האם תאפשר ליהוה לשאול אותך שאלות?
המקרא מכיל מאות שאלות החודרות עמוק לתוך הלב. למעשה, יהוה אלוהים עצמו עושה שימוש בשאלות כדי ללמד אמיתות חשובות. לדוגמה, יהוה שאל את קין מספר שאלות כדי להבהיר לו שעליו לתקן את דרכו המסוכנת (בר׳ ד׳:6, 7). במקרים אחרים, די היה בשאלה אחת מפי יהוה כדי להניע את האדם לנקוט פעולה. לשמע שאלת יהוה: ”את מי אשלח, ומי ילך לנו?” השיב הנביא ישעיהו: ”הנני! שלחני” (יש׳ ו׳:8).
המורה הגדול ישוע גם נעזר במיומנות בשאלות. בספרי הבשורה ניתן למצוא למעלה מ־280 שאלות ששאל ישוע. אומנם במספר מקרים השתמש ישוע בשאלות כדי לסכור את פי מבקריו, אך ברוב המקרים מטרתו הייתה לגעת ללב המאזינים ולגרום להם להרהר במצבם הרוחני (מתי כ״ב:41–46; יוח׳ י״ד:9, 10). בדומה לכך, השליח פאולוס, שכתב 14 ספרים מתוך כתבי־הקודש המשיחיים, עשה שימוש יעיל בשאלות (רומ׳ י׳:13–15). למשל, באיגרתו אל הרומים ניתן למצוא מספר רב של שאלות. שאלותיו של פאולוס מניעות את קוראיו להעריך את ’עומק עושר האלוהים, ואת עומק חוכמתו ודעתו’ (רומ׳ י״א:33).
חלק מהשאלות מעודדות מענה מילולי, ואילו האחרות נועדו לעורר מחשבה מעמיקה. ספרי הבשורה מתעדים את השימוש הנרחב שעשה ישוע בשאלות מן הסוג השני. באחד המקרים הזהיר ישוע את תלמידיו: ”הישמרו משאור הפרושים ומשאור הורדוס”, כלומר, מצביעותם ומתורות הכזב שלהם (מר׳ ח׳:15; מתי ט״ז:12). תלמידיו של ישוע לא הבינו את הנקודה והחלו להתווכח על כך ששכחו להביא לחם. תן דעתך לשימוש שעשה ישוע בשאלות בשיחה הקצרה שהתפתחה בעקבות זאת. ”אמר להם: ’מדוע אתם מדברים על כך שאין לכם לחם? עדיין אינכם מבינים אף לא תופסים? האם קהה לבבכם? עיניים לכם ולא תראו ואוזניים לכם ולא תשמעו? ... עדיין אינכם תופסים?’” מטרת שאלותיו הייתה לגרום לתלמידיו לחשוב, כלומר, להניע אותם להרהר במשמעות האמיתית של דבריו (מר׳ ח׳:16–21).
”אשאלך”
יהוה אלוהים עשה שימוש בשאלות כדי לתקן את חשיבתו של משרתו איוב. הוא שאל את איוב שאלות רבות כדי להדגיש בפניו את קטנותו אל מול גדולת בוראו (איוב, פרקים ל״ח עד מ״א). האם יהוה ציפה שאיוב ישיב לו על כל אחת משאלותיו? אין זה סביר. אין ספק ששאלות כגון: ”איפה היית ביוסדי ארץ?” נועדו לעורר את החשיבה של איוב ולהצית את רגשותיו. עוד בטרם סיים אלוהים לשאול אותו את כל השאלות, נותר איוב כמעט ללא מענה. הוא פשוט אמר: ”מה אשיבך? ידי שמתי למו פי” (איוב ל״ח:4; מ׳:4). איוב הבין את הנקודה ונכנע בענווה. אך יהוה לא רק לימד את איוב שיעור בענווה, אלא גם תיקן את חשיבתו. באיזה מובן?
