החזק מעמד עד הקץ
”בסבלנות נרוצה את המירוץ הערוך לפנינו” (עברים י״ב:1).
1, 2. מה משמע הדבר ”לסבול”?
”צריכים אתם לסבלנות”, כתב השליח פאולוס אל המשיחיים העברים במאה הראשונה (עברים י׳:36). בהדגישו את חשיבותה של תכונה זו, האיץ גם השליח פטרוס במשיחיים: ’הוסיפו על אמונתכם... את הסבלנות’ (פטרוס ב׳. א׳:5, 6). מהי בדיוק סבלנות?
2 הפועל ”לסבול” ביוונית משמעו, לפי אחד הלקסיקונים, ”להישאר ולא להימלט... לעמוד איתן, להחזיק מעמד”. באשר לשם העצם ”סבלנות” ביוונית נאמר: ”הסבלנות הינה הרוח היכולה לשאת דברים, לא מתוך השלמה עם המצב גרידא, אלא מתוך תקווה עזה... זו התכונה המעמידה אדם על שתי רגליו, כשפניו מופנות אל הרוח. זוהי המעלה היכולה להפוך את המבחן הקשה ביותר לתהילה, משום שמעבר לכאב, היא רואה את המטרה”. אם כן, הסבלנות מסייעת לאדם שלא לאבד תקווה ולעמוד איתן לנוכח מכשולים וקשיים. מי זקוקים במיוחד לתכונה זו?
3, 4. (א) מי זקוקים לסבלנות? (ב) מדוע עלינו להחזיק מעמד עד הקץ?
3 בלשון הַשְאָלָה ניתן לומר כי כל המשיחיים רצים במירוץ המצריך סבלנות. בשנת 65 לספירה בערך כתב השליח פאולוס אל שותפו לעבודה ובן לווייתו הנאמן טימותיאוס מילים מרגיעות אלו: ”את המלחמה הטובה נלחמתי, את המירוץ השלמתי, את האמונה שמרתי” (טימותיאוס ב׳. ד׳:7). באומרו ”את המירוץ השלמתי” השווה פאולוס את חייו המשיחיים למירוץ בעל מסלול מוגדר שבסופו קו סיום. בשלב ההוא עמד פאולוס לחצות את קו הסיום כמנצח, וציפה בביטחון מלא לגמול. ”מעתה”, הוסיף ואמר, ”שמורה לי עטרת הצדקה אשר האדון, השופט הצדיק, יתן לי ביום ההוא” (טימותיאוס ב׳. ד׳:8). פאולוס היה בטוח כי יזכה בגמול משום שהחזיק מעמד עד הקץ. מה לגבינו?
4 כדי לעודד את הרצים במירוץ כתב פאולוס: ”בסבלנות נרוצה את המירוץ הערוך לפנינו” (עברים י״ב:1). את המירוץ אנו מתחילים כמשיחיים בהקדישנו את חיינו ליהוה אלוהים דרך ישוע המשיח. חשוב אומנם להתחיל בצורה נכונה את דרכנו כתלמידי המשיח, אבל העיקר הוא להשלים את המירוץ. ישוע ציין: ”המחזיק מעמד עד קץ הוא ייוושע” (מתי כ״ד:13). הגמול שיינתן לכל מי שמסיימים את המירוץ בהצלחה הוא חיי־נצח. הואיל וגם לנו יש מטרה לנגד עינינו, עלינו להחזיק מעמד עד הקץ. מה יעזור לנו להגשים יעד זה?
תזונה נכונה — חובה
5, 6. (א) על מה עלינו להקפיד כדי להחזיק מעמד במירוץ לחיים? (ב) מאילו מקורות מזון רוחני עלינו להיזון, ומדוע?
