המקרא — סיפור יוצא דופן של הישרדות
המקרא הוא הספר בעל התפוצה הגדולה ביותר בתולדות האדם — כ־8.4 מיליארד עותקים נכון להיום. בשנת 2007 לבדה הודפסו למעלה מ־000,600,64 ספרי מקרא. לשם השוואה, רב המכר מספר אחד של אותה שנה בתחום הסיפורת הבדיונית הופץ בהדפסה ראשונה ב־12 מיליון עותקים בארצות־הברית.
עד שהפך לספר הנפוץ ביותר בעולם שרד המקרא סכנות רבות. לאורך ההיסטוריה הוכרזו עליו חרמות, שרפו אותו בכיכרות, ומי שהעזו לתרגם אותו נרדפו והומתו. אך אחת הסכנות הגדולות ביותר להמשך קיומו של המקרא לא הייתה להט הרדיפות אלא תהליך הריקבון האיטי. הכיצד?
המקרא הוא אסופה של 66 ספרים, שהקדומים מביניהם נכתבו לפני למעלה מ־000,3 שנה על־ידי אנשים מקרב עם ישראל. הכותבים הראשונים ומי שהעתיקו את הטקסטים כתבו את המסרים האלוהיים על גבי חומרים מתכלים, כגון פפירוס ועור. עד כה לא נתגלו הכתבים המקוריים, אך נמצאו אלפי העתקים קדומים של חלקי מקרא קצרים וארוכים יותר. קטע מאחד מספרי המקרא, הבשורה על־פי יוחנן, מתוארך לעשורים ספורים לאחר שכתב השליח יוחנן את המסמך המקורי.
מה כל כך מפליא בהישרדותם של כתבי יד מקראיים? ובאיזו מידה של דייקנות משקפים תרגומי המקרא המודרניים את המידע שתיעדו הכותבים הראשונים?
מה אירע למסמכים עתיקים אחרים?
הישרדותו של המקרא יוצאת דופן בהתחשב במה שאירע לכתביהם של אומות מתקופת עם ישראל. הפניקים, למשל, היו שכניהם של בני ישראל במהלך האלף הראשון לפה״ס. סוחרי ים אלה הפיצו את האלף־בית שלהם ברחבי אגן הים התיכון. הם גם הפיקו רווחים ממסחר רחב היקף בפפירוס עם מצרַים ועם העולם היווני. אף־על־פי־כן, בכתב העת נשיונל ג׳יאוגרפיק נאמרו על הפניקים הדברים הבאים: ”כתביהם, רובם על גבי פפירוסים שבירים, התפוררו. מסיבה זו הפניקים מוכרים לנו כיום בעיקר מדיווחיהם המוטים של אויביהם. אף שלפניקים עצמם הייתה כנראה ספרות עשירה, היא אבדה לחלוטין בעת העתיקה”.
מה לגבי כתביהם של המצרים הקדמונים? כתבי החרטומים שהם חקקו או ציירו על גבי קירות מקדשים ובמקומות אחרים ידועים היטב. המצרים נתפרסמו גם בזכות פיתוח הפפירוס כחומר כתיבה. עם זאת, באשר למסמכים מצריים הכתובים על גבי פפירוס, האגיפטולוג (מומחה לעתיקות מצרים) ק. א. קיצ׳ן מציין: ”מעריכים כי בערך 99 אחוז ממסמכי הפפירוס שנכתבו מסביבות שנת 3000 ועד שחר התקופה היוונית־רומית התכלו ואבדו”.
מה באשר למסמכים רומיים שנכתבו על גבי פפירוס? תן דעתך לדוגמה הבאה. לדברי הספר רישומים צבאיים רומיים על גבי פפירוס (Roman Military Records on Papyrus) נראה כי החיילים בצבא רומא קיבלו משכורת שלוש פעמים בשנה, ותיעוד התשלום נכתב על גבי שוברי תשלום מפפירוס. מכאן שבמהלך 300 השנים שבין ימי אוגוסטוס (27 לפה״ס עד 14 לספירה) ועד לימי דִיוֹקְלֶטְייַנוּס (284–305 לספירה) נכתבו לפי הערכות 000,000,225 רישומי תשלום נפרדים. כמה מהם שרדו? רק שני שוברי תשלום קריאים נמצאו.
מדוע כה מעט מסמכי פפירוס קדומים שרדו עד ימינו? חומרים מתכלים, כגון פפירוס וכן גם חומר כתיבה נפוץ נוסף, יריעות עור, נרקבים בקלות באקלים לח. מילון המקרא בהוצאת אנקור (אנג׳) מציין: ”מפאת תנאי האקלים, מסמכי פפירוס מתקופה זו [האלף הראשון לפה״ס] צפויים להשתמר רק במדבר יבש בתוך מערה או במקום מחסה”.
מה לגבי טקסטים מקראיים?
מגילות המקרא המקוריות היו ככל הנראה עשויות מחומרים בלתי עמידים כמו אלה ששימשו את הפניקים, המצרים והרומאים. אם כן, מדוע המידע שבמקרא שרד והפך לספר הנפוץ ביותר בעולם? פרופסור ג׳יימס ל. קוגל מביא סיבה אחת. לדבריו, הכתבים המקוריים הועתקו ”פעמים רבות מאוד, אפילו במהלך התקופה המקראית עצמה”.
באיזו מידה תרגומי המקרא המודרניים מייצגים נאמנה את כתבי היד המקראיים העתיקים? פרופסור חוליו טרבולי בארארה, חבר בצוות מומחים האחראים ללימוד ופרסום מגילות ים המלח, אומר: ”מסירת הטקסט העברי של התנ״ך התבצעה בדייקנות יוצאת מן הכלל, ואין לה אח ורע בספרות הקלאסית היוונית והלטינית”. חוקר המקרא המוערך פ. פ. ברוס מציין: ”הסימוכין לכתבי הברית החדשה מוצקים בהרבה מן הסימוכין לכתבים רבים של סופרים קלאסיים שאיש אינו מעז להטיל ספק במהימנות כתביהם”. הוא ממשיך ואומר: ”אם הברית החדשה הייתה אוסף של כתבים חילוניים, מהימנותם הייתה מתקבלת על־ידי רוב המומחים ללא עוררין”. המקרא הוא אכן ספר יוצא דופן. האם אתה מקדיש מדי יום מזמנך כדי לקרוא בו? (פטרוס א׳. א׳:24, 25).
[תמונה בעמוד 13]
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 13]
1885 ,The Parallel Bible, The Holy Bible From the book
[קטע מוגדל בעמוד 13]
”מסירת הטקסט העברי של התנ״ך התבצעה בדייקנות יוצאת מן הכלל, ואין לה אח ורע בספרות הקלאסית היוונית והלטינית” (פרופסור חוליו טרבולי בארארה)
[תמונות בעמוד 14]
יש כיום בנמצא כ־000,6 כתבי יד של התנ״ך וכ־000,5 כתבי יד של כתבי־הקודש המשיחיים, או הברית החדשה
[שלמי תודה]
שמאל: Todd Bolen/Bible Places.com; ימין: Shrine of the Book, Israel Museum, Jerusalem