יהא ה’כן’ שלכם כן
”יהא ה’כן’ שלכם כן, וה’לא’ לא” (מתי ה׳:37).
1. מה אמר ישוע לגבי אמירת שבועות, ומדוע?
על־פי־רוב המשיחיים האמיתיים אינם צריכים להישבע. הסיבה היא שהם מצייתים לישוע, אשר אמר: ”יהא ה’כן’ שלכם כן, וה’לא’ לא”. הוא התכוון שעל האדם לעמוד בדיבורו. לפני שציווה זאת הקדים ישוע ואמר ”לא להישבע כלל”. הוא למעשה גינה הרגל שיש לרבים להישבע שוב ושוב לגבי עניינים אלו ואחרים בשיחותיהם היומיומיות, ללא כל כוונה לקיים את דבריהם. הם אינם מסתפקים באמירת ’כן’ או ’לא’ כדי להביע את כוונותיהם, אלא אומרים ”יותר מזה”. הדבר עלול להצביע על חוסר אמינות מצידם ועל כך שהם נתונים תחת השפעת ”הרָשע” (קרא מתי ה׳:33–37).
2. הסבר מדוע אין זה תמיד פסול להישבע.
2 האם עלינו להסיק מדבריו של ישוע שתמיד פסול להישבע? לא. אין זה הגיוני, שהרי כפי שלמדנו במאמר הקודם, יהוה אלוהים ומשרתו הצדיק אברהם נשבעו בעניינים חשובים. כמו כן, על־פי תורת אלוהים היה צריך להישבע כדי ליישב סכסוכים מסוימים (שמ׳ כ״ב:9, 10; במ׳ ה׳:21, 22). לפיכך משיחי אולי יידרש להישבע לומר את האמת כאשר הוא מעיד בבית משפט. או במקרים נדירים משיחי אולי ימצא לנכון להישבע כדי לשכנע אחרים שבכוונתו לעשות דבר מה או כדי לעזור ליישב סוגיה כלשהי. למעשה, כאשר ישוע הושבע על־ידי הכוהן הגדול, הוא לא התנגד לכך אלא דיבר אמת בפני הסנהדרין (מתי כ״ו:63, 64). ישוע לא היה צריך להישבע לאף אחד. עם זאת, פעמים רבות, כדי להדגיש את מהימנות המסר שבפיו, הקדים ישוע את דבריו בדרך הייחודית: ”אמן אמן אני אומר לכם” (יוח׳ א׳:51; י״ג:16, 20, 21, 38). הבה נראה מה עוד נוכל ללמוד מדוגמתם של ישוע, פאולוס ואחרים אשר ה’כן’ שלהם היה כן.
ישוע — הדוגמה הטובה מכול
3. מה הבטיח ישוע לאלוהים בתפילה, וכיצד הגיב אביו השמימי?
3 ”הנה באתי... לעשות את רצונך, אלוהים” (עב׳ י׳:7). במילים מלאות משמעות אלו הציג עצמו ישוע בפני אלוהים לביצוע כל מה שנובא לגבי הזרע המובטח, לרבות הפגיעה ב’עקבו’ על־ידי השטן (בר׳ ג׳:15). אף אדם אחר מעולם לא התנדב לשאת על כתפיו אחריות כבדת משקל כזו. יהוה הביע מן השמיים את ביטחונו המלא בבנו, אך הוא לא דרש ממנו להישבע שיעמוד בדיבורו (לוקס ג׳:21, 22).
4. באיזו מידה היה ה’כן’ של ישוע כן?
4 ישוע נאה דרש ונאה קיים, וה’כן’ שלו תמיד היה כן. הוא לא הניח לדבר להסיח את דעתו מן המשימה שקיבל מאביו — לבשר את הבשורה הטובה על מלכות אלוהים ולעשות תלמידים מכל מי שנמשכו אליו על־ידי אלוהים (יוח׳ ו׳:44). המקרא מתאר את אמינותו המופתית של ישוע במילים המוכרות הבאות: ”רבות ככל שיהיו הבטחותיו של אלוהים, הן נהיו ל’כן’ באמצעותו” (קור״ב א׳:20). ואכן, ישוע הוא הדוגמה הטובה ביותר לאדם שהיה נאמן להבטחתו לאביו השמימי. כעת נבחן את דוגמתו של אדם שחיקה את ישוע כמיטב יכולתו.
פאולוס — אדם שעמד בדיבורו
5. איזו דוגמה הציב לנו השליח פאולוס?