5 בקרבת קורינתוס שביוון נערכו בימי קדם משחקי איסְתְמוֹס המפורסמים. פאולוס ודאי ידע שהאחים שבקורינתוס הכירו את תחרויות האתלטיקה שהתקיימו שם. על סמך מה שידעו, הזכיר להם את המירוץ לחיים שבו הם משתתפים: ”האם אינכם יודעים שהרצים באיצטדיון אומנם רצים כולם, אבל אחד מקבל את הפרס? בדומה לכך, רוצו למען תשיגוהו”. פאולוס הדגיש שחשוב להישאר במירוץ ולהגיע לקו הסיום. מה יעזור להם לעשות כן? ”כל מתחרה נוהג להינזר בכל התחומים”, הוסיף. כן, המתחרים גזרו על עצמם משטר אמונים נוקשה, הקפידו על תזונה נכונה וניהלו את חייהם כראוי כדי לנצח (קורינתים א׳. ט׳:24, 25).
6 מה באשר למירוץ שבו רצים המשיחיים? זקן־קהילה של עדי־יהוה אמר: ”כדי להחזיק מעמד במירוץ לחיים צריך להקפיד על תזונה רוחנית”. תן דעתך למזון הרוחני שיהוה, ”אלוהי הסבלנות”, מספק לנו (רומים ט״ו:5). מקור התזונה הרוחנית העיקרי הוא דברו, המקרא. האין זה מן הראוי שנקפיד על תוכנית טובה של קריאת המקרא? דרך ”העבד הנאמן והנבון” מספק לנו יהוה גם את המצפה ועורו! — כתבי־עת העונים על צורכי השעה — ופרסומים מקראיים נוספים (מתי כ״ד:45, דל׳). לימוד שקדני של ספרות זו יחזק אותנו מבחינה רוחנית. עלינו להקדיש מזמננו — ’לנצל כל הזדמנות’ — ללימוד אישי (אפסים ה׳:16).
7. (א) מדוע אל לנו להסתפק בידיעת עיקרי האמונה המשיחיים הבסיסיים? (ב) כיצד ניתן ’להתקדם אל הבגרות’?
7 כדי להמשיך במסלול החיים המשיחיים, אל נסתפק ב”שלב הראשון של דבר המשיח”, אלא ”נתקדם נא אל הבגרות” (עברים ו׳:1). עלינו לפתח עניין ב”רוחב והאורך והגובה והעומק” של האמת ולאכול את ”המאכל המוצק [אשר] הוא למבוגרים” (אפסים ג׳:18; עברים ה׳:12–14). יש לנו, לדוגמה, ארבעה ספרים המתעדים את חייו של ישוע עלי־אדמות — ספרי הבשורה של מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן. אדם שלומד ספרים אלו בקפידה, לא רק מתוודע למעשיו ולאישיותו של ישוע, אלא גם לומד את דרך החשיבה שדחפה אותו להתנהג כפי שהתנהג. כך ניתן לאמץ את ”רוח המשיח” (קורינתים א׳. ב׳:16).
8. כיצד עוזרות לנו אסיפות הקהילה להחזיק מעמד במירוץ לחיים?
8 פאולוס האיץ באחיו לאמונה: ”נשים לבנו איש אל רעהו, לעורר זה את זה לאהבה ולמעשים טובים. בל נזניח את התכנסותנו כמנהג כמה אנשים, כי אם נעודד איש את רעהו, וביחוד בראותכם כי קרב היום” (עברים י׳:24, 25). אסיפות הקהילה הן מקור עידוד. עד כמה משמח להימצא בחברת אחים ואחיות אוהבים הדואגים לנו והחפצים לעזור לנו להחזיק מעמד עד הקץ! לא נוכל להרשות לעצמנו להקל ראש במתנה אוהבת זו שנתן לנו יהוה. הקפדה על לימוד אישי ועל נוכחות קבועה באסיפות תעזור לנו להיות ’מבוגרים בהבנתנו’ (קורינתים א׳. י״ד:20).
צופים שנועדו לעודדך
9, 10. (א) באיזה מובן יכולים הצופים לעודד אותנו להחזיק מעמד במירוץ? (ב) מהו ’ענן העדים האופף אותנו’ המוזכר בעברים י״ב:1?
