המקרא — סיפור יוצא דופן של הישרדות

המקרא הוא הספר בעל התפוצה הגדולה ביותר בתולדות האדם — כ־8.‏4 מיליארד עותקים נכון להיום.‏ בשנת 2007 לבדה הודפסו למעלה מ־000,‏600,‏64 ספרי מקרא.‏ לשם השוואה,‏ רב המכר מספר אחד של אותה שנה בתחום הסיפורת הבדיונית הופץ בהדפסה ראשונה ב־12 מיליון עותקים בארצות־הברית.‏

עד שהפך לספר הנפוץ ביותר בעולם שרד המקרא סכנות רבות.‏ לאורך ההיסטוריה הוכרזו עליו חרמות,‏ שרפו אותו בכיכרות,‏ ומי שהעזו לתרגם אותו נרדפו והומתו.‏ אך אחת הסכנות הגדולות ביותר להמשך קיומו של המקרא לא הייתה להט הרדיפות אלא תהליך הריקבון האיטי.‏ הכיצד?‏

המקרא הוא אסופה של 66 ספרים,‏ שהקדומים מביניהם נכתבו לפני למעלה מ־000,‏3 שנה על־ידי אנשים מקרב עם ישראל.‏ הכותבים הראשונים ומי שהעתיקו את הטקסטים כתבו את המסרים האלוהיים על גבי חומרים מתכלים,‏ כגון פפירוס ועור.‏ עד כה לא נתגלו הכתבים המקוריים,‏ אך נמצאו אלפי העתקים קדומים של חלקי מקרא קצרים וארוכים יותר.‏ קטע מאחד מספרי המקרא,‏ הבשורה על־פי יוחנן,‏ מתוארך לעשורים ספורים לאחר שכתב השליח יוחנן את המסמך המקורי.‏

מה כל כך מפליא בהישרדותם של כתבי יד מקראיים?‏ ובאיזו מידה של דייקנות משקפים תרגומי המקרא המודרניים את המידע שתיעדו הכותבים הראשונים?‏

מה אירע למסמכים עתיקים אחרים?‏

הישרדותו של המקרא יוצאת דופן בהתחשב במה שאירע לכתביהם של אומות מתקופת עם ישראל.‏ הפניקים,‏ למשל,‏ היו שכניהם של בני ישראל במהלך האלף הראשון לפה״ס.‏ סוחרי ים אלה הפיצו את האלף־בית שלהם ברחבי אגן הים התיכון.‏ הם גם הפיקו רווחים ממסחר רחב היקף בפפירוס עם מצרַים ועם העולם היווני.‏ אף־על־פי־כן,‏ בכתב העת נשיונל ג׳יאוגרפיק נאמרו על הפניקים הדברים הבאים:‏ ”‏כתביהם,‏ רובם על גבי פפירוסים שבירים,‏ התפוררו.‏ מסיבה זו הפניקים מוכרים לנו כיום בעיקר מדיווחיהם המוטים של אויביהם.‏ אף שלפניקים עצמם הייתה כנראה ספרות עשירה,‏ היא אבדה לחלוטין בעת העתיקה”‏.‏

מה לגבי כתביהם של המצרים הקדמונים?‏ כתבי החרטומים שהם חקקו או ציירו על גבי קירות מקדשים ובמקומות אחרים ידועים היטב.‏ המצרים נתפרסמו גם בזכות פיתוח הפפירוס כחומר כתיבה.‏ עם זאת,‏ באשר למסמכים מצריים הכתובים על גבי פפירוס,‏ האגיפטולוג (‏מומחה לעתיקות מצרים)‏ ק.‏ א.‏ קיצ׳ן מציין:‏ ”‏מעריכים כי בערך 99 אחוז ממסמכי הפפירוס שנכתבו מסביבות שנת 3000 ועד שחר התקופה היוונית־רומית התכלו ואבדו”‏.‏

