הייה שקדן כמו ירמיהו
”שוקד אני [יהוה] על דברי לעשותו” (יר׳ א׳:12).
1, 2. מה בין ’שקדנותו’ של יהוה ובין עץ השקד?
אחד העצים שמקדימים לפרוח בהרי לבנון וישראל הוא עץ השקד. פרחיו היפהפיים בגוני ורוד ולבן נראים כבר בסוף ינואר או בתחילת פברואר. שמו של העץ נגזר מפועל שמשמעו ”להיות ער, למהר לבצע דבר מה”.
2 לא בכדי השתמש יהוה בדוגמתו של עץ השקד כאשר מינה את ירמיהו לנביא. הוא עשה כן כדי להמחיש עובדה חשובה. בתחילת שירותו ראה הנביא בחזון ענף של עץ שקד. מה סימל הענף? יהוה הסביר: ”שוקד אני על דברי לעשותו” (יר׳ א׳:11, 12). ממש כשם שהשקד ”מתעורר” מוקדם, כך ’השכים’ יהוה לשלוח את נביאיו כדי להזהיר את עמו מפני ההשלכות הנובעות מאי־ציות לו (יר׳ ז׳:25). והוא לא שקט עד אשר התגשם דברו הנבואי — הוא ’שקד’ לעשותו. בשנת 607 לפה״ס, בדיוק בזמן שיעד לכך, העניש יהוה את יהודה הכופרת.
3. במה נוכל להיות בטוחים בנוגע ליהוה?
3 גם כיום שוקד יהוה על ביצוע רצונו. הוא לעולם אינו מתרשל בקיום דברו. כיצד משפיעה עליך שקדנותו? האם אתה מאמין שהוא ”שוקד” גם כעת, בשנת 2011, על הגשמת הבטחותיו? אם יש בליבנו אי אילו ספקות באשר להבטחותיו המהימנות של יהוה, ואנו נוטים להירדם מבחינה רוחנית, כעת השעה להתעורר! (רומ׳ י״ג:11) בתור נביאו של יהוה, שמר ירמיהו על ערנות. אם נבחן כיצד שקד ירמיהו במילוי המשימה שקיבל מאת אלוהים ומדוע עשה כן, יעזור לנו הדבר לראות מה עלינו לעשות כדי להתמיד בביצוע המלאכה שהטיל עלינו יהוה.
מסר דחוף
4. עם אילו קשיים התמודד ירמיהו בהכרזת המסר שלו, ומדוע היה זה מסר דחוף?
4 ירמיהו היה אולי כבן 25 כאשר מינה אותו יהוה להיות צופה (יר׳ א׳:1, 2). אך הוא הרגיש כנער ותו לא; הוא לא ראה עצמו כשיר לדבר אל זקני העם שהיו גברים מבוגרים בעלי סמכות (יר׳ א׳:6). היה עליו להשמיע דברי גינוי חריפים וגזרי דין מאיימים בייחוד נגד הכוהנים, נביאי השקר והשליטים. הוא גם היה צריך להכריז את מסרי אלוהים למי שהיו ”במרוצתם”, אלה שפעלו על־פי דרך החיים המקובלת דאז, וגילו אי־נאמנות ”ניצחת”, כלומר תמידית (יר׳ ו׳:13; ח׳:5, 6). מקדש שלמה המפואר, ששימש כמרכז עבודת אלוהים הטהורה במשך כ־400 שנה, ייחרב. ירושלים ויהודה ייוותרו שוממות, ויושביהן יילקחו בשבי. ברור אפוא שהמסר שהיה על ירמיהו להכריז היה דחוף.
5, 6. (א) כיצד משתמש יהוה בכיתת ירמיהו כיום? (ב) במה יתמקד המאמר?
5 בעת המודרנית מראה יהוה את אהבתו לאנושות בכך שהוא מינה את המשיחיים המשוחים שישמשו כצופה אשר יזהיר מפני משפטי אלוהים על העולם הזה. זה עשרות שנים שחברי כיתת ירמיהו מפצירים באנשים להיות ערים לזמנים בהם אנו חיים (יר׳ ו׳:17). המקרא מבליט את העובדה שיהוה, אשר עיתים וזמנים בידו, אינו מתעכב. יום המשפט שלו יבוא בדיוק במועד שקבע, ויהיה זה בשעה שבני אדם לא יצפו לו (צפ׳ ג׳:8; מר׳ י״ג:33; פט״ב ג׳:9, 10).
