גלה כוח סבל במרוץ לחיים
”בסבלנות נרוצה את המרוץ הערוך לפנינו” (עב׳ י״ב:1).
1, 2. לְמה השווה השליח פאולוס את אורח החיים המשיחי?
מדי שנה נערכים מרוצי מרתון במקומות רבים בעולם. הרצים הבכירים משתתפים במרוצים אלה במטרה אחת — לנצח. רוב המשתתפים האחרים מגיעים לתחרות עם ציפיות נמוכות יותר. מבחינתם עצם השלמת המרוץ הוא הישג שניתן להתגאות בו.
2 המקרא משווה את אורח החיים המשיחי למרוץ. השליח פאולוס השתמש בדימוי זה כשכתב את איגרתו הראשונה אל אחיו לאמונה בקורינתוס הקדומה. הוא אמר: ”האם אינכם יודעים שהרצים באיצטדיון אומנם רצים כולם, אבל אחד מקבל את הפרס? בדומה לכך, רוצו למען תשיגוהו” (קור״א ט׳:24).
3. מדוע ציין פאולוס שרק רץ אחד מקבל את הפרס?
3 האם פאולוס התכוון שרק משיחי אחד יזכה בפרס בעוד שכל היתר ירוצו לשווא? ודאי שלא! הרצים באותם ימים שמרו על משטר אימונים קפדני והשקיעו מאמצים כבירים במטרה לנצח בתחרויות. פאולוס רצה שאחיו לאמונה ישקיעו מאמצים דומים על מנת להשיג חיי נצח. אם יעשו כן, תהיה להם התוחלת לזכות בפרס החיים. למעשה, כל מי שמשלימים את המרוץ המשיחי זוכים בפרס זה.
4. על מה עלינו לתת את הדעת בנוגע למרוץ הערוך לפנינו?
4 מילים אלו הן מקור עידוד לכל מי שמשתתפים כיום במרוץ לחיים, אך יש בהן גם כדי לעזור להם להיות מפוכחים. מדוע? כיוון שהפרס — בין אם מדובר בחיי נצח בשמיים ובין אם מדובר בחיי נצח בגן עדן עלי אדמות — הוא פרס שאין שווה לו. אמת, המרוץ ארוך ומפרך, והדרך רצופה מכשולים, הסחות דעת וסכנות (מתי ז׳:13, 14). למרבה הצער, יש שהאטו את הקצב, הרימו ידיים או אף נשרו מהמרוץ. אילו מלכודות וסכנות אורבות למי שרצים במרוץ לחיים? כיצד תוכל להימנע מהן? מה תוכל לעשות על מנת להשלים את המרוץ ולנצח בו?
נדרש כוח סבל כדי לנצח
5. מה הסביר פאולוס בעברים י״ב:1?
5 באיגרת שכתב למשיחיים העברים בירושלים וביהודה שוב התייחס פאולוס להיבטים הקשורים לתחרויות אתלטיקה ומרוצים. (קרא עברים י״ב:1.) הוא לא רק הצביע על הסיבה להשתתף במרוץ, אלא גם ציין מה יש לעשות כדי לנצח בו. לפני שננתח את העצות שכתב פאולוס בהשראת אלוהים למשיחיים העברים ונראה אילו לקחים ניתן להפיק מהן, נבחן מה הניע אותו לכתוב את איגרתו ומה הוא עודד את קוראיו לעשות.
6. איזה לחץ הפעילו מנהיגי הדת על המשיחיים?
6 המשיחיים במאה הראשונה, ובייחוד אלו שחיו בירושלים וביהודה, התנסו במבחנים ובקשיים רבים. הם היו נתונים תחת לחצים כבדים מצד מנהיגי הדת היהודים, אשר הייתה להם השפעה רבה על העם. מנהיגים אלה כבר הצליחו להביא לכך שישוע המשיח יורשע בהסתה למרד ויומת כפושע, והתנגדותם הייתה רחוקה מלהיפסק. בספר מעשי השליחים אנו קוראים על רצף של מקרי איומים ותקיפות נגד המשיחיים, אשר החל זמן קצר אחרי המאורעות הפלאיים שהתרחשו בחג השבועות 33 לספירה. הרדיפות שעוררו מנהיגי הדת ודאי הקשו מאוד על המשיחיים הנאמנים (מה״ש ד׳:1–3; ה׳:17, 18; ו׳:8–12; ז׳:59; ח׳:1, 3).
