האם אלוהים משנה את דעתו?
באשר לאלוהים, אומר המקרא: ”כל שינוי וכל צל חילוף אין בו”. אלוהים עצמו אמר את המילים המרגיעות הבאות: ”אני יהוה; לא שניתי” (יעקב א׳:17; מלאכי ג׳:6). עד כמה שונה יהוה אלוהים מאותם אנשים שקשה לרצותם ולא ניתן לבטוח בהם כיוון שהם תכופות משנים את דעתם.
אולם ישנם קוראי מקרא הסבורים שאלוהים כן שינה את דעתו. לדוגמה, בעבר העניק יהוה אלוהים למשיחיים את הכוח לחולל ניסים, אבל לא כן כיום. בימי קדם התיר אלוהים ריבוי נשים, אך הוא אינו מתיר זאת כיום. במסגרת תורת משה דרש יהוה לשמור שבת, אך הוא אינו דורש זאת בימינו. האין דוגמאות אלו מצביעות על כך שאלוהים השתנה?
קודם כול, אנו סמוכים ובטוחים שאלוהים נוהג באהבה ובצדק על־פי אמות מידה בלתי משתנות. כמו כן, ”תוכנית העולמים” שלו לברך את האנושות באמצעות מלכותו מעולם לא השתנתה (אפסים ג׳:11). עם זאת, כשם שאתה עשוי לשנות את דעתך על אדם שהתנהגותו שוב ושוב מאכזבת אותך, כך יהוה משנה את תגובתו בהתאם לשינוי בנסיבות.
אלוהים גם נתן לעמו ציוויים שונים בהתאם למצבם ולצרכיהם. אין זה מפתיע. מה יעשה מדריך טיולים טוב אם יראה סכנה בדרך? הוא יורה לקבוצה ללכת בדרך אחרת ולהתרחק מן הסכנה. אך אין זה אומר שהוא שינה את דעתו בנוגע לנקודה שאליה הוא רוצה להגיע. הבה נבחן את שלוש הדוגמאות שהוזכרו קודם לכן.
מדוע אין עוד ניסים?
מדוע העניק אלוהים לחלק מהמשיחיים בני המאה הראשונה כוחות פלאיים? ודאי ידוע לך שכאשר עם ישראל היה העם הנבחר, אלוהים לא אחת הראה באמצעות ניסים שהוא איתם. ביד משה הוכיח אלוהים את כוחו האדיר בהוציאו את עם ישראל ממצרים ובהובילו אותם דרך המדבר אל הארץ המובטחת. אך למרבה הצער, שוב ושוב הפגין העם חוסר אמונה. כאשר יהוה דחה לבסוף את עם ישראל וייסד את הקהילה המשיחית, הוא העניק כוחות פלאיים לשליחים ולאחרים. לדוגמה, השליחים פטרוס ויוחנן ריפאו פיסח מבטן אמו, ופאולוס הקים אדם לתחייה (מעשי השליחים ג׳:2–8; כ׳:9–11). הניסים שחוללו סייעו לביסוס הדת המשיחית בארצות רבות. אם כן, מדוע אין עוד ניסים?
השליח פאולוס הסביר זאת באמצעות דוגמה: ”בהיותי ילד דיברתי כילד, הבנתי כילד, חשבתי כילד. כשהייתי לאיש שמתי קץ לדברי הילדות” (קורינתים א׳. י״ג:11). כפי שהטיפול שמעניקים ההורים לילד קטן שונה מהטיפול שהם מעניקים לילד גדול, כך גם התייחסותו של אלוהים לקהילה המשיחית השתנתה כאשר חדלה להיות ”כילד”. השליח פאולוס הסביר שמתנות פלאיות אלו, כגון היכולת לדבר בלשונות או לנבא, ”תחדלנה” (קורינתים א׳. י״ג:8)
מדוע הותר ריבוי נשים?