6 זכור שיהוה שוקד לעשות את דברו ושהוא יכונן את העולם החדש ורב־הצדק בדיוק במועד שקבע. ידיעה זו מחדירה בחברי כיתת ירמיהו ובבני לווייתה המוקדשים תחושת דחיפות הולכת וגוברת לגבי הצורך לשקוד על הכרזת המסר שיש בידם. כיצד משפיע הדבר עליך? ישוע ציין שעל כל אחד לנקוט עמדה לצד מלכות אלוהים. נבחן כעת שלוש תכונות שעזרו לירמיהו לשקוד בביצוע המשימה שקיבל, ושיעזרו גם לנו לנהוג כמותו.
הוא אהב אנשים
7. כיצד האהבה הניעה את ירמיהו לבשר לנוכח מצבים קשים?
7 מה הניע את ירמיהו לבשר על אף מצבים קשים? אהבתו לזולת. הוא ידע שרועי שקר הם אלה שגרמו למרבית הבעיות שעימן התמודד העם (יר׳ כ״ג:1, 2). ידיעה זו סייעה לו לבצע את תפקידו באהבה ובחמלה. הוא רצה שבני עמו ישמעו את דברי אלוהים ויחיו. כל כך היה אכפת לו מבני עמו עד שהוא בכה על האסון שעתיד היה לפקוד אותם. (קרא ירמיהו ח׳:21, 23.) בספר איכה מתאר ירמיהו בצורה חיה את אהבתו ודאגתו העמוקות לשמו של יהוה ולעמו (איכה ד׳:6, 9). האם כאשר אתה רואה אנשים ”יגעים ונידחים כצאן אשר אין להם רועה”, מפעם בך הרצון לבשר להם את הבשורה המנחמת על מלכות אלוהים? (מתי ט׳:36).
8. מניין לנו שסבלו של ירמיהו לא גרם לו להתמרמר?
8 ירמיהו סבל מידי אותם האנשים אשר להם רצה לעזור, אך הוא לא התנקם ולא התמרמר. הוא היה סבלן ואדיב אפילו במגעיו עם המלך המושחת צדקיהו! גם לאחר שהמלך מסר אותו כדי להורגו, ירמיהו המשיך להתחנן בפניו שישמע בקול יהוה (יר׳ ל״ח:4, 5, 19, 20). האם אנו אוהבים את הזולת באותה עוצמה שאהב ירמיהו?
אלוהים העניק לו אומץ
9. מה מעיד על כך שאלוהים נסך בירמיהו אומץ לב?
9 כאשר פנה אליו יהוה לראשונה, ניסה ירמיהו להתחמק מן המשימה. מכאן שהוא לא נולד אמיץ לב ואיתן. עוז הרוח היוצא מגדר הרגיל שגילה במהלך שירותו כנביא נבע מבטחונו המלא באלוהים. יהוה היה איתו ”כגיבור עריץ” כאשר תמך בו ונסך בו כוח למלא את משימתו (יר׳ כ׳:11). ירמיהו כה נודע כאדם אמיץ לב עד כי במהלך שירותו הארצי של ישוע היו שחשבו אותו לירמיהו ששב לחיים! (מתי ט״ז:13, 14).
10. מדוע ניתן לומר שהשארית המשוחה מופקדת ’על גויים ועל ממלכות’?
10 יהוה, ”מלך הגויים”, הטיל על ירמיהו להכריז את משפטיו על ממלכות ועמים שונים (יר׳ י׳:6, 7). אך באיזה מובן מופקדת השארית המשוחה ”על הגויים ועל הממלכות”? (יר׳ א׳:10) בדומה לנביא גם חברי כיתת ירמיהו קיבלו משימה מריבון היקום. לפיכך, משרתיו המשוחים של אלוהים אכן מוסמכים להכריז ברחבי העולם את משפטי אלוהים על ממלכות ועמים שונים. כשבידם סמכות מאת האל העליון וכשבפיהם המסר הברור שבדבר־אלוהים, הם מכריזים שהממלכות והעמים בני ימינו ייעקרו ויישמדו בזמן ובדרך שקבע אלוהים (יר׳ י״ח:7–10; ההת׳ י״א:18). כיתת ירמיהו נחושה בדעתה שלא לחדול מביצוע המשימה שקיבלה מאלוהים: להכריז את משפטיו ברחבי העולם.
