האם אתה ’מושרש ומיוסד’?
הראית מימיך עץ גדול הנתון להצלפותיהן של רוחות סערה? על העץ מופעל לחץ עצום, אך הוא מחזיק מעמד. מדוע? משום שיש לו מערכת שורשים חזקה המעוגנת בקרקע. אנו יכולים להיות כמו אותו עץ. במאבקנו עם קשיי החיים השוטפים אותנו כסערה, יכולים גם אנו להחזיק מעמד, וזאת בתנאי שנהיה ”מושרשים ומיוסדים” (אפ׳ ג׳:14–17). מהו היסוד שעליו אנו מיוסדים?
דבר־אלוהים אומר כי ”המשיח ישוע עצמו הוא אבן הפינה”, כלומר אבן היסוד, של הקהילה המשיחית (אפ׳ ב׳:20; קור״א ג׳:11). המקרא מעודד אותנו כמשיחיים להוסיף ו’להתהלך בו כשאנו מושרשים ונבנים בו ומבוססים באמונה’. אם נעשה כן, נהיה מסוגלים לעמוד בפני כל התקפה נגד אמונתנו — כולל התקפות הבאות בדמות ”דיבורים מחוכמים” המושתתים על ”תעתועי הבל” של בני אדם (קול׳ ב׳:4–8).
”הרוחב והאורך והגובה והעומק”
אך כיצד נוכל להיות ”מושרשים” ו”מבוססים באמונה”? אחת הדרכים החשובות לשלוח שורשים עמוקים באדמה היא על־ידי לימוד שקדני של דבר־אלוהים שנכתב ברוח הקודש. יהוה רוצה ש’נבין יחד עם כל הקדושים מה הרוחב והאורך והגובה והעומק’ של האמת (אפ׳ ג׳:18). מכאן שאף משיחי אינו צריך להסתפק בהבנה שטחית בלבד, כלומר, להרגיש שדי לו בידיעת ה’יסודות’ שבדבר־אלוהים (עב׳ ה׳:12; ו׳:1). נהפוך הוא: כל אחד מאיתנו צריך להשתוקק להעמיק את הבנתו באמיתוֹת המקרא (מש׳ ב׳:1–5).
אין זה אומר, כמובן, שכל מה שדרוש לנו כדי להיות ”מושרשים ומיוסדים” בָּאמת הוא מאגר גדול של ידע. הרי השטן עצמו יודע את מה שכתוב במקרא. אם כן, יש צורך בדבר נוסף. עלינו ”לדעת את אהבת המשיח הנשגבה מדעת” (אפ׳ ג׳:19). עם זאת, אם נלמד מתוך אהבת יהוה ומתוך אהבת האמת, הידע המדויק שלנו בדבר־אלוהים ילך ויגדל והדבר יחזק את אמונתנו (קול׳ ב׳:2).
בחן את הבנתך
מדוע שלא תבחן כבר עתה את הבנתך באשר לחלק מן האמיתות החשובות שבמקרא? הדבר אולי יעודד אותך לשקוד אפילו עוד יותר בלימוד האישי של המקרא. לדוגמה, קרא את הפסוקים הראשונים שכתב השליח פאולוס באיגרתו אל האפסים. (ראה התיבה ”אל האפסים”.) לאחר קריאת הפסוקים, שאל את עצמך, ’האם אני מבין את משמעות המשפטים המודפסים באותיות נטויות בתיבה?’ הבה נבחן אותם אחד לאחד.
יעד מראש ”בטרם היווסד תבל”
פאולוס כתב אל אחיו לאמונה: ”[אלוהים] יעד אותנו להיות לו לבנים על־ידי ישוע המשיח”. ואכן, יהוה החליט לאמץ חלק מבני האדם אל חיק משפחתו השמימית המושלמת. בנים מאומצים אלו של אלוהים יהיו מלכים וכוהנים עם המשיח (רומ׳ ח׳:19–23; ההת׳ ה׳:9, 10). כשקרא לראשונה תיגר נגד ריבונות יהוה, רמז השטן כי האדם פגום מטבע ברייתו. עד כמה ראוי, אפוא, שיהוה בחר ביחידים מקרב המשפחה האנושית שימגרו בסופו של דבר את כל הרע שביקום, כולל מקור הרע, השטן! ואולם, יהוה לא יעד מראש מי מבני האדם יאומצו כבניו, אלא קבע שתהיה קבוצה, או כיתה, שתורכב מבני אדם אשר ימלכו עם המשיח בשמיים (ההת׳ י״ד:3, 4).
לאיזו ”תבל” התכוון פאולוס בכותבו לאחיו לאמונה כי הם נבחרו, כקבוצה, על־ידי אלוהים ”בטרם היווסד תבל [”עולם”, ע״ח]”? הוא לא התכוון לתקופה שקדמה לבריאת כדור־הארץ או המין האנושי. הדבר היה מפר את עקרון הצדק הבסיסי. הרי איך אפשר היה להאשים את אדם וחוה על מעשיהם אילו אלוהים כבר גזר מראש את כשלונם עוד לפני שנבראו? אם כן, מתי החליט אלוהים באיזו דרך יתקן את המצב שנוצר כשאדם וחוה חברו לשטן במרדו נגד ריבונות אלוהים? יהוה עשה כן רק אחרי שהורינו הראשונים מרדו, אך לפני שעולם האנושות הבלתי מושלם — ועם זאת בר הגאולה — בא לידי קיום.
