קוראים שואלים
האם אלוהים עומד מאחורי כל נס ריפוי?
אין כל ספק שליהוה אלוהים הכוח לרפא, ואין עוררין על כך שבידו להעניק כוח זה למשרתיו. לדוגמה, בימי השליחים היה הריפוי בדרך נס אחת ממתנות הרוח המיוחדות. השליח פאולוס כותב: ”לכל איש ניתנת התגלות הרוח כדי להועיל. לזה ניתן על־ידי הרוח דבר חוכמה; ... לזה מתנות הריפוי על־ידי אותה רוח; ... לזה נבואה, ... לזה מיני לשונות” (קורינתים א׳. י״ב:4–11).
אולם, באותה איגרת אל הקורינתים הוסיף פאולוס שהמתנות הפלאיות של רוח קודשו של אלוהים יבואו אל קיצן. הוא אמר: ”נבואות תיבטלנה, לשונות תחדלנה, דעת תיבטל” (קורינתים א׳. י״ג:8).
במאה הראשונה חוללו ישוע המשיח והשליחים ניסי ריפוי. בתקופה זו בהיסטוריה המשיחית הייתה מטרתן של מתנות הרוח, כולל יכולת הריפוי, להסב כבוד לאלוהים, והן היו אות לכך שיהוה מרוצה מן הקהילה המשיחית, שהייתה אז בראשית ימיה, ושברכתו נחה עליה. אך משתתבגר הקהילה ותתבסס היטב, יוכח כי ברכת אלוהים שורה עליה לא על סמך מתנות רוח מיוחדות, אלא על־פי האמונה, התקווה והאהבה האיתנות שיאפיינו אותה (יוחנן י״ג:35; קורינתים א׳. י״ג:13). לכן, בסביבות 100 לספירה חדלו ניסי ריפוי לשמש אות לברכת אלוהים.a
אך אולי תשאל, ’מדוע אני עדיין שומע דיווחים על ניסי ריפוי?’ לדוגמה, בעיתון אחד סופר על אדם שנטען כי היה חולה בסרטן ושהיו לו גידולים ממאירים בראש, בכליות ואפילו עמוק בתוך העצמות. עתידו נראה קודר, עד אותו יום שבו אלוהים כביכול דיבר איתו. העיתון מסר כי מספר ימים לאחר מכן נעלם הסרטן מגופו.
כאשר אתה נתקל בסיפור כזה, למה שלא תשאל את עצמך: ’האם הסיפור מגובה בעובדות? היש הוכחות רפואיות מתועדות התומכות בו? וגם אם נראה כי האדם אכן נרפא, האם המקרא מלמד שאלוהים עומד מאחורי כל המקרים הנראים לכאורה כניסי ריפוי?’
התשובה לשאלה האחרונה חשובה במיוחד. ישוע הזהיר את תלמידיו: ”היזהרו מנביאי השקר... רבים יאמרו אליי ביום ההוא: ’אדוני, אדוני, הלוא בשמך ניבאנו ובשמך גירשנו שדים ובשמך עשינו נפלאות רבות’. אז אודיע להם: ’מעולם לא הכרתי אתכם, סורו ממני עושי רשע’” (מתי ז׳:15, 21–23).
מכאן עולה בבירור כי ”ניסי” ריפוי עשויים לנבוע ממקור אחר מלבד אלוהים. כדי שלא נולך שולל על־ידי מי שטוענים שהם מחוללים ניסים בשם אלוהים, עלינו לרכוש ידע מדויק אודות אלוהים, להשתמש ביכולת שהוא נתן לנו לחשוב בהיגיון וללמוד כיצד לזהות את עושי רצונו (מתי ז׳:16–19; יוחנן י״ז:3; רומים י״ב:1, 2).
[הערת שוליים]
a מראיות עולה כי העברתן של מתנות הרוח נפסקה עם מותם של השליחים, ומתנות פלאיות אלה פסו מן העולם עם מותם של המשיחיים שקיבלו מהם את אותן יכולות.