7. בפני אילו זמנים קשים עמדו המשיחיים שאליהם כתב פאולוס?
7 בנוסף, משיחיים אלה חיו בשלהי הסדר היהודי. ישוע הזהיר אותם מפני ההשמדה שעתידה הייתה לבוא על האומה היהודית הלא־נאמנה. הוא גם סיפר לתלמידיו על המאורעות שיתרחשו זמן קצר לפני הקץ וסיפק להם הנחיות מפורטות בנוגע לפעולות שיהיה עליהם לנקוט כדי להינצל. (קרא לוקס כ״א:20–22.) אם כן, מה יעשו? ישוע התרה בפניהם: ”הישמרו לכם שלא יכבד לבבכם בשתייה ובשיכרון ובדאגות החיים והיום ההוא יבוא עליכם פתאום” (לוקס כ״א:34).
8. מה גרם לכמה משיחיים להאט את הקצב או להתייאש?
8 פאולוס כתב את איגרתו אל העברים כמעט 30 שנה אחרי שמסר ישוע אזהרה זו. כיצד השפיע חלוף הזמן על המשיחיים הללו? חלקם נכנעו ללחצים ולהסחות הדעת של חיי היומיום ולא התקדמו מבחינה רוחנית, התקדמות שהייתה תורמת לחיזוקם (עב׳ ה׳:11–14). אחרים ככל הנראה סברו שחייהם יהיו קלים הרבה יותר אם פשוט ישחו עם הזרם ויחיו את חייהם כמו היהודים שסבבו אותם. אחרי הכול, היהודים לא הפסיקו להאמין באלוהים, והם המשיכו במידה מסוימת לקיים את תורתו. היו גם משיחיים אשר השתכנעו מטיעוניהם או נכנעו ללחציהם של יחידים בקהילה שדרשו להמשיך לקיים את תורת משה ואת המסורת. מה יכול היה פאולוס לומר לאחיו המשיחיים על מנת לעזור להם להישאר ערים מבחינה רוחנית ולהתמיד במרוץ?
9, 10. (א) מה אמר פאולוס לקראת סוף פרק י׳ באיגרת אל העברים? (ב) מדוע כתב פאולוס על מעשי האמונה של עדים מימי קדם?
9 שים לב לדברים שכתב פאולוס בהשראת אלוהים כדי לחזק את המשיחיים העברים. בפרק י׳ באיגרתו ציין פאולוס שהתורה היא ”צל הטובות העתידות” והדגיש את ערכו של קורבן הכופר של המשיח. לקראת סוף הפרק אמר פאולוס לקוראיו: ”צריכים אתם לסבלנות [”כוח סבל”, ע״ח] כדי לקבל את המובטח לאחר שתעשו את רצון אלוהים; כי ’עוד מעט קט והבא יבוא, ולא יאחר’” (עב׳ י׳:1, 36, 37).
10 בפרק י״א של האיגרת אל העברים מסביר פאולוס היטב מהי אמונה אמיתית באלוהים. הוא גם ממחיש את הנקודה בעזרת דוגמתם של אנשי אמונה מן העבר, הן גברים והן נשים. האם הייתה זו סטייה מיותרת מהנושא שעליו דיבר קודם לכן? לא ולא. השליח ידע שהיה על אחיו המשיחיים להבין שאמונה כרוכה בנקיטת צעדים אמיצים ובגילוי כוח סבל. עוד ידע שדוגמתם המצוינת של אותם משרתי יהוה נאמנים מימי קדם תחזק את המשיחיים העברים ותעזור להם להתמודד עם המבחנים והקשיים הפוקדים אותם. על כן, לאחר שמנה את מעשי האמונה של נאמנים אלה, יכול היה פאולוס לומר: ”גם אנחנו, אשר ענן עדים כזה אופף אותנו, נסירה נא כל מעמסה וגם את החטא הלוכד על נְקַלָה, ובסבלנות [”כוח סבל”, ע״ח] נרוצה את המרוץ הערוך לפנינו” (עב׳ י״ב:1).
”ענן עדים”
11. איזו תועלת תצמח לנו אם נהרהר בדוגמתם של ”עדים” מימי קדם?
