האחדות המשיחית מסבה כבוד לאלוהים
”שיקדו לשמור את אחדות הרוח” (אפ׳ ד׳:3).
1. איך המשיחיים בני המאה הראשונה באפסוס הסבו כבוד לאלוהים?
האחדות שאפיינה את הקהילה המשיחית באפסוס הקדומה הסבה כבוד לאל האמת, יהוה. עיר זו הייתה מרכז מסחר משגשג. חלק מן המשיחיים בעיר היו אנשים אמידים בעלי עבדים, וחלקם היו עבדים חסרי כול (אפ׳ ו׳:5, 9). בקהילה זו היו יהודים שלמדו את האמת במסגרת שלושת החודשים שבהם בישר השליח פאולוס בבית הכנסת שלהם. משיחיים אחרים סגדו בעברם לאַרְטֶמִיס ועסקו בכישוף (מה״ש י״ט:8, 19, 26). מכאן שאנשים ממגוון רקעים נהרו אל המשיחיות האמיתית. פאולוס הסביר שהאחדות ששררה בקהילה הסבה כבוד ליהוה. הוא כתב: ”לו [לאלוהים] הכבוד בקהילה” (אפ׳ ג׳:21).
2. מה איים על אחדותם של המשיחיים באפסוס?
2 אך היו גורמים שאיימו על אחדותה המבורכת של קהילת אפסוס. פאולוס הזהיר את זקני־הקהילה: ”מקרבכם יקומו אנשים דוברי תהפוכות להטות אחריהם את התלמידים” (מה״ש כ׳:30). יתר על כן, כמה אחים עדיין לא התגברו לגמרי על הרוח המפלגת, אשר לדברי פאולוס, ’פועלת בבני המרי’ (אפ׳ ב׳:2; ד׳:22).
איגרת המבליטה את חשיבות האחדות
3, 4. איך מודגש נושא האחדות באיגרת שכתב פאולוס אל האפסים?
3 פאולוס ידע שכדי שהמשיחיים ימשיכו לשרת ברוח של שיתוף פעולה ובהרמוניה, על כל אחד מהם לעשות מאמצים חרוצים לקידום האחדות. אלוהים השרה על פאולוס מרוח הקודש כדי שיכתוב אל האפסים איגרת שאחד מנושאיה העיקריים הוא האחדות. לדוגמה, פאולוס כתב על מטרת אלוהים ”לקבץ את הכול במשיח” (אפ׳ א׳:10). הוא גם השווה את המשוחים לאבנים שונות המרכיבות בניין. ”כל הבניין מחובר יחד וגדל להיות היכל קודש ליהוה” (אפ׳ ב׳:20, 21). בנוסף, הוא הבליט את האחדות שיש בין המשיחיים מרקע יהודי והמשיחיים מרקע נוכרי והזכיר לאחים שכולם באו ממקור משותף. הוא כינה את יהוה ”האב אשר קרא שם לכל משפחה בשמיים ובארץ” (אפ׳ ג׳:5, 6, 14, 15).
4 בשעה שנדון בפרק ד׳ באיגרת אל האפסים, נבין מדוע אחדותנו דורשת מאמצים, נראה איך יהוה עוזר לנו בכך ואילו תכונות וגישות יעזרו לנו לשמר את האחדות. כדאי שתקרא את הפרק כולו, כי כך תפיק תועלת רבה יותר מהמאמר.
נדרשים מאמצים חרוצים להשגת אחדות
5. מה מאפשר למלאכי אלוהים לשרת באחדות, אך מדוע לנו קשה יותר להיות מאוחדים?
5 פאולוס האיץ באחיו באפסוס ’לשקוד לשמור את אחדות הרוח’ (אפ׳ ד׳:3). כדי להבין מדוע יש צורך בהשקעת מאמצים, נתייחס לדוגמתם של מלאכי אלוהים. אין בכדור־הארץ שני יצורים הזהים לגמרי, ומכאן הגיוני להסיק שיהוה בירך כל אחד ממיליוני מלאכיו בתכונות ייחודיות משלו (דנ׳ ז׳:10). אך כל המלאכים משרתים את יהוה באחדות מפני שכולם שומעים בקולו ועושים את רצונו. (קרא תהלים ק״ג:20, 21.) למלאכים הנאמנים יש תכונות שונות, אך לעומתם למשיחיים יש גם מגרעות שונות. משום כך לנו קשה יותר להיות מאוחדים.
