הוותיקן שואף לשים קץ לשימוש בשם אלוהים
ראשי הכנסייה הקתולית שואפים לשים קץ לשימוש בשם אלוהים במהלך טקסי הכנסייה. אשתקד, שלחה ”הקונגרגציה לפולחן דתי ולנוסח המקדשים” של הוותיקן מסמך הוראות בנושא למועצות הבישופים בעולם כולו. הדבר נעשה ”במצוות” האפיפיור.
מסמך זה, מ־29 ביוני 2008, יצא חוצץ נגד העובדה שחרף ההוראות המורות את ההיפך, ”הסתנן בשנים האחרונות המנהג להשמיע את שמו של אלוהי ישראל [יהוה]”. המסמך מציין ששם אלוהים תורגם בצורות כתיבה שונות. אולם, הנחיית הוותיקן שואפת לתת משנה תוקף לעמדה הקתולית המסורתית, והיא החלפת שם אלוהים בתואר ”אדון”. זאת ועוד, בטקסים הקתוליים, במזמורים ובתפילות, שמו של אלוהים, ’יהוה, אינו צריך להיאמר ואין להשתמש בו’.
כתימוכין לעמדה זו מצביע מסמך הוותיקן על ”מסורת עתיקת יומין” של הדת הקתולית. ההנחיה טוענת כי אפילו בתרגום השבעים, תרגום התנ״ך ליוונית שנכתב לפני ימי ישוע, תורגם שם אלוהים פעם אחר פעם למילה היוונית קיריוס, שמשמעה ”אדון”. ולכן, נטען באותה הנחיה, ”גם תלמידי המשיח, למן ההתחלה, מעולם לא הגו את [השם המפורש]”. אולם, הצהרה זו מתעלמת מן הראיות הברורות המוכיחות שההיפך הוא הנכון. העתקים מוקדמים של תרגום השבעים מכילים את השם המפורש ”יהוה”, ולא את המילה קיריוס. תלמידיו של המשיח במאה הראשונה הכירו את שם אלוהים והגו אותו. ישוע עצמו אמר בתפילה לאביו: ”הודעתי להם את שמך” (יוחנן י״ז:26). ובתפילה לדוגמה שהציג, תפילה המוכרת היטב, לימד אותנו להתפלל: ”אבינו שבשמיים, יתקדש שמך” (מתי ו׳:9).
כל המשיחיים צריכים לחפוץ בקידוש שם אלוהים. מאמצי הוותיקן להפסיק את השימוש בשמו מטילים חרפה על יהוה, שהרי הוא אמר: ”זה שמי לעולם, וזה זכרי לדור דור” (שמות ג׳:15).
[קטע מוגדל בעמוד 30]
”זה שמי לעולם” (שמות ג׳:15).
[תמונה בעמוד 30]
קטע מתרגום השבעים מן המאה הראשונה לספירה. השם המפורש, יהוה, הכתוב באותיות עבריות עתיקות, מוקף בעיגול
[שלמי תודה]
Courtesy of the Egypt Exploration Society