5 ”מה עליי לעשות, אדוני?” (מה״ש כ״ב:10) במילים כנות אלו הגיב פאולוס, שנקרא אז שאול, לדבריו של האדון ישוע. האדון נגלה אליו בחזון במעמדו המפואר כדי שיפסיק לרדוף את תלמידיו. בעקבות אותו מאורע התחרט שאול בענווה על אורח חייו הקודם, נטבל וקיבל על עצמו את התפקיד המיוחד שניתן לו — להעיד על ישוע בפני הגויים. מאותה עת ואילך המשיך פאולוס לקרוא לישוע ’אדונו’, והוא חי את שארית חייו הארציים בהתאם לכך (מה״ש כ״ב:6–16; קור״ב ד׳:5; טימ״ב ד׳:8). פאולוס לא דמה לאותם אנשים שעליהם אמר ישוע: ”מדוע אתם קוראים לי ’אדוני! אדוני!’ ואינכם עושים את מה שאני אומר?” (לוקס ו׳:46) ישוע מצפה מכל מי שמקבלים אותו כאדונם לעמוד בדיבורם, כפי שעשה השליח פאולוס.
6, 7. (א) מדוע שינה פאולוס את תוכניתו לשוב ולבקר בקורינתוס, ומדוע היה זה פסול מצד מבקריו להטיל ספק באמינותו? (ב) כיצד עלינו להתייחס למי שהתמנו להיות מובילי הדרך בקרבנו?
6 פאולוס הפיץ את מסר המלכות בקנאות ברחבי אסיה הקטנה ובאירופה, והוא ייסד קהילות רבות וחזר וביקר אותן. במקרים מסוימים הוא מצא לנכון להישבע באשר לאמיתות הדברים שכתב (גל׳ א׳:20). כאשר כמה בקורינתוס הטילו ספק באמינותו, הוא כתב להגנתו: ”כפי שניתן לסמוך על אלוהים, כך גם הדברים שאנו אומרים לכם אינם ’כן’ ובה בעת ’לא’” (קור״ב א׳:18). בזמן כתיבת הדברים הללו כבר עזב פאולוס את אפסוס ועשה דרכו לקורינתוס דרך מקדוניה. על־פי תוכניתו המקורית, הוא התכוון לשוב ולבקר בקורינתוס לפני שיגיע למקדוניה (קור״ב א׳:15, 16). אך כפי שקורה לעיתים למשגיחים נודדים בימינו, היה עליו לשנות את מסלולו. שינויים מעין אלה אינם נעשים מסיבות פעוטות ערך או משיקולים אנוכיים, אלא בשל מצב חירום כלשהו. במקרה של פאולוס, הוא ראה לנגד עיניו את טובת הקהילה כשדחה את ביקורו המתוכנן בקורינתוס. מדוע ניתן לומר זאת?
7 זמן מה לאחר שהגה את תוכניתו המקורית, הגיעו לאוזני פאולוס דיווחים מדאיגים על כך שהקהילה בקורינתוס התייחסה בסובלנות לחוסר אחדות ולאי־מוסריות (קור״א א׳:11; ה׳:1). כדי לתקן את המצב, הוא כתב דברי תוכחה נוקבים באיגרתו הראשונה אל הקורינתים. לאחר מכן, במקום להפליג מאפסוס ישירות לקורינתוס, החליט השליח פאולוס לתת לאחיו זמן ליישם את עצותיו כך שכאשר יבוא בסופו של דבר יהיה ביקורו מעודד יותר. כדי שלא יהיה ספק בליבם שזו אכן הייתה הסיבה לשינוי בתוכניתו, כתב אליהם באיגרתו השנייה: ”חסתי עליכם ולכן טרם באתי לקורינתוס, ושאלוהים יעיד נגדי אם אין אמת בדבריי” (קור״ב א׳:23). לעולם אל לנו להידמות למי שהשמיעו דברי ביקורת כנגד פאולוס. תחת זאת, הבה נגלה כבוד עמוק כלפי מי שהתמנו להיות מובילי הדרך בקרבנו. טוב נעשה אם נחקה את דוגמתו של פאולוס, כפי שהוא עצמו חיקה את המשיח (קור״א י״א:1; עב׳ י״ג:7).
דוגמאות טובות נוספות
8. איזו דוגמה הציבה לנו רבקה?
8 ”אלך” (בר׳ כ״ד:58). בתשובה פשוטה זו השיבה רבקה לאימה ולאחִיה והביעה את נכונותה לעזוב את ביתה עוד באותו היום ולצאת עם אדם זר למסע של למעלה מ־800 קילומטר כדי להפוך לאשתו של יצחק בן אברהם (בר׳ כ״ד:50–58). ה’כן’ של רבקה היה כן. היא הייתה אישה טובה ליצחק ושירתה את אלוהים בנאמנות. במשך שארית חייה התגוררה באוהלים כזרה בארץ ההבטחה. כגמול על נאמנותה הפכה לאחת מאימהותיו של הזרע המובטח, ישוע המשיח (עב׳ י״א:9, 13).