6. אילו תכונות וגישות יסייעו לנו לשרת בשמחה לצד אחים בעלי מגרעות שונות משלנו?
6 כאשר אנשים בלתי מושלמים עובדים יחד, יכולים בקלות להיווצר חיכוכים. לדוגמה, נניח שאח רך מזג הנוהג לאחר עוסק בפעילות מסוימת במסגרת שירות יהוה לצד אח דייקן שנוטה להתרגז בקלות. כל אחד עשוי לחשוב שהצד השני אינו מתנהג כהלכה מבלי לשים לב למגרעותיו שלו. כיצד יכולים שני האחים לשרת ביחד באחדות? ראה איך התכונות והגישות שעליהן המליץ פאולוס בהמשך דבריו יכולות לעזור להם. אחר כך חשוב איך נוכל לפתחן ולתרום בזאת לקידום האחדות. פאולוס כתב: ’אני מפציר בכם להתנהג כיאות. התנהגו בכל ענווה, בנמיכות רוח ובאורך אפיים. סיבלו איש את רעהו באהבה. שיקדו לשמור את אחדות הרוח בקשר של שלום’ (אפ׳ ד׳:1–3).
7. מדוע חשוב מאוד שנתאמץ להיות מאוחדים עם משיחיים בלתי מושלמים אחרים?
7 חשוב מאוד ללמוד לשרת את אלוהים שכם אחד עם אנשים בלתי מושלמים אחרים, משום שיש רק גוף אחד המורכב ממשרתי אלוהים אמיתיים. ”גוף אחד ורוח אחת, כשם שגם אתם נקראתם אל תקוות ייעודכם האחת; אדון אחד, אמונה אחת, טבילה אחת, אל ואב אחד לכול” (אפ׳ ד׳:4–6). רוח יהוה וברכותיו שורות על אגודת האחים האחת שבה משתמש אלוהים. גם אם איננו מסתדרים עם מישהו בקהילה, היש מקום אחר שאליו נוכל ללכת? אין מקום אחר שבו נוכל לשמוע דברי חיי עולם (יוח׳ ו׳:68).
מאוחדים בעזרת ה”מתנות באדם”
8. באיזה אמצעי משתמש המשיח כדי להגן עלינו מפני השפעות מפלגות?
8 כדי להמחיש איך ישוע סיפק ”מתנות באדם” אשר תורמות לאחדות הקהילה, התייחס פאולוס בעקיפין למנהג שהיה נפוץ בקרב חיילים בימי קדם. חייל שניצח בקרב לפעמים היה שב לביתו עם שבוי מלחמה ששימש לו כעבד ועזר לאשתו בעבודות הבית (תהל׳ ס״ח:2, 13, 19). בדומה לכך, ישוע ניצח את העולם ובעקבות זאת רבים בחרו להיות לו לעבדים. (קרא אפסים ד׳:7, 8 לפי הערת שוליים.) כיצד השתמש ב’שבויים’ שלו? ”הוא נתן את אלה להיות שליחים, את אלה נביאים, את אלה מבשרים, ואת אלה רועים ומורים, כדי להכשיר את הקדושים לעבודת השירות, לבניית גוף המשיח, עד כי נגיע כולנו אל אחדות האמונה” (אפ׳ ד׳:11–13).
9. (א) איך עוזרות לנו ה”מתנות באדם” לשמור על אחדותנו? (ב) מדוע כל חבר בקהילה צריך לתרום לאחדותה?
9 ה”מתנות באדם” הן רועים אוהבים העוזרים לנו לשמור על אחדותנו. למשל, אם זקן־קהילה מבחין שנוצרו חיכוכים בין שני אחים לאמונה, הוא יכול לייעץ להם בפרטיות כדי ’להקימם ברוח של ענווה’ (גל׳ ה׳:26 עד ו׳:1). בדרך זו הוא תורם במידה ניכרת לשמירת אחדותה של הקהילה. מי שמהווים את ה”מתנות באדם” גם משמשים כמורים ומסייעים לנו לבנות אמונה איתנה על בסיס המקרא. בדרך זו הם מחזקים את האחדות ועוזרים לנו להתקדם אל הבגרות המשיחית. פאולוס כתב ש”כך לא נהיה עוד ילדים נידפים ומיטלטלים ברוח של כל תורה המופצת על־ידי בני אדם בעורמה ובתרמית כדי להטעות” (אפ׳ ד׳:13, 14). כל משיחי צריך לתרום את חלקו לשמירת אחדותה של אגודת האחים, כפי שכל איבר בגופנו תורם להעברת חומרים חיוניים לאיברים אחרים ובכך מחזק אותם (קרא אפסים ד׳:15, 16).