11 אותם ”עדים” לא היו כצופים מן הצד שפשוט באו לצפות במרוץ או לראות את האתלט או הקבוצה המועדפים עליהם מנצחים. אדרבה, הם השתתפו בְּמרוץ, ואף השלימו אותו בהצלחה. הם אומנם כבר לא היו בין החיים, אך ניתן היה לראות בהם רצים מנוסים היכולים לעודד את הרצים החדשים. תאר לעצמך כיצד היה מרגיש מתחרה אילו ידע שכמה מן הרצים הטובים ביותר מתבוננים בו. הדבר ודאי היה מניע אותו לעשות כמיטב יכולתו ואף להתעלות על עצמו. אותם עדים מימי קדם הוכיחו שניתן לנצח במרוץ הסמלי, ואין זה משנה עד כמה הוא מפרך. אם כן, היה על המשיחיים העברים במאה הראשונה לחקוק במוחם את דוגמתם של מי שהיוו את ’ענן העדים’ על מנת לאזור אומץ ו’לרוץ את המרוץ’ תוך גילוי כוח סבל — וכך נכון גם לגבינו.
12. כיצד נוגעת לנו דוגמתם של הנאמנים שהזכיר פאולוס?
12 לרבים מהנאמנים שהזכיר פאולוס היו נסיבות דומות לשלנו. נוח, למשל, חי סמוך לקיצו של העולם שקדם למבול. אנחנו חיים לקראת תום הסדר העולמי הנוכחי. אברהם ושרה נקראו לעזוב את מולדתם כדי לעבוד את יהוה, והיה עליהם לחכות להתגשמות הבטחתו. אנו נקראים להתכחש לעצמנו כדי להשביע את רצון יהוה ולזכות בברכות שהוא מבטיח לנו. משה נדד במדבר הנורא בדרכו אל ארץ ההבטחה. אנו עוברים דרך הסדר העולמי הגווע הזה בדרכנו אל העולם החדש המובטח. לכן בהחלט ראוי שנבחן מה עברו נאמנים אלה ונלמד על הצלחותיהם וכשלונותיהם ועל מעלותיהם וחולשותיהם (רומ׳ ט״ו:4; קור״א י׳:11).
כיצד הם הצליחו?
13. עם אילו קשיים התמודד נוח, ומה עזר לו להתגבר עליהם?
13 מה עזר למשרתי יהוה אלה להחזיק מעמד ולהצליח במרוץ? שים לב מה כתב פאולוס על אודות נוח. (קרא עברים י״א:7.) ”מבול מים על הארץ [שעתיד היה] לשחת כל בשר” היה דבר שנוח ’לא ראה’ מימיו (בר׳ ו׳:17). היה זה מאורע חסר תקדים, משהו שמעולם לא קרה קודם לכן. אבל נוח לא התייחס לכך בביטול, כאילו היה זה בלתי אפשרי או לא־סביר. מדוע? כי האמין שכל מה שיהוה אמר, הוא גם יגשים. נוח לא חשב שמה שהתבקש לעשות היה קשה מדי לביצוע. אדרבה, נאמר עליו: ”כן עשה”, כלומר הוא עשה בדיוק כפי שנצטווה (בר׳ ו׳:22). בהתחשב בכל המטלות שהוטלו על נוח — לבנות את התיבה, לאסוף את בעלי החיים, לאגור מזון בתיבה עבור בני האדם והחיות, להזהיר את הזולת ולשמור על רוחניותה של משפחתו — זו בהחלט לא הייתה משימה קלה ’לעשות כן’. אולם בזכות אמונתו וכוח הסבל שגילה, ניצלו הוא ובני משפחתו וזכו לברכות.
14. עם אילו קשיים התמודדו אברהם ושרה, ואיזה לקח ניתן להפיק מכך?