9. כיצד עמדה רות בדיבורה?
9 ”כי איתך נשוב לעמך” (רות א׳:10). רות ועורפה, האלמנות המואביות, שבו ואמרו מילים אלו לחמותן האלמנה נעמי שעשתה את דרכה ממואב לבית לחם. לבסוף, נענתה עורפה להפצרותיה של נעמי ושבה למולדתה. אך רות עמדה בדיבורה. (קרא רות א׳:16, 17.) היא דבקה בנאמנות בנעמי ועזבה אחת ולתמיד את משפחתה ואת דת הכזב של מואב. לאורך השנים שירתה את יהוה בנאמנות, וכגמול על כך זכתה להיות אחת מחמש הנשים היחידות המוזכרות באילן היוחסין של המשיח שבספר מתי (מתי א׳:1, 3, 5, 6, 16).
10. מדוע ישעיהו מהווה דוגמה טובה עבורנו?
10 ”הנני! שלחני” (יש׳ ו׳:8). לפני שאמר זאת ראה ישעיהו בחזון מפואר את יהוה יושב על כסאו. בשעה שהתבונן במראה מרשים זה, שמע ישעיהו את יהוה אומר: ”את מי אשלח, ומי ילך לנו?” הייתה זו הזמנה להיות דוברו של יהוה ולהכריז את מסר אלוהים באוזני עמו הסורר. ישעיהו עמד בדיבורו — ה’כן’ שלו היה כן. במשך למעלה מ־46 שנה הוא שירת בנאמנות כנביא. הוא מסר דברי גינוי חריפים וניבא נבואות נהדרות באשר לשיקום עבודת האמת.
11. (א) מדוע כל כך חשוב לעמוד בדיבורנו? (ב) ציין כמה דוגמאות שליליות של אנשים שלא עמדו בדיבורם.
11 מדוע דאג יהוה שהדוגמאות שלעיל יועלו על הכתב בדברו? ועד כמה חשוב שה’כן’ שלנו יהיה כן? המקרא מזהיר באופן חד־משמעי ש”מפירי התחייבויות” נמנים עם מי ש”ראויים למוות” (רומ׳ א׳:31, 32). המקרא מבליט כמה דוגמאות שליליות של אנשים שה’כן’ שלהם לא היה כן. ביניהם אנו מוצאים את פרעה מלך מצרים, צדקיהו מלך יהודה וחנניה ושפירה. כל אלה נחלו כישלון ודוגמתם משמשת עבורנו כאות אזהרה (שמ׳ ט׳:27, 28, 34, 35; יח׳ י״ז:13–15, 19, 20; מה״ש ה׳:1–10).
12. מה יעזור לנו לעמוד בדיבורנו?
12 הואיל ואנו חיים ”באחרית הימים”, אנו מוקפים באנשים ”חסרי נאמנות”. הם ’לכאורה בעלי יראת אלוהים, אך כוחה לא ניכר בחייהם’ (טימ״ב ג׳:1–5). עלינו להימנע עד כמה שניתן מחברה רעה כזו. במקום זאת, עלינו להתאסף בקביעות עם מי שבכל עת משתדלים שה’כן’ שלהם יהיה כן (עב׳ י׳:24, 25).
ה’כן’ החשוב ביותר שלך
13. מהו ה’כן’ החשוב ביותר שאומרים תלמידי ישוע המשיח?
13 ה’כן’ החשוב ביותר שאדם יכול לומר — כלומר, ההבטחה החשובה ביותר שניתן להבטיח — קשור להקדשתו לאלוהים. בשלוש הזדמנויות שונות יכולים מי שמוכנים להתכחש לעצמם ולהיות תלמידי ישוע להשיב ’כן’ לשאלות הנוגעות לכוונותיהם (מתי ט״ז:24). כאשר שני זקני־קהילה משוחחים עם אדם המעוניין להפוך למבשר לא־טבול, הם שואלים אותו: ”האם אתה באמת מעוניין להיות אחד מעדי־יהוה?” מאוחר יותר, אם המבשר המשיך להתקדם מבחינה רוחנית והוא רוצה להיטבל, זקני־הקהילה ייפגשו עימו וישאלו אותו: ”האם הקדשת את עצמך ליהוה בתפילה?” לבסוף, ביום הטבילה, כל אחד מהמועמדים לטבילה נשאל: ”האם על סמך קורבנו של ישוע המשיח התחרטת על חטאיך והקדשת את חייך ליהוה כדי לעשות את רצונו?” ואז לעיני עדים משיבים אחים חדשים אלה ’כן’, כאות לכך שהבטיחו לשרת את אלוהים לנצח נצחים.