אימוץ גישות חדשות
10. מדוע התנהגות לא־מוסרית עלולה לפגוע באחדותנו?
10 האם שמת לב שבפרק ד׳ באיגרת אל האפסים מציין פאולוס שגילוי אהבה הוא המפתח להשגת אחדות בין משיחיים בוגרים? בהמשך הוא מסביר מה כרוך בכך. קודם כול, בנתיב האהבה אין מקום לזנות ולמעשי הפקרות. פאולוס האיץ באחיו ’לא ללכת עוד כגויים’ אשר ”התנוונו” ו”התמכרו בתאווה לזימה” (אפ׳ ד׳:17–19). העולם המופקר שבו אנו חיים מאיים על אחדותנו. אנשים מספרים בדיחות הסובבות סביב זנות, שרים על כך, צופים להנאתם בסרטים המציגים אותה ועושים מעשי זנות בסתר או בגלוי. אך גם פלרטוטים, כלומר שליחת רמזים המעידים על כך שאתה נמשך מינית לאדם שאין בכוונתך להינשא לו, עלולים להרחיקך מיהוה ומהקהילה. מדוע? כי משם קצרה הדרך לביצוע מעשה זנות. זאת ועוד, פלרטוטים המובילים לכך שאדם נשוי יבגוד בבן או בבת הזוג שלו הם מעשה אכזרי, כיוון שהם מפרידים ילדים מהוריהם וגוזלים מן הצד החף מאשמה את שותפו לחיים. מעשים כאלה בהחלט פוגעים באחדות! אין פלא שפאולוס כתב: ”לא בדרך זאת למדתם את המשיח”! (אפ׳ ד׳:20, 21).
11. איזה שינוי מעודד המקרא את המשיחיים לעשות?
11 פאולוס הדגיש שעלינו להיפטר מדפוסי חשיבה שיש בהם כדי לפלג, ובמקום זאת לאמץ גישות חדשות אשר יאפשרו לנו לחיות עם אחרים בשלום. הוא אמר: ”עליכם לפשוט את האדם הישן אשר התנהגותכם הראשונה כרוכה עימו והוא נשחת בתאוות מתעות, ולהתחדש התחדשות רוחנית בשכלכם, וללבוש את האדם החדש הנברא כדמות אלוהים בצדקה וקדושה של אמת” (אפ׳ ד׳:22–24). איך נוכל ’להתחדש בשכלנו’? עלינו להרהר בהערכה במה שאנו לומדים מתוך דבר־אלוהים ובדוגמתם הטובה של משיחיים בוגרים. אם נתאמץ לעשות כן, נוכל לעטות את האישיות החדשה ’הנבראת’ כרצון אלוהים.
אימוץ דפוסי דיבור חדשים
12. כיצד דיבור אמת מחזק את האחדות, ומדוע יש שקשה להם לדבר אמת?
12 מן ההכרח שבני משפחה וחברי קהילה ידברו אמת איש לרעהו. בכוחו של דיבור כנה, גלוי ואדיב לקרב בין אנשים (יוח׳ ט״ו:15). אך מה יקרה אם מישהו ישקר לאחיו? כאשר אחיו יגלה זאת, קשרי האמון שנרקמו ביניהם ייחלשו. זה עוזר לנו להבין מדוע כתב פאולוס: ”דברו אמת איש לרעהו, כי איברים אנחנו איש לרעהו” (אפ׳ ד׳:25). אדם הרגיל לשקר, אולי כי אימץ דפוס זה עוד מילדותו, עשוי להתקשות להתחיל לדבר אמת. אך יהוה יעריך את מאמציו להשתנות ויעזור לו.
13. מה יעזור לנו להימנע מדיבור פוגע?
