות המופעלת נגדנו אינה מונעת את הצלחת פעילות הבישור?
8 לפני שיקיץ הקץ על הסדר העולמי הנוכחי ניתנת עדות רבת עוצמה על מלכות אלוהים בקרב כל העמים. הדבר מתרחש על אף העובדה שהשטן הוא ”אל העולם הזה” (קור״ב ד׳:4). הוא משפיע על כל היסודות הפוליטיים, הדתיים והמסחריים של עולם זה, כמו גם על אמצעי התעמולה השונים. מה עומד, אם כן, מאחורי ההצלחה המדהימה של פעילות הבישור? ידו של יהוה בדבר, ומשום כך פעילות ההכרזה על המלכות ממשיכה בצורה מעוררת השתאות למרות נסיונות השטן לעוצרה.
9. מדוע ניתן להגדיר את שגשוגנו הרוחני כמעשה ניסים?
9 ניתן להגדיר את הצלחת פעילות ההכרזה על המלכות ואת הצמיחה והשגשוג הרוחני של משרתי יהוה כמעשה ניסים. אלמלא תמיכת אלוהים, המתבטאת בין היתר בהדרכה ובהגנה שהוא מעניק למשרתיו, לא הייתה פעילות הבישור בת ביצוע. (קרא מתי י״ט:26.) אנו סמוכים ובטוחים שבעזרת רוח קודשו של אלוהים הפועלת בליבותיהם של אנשים ערניים המוכנים לתת מעצמם, תימשך פעילות הבישור עד שתושלם בהצלחה, ”ואחרי כן יבוא הקץ”. אותו יום מתקרב בצעדי ענק.
”הצרה הגדולה”
10. כיצד תיאר ישוע את הצרה הגדולה הקרבה ובאה?
10 סדר מרושע זה יגיע אל קיצו במה שמכונה ”הצרה הגדולה” (ההת׳ ז׳:14). אין במקרא פרטים לגבי משך הצרה הגדולה, אך ישוע כן אמר: ”אז תהיה צרה גדולה אשר לא הייתה כמוה מראשית העולם ועד עתה, אף לא תהיה כמוה” (מתי כ״ד:21). לנוכח הצרות שכבר עברו על העולם, כמו מלחמת העולם השנייה שבה מספר הקורבנות המשוער נע בין 50 ל־60 מיליון בני אדם, אזי הצרה הגדולה הקרבה ובאה תהיה צרה גדולה בהחלט. היא תגיע לשיאה במלחמת הר מגידון, כאשר יורה יהוה לכוחות ההשמדה שבידו לכלות את עולם השטן מבלי להותיר ממנו כל זכר (ההת׳ ט״ז:14, 16).
11, 12. איזה מאורע יציין את תחילתה של הצרה הגדולה?
11 נבואות המקרא אינן מציינות את התאריך שבו יחל השלב הראשון של הצרה הגדולה, אך המקרא כן מנבא על התרחשות בלתי רגילה שתציין את תחילתה — השמדת כל דתות הכזב בידי המעצמות הפוליטיות. בנבואות שבפרקים י״ז ו־י״ח בספר ההתגלות מדומות דתות הכזב לזונה המקיימת יחסים לא־מוסריים עם המערכות הפוליטיות של העולם. הכתוב בההתגלות י״ז:16 מראה שבקרוב הגורמים הפוליטיים הללו ”ישנאו את הזונה ויעשוה שוממה וערומה; גם יאכלו את בשרה ואותה ישרפו באש”.
12 בבוא המועד ייתן אלוהים ”בליבם [של השליטים הפוליטיים] להוציא לפועל את כוונתו” להשמיד את כל דתות הכזב (ההת׳ י״ז:17). לכן, ניתן לומר שההשמדה תבוא מאלוהים. זהו משפטו נגד הדתות הצבועות שבמשך שנים כה רבות לימדו תורות המנוגדות לרצונו ורדפו את משרתיו. העולם ככלל אינו מצפה להשמדתן של דתות הכזב, אבל משרתי יהוה הנאמנים כן מצפים לה. מראשית תקופת אחרית הימים ועד היום אין הם חדלים לספר על כך לזולת.
13. מה מצביע על כך שקץ דתות הכזב יתרחש במהירות?
