מיתוס 6: שימוש פולחני בצלמים ובאיקונות מקובל על אלוהים
מקור המיתוס: ”שימוש בצלמים היה זר לפולחנם הדתי של המשיחיים הקדומים... הצידוק להנהגת השימוש בצלמים בכנסייה במאה הרביעית והחמישית היה ההנחה שלנבערים יהיה קל יותר ללמוד מהם את עיקרי הנצרות מאשר דרך שמיעת דרשות או קריאת ספרים” (אנציקלופדיה לספרות מקראית, תיאולוגית וכנסייתית מאת מקלינטוק וסטרונג, כרך 4, עמודים 503, 504 [אנג׳]).
מה כתוב במקרא? ”לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמיים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ. לא תשתחווה להם ולא תעבדם” (שמות כ׳:4, 5). השליח יוחנן כתב למשיחיים בני המאה הראשונה: ”ילדיי, הישמרו לכם מן האלילים” (יוחנן א׳. ה׳:21).
האם נכונה טענתן של הכנסיות שהצלמים הם רק אמצעי שדרכו ניתן לפנות לדמויות שהם מייצגים ולהעניק להן כבוד? האנציקלופדיה לדתות (אנג׳) מציינת: ”בהתחלה ייתכן שהצלמים פשוט שירתו מטרה דידקטית [לימודית] ודקורטיבית; לכל הפחות, זה היה הטיעון ששימש להגנתם. אך בחלוף זמן לא רב הם החלו למלא תפקיד פולחני מובהק. זה היה נכון במיוחד לגבי האיקונות, שהפכו למאפיין בולט של הכנסייה האורתודוקסית המזרחית”. בניגוד לכך, הנביא ישעיהו שאל בצדק: ”אל מי תדמיון אל, ומה דמות תערכו לו?” (ישעיהו מ׳:18).
עיין גם בפסוקים הבאים: ישעיהו מ״ד:13–19; מעשי השליחים י׳:25, 26; י״ז:29; קורינתים ב׳. ה׳:7
עובדה:
שימוש בצלמים ובאיקונות אינו מקובל על אלוהים
דחה מיתוסים, דבוק באמת
איזו מסקנה עולה מסקירה קצרה זו של מיתוסים שעדיין רווחים בכנסיות רבות? אותן ”אגדות [ביוונית, מיתוס] מחוכמות” לא יוכלו להשתוות לאמיתות הפשוטות והמנחמות שבמקרא (פטרוס ב׳. א׳:16).
לפיכך, גלה פתיחות ואל תהסס להשוות את מה שלימדו אותך עם הכתוב בדבר־אלוהים, מקור האמת (יוחנן י״ז:17). אם תנהג כך, תתנסה אישית בהתגשמות ההבטחה הבאה: ”תדעו את האמת והאמת תשחרר אתכם” (יוחנן ח׳:32).
[תמונה בעמוד 9]
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 9]
.Est (Near Eastern History) Pictorial Archive