האם שירתת בעבר? התוכל לשרת שוב?
האם מילאת בעבר תפקיד אחראי כלשהו בקהילה המשיחית? אולי שירתת כמשרת עוזר או כזקן־קהילה. ייתכן ששירתת בשירות מורחב. אין ספק שמצאת שמחה וסיפוק עמוק בתפקידיך, אך מסיבה כלשהי היה עליך לפרוש.
אולי ויתרת על זכות השירות על מנת לטפל בבני משפחתך. ייתכן שהיה זה מטעמי גיל או בריאות לקויה. החלטות אלו אינן אות לכישלון (טימ״א ה׳:8). במאה הראשונה שירת פיליפוס כמבשר שנשלח למקומות שונים, אך מאוחר יותר התיישב בקיסריה ופרנס שם את משפחתו (מה״ש כ״א:8, 9). לעת זקנה דאג דוד המלך שבנו שלמה יירש את כיסאו (מל״א א׳:1, 32–35). למרות זאת, יהוה לא חדל לאהוב ולהוקיר את פיליפוס ואת דוד, והם נחשבים לדמויות מוערכות עד עצם היום הזה.
ואולם, ייתכן שזכות השירות נלקחה ממך. האם היה זה בשל התנהגות לא־נבונה מצידך? או שמא היה זה בגין בעיות במשפחה? (טימ״א ג׳:2, 4, 10, 12) אולי ההחלטה ליטול ממך את התפקיד לא הייתה לרוחך, ומקננת בך תחושת תרעומת שאינה מרפה.
חתור לשרת שוב
האם אובדן זכות שירות הוא דבר בלתי הפיך? ברוב המקרים לא כך הדבר. אך כדי לשרת שוב, עליך לחתור לכך (טימ״א ג׳:1). מדוע כדאי לך לעשות כן? מאותה הסיבה שבגללה החלטת להקדיש את עצמך לאלוהים — אהבה כלפי יהוה וכלפי משרתיו. אם תהיה מוכן לשרת שוב כביטוי לאהבה זו, יוכל יהוה לנצל את הניסיון שצברת לפני ואחרי אובדן הזכות.
שים לב להבטחה שנתן יהוה לעם ישראל אחרי שאומה זו איבדה בצדק זכויות שירות. דברו אומר: ”אני יהוה; לא שניתי. ואתם בני יעקב; לא כליתם” (מל׳ ג׳:6). יהוה אהב את בני ישראל ורצה להמשיך להשתמש בהם ככלי בידיו. גם בך מתעניין יהוה בראייה אל העתיד. מה בכוחך לעשות בנסיבותיך הנוכחיות? העשייה למען קידום העניינים התיאוקרטיים תלויה יותר בבריאות הרוחנית ופחות בכשרונות הטבעיים. לפיכך, כל זמן שאינך ממלא תפקידי אחריות בקהילה, התמקד בחיזוק רוחניותך.
כדי ’להתחזק’ באמונה, עליך ’לדרוש יהוה ועוזו’ (קור״א ט״ז:13, דל׳; תהל׳ ק״ה:4). אחת הדרכים לעשות כן היא בתפילות מעומק הלב. כאשר אתה מציג בפני יהוה את מצבך, הבע באוזניו את רגשותיך ובקש ממנו את רוחו. כך תהיה קרוב יותר אל יהוה, והדבר יחזק אותך מבחינה רוחנית (תהל׳ ס״ב:9; פיל׳ ד׳:6, 13). דרך נוספת שבה תוכל לחזק את רוחניותך היא ללמוד את דבר־אלוהים בצורה מעמיקה ויסודית יותר. לפי שעה מוטלים עליך פחות תפקידי אחריות, ועל כן אולי תוכל לעשות יותר מבחינת לימוד אישי ולימוד משפחתי, וייתכן שיעלה בידך לחזור לשגרת לימודים שהתקשית קודם לכן לעמוד בה.
כמובן, אתה עדיין מייצג את יהוה כאחד מעדיו (יש׳ מ״ג:10–12). אין זכות גדולה יותר מאשר ’לעבוד יחד עם אלוהים’ (קור״א ג׳:9). פעילות מוגברת בשירות השדה היא מן הדרכים המצוינות להעמיק את רוחניותך ואת רוחניותם של עמיתיך בשירות.
התמודדות עם הרגשות
אובדן זכות שירות עלול לעורר בך רגשי בושה או צער. אולי מקננת בך הנטייה להצדיק את מעשיך. אבל מה אם האחים הממונים שמעו את צידוקיך ובכל זאת סברו שעליך לחדול ממילוי תפקיד מסוים? הרגשות השליליים עלולים לקנות שביתה בלב ולהפריע לך מלחתור לתפקידים או אף להקשות עליך להפיק לקחים. הבה נראה מה עברו איוב, מנשה ויוסף, וכיצד יכול הדבר לעזור לאדם להתמודד עם רגשות שליליים.
איוב ייצג אחרים בפני יהוה ושימש כזקן עדה וכשופט בחברה הפטריארכלית שבה חי (איוב א׳:5; כ״ט:7–17, 21–25). ואז, במבחר שנותיו איבד איוב את עושרו, את ילדיו ואת בריאותו. כמו כן, איבד את שמו הטוב בעיני הסובבים אותו. ”שחקו עליי צעירים ממני לימים”, אמר איוב (איוב ל׳:1).
