הייו מוכנים!
”הייו מוכנים... כי בשעה שלא תעלה על דעתכם יבוא בן האדם” (מתי כ״ד:44).
1, 2. (א) אילו מאורעות המנובאים במקרא ניתן להשוות להתקפת טיגריס? (ב) כיצד משפיעה עליך הידיעה על המתקפה הקרבה?
במשך שנים נהג מאמן חיות מפורסם להופיע עם הטיגריסים הבנגליים שאימן. הוא אומר: ”כאשר בעל חיים בוטח בך, אתה מרגיש כאילו קיבלת את המתנה היפה ביותר בעולם”. אבל ב־3 באוקטובר 2003 פגה תחושת הביטחון. ללא שום סיבה נראית לעין, תקף אותו אחד מבעלי החיים שלו — טיגריס לבן ששקל 172 קילוגרם.
2 היה זה לגמרי בלתי צפוי, והמאלף לא היה מוכן לכך. מעניין לציין שהמקרא מנבא על ”חיה” שעתידה לתקוף. עלינו, אם כן, להיות ערוכים. (קרא ההתגלות י״ז:15–18.) את מי תתקוף החיה? בעתיד יתחולל מהפך דרמטי — עולמו של השטן יתפלג בתוך עצמו. החיה האדומה כשני מסמלת את האומות המאוחדות, ו”עשר הקרניים” מסמלות את כל המעצמות הפוליטיות. הם יתקפו את הזונה, בבל הגדולה, המעצמה העולמית של דתות הכזב, וישמידו אותה באכזריות. מתי כל זה יתרחש? אין אנו יודעים לא את היום ולא את השעה (מתי כ״ד:36). אך אנו כן יודעים שהדבר יתרחש בפתאומיות ושהמועד מתקרב (מתי כ״ד:44; קור״א ז׳:29). אם נהיה מוכנים מבחינה רוחנית, אזי כאשר תתקוף החיה וכאשר יוציא המשיח לפועל את גזר הדין שקבע אלוהים, הוא גם יגאל אותנו (לוקס כ״א:28). אם ברצוננו להיות ערוכים לכך, נוכל ללמוד ממשרתים נאמנים של אלוהים שהיו מוכנים לבאות ושהיו עדים להתגשמות הבטחותיו. הבה נלמד מדוגמאות חיות אלה!
חקה את דוגמתו של נוח — הייה מוכן
3. מה הקשה על נוח לשרת את אלוהים בנאמנות?
3 למרות המצב המבחיל ששרר בכדור־הארץ בימיו, היה נוח ערוך ומוכן לחזות בהתגשמות הבטחת אלוהים. רק חשוב על הקשיים שעימם נאלץ להתמודד בעת שלבשו המלאכים המורדים גוף בשר ודם ולקחו להם נשים מושכות. קשרים לא־טבעיים אלה הביאו להולדת ”גיבורים” על־אנושיים שהשתמשו בכוחם הנעלה כדי לזרוע אימה בקרב בני האדם (בר׳ ו׳:4). חשוב על האלימות שגאתה כשענקים אלה הרסו כל דבר שנקרה בדרכם. הרוע פשׂה בכול, וצורת חשיבתו של האדם והתנהגותו הושחתו עד היסוד. אז קבע ריבון היקום, יהוה, את מועד השמדתו של עולם מרושע זה (קרא בראשית ו׳:3, 5, 11, 12).a
4, 5. מה הם קווי הדמיון בין ימינו לימי נוח?
4 ישוע ניבא שימינו יהיו דומים לימיו של נוח (מתי כ״ד:37). למשל, גם כיום אנו רואים את מעורבותן של הרוחות הרעות בחיי האדם (ההת׳ י״ב:7–9, 12). שלא כבימי נוח, השדים אומנם מנועים מללבוש צורת אדם, אך הם עושים הכול על מנת לשלוט בצעירים ובמבוגרים כאחד. סוטי מין אלה פועלים מאחורי הקלעים ושואבים הנאה מן המעשים המרושעים והמתועבים שמבצעים מי שנתונים להשפעתם המשחיתה (אפ׳ ו׳:11, 12).