מה באשר למסמכים רומיים שנכתבו על גבי פפירוס?‏ תן דעתך לדוגמה הבאה.‏ לדברי הספר רישומים צבאיים רומיים על גבי פפירוס (‏Roman Military Records on Papyrus)‏ נראה כי החיילים בצבא רומא קיבלו משכורת שלוש פעמים בשנה,‏ ותיעוד התשלום נכתב על גבי שוברי תשלום מפפירוס.‏ מכאן שבמהלך 300 השנים שבין ימי אוגוסטוס (‏27 לפה״ס עד 14 לספירה)‏ ועד לימי דִיוֹקְלֶטְייַנוּס (‏284–305 לספירה)‏ נכתבו לפי הערכות 000,‏000,‏225 רישומי תשלום נפרדים.‏ כמה מהם שרדו?‏ רק שני שוברי תשלום קריאים נמצאו.‏

מדוע כה מעט מסמכי פפירוס קדומים שרדו עד ימינו?‏ חומרים מתכלים,‏ כגון פפירוס וכן גם חומר כתיבה נפוץ נוסף,‏ יריעות עור,‏ נרקבים בקלות באקלים לח.‏ מילון המקרא בהוצאת אנקור (‏אנג׳)‏ מציין:‏ ”‏מפאת תנאי האקלים,‏ מסמכי פפירוס מתקופה זו [‏האלף הראשון לפה״ס]‏ צפויים להשתמר רק במדבר יבש בתוך מערה או במקום מחסה”‏.‏

מה לגבי טקסטים מקראיים?‏

מגילות המקרא המקוריות היו ככל הנראה עשויות מחומרים בלתי עמידים כמו אלה ששימשו את הפניקים,‏ המצרים והרומאים.‏ אם כן,‏ מדוע המידע שבמקרא שרד והפך לספר הנפוץ ביותר בעולם?‏ פרופסור ג׳יימס ל.‏ קוגל מביא סיבה אחת.‏ לדבריו,‏ הכתבים המקוריים הועתקו ”‏פעמים רבות מאוד,‏ אפילו במהלך התקופה המקראית עצמה”‏.‏

באיזו מידה תרגומי המקרא המודרניים מייצגים נאמנה את כתבי היד המקראיים העתיקים?‏ פרופסור חוליו טרבולי בארארה,‏ חבר בצוות מומחים האחראים ללימוד ופרסום מגילות ים המלח,‏ אומר:‏ ”‏מסירת הטקסט העברי של התנ״ך התבצעה בדייקנות יוצאת מן הכלל,‏ ואין לה אח ורע בספרות הקלאסית היוונית והלטינית”‏.‏ חוקר המקרא המוערך פ.‏ פ.‏ ברוס מציין:‏ ”‏הסימוכין לכתבי הברית החדשה מוצקים בהרבה מן הסימוכין לכתבים רבים של סופרים קלאסיים שאיש אינו מעז להטיל ספק במהימנות כתביהם”‏.‏ הוא ממשיך ואומר:‏ ”‏אם הברית החדשה הייתה אוסף של כתבים חילוניים,‏ מהימנותם הייתה מתקבלת על־ידי רוב המומחים ללא עוררין”‏.‏ המקרא הוא אכן ספר יוצא דופן.‏ האם אתה מקדיש מדי יום מזמנך כדי לקרוא בו?‏ (‏פטרוס א׳.‏ א׳:‏24,‏ 25‏)‏.‏

‏[‏תמונה בעמוד 13]‏

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 13]‏

1885 ,The Parallel Bible, The Holy Bible From the book

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 13]‏

‏”‏מסירת הטקסט העברי של התנ״ך התבצעה בדייקנות יוצאת מן הכלל,‏ ואין לה אח ורע בספרות הקלאסית היוונית והלטינית”‏ (‏פרופסור חוליו טרבולי בארארה)‏

‏[‏תמונות בעמוד 14]‏

יש כיום בנמצא כ־000,‏6 כתבי יד של התנ״ך וכ־000,‏5 כתבי יד של כתבי־הקודש המשיחיים,‏ או הברית החדשה

‏[‏שלמי תודה]‏

שמאל:‏ Todd Bolen/Bible Places.com; ימין:‏ Shrine of the Book, Israel Museum, Jerusalem