11. מה יעזור לנו להמשיך לבשר לנוכח מצבים קשים?
11 כולנו מרגישים לעיתים רפיון ידיים אל מול התנגדות, אדישות או מצבים קשים אחרים (קור״ב א׳:8). אך הבה נמשיך הלאה כדוגמת ירמיהו. אל נאמר נואש! הבה נמשיך לפנות לאלוהים בתחנונים, להישען עליו ולאזור אומץ בשעה שאנו מבקשים את עזרתו (תסל״א ב׳:2). כעובדיו האמיתיים של אלוהים, עלינו להמשיך לשקוד בביצוע המשימות שהטיל עלינו. אנחנו צריכים להיות נחושים שלא לחדול לבשר על השמדת הנצרות, המסומלת על־ידי השמדת ירושלים הלא־נאמנה. לא רק שכיתת ירמיהו מכריזה על ”שנת רצון ליהוה”, היא גם מכריזה על ”יום נקם לאלוהינו” (יש׳ ס״א:1, 2; קור״ב ו׳:2).
הוא מצא שמחה בשירותו
12. מדוע ניתן להסיק שירמיהו שמר על שמחתו, ומה עזר לו לעשות כן?
12 ירמיהו מצא שמחה בשירותו. הוא אמר ליהוה: ”נמצאו דבריך, ואוכלם; ויהי דברך לי לששון ולשמחת לבבי; כי נקרא שמך עליי, יהוה” (יר׳ ט״ו:16). ירמיהו ראה לעצמו זכות לייצג את אלוהי האמת ולבשר את דברו. ראוי לציין שכאשר התמקד בלעג שספג מצד האנשים סביבו, הוא איבד את שמחתו. אך כאשר הפנה את תשומת ליבו ליופי ולחשיבות שהיו טמונים במסר שבפיו, הוצתה שמחתו מחדש (יר׳ כ׳:8, 9).
13. מדוע חשוב שנזין את עצמנו באמיתות מקראיות עמוקות אם ברצוננו לשמור על שמחתנו?
13 אם ברצוננו לשמור על שמחתנו במלאכת הבישור, עלינו להזין את עצמנו ב”מאכל המוצק”, כלומר באמיתות מקראיות עמוקות (עב׳ ה׳:14). לימוד מעמיק יותר בונה אמונה חזקה יותר (קול׳ ב׳:6, 7). לימוד כזה עוזר לנו להבין איך המעשים שלנו נוגעים לליבו של יהוה. אם אנו מתקשים למצוא זמן לקרוא במקרא וללמוד אותו, עלינו לבחון מחדש את סדר היום שלנו. אפילו מספר דקות של לימוד והרהורים מדי יום יקרבו אותנו עוד יותר ליהוה. וכפי שהיה נכון במקרה של ירמיהו, יתרום הדבר ’לששון ולשמחת לבבנו’.
14, 15. (א) איזה פרי נשאה דבקותו של ירמיהו במשימתו? (ב) כיצד מתייחסים משרתי אלוהים כיום למלאכת הבישור?
14 ירמיהו אומנם הכריז בהתמדה את משפטי יהוה ואת אזהרותיו, אך גם המשימה ”לבנות ולנטוע” הייתה יקרה לליבו (יר׳ א׳:10). מלאכת הבנייה והנטיעה אכן נשאה פרי! מספר יהודים ונוכרים, אשר ביניהם נמנים בני רֵכָב, עבד מלך וברוך, שרדו את השמדת ירושלים ב־607 לפה״ס (יר׳ ל״ה:19; ל״ט:15–18; מ״ג:5–7). אותם אנשים נאמנים ויראי שמיים, שהיו חבריו של ירמיהו, מהווים סמל מתאים לבעלי התקווה הארצית כיום החוברים לכיתת ירמיהו. המשוחים מתמלאים סיפוק מבניית אמונתם של חברי ’ההמון הרב’ (ההת׳ ז׳:9). ובמקביל לכך, כאשר בני לווייתם הנאמנים עוזרים לישרי הלב להגיע לידיעת האמת, מסב להם הדבר שמחה רבה.