5 דבר־אלוהים מכנה את השטן ”רוצח” ואומר ”שבידו ממשלת המוות” (יוח׳ ח׳:44; עב׳ ב׳:14). כוחו מוגבל ואין הוא מסוגל להרוג ישירות. אולם יש בכוחו לגרום לאנשים לעשות דברים שימיטו עליהם סבל ויביאו למותם. הוא מטמיע תאוות דם בליבם ובשכלם. לדוגמה, 1 מכל 142 הילדים הנולדים בארצות הברית יהיה בעתיד קורבן לרצח. בימי נוח הבחין יהוה במתרחש ופעל. לכן, האם אתה חושב שעל רקע האלימות הבלתי נתפסת הנראית בכל עבר כיום יעצום יהוה את עיניו? האם לא יעשה דבר לתיקון המצב?
6, 7. כיצד גילו נוח ומשפחתו אמונה ויראת שמיים?
6 בעת המתאימה הודיע אלוהים לנוח על החלטתו להביא מבול על הארץ ולשחת כל בשר (בר׳ ו׳:13, 17). יהוה הורה לנוח לבנות תיבה בתבנית ארגז ענק, והוא ומשפחתו ניגשו למלאכה. מה סייע להם לציית לאלוהים ולהיות מוכנים לקראת יום משפטו?
7 אמונה חזקה ויראת שמיים הניעו את נוח ואת משפחתו להישמע למצוות אלוהים (בר׳ ו׳:22; עב׳ י״א:7). בתור ראש משפחה, נוח נשאר קרוב ליהוה ושמר עצמו מפני השחיתות שהייתה אז בעולם (בר׳ ו׳:9). הוא ידע שעל בני משפחתו להישמר שלא לאמץ את התנהגותם האלימה ואת גישתם הממרה של האנשים שסבבו אותם. היה עליהם להיזהר לבל ישקעו בענייני היומיום. אלוהים העניק להם משימה לבצע, וחיוני היה שכל חברי המשפחה יהיו ממוקדים בביצועה (קרא בראשית ו׳:14, 18).
נוח ומשפחתו היו מוכנים
8. מניין לנו שבני משפחתו של נוח היו מסורים לאלוהים?
8 הסיפור המקראי אומנם מתמקד בנוח, שהיה ראש המשפחה, אך גם אשתו, בניו ונשיהם עבדו את יהוה. הנביא יחזקאל אישש עובדה זו. הוא אמר שאם נוח היה חי בימיו, בניו לא היו ניצלים בזכות צדקתו שלו. הם כבר היו מספיק בוגרים כדי לבחור בעצמם אם לציית לאלוהים או לא. מכאן שהם הוכיחו אישית את אהבתם לאלוהים ולדרכיו (יח׳ י״ד:19, 20). בני משפחתו של נוח נכנעו להדרכתו, היו שותפים לאמונתו ולא נתנו לאחרים להשפיע עליהם ולהפריע להם לבצע את המשימה שקיבלו מאלוהים.
9. מי מחקים כיום את אמונתו של נוח?
9 עד כמה מעודד לראות ראשי משפחות באגודת האחים הכלל־עולמית העושים כל מאמץ לחקות את דוגמתו של נוח! הם מבינים שיש לעשות יותר מאשר לספק למשפחותיהם מזון, ביגוד, מחסה והשכלה. הם צריכים גם לדאוג לצרכים הרוחניים של בני ביתם. כך הם למעשה מכינים את עצמם לקראת מה שיעשה יהוה בקרוב.
10, 11. (א) איך הרגישו נוח ומשפחתו כששהו בתיבה? (ב) איזו שאלה מוטב שנשאל את עצמנו?
10 ייתכן שנוח, אשתו, בניו ונשיהם בנו את התיבה במשך כ־50 שנה. סביר להניח שבזמן הבנייה הם נכנסו אל התיבה או יצאו ממנה מאות פעמים. הם דאגו שהיא תהיה חסינה בפני מים, הם ציידו אותה במזון והם הכניסו את בעלי החיים לתוכה. צייר את המתרחש בעיני רוחך: היום המיוחל הגיע. זהו היום השבעה עשר לחודש השני, שנת 2370 לפה״ס. נוח ומשפחתו נכנסים לתיבה. יהוה סוגר את הדלת, ומתחיל לרדת גשם. אין זה גשם מקומי כבד. מעיינות תהום, כלומר המים אשר מעל לרקיע, בוקעים וגשם זלעפות מכה בתיבה (בר׳ ז׳:11, 16). מי שמחוצה לה מוצא את מותו, ומי שבתוכה ניצל. כיצד הרגישו בני משפחתו של נוח? מובן שהיו אסירי תודה מעומק ליבם לאלוהים. הם גם ללא ספק חשבו: ’כמה טוב שהתהלכנו עם אלוהי האמת ושהיינו מוכנים!’ (בר׳ ו׳:9) האם אתה יכול לדמיין כיצד תחוש לאחר מלחמת הר מגידון? בדומה למשפחתו של נוח, יהיה ליבך שופע הערכה!