ישוע ציטט את מה שאמר אלוהים לזוג הראשון: ”על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד”, ובזאת הראה שיהוה קבע את אמת המידה בהקשר לנישואין (מתי י״ט:5). הנישואין היו אמורים להיות קשר נצחי בין שני אנשים. אולם עוד לפני שאלוהים גיבש את בני ישראל לעם ונתן להם את התורה, כבר הפך ריבוי הנשים למנהג נפוץ. לכן, אף שאלוהים לא הנהיג או עודד את מנהג ריבוי הנשים, הוא הסדירו על בסיס חוקים מסוימים. עם היווסדה של הקהילה המשיחית, אסר דבר־אלוהים מפורשות ריבוי נשים (טימותיאוס א׳. ג׳:2).
יהוה אלוהים התיר דברים מסוימים עד אשר ראה לנכון לתקנם (רומים ט׳:22–24). ישוע הראה שיהוה ”התיר” באופן זמני מנהגי נישואין לא־הולמים בשל ’קשי ליבו’ של עם ישראל (מתי י״ט:8; משלי ד׳:18).
מדוע מצוות שמירת השבת הייתה זמנית?
לאחר שהוציא את בני ישראל ממצרים ציווה עליהם אלוהים לשמור את השבת מדי שבוע בשבוע. מאוחר יותר הפך זאת לחלק מהתורה שנתן להם (שמות ט״ז:22–30; כ׳:8–10). השליח פאולוס הסביר שישוע הקריב את עצמו כקורבן, ובעקבות זאת ”ביטל את תורת המצוות שבחוקים” ו”ביטל את שטר החוב” (אפסים ב׳:15; קולוסים ב׳:14). מה ש’בוטל’ כלל את חוק השבת, כיוון שהמקרא עוד אומר: ”לכן איש אל יחרוץ עליכם משפט על דבר מאכל ומשקה או על דבר מועד, ראש חודש או שבת” (קולוסים ב׳:16). מדוע מלכתחילה נתן אלוהים את התורה, כולל את המצווה לשמור שבת?
השליח פאולוס כתב: ”התורה [הייתה] אומנת המדריכה אותנו אל המשיח”. ואז הוסיף: ”לאחר בוא האמונה איננו נתונים עוד למרות האומנת” (גלטים ג׳:24, 25). לא היה כאן שינוי דעה מצד אלוהים. השבת שימשה בידי אלוהים כסידור זמני שנועד ללמד את העם שעליהם להקדיש באופן קבוע זמן להרהורים בדברים רוחניים. הגם שחוק השבת היה זמני, הוא הצביע על היום שבו בני האדם ימצאו מנוחה נצחית מהחולי הפיזי והרוחני (עברים ד׳:10; ההתגלות כ״א:1–4).
אל מהימן ואוהב
הדוגמאות המקראיות שנידונו כאן מראות שיהוה אלוהים נתן הדרכות והנחיות שונות בזמנים שונים. אין זה אומר שהוא שינה את דעתו. הוא דאג לצורכי משרתיו בנסיבות שונות כשטובתם לנגד עיניו. הוא הדין בימינו.
יהוה אינו משנה את אמות המידה שלו, ועל כן אנו יכולים תמיד לדעת מה עלינו לעשות כדי לשמח את ליבו. נוסף על כך, יש לנו ביטחון מלא שכל הבטחות אלוהים תתגשמנה. יהוה אומר: ”כל חפצי אעשה... יצרתי, אף אעשנה” (ישעיהו מ״ו:10, 11).
[קטע מוגדל בעמוד 21]
אלוהים נוהג באהבה ובצדק על־פי אמות מידה בלתי משתנות
[קטע מוגדל בעמוד 22]
פאולוס הסביר שבבוא העת המתנות הפלאיות ”תחדלנה”
[קטע מוגדל בעמוד 23]
הנישואין היו אמורים להיות קשר נצחי בין שני אנשים