13 יהוה מלמד אותנו איך להגביר את הכבוד ההדדי ולחזק את האחדות הן בקהילה והן במשפחה, בכך שהוא מורה לנו לשלוט היטב באופן דיבורנו. ”אל יצא מפיכם כל דבר ניבול, ... הסירו מכם כל מרירות וחמה וכעס וצעקה וגידוף וכל רשעה” (אפ׳ ד׳:29, 31). אחד הדברים שיעזרו לנו להימנע מדיבור פוגע הוא חיזוק תחושת הכבוד שאנו רוחשים לזולת. לדוגמה, בעל המדבר אל אשתו בצורה פוגענית ומעליבה צריך להתאמץ לשנות את גישתו כלפיה, בייחוד כאשר הוא לומד עד כמה יהוה מכבד נשים. אלוהים אפילו מושח מספר נשים ברוח הקודש כמי שעתידות למלוך לצד המשיח (גל׳ ג׳:28; פט״א ג׳:7). באופן דומה, כאשר אישה הנוהגת לצעוק על בעלה לומדת על הריסון שגילה ישוע לנוכח התגרות, צריך הדבר להניע אותה להשתנות (פט״א ב׳:21–23).
14. מדוע מסוכן לתת דרור לכעס?
14 דיבור פוגעני הוא תולדה של כעס בלתי מרוסן, העלול גם הוא להפריד בין בני משפחה וחברי קהילה. כעס דומה לאש. הוא יכול בקלות לצאת מכלל שליטה ולגרום לאסון (מש׳ כ״ט:22). גם מי שיש לו סיבה מוצדקת להביע את מורת רוחו צריך לשלוט בכעסו כדי לא להרוס מערכות יחסים יקרות. המשיחיים צריכים להתאמץ להיות סלחנים, לא לנטור טינה ולא להזכיר שוב ושוב את הפגיעה (תהל׳ ל״ז:8; ק״ג:8, 9; מש׳ י״ז:9). פאולוס יעץ לאפסים: ”ריגזו ואל תחטאו; אל תשקע השמש על כעסכם, ואל תיתנו מקום לשטן” (אפ׳ ד׳:26, 27). אדם שאינו כובש את זעמו נותן לשטן הזדמנות להחליש את אחדות הקהילה ואף לזרוע בה מחלוקות.
15. מה עלול לקרות אם ניקח לעצמנו חפצים שאינם שייכים לנו?
15 גילוי כבוד לרכושו של האחר תורם לאחדותה של הקהילה. אנו קוראים: ”הגונב אל יוסיף לגנוב” (אפ׳ ד׳:28). בין משרתי יהוה שוררת תחושת אמון. אם משיחי ינצל זאת כדי לקחת חפצים שאינם שייכים לו, הוא יחבל באחדות זו המביאה לנו עונג ושמחה.
מאוחדים בזכות אהבתנו לאלוהים
16. איך נוכל לדבר בצורה בונה, ובזאת לחזק את אחדותנו?
16 האחדות הניכרת בקהילה המשיחית היא פועל יוצא של אהבתם של כל חבריה לאלוהים, הגורמת להם לנהוג באהבה זה עם זה. הערכתנו לטובו של יהוה מניעה אותנו לעשות כל מאמץ כדי ליישם את העצה הבאה: ’[דברו] דברים טובים בעיתם שיש בהם כדי לבנות, למען ישפיעו נועם על השומעים. הייו טובים איש לרעהו; הייו מלאי רחמים וסילחו איש לרעהו כשם שאלוהים סלח לכם במשיח’ (אפ׳ ד׳:29, 32). יהוה, ברוב טובו, סולח לאנשים חוטאים כמותנו. האין זה ראוי שגם אנו נסלח לאחרים כאשר אנו מבחינים במגרעותיהם?
17. מדוע עלינו לעשות כל מאמץ כדי לחזק את האחדות?
17 האחדות של משרתי אלוהים מסבה כבוד ליהוה. רוחו מניעה אותנו בדרכים שונות לחזק את אחדותנו. לעולם לא נרצה להתנגד להכוונתה של הרוח. פאולוס כתב: ”אל תעציבו את רוח הקודש” (אפ׳ ד׳:30). האחדות היא אוצר שיש לשמור מכל משמר. היא מהווה מקור שמחה לכל משרתי אלוהים ומביאה כבוד ליהוה. ”ובכן לכו בדרכי אלוהים כבנים אהובים, והתהלכו באהבה” (אפ׳ ה׳:1, 2).
השב על השאלות
• אילו תכונות וגישות תורמות לאחדותם של המשיחיים?
• כיצד יכולה התנהגותנו לחזק את קשרי האחדות בקהילה?
• כיצד יכול אופן דיבורנו לסייע לנו לעבוד בשיתוף פעולה עם אחרים?
[תמונה בעמוד 17]
שוררת אחדות בין אנשים ממגוון רקעים
[תמונה בעמוד 18]
האם אתה מבין עד כמה מסוכן לפלרטט?