11 אין דבר היכול לעצור את האל הכול יכול מלהגשים את הבטחתו להביא סוף לעולם שטני זה. שאל את עצמך: ’האם אני בטוח לחלוטין שכל הבטחותיו של אלוהים יתגשמו לפרטי פרטים ובעת שהוא קבע?’ אם התשובה היא כן, עליך להיות מוכן ולהחיש במחשבותיך את ”יום יהוה” הקרב בצעדי ענק (פט״ב ג׳:12).
משה נשאר דרוך ומוכן
12. מה עלול היה לטשטש את ראייתו הרוחנית של משה?
12 נבחן כעת דוגמה נוספת. מנקודת מבט אנושית, נראה כי משה היה במעמד שאפשר לו ליהנות מיתרונות רבים בעולם המצרי. כבנה המאומץ של בת פרעה, הוא קרוב לוודאי זכה לכבוד רב ונהנה מהמזון המובחר ביותר, מהבגדים המהודרים ביותר ומהמגורים המפוארים ביותר. הוא זכה להשכלה נרחבת. (קרא מעשי השליחים ז׳:20–22.) סביר להניח שגם ציפתה לו ירושה גדולה.
13. מה עזר למשה להישאר ממוקד בהבטחות אלוהים?
13 נראה כי החינוך שמשה קיבל מהוריו בילדותו עזר לו לראות את האיוולת שבעבודת האלילים של המצרים (שמ׳ ל״ב:8). מערכת החינוך המצרית וחיי הפאר וההדר בבית המלוכה לא גרמו למשה לנטוש את עבודת אלוהים האמיתית. הוא ודאי הרהר לעומק בהבטחות אלוהים לאבותיו ורצה מאוד להיות מוכן לבצע את רצון אלוהים. הרי היה זה משה שאמר לבני ישראל: ”יהוה... אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב, שלחני אליכם” (קרא שמות ג׳:15–17).
14. כיצד נבחנו אמונתו ואומץ ליבו של משה?
14 בשונה מכל הפסלים שייצגו את אלי מצרים חסרי החיים, היה יהוה אלוהי האמת מוחשי בעיני משה. הוא חי את חייו ”כרואה את מי שאיננו נראה”. משה האמין שמשרתי אלוהים יהיו בני חורין, אך הוא לא ידע מתי זה יקרה (עב׳ י״א:24, 25, 27). הוא רצה מאוד לראות את העברים יוצאים לחופשי, וכביטוי לכך הוא אף הגן על עבד מוכה שהיה מבני עמו (שמ׳ ב׳:11, 12). אולם לא היה זה המועד שקבע יהוה, ולכן משה נאלץ לחיות כפליט בארץ רחוקה. מובן שהיה זה קשה לעבור מחיי נוחות בחצר המלוכה המצרי לחיים במדבר. אף־על־פי־כן, משה היה ערוך ומוכן לקבל מיהוה כל הנחיה שייתן לו. זו הסיבה שאלוהים יכול היה להשתמש בו לאחר 40 שנים במדיין כדי להביא הקלה לאחיו. משה ציית להדרכת אלוהים וחזר מצריימה. כעת הגיע הזמן לבצע את המשימה שהטיל עליו אלוהים ולעשות זאת בדרכו של אלוהים (שמ׳ ג׳:2, 7, 8, 10). בשובו מצריימה, היה על משה, ’העניו מכל אדם’, לגלות אמונה ואומץ לב כשהופיע מול פרעה (במ׳ י״ב:3). הוא עשה זאת לא פעם ולא פעמיים במהלך המכות שניחתו על המצרים, ובכל פעם מחדש הוא לא ידע עוד כמה פעמים יהיה עליו להופיע מול פרעה.
15. למרות האכזבות שנחל, מה הניע את משה להישאר ער להזדמנויות לתת כבוד לאביו שבשמיים?