14. איזו בחינה עצמית עלינו לערוך מפעם לפעם?
14 בין אם נטבלת לא מכבר ובין אם אתה משרת את אלוהים זה עשרות שנים, עליך לערוך מפעם לפעם בחינה עצמית ולשאול את עצמך שאלות כגון: ’האם, בדומה לישוע המשיח, אני ממשיך להיות נאמן ל”כן” החשוב ביותר שלי? האם חיי עדיין סובבים סביב מלאכת ההטפה ועשיית התלמידים, כפי שציווה ישוע?’ (קרא קורינתים ב׳. י״ג:5).
15. באילו תחומים בחיים חשוב שה’כן’ שלנו יהיה כן?
15 הנאמנות לנדר ההקדשה שלנו מקפלת בתוכה גם נאמנות בעניינים חשובים אחרים. לדוגמה: האם אתה נשוי? אם כן, המשך לקיים את הנדר היקר שנדרת לאהוב ולהוקיר את בת זוגך. האם חתמת על חוזה עסקי או הגשת טופס בקשה לקבלת זכות שירות תיאוקרטית? אם כן, קיים את מה שהתחייבת לעשות. האם הוזמנת לארוחה על־ידי אדם דל אמצעים ונענית להזמנה? אם כן, אל תבטל לו אם קיבלת הזמנה שנראית לך טובה יותר. או האם הבטחת לאדם שפגשת בשירות מבית לבית שתשוב לבקר אותו כדי להמשיך לעזור לו מבחינה רוחנית? אם כך הבטחת, יהא ה’כן’ שלך כן, ויהוה יברך את שירותך (קרא לוקס ט״ז:10).
הפק תועלת משירותו של הכוהן הגדול והמלך שלנו
16. מה עלינו לעשות אם לא עמדנו בדיבורנו?
16 המקרא מציין שכאנשים בלתי מושלמים ”כולנו מרבים להיכשל”, בייחוד בשימוש בלשוננו (יעקב ג׳:2). מה עלינו לעשות אם יתברר לנו שלא עמדנו בדיבורנו? התורה שנתן אלוהים לבני ישראל כללה סידור שאִפשר למי ש’ביטא [דיבר ללא מחשבה] בשפתיו’ לזכות לרחמים (וי׳ ה׳:4–7, 11). קיים גם סידור אוהב שנועד לעזור למשיחיים שמבצעים חטא כזה. אם נתוודה על החטא בפני יהוה, הוא יסלח לנו ברוב רחמיו על בסיס שירותו של ישוע המשיח ככוהן הגדול שלנו (יוח״א ב׳:1, 2). אולם כדי להמשיך לשאת חן בעיני אלוהים, עלינו לעשות פרי המעיד על חרטה. במילים אחרות, עלינו להימנע מלהפוך חטאים מעין אלו להרגל ולעשות כל מאמץ לכפר על הנזק שנגרם כתוצאה מכך שדיברנו ללא מחשבה (מש׳ ו׳:2, 3). כמובן, עדיף פי כמה שנחשוב היטב לפני שנבטיח הבטחות שאיננו מסוגלים לקיים (קרא קהלת ה׳:1).
17, 18. איזה עתיד נפלא מצפה לכל מי שמשתדלים שה’כן’ שלהם יהיה כן?
17 איזה עתיד נפלא מצפה לכל משרתי יהוה הממשיכים לעשות כל מאמץ כדי שה’כן’ שלהם יהיה כן! המשיחיים המשוחים, שמספרם 000,144, יזכו לחיי אלמוות בשמיים, שם כשותפיו של ישוע במלכותו ”הם יהיו כוהניהם של אלוהים ושל המשיח, וימלכו עימו במהלך אלף השנים” (ההת׳ כ׳:6). מיליונים אחרים יחיו בגן עדן עלי אדמות ויפיקו תועלת משלטון מלכות המשיח. בגן עדן תוענק להם העזרה הדרושה על מנת להגיע לשלמות פיזית ושכלית (ההת׳ כ״א:3–5).
18 אם נוכיח את נאמנותנו במבחן הסופי בתום אלף שנות שלטון ישוע, לעולם לא תהיה לנו עוד סיבה להטיל ספק במילתו של אף אחד (ההת׳ כ׳:7–10). כל ’כן’ יהיה כן, וכל ’לא’ יהיה לא, כיוון שכל מי שיחיו אז יחקו בצורה מושלמת את אבינו השמימי האוהב, יהוה, אשר הוא ”אל אמת” (תהל׳ ל״א:6).