14 בהמשך מזכיר פאולוס את אברהם ושרה כחלק מ’ענן העדים האופף אותנו’. הם נטשו את החיים אשר להם היו רגילים באוּר, ונדמה היה שעתידם לוט בערפל. אך הם גילו אמונה איתנה וצייתנות מופתית גם בזמנים קשים. לאור כל ההקרבות שאברהם היה מוכן להקריב כדי לעבוד את אלוהים כרצוי בעיניו, הוא נקרא בצדק ”אב לכל המאמינים” (רומ׳ ד׳:11). פאולוס נגע רק בנקודות הבולטות בחייהם של אברהם ומשפחתו, היות שקוראי איגרתו הכירו היטב את קורותיהם. אך די היה בנקודות אלה כדי להמחיש עד כמה איתנה הייתה אמונתם. הוא אמר עליהם: ”בעודם מחזיקים באמונה מתו כל אלה בלי שהשיגו את הדברים המובטחים, ואולם ראו אותם מרחוק וקידמו אותם בברכה כשהם מודים כי זרים וגולים הם בארץ” (עב׳ י״א:13). ברור אפוא שאמונתם באלוהים ויחסיהם האישיים עימו עזרו להם לרוץ את המרוץ תוך גילוי כוח סבל.
15. מה עמד מאחורי הבחירות שעשה משה בחייו?
15 גם משה היה משרת יהוה למופת המהווה חלק מ’ענן העדים’. משה ויתר על חיי שגשוג ומותרות ”ובחר להתענות עם עַם אלוהים”. מה הניע אותו לעשות כן? פאולוס השיב על כך: ”[הוא] נשא עיניו אל הגמול... [ו]עמד בעוז כרואה את מי שאיננו נראה”. (קרא עברים י״א:24–27.) משה לא נתן ל”תענוגי החטא” הזמניים להסיח את דעתו. העובדה שאלוהים והבטחותיו היו כה ממשיים בעיניו גרמה לו להפגין אומץ לב וכוח סבל יוצאים מגדר הרגיל. במשך כל הזמן שהנהיג את בני ישראל ממצרים אל עבר הארץ המובטחת, מילא את תפקידו תוך השקעת מאמצים בלתי נלאים.
16. מדוע לא שקע משה בדיכאון כאשר נאסר עליו להיכנס לארץ המובטחת?
16 בדומה לאברהם, משה לא זכה לראות את התגשמות הבטחת אלוהים במהלך תקופת חייו. כאשר עמדו בני ישראל להיכנס לארץ המובטחת, נאמר למשה: ”מנגד תראה את הארץ, ושמה לא תבוא אל הארץ אשר אני נותן לבני ישראל”. הסיבה לכך הייתה שקודם לכן הוא ואהרון התרגזו על מרדנותו של העם ו’מעלו באלוהים בתוך בני ישראל במי מריבת קדש’ (דב׳ ל״ב:51, 52). האם שקע משה בדיכאון או התמלא רגשי טינה? לא. הוא בירך את העם וחתם את דבריו במילים הבאות: ”אשריך, ישראל! מי כמוך, עם נושע ביהוה, מגן עזרך, ואשר חרב גאוותך?” (דב׳ ל״ג:29).
לקחים עבורנו
17, 18. (א) מה ניתן ללמוד מ’ענן העדים’ בנוגע למרוץ לחיים שבו אנו משתתפים? (ב) במה נדון במאמר הבא?
17 מסקירת חייהם של כמה מהנאמנים הנכללים ב’ענן העדים האופף אותנו’, אנו רואים בבירור שכדי להשלים את המרוץ, חייבת להיות לנו אמונה שלמה באלוהים ובהבטחותיו (עב׳ י״א:6). אל לנו לדחוק את האמונה לקרן זווית, אלא להציבה במרכז חיינו. בניגוד לחסרי האמונה, משרתי יהוה מסוגלים להביט אל מעבר להווה. אנו יכולים לראות את ”מי שאיננו נראה”, והדבר מאפשר לנו לרוץ את המרוץ תוך גילוי כוח סבל (קור״ב ה׳:7).
18 אין זה קל לרוץ את המרוץ המשיחי. אולם אנו בהחלט יכולים להשלימו בהצלחה. במאמר הבא נלמד מה עוד יכול לעזור לנו לעשות זאת.
התוכל להסביר?
• מדוע כתב פאולוס באריכות על עדים נאמנים מימי קדם?
• אם נראה לנגד עינינו את ’ענן העדים האופף אותנו’, כיצד יעזור לנו הדבר לרוץ תוך גילוי כוח סבל?
• מה למדת מדוגמתם של נוח, אברהם, שרה ומשה?
[תמונה בעמוד 19]
אברהם ושרה היו מוכנים לוותר על חייהם הנוחים באור