”כפי עושר חסד האלוהים”
מדוע אמר פאולוס שהסידורים הנידונים בפסוקים הראשונים של האיגרת אל האפסים נערכו ”כפי עושר חסד האלוהים”? הוא אמר כן על מנת להדגיש שיהוה לא היה חייב לגאול את בני האדם הלא־מושלמים.
מטבע הדברים, איש מאיתנו אינו ראוי לגאולה מכוח זכות. אך מתוך אהבתו העמוקה למשפחה האנושית, ערך יהוה סידורים מיוחדים על מנת להצילנו. לפיכך, לנוכח אי־שלמותנו והיותנו חוטאים, גאולתנו בהחלט נחשבת, כמאמר פאולוס, לחסד.
הסוד המקודש של מטרת אלוהים
בתחילה לא גילה אלוהים כיצד יתקן את הנזק שגרם השטן. היה זה ’סוד מקודש’ (אפ׳ ג׳:4, 5, ע״ח). מאוחר יותר, עם הקמתה של הקהילה המשיחית, גילה יהוה פרטים לגבי אופן הגשמת מטרתו המקורית כלפי המין האנושי וכדור־הארץ. פאולוס הסביר כי ”במלאות העיתים” הנהיג אלוהים ”תוכנית” — קו פעולה שיוביל בסופו של דבר לאיחודם של כל ברואיו התבוניים.
השלב הראשון של יצירת אחדות זו התחיל בחג השבועות שנת 33 לספירה, שעה שיהוה החל לאסוף את אלה שימלכו עם המשיח בשמיים (מה״ש א׳:13–15; ב׳:1–4). השלב השני הוא איסופם של אלה שיחיו בגן עדן עלי אדמות תחת מלכות המשיח (ההת׳ ז׳:14–17; כ״א:1–5). המונח המתורגם ל”תוכנית” אינו מתייחס למלכות המשיח, שכן המלכות נוסדה רק ב־1914. מונח זה מתייחס לדרך שבה מנהל יהוה את העניינים, או מטפל במצב, לשם הגשמת מטרתו — להשיב את האחדות האוניברסלית על כנה.
”בהבנתכם הייו מבוגרים”
אין ספק שהרגלי לימוד טובים יעזרו לך להבין היטב ”מה הרוחב והאורך והגובה והעומק” של האמת. ואולם, אפשר לומר באותה מידה של ודאות כי סגנון החיים הקדחתני של האדם בימינו מקל על השטן לערער את ההרגלים האלו ואף להרוס אותם כליל. אל תניח לו לעשות כן. השתמש ב”בינה” שנתן לך אלוהים כדי להיות ’מבוגר בהבנתך’ (יוח״א ה׳:20; קור״א י״ד:20). ודא שאתה מבין מדוע אתה מאמין במה שאתה מאמין ושאתה תמיד מסוגל לתת ’דין וחשבון בדבר התקווה שבלבבך’ (פט״א ג׳:15).
תאר לעצמך שהיית באפסוס בשעה שאיגרתו של פאולוס הוקראה לראשונה. האם דבריו לא היו מעוררים בך את הרצון לגדול ב”ידיעת [”בידע מדויק אודות”, ע״ח] בן האלוהים”? (אפ׳ ד׳:13, 14) ודאי שכן! לפיכך, הנח לדברים שכתב פאולוס ברוח אלוהים להצית בך כיום את אותו הרצון. אהבה עמוקה כלפי יהוה וידע מדויק בדברו יעזרו לך להיות ’מושרש ומיוסד’ היטב על יסוד המשיח. כך תוכל להחזיק מעמד מול כל סערה שאולי עוד יעורר נגדך השטן לפני שיגיע סופו המוחלט של עולם מרושע זה (תהל׳ א׳:1–3; יר׳ י״ז:7, 8).
[תיבה/תמונה בעמוד 27]
”אל האפסים”
”ברוך האלוהים אבי אדוננו ישוע המשיח, אשר בירך אותנו בכל ברכה רוחנית בשמיים, במשיח, כשם שבחר אותנו בו בטרם היווסד תבל [”עולם”, ע״ח], להיות קדושים ובלי דופי לפניו באהבה. הוא יעד אותנו להיות לו לבנים על־ידי ישוע המשיח, כחפץ רצונו, לתהילת כבוד על חסדו אשר העניק לנו באהובו, שבדמו יש לנו הפדות, סליחת החטאים כפי עושר חסד האלוהים. את החסד הזה הוא השפיע עלינו במלוא חוכמה ובינה, והודיע לנו את סוד [”הסוד המקודש אודות”, ע״ח] רצונו כפי חפצו, את התוכנית שהקדים וערך בו — התוכנית לקבץ את הכול במשיח במלאות העיתים, את מה שבשמיים ואת מה שבארץ” (אפ׳ א׳:3–10).