15 משרתי אלוהים יודעים שמלאכת הכרזת הבשורה הטובה אינה רק שירות ציבורי; היא חלק מעבודת אלוהים. בין אם שומעים לנו או לא, פן זה בעבודת יהוה מסב לנו שמחה רבה (תהל׳ ע״א:23; קרא רומים א׳:9).
’שקוד’ בביצוע תפקידך!
16, 17. כיצד מבליט הכתוב בההתגלות י״ז:10 ובחבקוק ב׳:3 את דחיפות הזמנים?
16 דחיפות הזמנים שבהם אנו חיים מובלטת בנבואה המופיעה בההתגלות י״ז:10. המלך השביעי, מעצמת העולם אנגלו־אמריקה, כבר בא לידי קיום. אנו קוראים על כך: ”וכאשר יבוא [המלך השביעי] הוא צריך להישאר זמן מעט”. פרק זמן קצר זה מתקרב לסיומו. בדבריו של הנביא חבקוק אנו מוצאים את ההבטחה הבאה בדבר קיצו של עולם מרושע זה: ”עוד חזון למועד, ... חכה לו; כי בוא יבוא. לא יאחר” (חב׳ ב׳:3).
17 שאל את עצמך: ’האם האופן שבו אני חי את חיי באמת מעיד על כך שאני מודע לדחיפות הזמנים, ושאני מצפה שהקץ יבוא בקרוב? או האם החלטותיי וסדר העדיפויות שלי מעידים על כך שאינני מצפה שהסוף יבוא בקרוב אם בכלל?’
18, 19. מדוע אין זה הזמן להאט את הקצב?
18 מלאכתה של כיתת הצופה עוד לא הגיעה לסיומה. (קרא ירמיהו א׳:17–19.) עד כמה משמחת אותנו הידיעה שחברי השארית המשוחה עומדים איתן כ”עמוד ברזל” וכ”עיר מבצר”! ’האמת חגורה על מותניהם’ — הם מאפשרים לדבר־אלוהים לחזק אותם עד שתושלם מלאכתם (אפ׳ ו׳:14). חברי ההמון הרב מגלים נחישות דומה ותומכים באופן פעיל בכיתת ירמיהו בביצוע המשימה שקיבלה מאת אלוהים.
19 אין זה הזמן להאט את הקצב בפעילות למען המלכות, אלא להתייחס בכובד ראש לכתוב בירמיהו י״ב:5. (קרא.) על כולנו להתמודד עם קשיים ומבחני אמונה שונים, ודומה הדבר למרוץ שבו אנו מתמודדים מול ”רַגְלִים”, או רצים אחרים. אולם ככל שמתקרבת ’הצרה הגדולה’, כך צפויים הקשיים להתרבות (מתי כ״ד:21). ניתן לדמות את ההתמודדות עם הקשיים הגדולים יותר הצפויים לנו למרוץ נגד ”סוסים”, דבר הדורש כוח סבל עצום. יהיה זה, אם כן, לתועלתנו אם נעמוד במבחני האמונה הניצבים בפנינו כעת, שהרי הדבר עשוי להכין אותנו לקראת הבאות.
20. מה אתה נחוש לעשות?
20 כולנו יכולים לחקות את ירמיהו ולהצליח למלא את תפקידנו לבשר! תכונות כמו אהבה, אומץ לב ושמחה עזרו לירמיהו למלא את שירותו בן 67 השנים בנאמנות. פריחת השקד היפהפייה מזכירה לנו שיהוה ”שוקד” על הגשמת דברו, ויש לנו כל סיבה שבעולם לחקות את דוגמתו. ירמיהו היה ’שקדן’ וגם אנחנו יכולים!
האם אתה זוכר?
• כיצד האהבה עזרה לירמיהו ’לשקוד’ בביצוע המשימה שקיבל?
• מדוע אנו זקוקים לכך שאלוהים ינסוך בנו אומץ לב?
• מה עזר לירמיהו לשמור על שמחתו?
• מדוע אתה רוצה להמשיך ’לשקוד’ בביצוע שירותך?
[תמונות בעמוד 31]
האם תמשיך לבשר על אף התנגדות?