9 יהיה האצן מוכן ככל שיהיה, עלולים לצוץ דברים בדרך שיעכבוהו. ”מרוצתכם היתה טובה; מי הניא אתכם מלציית לאמת?” שאל פאולוס (גלטים ה׳:7). נראה כי חלק מן המשיחיים הגלטים בילו בחברת אנשים רעים שהסיחו את דעתם מן המירוץ לחיים. לעומת זאת, תמיכה ועידוד מצד אחרים מסייעת לרצים להחזיק מעמד במירוץ, בדיוק כפי שקהל במשחק עשוי לשלהב את השחקנים. קהל נלהב מגביר את ההתרגשות, והמתחרים נעשים חדורי מוטיבציה מקו הזינוק עד קו הסיום. קריאות העידוד מפי הצופים המלוּות לרוב במוסיקה קולנית ובמחיאות כפיים, מקנות לרצים את זריקת המרץ הדרושה להם בהתקרבם לקו הסיום. אין ספק שלקהל אוהד נודעת השפעה חיובית על האצנים.
10 מי הם הצופים במירוץ לחיים שבו רצים המשיחיים? לאחר שציין באיגרת אל העברים פרק י״א כמה מעדיו של יהוה מן התקופה הטרום משיחית, כתב פאולוס: ”לכן גם אנחנו, אשר ענן עדים כזה אופף אותנו, ... בסבלנות נרוצה את המירוץ הערוך לפנינו” (עברים י״ב:1). באומרו ענן לא השתמש פאולוס במילה היוונית לתיאור ענן בעל גודל וצורה מוגדרים. המילה שבה השתמש משמעה, על־פי המילונאי וו. א. ויין, ”קבוצת עננים חסרי צורה המכסים את השמים”. אם כן, פאולוס ראה בדימיונו המוני עדים — כקבוצות עננים.
11, 12. (א) כיצד יכולים נאמנים מן התקופה הטרום משיחית לעודד אותנו כביכול לרוץ את המירוץ בסבלנות? (ב) כיצד נוכל להפיק את מלוא התועלת מ’ענן העדים’?
11 היכולים עדים טרום משיחיים לשמש כיום כצופים? ברור שלא. הם כולם ישנים את שנת המוות וממתינים לתחיית המתים. אולם, בחייהם היו הם אצנים מוצלחים, ודוגמתם חיה מעל דפי המקרא. בלומדנו את המקרא יכולים נאמנים אלו לחיות בדמיוננו וכביכול לעודד אותנו להשלים את המירוץ (רומים ט״ו:4).a
12 למשל, נניח שהעולם יציע לנו הזדמנויות מפתות, האין דוגמתו של משה שוויתר על חיי פאר במצרים תניע אותנו להמשיך במסלולנו? אם נתייצב מול מבחן אמונה קשה, טוב יהיה להיזכר בניסיון הקשה שעמד בפני אברהם כשהתבקש להעלות את בנו יצחק לעולה, ודוגמתו תעודד אותנו לא להרפות במאבק האמונה. מידת העידוד שנפיק מ’ענן העדים’ תהא כמידת בהירותם בעיני הבנתנו.
13. כיצד מעודדים אותנו עדיו של יהוה כיום במירוץ לחיים?
13 גם כיום אנו מוקפים בעדים רבים של יהוה. משיחיים משוחים וגברים ונשים מן ’ההמון הרב’ משמשים דוגמה ומופת באמונתם (ההתגלות ז׳:9). סיפורי חייהם מתפרסמים לעתים בכתב־עת זה ובפרסומים אחרים של חברת המצפה.b דוגמתם מדרבנת אותנו להחזיק מעמד עד הקץ. עד כמה נפלא ליהנות מתמיכתם של ידידים ובני משפחה קרובים המשרתים גם הם את יהוה בנאמנות! רבים אפוא דוחפים אותנו במירוץ לחיים.
רוץ בקצב נכון
14, 15. (א) מדוע חשוב לרוץ בקצב נכון? (ב) מדוע עלינו להציב לנו מטרות סבירות?