הגם שאיוב היה ”איש תם וישר”, במקרים מסוימים הסגירו דבריו את השקפתו המוטעית. אליהוא הצביע על כך כאשר הוכיח את איוב על שסבר כי ”צדקו נפשו מאלוהים”, כלומר שהוא צדיק יותר מאלוהים (איוב א׳:8; ל״ב:2; ל״ג:8–12). לפיכך, שאלותיו של יהוה תיקנו גם את הבנתו של איוב. אלוהים דיבר אל איוב מן הסערה, ואמר: ”מי זה מחשיך עצה במילין בלי דעת? אזור נא כגבר חלציך, ואשאלך והודיעני” (איוב ל״ח:1–3). בעזרת שאלות הסב יהוה את תשומת הלב לחוכמתו ולכוחו האינסופיים כפי שהם משתקפים בנפלאות הבריאה. הארה זו עזרה לאיוב לבטוח יותר מתמיד בצדקתו של יהוה ובדרך פעולתו. איזו חוויה נשגבת חווה איוב — להישאל על־ידי האל הכול יכול!
כיצד נוכל לאפשר ליהוה לשאול אותנו שאלות?
מה בנוגע אלינו? האם גם אנו יכולים להפיק תועלת מהשאלות המתועדות במקרא? כן, בהחלט. אם נאפשר לשאלות אלו לגרום לנו לעצור ולחשוב, נצא נשכרים מאוד מבחינה רוחנית. השאלות העמוקות שבדבר־אלוהים תורמות ליעילותו הרבה. אכן, ”דבר האלוהים... פועל... ובוחן מחשבות הלב וכוונותיו” (עב׳ ד׳:12). אולם כדי להפיק את מלוא התועלת משאלות אלו, עלינו לייחסן לעצמנו ולחשוב כאילו יהוה הוא זה שמפנה אותן אלינו באופן אישי (רומ׳ ט״ו:4). הבה ניתן דעתנו למספר דוגמאות.
”השופט כל הארץ לא יעשה משפט?” (בר׳ י״ח:25) כאשר גזר יהוה את דינן של סדום ועמורה הפנה אליו אברהם את השאלה הרטורית הזו. אברהם סבר כי לא יעלה על הדעת שיהוה ינהג בחוסר צדק וימית צדיק עם רשע. שאלתו של אברהם משקפת את אמונתו העזה בצדקת יהוה.
כיום, יש הנוטים להעלות השערות בנוגע לעניינים הקשורים למשפטיו העתידיים של יהוה. למשל, מי בדיוק יינצלו מהר מגידון או מי יוקמו לתחייה. במקום לתת למחשבות כאלו להטריד את מנוחתנו, נוכל להיזכר בשאלה שהעלה אברהם. בדומה לאברהם, אנו מכירים את יהוה כאב שמימי רב חסד ויש לנו ביטחון מלא בצדק שלו וברחמיו, ולכן אין אנו מבזבזים זמן וכוחות על דאגות מיותרות, על ספקות המערערים את אמונתנו ועל ויכוחים חסרי טעם.
”מי מכם בדאגתו יכול להוסיף טפח אחד על שנות חייו?” (מתי ו׳:27) בפנותו אל קהל גדול שכלל את תלמידיו, השתמש ישוע בשאלה זו כדי להדגיש שעליהם לשים את עצמם בידיו האוהבות של יהוה. בימיו האחרונים של סדר עולמי מרושע זה מתעוררות חרדות רבות, אבל ההתמקדות בהן לא תאריך או תשפר את חיינו.
בכל פעם שנחרוד לגורלנו או לגורל יקירינו, נוכל להיזכר בשאלתו של ישוע וכך לראות את המצב בפרספקטיבה הנכונה. הדבר יכול לעזור לנו להפסיק לתת לדאגות ולמחשבות שליליות לסחוט אותנו מבחינה נפשית, רגשית ופיזית. כפי שישוע מבטיחנו, אבינו, המכלכל את עוף השמיים ומלביש את חציר השדה, יודע בדיוק מה אנו צריכים (מתי ו׳:26–34).