איוב חש נקי לגמרי מאשמה ורצה להצדיק את עצמו בפני אלוהים (איוב י״ג:15). ואולם, איוב היה מוכן להוחיל ליהוה, והדבר נשא פרי טוב. הוא הבין שהוא היה זקוק לתיקון, בייחוד על שום תגובותיו לניסיון שפקד אותו (איוב מ׳:6–8; מ״ב:3, 6). ענוותו של איוב הביאה בסופו של דבר לכך שאלוהים הרעיף עליו שפע ברכות (איוב מ״ב:10–13).
אם איבדת זכות שירות בגין חטא שביצעת, אולי אתה תוהה אם יהוה ואחיך לאמונה יסלחו וישכחו במלוא מובן המילה. תן דעתך לסיפורו של מנשה מלך יהודה. הוא ”הִרבה לעשות את הרע בעיני יהוה, להכעיס” (מל״ב כ״א:6). למרות זאת, מנשה מת כאדם נאמן וכמלך המכהן בתפקידו. הכיצד?
מנשה היה מוכן לבסוף לקבל מוסר. לאחר שהתעלם מאזהרות, הביא עליו יהוה את האשורים, והם כבלוהו והגלוהו אל בבל הרחוקה. שם מנשה ”חילה את פני יהוה אלוהיו, וייכנע מאוד מלפני אלוהי אבותיו. ויתפלל אליו”. החרטה מעומק הלב הניבה מעשים, ומנשה זכה למחילה (דה״ב ל״ג:12, 13).
זכויות שאבדו לרוב אינן מוחזרות כולן בבת אחת. אבל עם הזמן אתה עשוי לקבל תפקידים מצומצמים. אם תהיה מוכן למלא אותם ותעשה כמיטב יכולתך, סביר להניח שתקבל תפקידים נוספים. אין זה אומר שקלה הדרך. יהיו אכזבות. ואולם, הרצון הטוב וההתמדה מצידך יניבו פרי.
ראה לדוגמה את יוסף בן יעקב. בגיל 17 מכרוהו אחיו לעבדות על לא עוול בכפו (בר׳ ל״ז:2, 26–28). מובן שלא ליחס הזה ציפה מצד בני אביו. על אף זאת, הוא היה מוכן לתפקד בנסיבות האלו, ובברכת יהוה ’הופקד על בית’ אדונו המצרי (בר׳ ל״ט:4). מאוחר יותר הושלך יוסף לבית הסוהר. הוא היה נאמן ויהוה היה עימו, ולבסוף הופקדו בידיו כל ענייני בית הסוהר (בר׳ ל״ט:21–23).
יוסף לא ידע שכל זה ישרת מטרה כלשהי. הוא פשוט המשיך לעשות כפי שנתאפשר לו. בצורה זו יכול היה יהוה להשתמש בו לשימור השושלת שהובילה לזרע המובטח (בר׳ ג׳:15; מ״ה:5–8). איש מאיתנו אינו מצפה למלא תפקיד מרכזי כדוגמת יוסף, אך פרשה מקראית זו מראה כי יד יהוה מעורבת בזכויות שמשרתיו מקבלים. נהג כדוגמת יוסף ואַפשר לאלוהים להשתמש בך.
ללמוד מחוויות קשות
איוב, מנשה ויוסף עברו חוויות מתסכלות. כל השלושה השלימו עם המצב, שהתקיים ברשות יהוה, וכל אחד מהם למד לקחים חשובים. מה תוכל ללמוד ממה שחווית?
נסה להבין מה יהוה רוצה ללמד אותך. במאבקו עם הייאוש נעשה איוב מרוכז בעצמו וחדל לראות את הסוגיות הגדולות יותר. אך בעזרת התיקון האוהב מצד יהוה, חזר לראות דברים בצורה מאוזנת והודה: ”הגדתי, ולא אבין” (איוב מ״ב:3). אם אתה חש פגוע בגין אובדן זכויות, ’אל תחשוב את עצמך ליותר משראוי לך לחשוב, אלא הייה צנוע בהערכתך’ (רומ׳ י״ב:3). ייתכן שיהוה מנסה לתקן אותך בצורה שעדיין אינך מבין לגמרי.
קבל מוסר. ייתכן שבתחילה חש מנשה שהוא לא היה ראוי למוסר כה חמור. אך הוא קיבל זאת, התחרט וסר מדרך הרע. למרות מה שאתה חש לגבי המוסר שקיבלת, ’השפל עצמך לפני יהוה, והוא ירומם אותך’ (פט״א ה׳:6; יעקב ד׳:10).
הייה סבלן וגלה נכונות לשתף פעולה. מה שעבר על יוסף עלול היה בנקל לגרום לו לטפח רגשי שנאה ותאוות נקם. תחת זאת, יוסף פיתח תובנה ורחמים (בר׳ נ׳:15–21). אם חווית אכזבה, הייה סבלן. גלה נכונות לתת ליהוה להכשיר אותך.
האם מילאת בעבר תפקיד אחראי כלשהו בקהילה המשיחית? תן ליהוה את ההזדמנות להעניק לך בעתיד זכויות שירות. חזק את רוחניותך. מתן את רגשותיך בעזרת סבלנות וענווה. קבל ברצון כל תפקיד. הייה סמוך ובטוח ש”יהוה לא ימנע טוב להולכים בתמים” (תהל׳ פ״ד:12).
[קטע מוגדל בעמוד 30]
התחזק באמונה בעזרת תפילות מעומק הלב
[תמונה בעמוד 31]
פעילות מוגברת בשירות השדה היא מן הדרכים המצוינות להעמיק את רוחניותך
[תמונה בעמוד 32]
תן ליהוה את ההזדמנות להעניק לך בעתיד זכויות שירות