14 בריצות ארוכות, כגון ריצות מרתון, חייב הרץ לרוץ בקצב נכון. ”אם תתחיל את המירוץ מהר מדי, אתה עלול להישבר”, מציין כתב־העת ניו־יורק רַאנֵר. ”צפוי לך מאבק ממושך בקילומטרים האחרונים או נשירה מהתחרות”. רץ מרתון נזכר: ”בהרצאה ששמעתי כהכנה למירוץ הזהיר המרצה מפורשות: ’אל תרדוף אחרי אצנים מהירים יותר. רוץ בקצב שלך. אחרת תהיה תשוש ותיאלץ אולי לפרוש מן המירוץ’. נהגתי כעצתו וסיימתי את המירוץ”.
15 במירוץ לחיים חייבים משרתי אלוהים להשקיע מאמצים (לוקס י״ג:24). עם זאת, התלמיד יעקב כתב: ”החוכמה אשר ממעל... [”סבירה”, ע״ח]” (יעקב ג׳:17). דוגמתם הטובה של אחרים מעודדת אותנו לעשות יותר, אך האדם הסביר יציב לעצמו מטרות מציאותיות בהתאם ליכולתו ונסיבותיו. כתבי־הקודש מזכירים לנו: ”יבחן כל אחד את מעשיו ואז הסיבה לתהילתו תהיה בו עצמו בלי תלות בזולת, שכן כל אחד ישא את הנטל שלו” (גלטים ו׳:4, 5).
16. מה הקשר בין צניעות לבין קצב ריצתנו?
16 הכתוב במיכה ו׳:8 מעלה נקודה חשובה: ”מה יהוה דורש ממך כי אם... הצנע לכת עם אלוהיך”. אדם צנוע מכיר במגבלותיו. האם בריאות לקויה וגיל מתקדם מצרים את צעדינו בשירות אלוהים? אל ייאוש! מאמצינו וההקרבות מצדנו רצויים בעיני יהוה ’לפי מה שיש בידנו, לא לפי מה שאין בידנו’ (קורינתים ב׳. ח׳:12; השווה לוקס כ״א:1–4).
אל תסיט עיניך מן הפרס
17, 18. מה עמד לנגד עיני ישוע ועזר לו להחזיק מעמד על עמוד ההוקעה?
17 בהדגישו למשיחיים בקורינתוס את הצורך להחזיק מעמד במירוץ לחיים, הסב פאולוס את תשומת לבם להיבט נוסף של משחקי איסְתְמוֹס. הוא דיבר על המתחרים במשחקים וכתב: ”הללו — כדי להשיג זר נובל, אבל אנחנו כדי להשיג זר שלא ייבול. לכן אני רץ לא כמי שמגשש באפילה, ואני נאבק לא כמי שמכה באוויר” (קורינתים א׳. ט׳:25, 26). פרס הניצחון במשחקים קדומים אלו היה זר עשוי עלי אורן או צמחים אחרים כגון עלי כרפס־בר — ”זר נובל” בהחלט. במה יזכו המשיחיים שיחזיקו מעמד עד הקץ?
18 על־אודות דמות המופת, ישוע המשיח, כתב השליח פאולוס: ”בעד השמחה הערוכה לפניו סבל את [”עמוד ההוקעה”, ע״ח] ובז לחרפה, וישב לימין כיסא האלוהים” (עברים י״ב:2). ישוע החזיק מעמד עד קץ חייו כאדם בשר ודם על־ידי כך שנשא עיניו אל מעבר לעמוד ההוקעה, כלומר, אל הגמול שיוענק לו — השמחה לתרום לקידוש שם יהוה, לפדות את האדם מן המוות ולהיות מלך וכהן גדול שיעניק לעושי רצון אלוהים חיי־נצח בגן־עדן עלי־אדמות (מתי ו׳:9, 10; כ׳:28; עברים ז׳:23–26).
19. במה עלינו להתמקד בעודנו ממשיכים לרוץ במירוץ כתלמידי המשיח?