13 הבריות יזדעזעו מאוד מהשמדת דתות הכזב. נבואות המקרא מראות כי אפילו כמה מ”מלכי הארץ” יאמרו על החורבן הזה: ”אוי, אוי... כי בשעה אחת בא משפטך” (ההת׳ י״ח:9, 10, 16, 19). המקרא אומר שהדבר יתרחש ”בשעה אחת”, כלומר, במהירות.
14. כיצד יגיב אלוהים למתקפתם של אויבי יהוה על משרתיו שתפרוץ בשלב האחרון של הצרה הגדולה?
14 אנחנו מבינים שזמן מה אחרי השמדת דתות הכזב, תהיה מתקפה על משרתי יהוה המכריזים את משפטיו (יח׳ ל״ח:14–16). כאשר תחל מתקפה זו, ימצאו התוקפים את עצמם מול יהוה המבטיח להגן על משרתיו הנאמנים. יהוה מצהיר: ”בקנאתי, באש עֶברתי דיברתי... וְיָדעו כי אני יהוה”. (קרא יחזקאל ל״ח:18–23.) אלוהים אמר בדברו כי ’הנוגע [במשרתיו הנאמנים] נוגע בבבת עינוֹ’ (זכ׳ ב׳:12). לכן, כאשר יפתחו אויבי יהוה במתקפה גלובאלית על משרתיו, תגובתו לא תאחר לבוא. הוא ינקוט פעולה שתוביל לשלב האחרון ולשיא של הצרה הגדולה — הר מגידון. בפיקודו של המשיח יוציאו צבאות המלאכים רבי העוצמה לפועל את משפטיו של יהוה נגד עולם השטן.
איזו השפעה צריכה להיות לכך עלינו
15. כיצד הידיעה שקץ העולם הזה מתקרב צריכה להשפיע עלינו?
15 כיצד הידיעה שקץ העולם המרושע הזה מתקרב בצעדי ענק צריכה להשפיע עלינו? השליח פטרוס כתב: ”וכיוון שכל אלה יתפרקו, עד כמה עליכם לחיות בקדושה ובחסידות [”מעשים של מסירות לאלוהים”, ע״ח]” (פט״ב ג׳:11). מילים אלה מבליטות את הצורך להיות עם היד על הדופק ולוודא שהתנהגותנו עולה בקנה אחד עם דרישות אלוהים, ושאנו עושים מעשים המעידים על מסירות לאלוהים, דבר המוכיח את אהבתנו ליהוה. מעשים אלו כוללים בתוכם את השקעת מרב המאמצים בהכרזת בשורת המלכות לפני שיבוא הקץ. עוד כתב פטרוס: ”קץ הכול קרב. ... הייו ערים להתפלל” (פט״א ד׳:7). אנחנו מתקרבים ליהוה ומראים את אהבתנו כלפיו בכך שאנו פונים אליו דרך קבע בתפילות ומבקשים שידריך אותנו באמצעות רוח קודשו וקהילתו הבינלאומית.
16. מדוע עלינו להישמע לעצת אלוהים?
16 בימים מסוכנים אלו, עלינו להישמע לעצה שבדבר־אלוהים: ”שימו ליבכם להתהלך בזהירות — לא ככסילים, אלא כחכמים המנצלים כל הזדמנות, שכן הימים רעים” (אפ׳ ה׳:15, 16). הרֶשע כיום גואה מבכל תקופה אחרת בהיסטוריה. השטן הוגה תחבולות רבות במטרה למנוע מאנשים לעשות את רצון יהוה או פשוט כדי להעסיק אותם בדברים אחרים. בתור משרתי אלוהים אנחנו יודעים זאת, ואיננו רוצים להרשות לשום דבר לערער את נאמנותנו לאלוהים. עוד יודעים אנו מה עתיד להתרחש בקרוב מאוד, ושמים מבטחנו ביהוה ובמטרתו (קרא יוחנן א׳. ב׳:15–17).
17. תאר את תגובתם של ניצולי הר מגידון לתחיית המתים.
17 אז תתקיים הבטחתו הנפלאה של אלוהים להקים את המתים לתחייה, שהרי נאמר: ”תהיה תחייה הן של הצדיקים והן של הרשעים” (מה״ש כ״ד:15). שים לב לוודאות שבה נאמרה ההבטחה: ”תהיה תחייה”! אין כל ספק בכך — יהוה נתן את דברתו! ישעיהו כ״ו:19 מבטיח: ”יחיו מתיך. ... הקיצו ורננו, שוכני עפר! ... ארץ רפאים תפיל”. למילים הללו הייתה התגשמות ראשונית, כאשר שב עמו הקדום של אלוהים למולדתו, והדבר נוסך בנו את הביטחון בהתגשמותן המילולית בעולם החדש. מה רבה תהיה השמחה כששוב יתאחדו המוקמים לתחייה עם יקיריהם! כן, קיצו של עולם השטן קרב ובא, ובאופק ניצב העולם החדש שיכונן אלוהים. אכן הכרחי להיות ערניים!
