הידעת?‏

באיזו דרך עבר השליח פאולוס במסעו הראשון לרומא?‏

▪ במעשי השליחים כ״ח:‏13–16 מסופר שהאונייה שבה הפליג פאולוס לאיטליה הגיעה לפּוֹטיוֹלי (‏פּוֹצוּאוֹלי של ימינו)‏ שבמפרץ נאפולי.‏ אחר כך שם פאולוס פעמיו לרומא דרך ויאה אַפּיה,‏ הדרך הראשית שהתחברה לעיר.‏

דרך זו נקראה על שמו של אפיוס קלאודיוס קאיקוס,‏ המדינאי הרומי שהחל בסלילתה ב־312 לפה״ס.‏ רוחבה היה בין 5 ל־6 מטרים והיא רוצפה באבני בזלת גדולות.‏ בסופו של דבר נמתחה הדרך לאורך 583 קילומטר מרומא לכיוון דרום־מזרח וחיברה את העיר עם נמל בְּרוּנדיסיום (‏בְּרינדיזי של ימינו)‏,‏ שהיה השער למזרח.‏ עוברי אורח נהגו לעצור בתחנות דרכים (‏המרחק בין תחנה לתחנה היה כ־24 קילומטר)‏ כדי להצטייד באספקה,‏ ללון או להחליף סוסים או כלי תחבורה.‏

בכל אופן,‏ קרוב לוודאי שפאולוס עשה את דרכו ברגל.‏ אורכו של קטע הדרך שבו הלך היה 212 קילומטר.‏ קטע מהדרך חצה את ביצות פונטינה,‏ מקום שהיה נגוע ביתושים ובצחנה,‏ ועל כך הלין משורר רומי אחד בכתביו.‏ מעט צפונית לביצות אלה שכנו כיכר אפיוס,‏ שהייתה מרוחקת כ־65 קילומטר מרומא,‏ ו”‏שלושת הפונדקים”‏,‏ חניון מנוחה שניצב כ־50 קילומטר מהעיר.‏ משיחיים מרומא המתינו לפאולוס בשתי תחנות דרכים אלו.‏ בראותו אותם ”‏הודה לאלוהים והתעודד”‏ (‏מעשי השליחים כ״ח:‏15‏)‏.‏

איזה מין לוח כתיבה מוזכר בלוקס א׳:‏63‏?‏

▪ בספר לוקס אנו קוראים שחבריו של זכריה ביקשו לדעת איזה שם הוא רוצה להעניק לבנו הטרי.‏ זכריה ”‏ביקש לוח וכתב עליו:‏ ’‏יוחנן שמו’‏”‏ (‏לוקס א׳:‏63‏)‏.‏ על־פי ספר עיון אחד,‏ המילה היוונית המתורגמת כאן כ”‏לוח”‏ עניינה ב”‏משטח כתיבה קטן שהיה בדרך כלל עשוי מעץ ושצידו האחד נמשח בשעווה”‏.‏ הסדקים בלוחות העץ,‏ שהיו מחוברים זה לזה בצירים,‏ כוסו בדונג דבורים חלק.‏ הכותב יכול היה לכתוב על המשטח בעזרת חֶרֶט.‏ לאחר מכן ניתן היה למחוק את הכתוב והמשטח שהוחלק מחדש היה מוכן לשימוש חוזר.‏

בספר Reading and Writing in the Time of Jesus כתוב:‏ ”‏ציורים מפומפיי,‏ פסלים מאזורים שונים באימפריה הרומית ולוחות כתיבה שנמצאו באתרי חפירות רבים,‏ ממצרים ועד חומת אדריאנוס [‏צפון בריטניה]‏,‏ שופכים אור על השימוש הנרחב שנעשה בלוחות”‏.‏ ככל הנראה,‏ הלוחות שימשו מגוון אנשים — סוחרים,‏ פקידי ממשל וייתכן שגם מספר משיחיים בני המאה הראשונה לספירה.‏

‏[‏תמונה בעמוד 11]‏

ויאה אַפּיה

‏[‏תמונה בעמוד 11]‏

לוח שעווה של תלמיד בית־ספר,‏ המאה השנייה לספירה

‏[‏שלמי תודה]‏

By permission of the British Library