19 חשוב על השמחה הערוכה לפנינו בעודנו ממשיכים לרוץ במירוץ כתלמידי המשיח. יהוה הפקיד בידינו מלאכה מלאת סיפוק לבשר את הבשורה על מלכות אלוהים ולהקנות לזולת ידע מקראי מציל חיים (מתי כ״ח:19, 20). איזו שמחה למצוא אדם שמעוניין להכיר את אלוהי האמת ולעזור לו להצטרף למירוץ לחיים! אך תהא אשר תהא תגובתם של האנשים לבשורה שבפינו, זו זכות גדולה ליטול חלק בפעילות התורמת לקידוש שם יהוה. כל עוד אנו מחזיקים מעמד בשירות חרף גילויי אדישות או התנגדות מצד הציבור, הרינו משמחים את לב יהוה (משלי כ״ז:11). הפרס הנאדר שהוא מבטיח לנו הם חיי־נצח. איזו שמחה גדולה! עלינו להקפיד שברכות אלו יעמדו תמיד לנגד עינינו ולהמשיך במירוץ.
הקץ קרב ובא
20. מדוע צפוי שהמירוץ לחיים יהיה קשה יותר ככל שנתקרב לסיומו?
20 במירוץ לחיים, אין לנו אלא להיאבק באויב הראשי שלנו, השטן. ככל שאנו קרבים לקץ, הוא מנסה ללא ליאות להכשיל אותנו או לגרום לנו להאט את הקצב (ההתגלות י״ב:12, 17). אין זה קל להמשיך לבשר על המלכות בנאמנות ומסירות בעולם של מלחמות, רעב, מגיפות וכל הקשיים האחרים המאפיינים את ’עת הקץ’ (דניאל י״ב:4; מתי כ״ד:3–14; לוקס כ״א:11; טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5). יתרה מזו, הקץ עשוי להיראות לעתים רחוק יותר משציפינו, בייחוד אם הצטרפנו למירוץ לפני עשרות שנים. אך, דבר־אלוהים מבטיח לנו שהקץ בוא יבוא. יהוה אומר כי הסוף לא יאחר, והוא אכן ממשמש ובא (חבקוק ב׳:3; פטרוס ב׳. ג׳:9, 10).
21. (א) מה יחזק אותנו להמשיך במירוץ לחיים? (ב) מה נחושים אנו לעשות ככל שהקץ קרב?
21 כדי להצליח במירוץ לחיים עלינו להחליף כוח בעזרת המזון הרוחני שמספק לנו יהוה ברוב אהבתו. אנו זקוקים גם לעידוד שמקורו בהתרועעות קבועה עם אחינו לאמונה, הרצים גם הם במירוץ. ואם יבואו עלינו רדיפות קשות או פגעים בלתי צפויים שיקשו עלינו לסיים את המירוץ, נחזיק מעמד עד הקץ מפני שיהוה יתן לנו את ”הכוח הנשגב” (קורינתים ב׳. ד׳:7). מה מעודד לדעת שיהוה רוצה שנסיים את המירוץ כמנצחים! בנחישות רבה ו”בסבלנות נרוצה את המירוץ הערוך לפנינו”, תוך אמונה שלימה כי ”בבוא העת נקצור, אם לא נרפה” (עברים י״ב:1; גלטים ו׳:9).
[הערת שוליים]
a לדיון בעברים י״א:1 עד י״ב:3 ראה המצפה מ־15 בינואר 1987, עמודים 10–20 (אנג׳).
b דוגמאות מעודדות שפורסמו לאחרונה ניתן למצוא בחוברת המצפה מ־1 ביוני 1998, עמודים 28–31; 1 בספטמבר 1998, עמודים 24–28; 1 בפברואר 1999, עמודים 25–29.
האם אתה זוכר?
◻ מדוע עלינו להחזיק מעמד עד הקץ?
◻ אילו אמצעים שנותן יהוה אל לנו להזניח?
◻ מדוע חשוב לרוץ בקצב נכון?
◻ איזו שמחה ערוכה לפנינו בעודנו ממשיכים במירוץ?
[תמונה בעמוד 18]
שאב עידוד מאסיפות הקהילה