האם אתה זוכר?
• מה היה עיקר משנתו של ישוע?
• מהו היקפה של הכרזת בשורת המלכות כיום?
• מדוע חיוני להיות ערים?
• מדוע ההבטחה שבמעשי השליחים כ״ד:15 מהווה עבורך מקור עידוד?
[תיבה/תמונה בעמודים 16, 17]
החל עידן הסערה
עידן הסערה: הרפתקאות בעולם חדש (אנג׳) — זהו שם ספרו של אלן גרינספן שיצא לאור ב־2007. במשך כמעט 20 שנה שימש גרינספן כיושב־ראש מועצת הנגידים של הפדרל רזרב, המפקחת על כל המערכת הבנקאית המרכזית של ארצות־הברית. בספרו הוא מצביע על הניגוד החד שבין מצב העולם שלפני שנת 1914 לבין מצב העולם שלאחריה:
”לפי כל המקורות מאותה תקופה, נראה היה שהעולם שלפני 1914 נע באופן בלתי הפיך לקראת ציביליזציה מפותחת יותר והתנהגות מתורבתת יותר; נדמה היה כי החברה האנושית יכולה להגיע לשלמות. המאה התשע עשרה שמה קץ לסחר העבדים הבזוי. האלימות המשחיתה כל צלם אנוש הייתה לכאורה במגמת ירידה. ... קצב ההתקדמות הטכנולוגית הגלובאלית גבר במשך המאה התשע עשרה, והביא עימו את מסילות הברזל, הטלפון, האור החשמלי, הקולנוע, הרכב הממונע, וכלי בית נוחים שלא יימנו מספור. מדע הרפואה, תזונה משופרת ואספקת מים ראויים לשתייה להמונים העלו את תוחלת החיים... תחושה של התקדמות שאינה ניתנת לעצירה הורגשה בכל העולם”.
אבל... ”מלחמת העולם הראשונה גרמה להתנהגות המתורבתת ולציביליזציה נזק רב יותר ממלחמת העולם השנייה, שהייתה הרסנית יותר מבחינה פיזית: המלחמה הראשונה ניפצה אידיאה. אינני יכול שלא לחשוב על השנים שקדמו למלחמת העולם הראשונה, כאשר נראה היה שעתיד המין האנושי נטול עכבות וחסר גבולות. ראיית העולם שלנו היום שונה לגמרי מזו שהייתה לפני מאה שנה, אך אולי מעט תואמת יותר את המציאות. האם הטרור, ההתחממות הגלובאלית, או התחדשות הפופוּליזם ישפיעו על העידן הנוכחי של גלובאליזציה התורמת לשיפור איכות החיים כפי שהשפיעה מלחמת העולם הראשונה על העידן שקדם לה? איש אינו יכול להשיב על כך בוודאות”.
גרינספן נזכר שבימיו כסטודנט הצהיר הפרופסור לכלכלה בנג׳מין מ. אנדרסון (1886–1949) את ההצהרה הבאה: ”אלה שמבוגרים מספיק כדי לזכור ולהבין את העולם שקדם למלחמת העולם הראשונה נזכרים בו בערגה רבה. שררה אז תחושת ביטחון אשר מאז לא נשנתה” (Economics and the Public Welfare).
למסקנה דומה מגיע ג׳. ג׳. מאייר בספרו A World Undone, שיצא לאור ב־2006. שם כתוב: ”לעיתים קרובות אומרים על אירועים היסטוריים שהם ’שינו את הכול’. במקרה של המלחמה הגדולה [1914–1918] זה באמת נכון. המלחמה אכן שינתה את הכול: לא רק את הגבולות, לא רק את הממשלות ולא רק את גורל האומות, אלא גם את האופן שבו רואים בני האדם את העולם ואת עצמם. היא הייתה כמעין חור בזמן, שניתק לצמיתות את העולם שלאחר המלחמה מכל מה שהיה לפניה”.
[תמונה בעמוד 18]
בהר מגידון יורה יהוה לצבאות המלאכים רבי האון לפתוח במתקפה