15 ב־40 השנים שלאחר מכן, משנת 1513 לפה״ס ועד לשנת 1473 לפה״ס, נחל משה מספר אכזבות. עם זאת, הוא היה ער להזדמנויות שנקרו בדרכו להסב כבוד ליהוה, והוא השתדל מאוד לעודד את בני עמו לעשות כן (דב׳ ל״א:1–8). מדוע? מכיוון שהוא אהב את שמו של יהוה ואת ריבונותו יותר מאשר את שמו שלו (שמ׳ ל״ב:10–13; במ׳ י״ד:11–16). גם אנחנו צריכים להמשיך לתמוך בשלטון אלוהים למרות אכזבות או משברים, תוך ביטחון שאין דרך חכמה יותר, צודקת יותר וטובה יותר מדרכו של אלוהים (יש׳ נ״ה:8–11; יר׳ י׳:23). האם כך אתה חש?
הייו ערים!
16, 17. מדוע הפסוקים במרקוס י״ג:35–37 נושאים משמעות רבה עבורך?
16 ”היזהרו, הייו ערים, כי אינכם יודעים מתי העת” (מר׳ י״ג:33). ישוע השיא אזהרה זו כאשר דיבר על האות שיסמן את סיום הסדר העולמי המרושע הזה. שים לב לדברי הסיום של נבואתו המשמעותית של ישוע כפי שתיעד מרקוס: ”עימדו על המשמר, כי אינכם יודעים מתי יבוא בעל הבית, אם בערב או בחצות הלילה, אם בעת קריאת התרנגול או בבוקר, פן יבוא פתאום וימצא אתכם ישנים. את אשר אני אומר לכם אומר אני לכול: עימדו על המשמר!” (מר׳ י״ג:35–37).
17 הוראתו של ישוע מעוררת מחשבה. הוא התייחס לארבעת סוגי אשמורות הלילה. באשמורה האחרונה היה קשה להישאר ערים כי היא נמשכה מהשעה שלוש לפנות בוקר לערך עד הזריחה. אסטרטגים צבאיים יודעים שזהו הזמן היעיל ביותר לתקיפת האויב — ההזדמנות הטובה ביותר לתפוס אותו ’ישן’. בדומה לכך, שמירה על ערנות בעולם השקוע בשינה רוחנית עמוקה עשויה להיות מאבק של ממש עבורנו. האם מקנן בליבנו ספק באשר לצורך ’להיות ערים’ ו’להיזהר’ לקראת בוא הקץ וגאולתנו?
18. איזו זכות יקרה לאין ערוך יש לנו בתור עדי־יהוה?
18 מאמן החיות שהוזכר בתחילת המאמר ניצל מתקיפת הטיגריס הבנגלי. בניגוד לכך, נבואות המקרא מציינות בבירור שדתות הכזב ושאר הסדר העולמי המרושע הזה לא יימלטו מהקץ הממשמש ובא (ההת׳ י״ח:4–8). מי ייתן וכל משרתי אלוהים, צעירים כמבוגרים, יבינו עד כמה חשוב לעשות כל שביכולתם על מנת להיות מוכנים ליום יהוה, כשם שעשו נוח ובני ביתו. אנו חיים בעולם המגלה חוסר כבוד לאלוהים. מנהיגי דתות כזב, וכמו כן אגנוסטיקנים ואתיאיסטים משמיעים דעות הגורעות מכבודו של הבורא. אל לנו לתת לגישות מעין אלה להשפיע עלינו! הבה ניקח לתשומת ליבנו את הדוגמאות שבחנו ונישאר ערים להזדמנויות ללמד זכות על יהוה ולכבד אותו כ”אלוהי האלוהים... האל הגדול, הגיבור והנורא” (דב׳ י׳:17).
[הערת שוליים]
a באשר למילים ”מאה ועשרים שנה”, המצויות בבראשית ו׳:3, ראה המצפה מ־15 בדצמבר 2010, עמוד 30.
האם אתה זוכר?
• מדוע היה על נוח לתת עדיפות לצרכיה הרוחניים של משפחתו?
• כיצד הזמנים בהם אנו חיים דומים מאוד לימי נוח?
• מדוע היה משה ממוקד בהבטחות יהוה על אף האכזבות שנחל?
• אילו נבואות מניעות אותך להישאר ער מבחינה רוחנית?
[תמונה בעמוד 25]
נוח ומשפחתו התמקדו במלאכה שהטיל עליהם יהוה
[תמונה בעמוד 26]
הבטחותיו המהימנות של אלוהים עזרו למשה לשמור על ערנות רוחנית