”היַחְתֶה איש אֵש בחיקו ובגדיו לא תִשָרפנה?” (מש׳ ו׳:27) בתשעת הפרקים הראשונים של ספר משלי אנו מוצאים עצות חכמות שהשיא אב לבנו. עניינה של השאלה המצוטטת לעיל היא בהשלכות המרות של הניאוף (מש׳ ו׳:29). אם אנו מוצאים את עצמנו מפלרטטים או נותנים מקום במחשבותינו לתאוות מיניות פסולות, שאלה זו צריכה להבהב בשכלנו כנורת אזהרה. למעשה, ניתן לשאול שאלה זו בכל פעם שקיים פיתוי לפעול בחוסר תבונה. היא מדגישה בצורה ברורה עיקרון מקראי מעשי: ’אתה קוצר את מה שאתה זורע’! (גל׳ ו׳:7).
”מי אתה כי תשפוט את עבדו של אחר?” (רומ׳ י״ד:4) באיגרתו אל הרומים דן פאולוס בבעיות שהתעוררו בקהילה המשיחית במאה הראשונה. מספר משיחיים, שבאו ממגוון רקעים תרבותיים, נטו לחרוץ משפט על החלטותיהם או על מעשיהם של אחיהם לאמונה. שאלתו של פאולוס הזכירה להם שעליהם לקבל איש את רעהו ולהותיר את המשפט בידי יהוה.
כאז כן היום. משרתי יהוה מגיעים מכל רובדי החברה. אולם יהוה קיבץ אותנו יחדיו באחדות יקרה. האם אנו תורמים לאחדות זו? אם אנו ממהרים להביע את מורת רוחנו על קו פעולה שנוקט אח על־פי צו מצפונו, טוב נעשה אם נשאל את עצמנו את השאלה ששאל פאולוס.
שאלות מקרבות אותנו אל יהוה
דוגמאות ספורות אלו ממחישות את כוחן של השאלות המצויות בדבר־אלוהים. אם ניתן דעתנו להקשר של כל שאלה יעזור לנו הדבר לייחס זאת באופן מעשי לנסיבותינו. בקוראנו את המקרא נוכל לשים לב לשאלות מועילות נוספות (ראה תיבה בעמוד 14).
אם נאפשר לשאלות העמוקות שבדבר־אלוהים לחדור עמוק פנימה לתוכנו, יעזור לנו הדבר להתאים את שכלנו ואת ליבנו לדרכיו הצודקות של יהוה. בתום סדרת השאלות ששאל יהוה, הצהיר איוב: ”לשמע אוזן שמעתיך, ועתה עיני ראתך” (איוב מ״ב:5). יהוה בהחלט הפך מוחשי יותר לאיוב, כאילו ניצב לנגד עיניו. התלמיד יעקב ביטא זאת מאוחר יותר בזו הלשון: ”קירבו לאלוהים ויקרב אליכם” (יעקב ד׳:8). הבה ניתן לכל חלק וחלק בדבר־אלוהים, כולל שאלותיו, לעזור לנו לגדול מבחינה רוחנית ו’לראות’ את יהוה בצורה ברורה יותר מאי פעם!
[תיבה בעמוד 14]
כיצד יסייעו לך השאלות הבאות לאמץ את נקודת מבטו של יהוה?
▪ ”החפץ ליהוה בעולות וזבחים כשמוע בקול יהוה?” ( שמ״א ט״ו:22).
▪ ”יוצר עין, הלוא יביט?” (תהל׳ צ״ד:9).
▪ ”ראית איש חכם בעיניו?” (מש׳ כ״ו:12).
▪ ”ההיטב [האם מסיבה מוצדקת] חרה לך?” (יונה ד׳:4).
▪ ” מה תועלת תצמח לאדם אם ירוויח את כל העולם ויפסיד את נפשו, או מה ייתן אדם כתמורה בעד נפשו?” (מתי ט״ז:26).
▪ ”מי יפרידנו מאהבת המשיח?” (רומ׳ ח׳:35).
▪ ”מה יש לך שלא קיבלת?” (קור״א ד׳:7).
▪ ”מה רעות יש לאור עם חושך?” (קור״ב ו׳:14).
[תמונה בעמוד 15]
מה למד איוב משאלותיו של יהוה?