האמת המקראית הרוותה את צימאוני לתשובות

רקע:‏

נולדתי בבקו שבאזרבייג׳ן,‏ והייתי השנייה מבין שתי בנות.‏ אבי היה מוסלמי,‏ ואמי יהודייה.‏ הוריי אהבו זה את זה,‏ וכל אחד מהם כיבד את אמונתו של האחר.‏ אמי תמכה באבי כשהוא צם בחודש הרמדאן,‏ ואבי תמך באמי כשהיא קיימה את חג הפסח.‏ בביתנו היו קוראן,‏ תנ״ך וברית חדשה.‏

החשבתי את עצמי למוסלמית.‏ אומנם תמיד האמנתי באלוהים,‏ אך היו שאלות שהטרידו אותי,‏ למשל:‏ ’‏למה אלוהים ברא את בני האדם,‏ ומה ההיגיון בזה שאדם סובל כל חייו ואחר כך נענש לנצח בגיהינום?‏’‏ מכיוון שלימדו אותי שהכול קורה לפי רצון אלוהים,‏ תהיתי:‏ ’‏האם אלוהים שולט בבני האדם כמו בבובות על חוטים ונהנה לראות אותם סובלים?‏’‏

בגיל 12 התחלתי לקיים את הצלאה — חמש התפילות היומיות של האסלאם.‏ באותה תקופה אבי שלח אותי ואת אחותי לבית־ספר יהודי.‏ בין המקצועות נכללו לימודי עברית ומסורת יהודית.‏ מדי יום לפני תחילת הלימודים התפללנו כנהוג ביהדות.‏ כך יצא שבבוקר התפללתי תפילה מוסלמית בבית,‏ ובהמשך היום השתתפתי בתפילות יהודיות בבית־הספר.‏

השתוקקתי בכל מאודי למצוא תשובות הגיוניות לשאלותיי.‏ כל הזמן שאלתי את הרבנים בבית־הספר:‏ ”‏למה אלוהים ברא את בני האדם?‏ מה אלוהים חושב על אבי המוסלמי?‏ למה אבא שלי,‏ שהוא אדם טוב,‏ נחשב לטמא?‏ למה אלוהים ברא אותו?‏”‏ התשובות המעטות שקיבלתי לא הניחו את דעתי ולא שכנעו אותי.‏

כיצד שינה המקרא את חיי:‏

אמונתי באלוהים התנפצה בשנת 2002.‏ שבוע בלבד אחרי שעברנו לגרמניה,‏ לקה אבי בשבץ ונכנס לתרדמת.‏ במשך שנים נהגתי להתפלל שמשפחתי תהיה בריאה.‏ הייתי משוכנעת שהחיים והמוות ביד האל הכול יכול,‏ והתחננתי יום־יום שאבי יחיה.‏ חשבתי לעצמי:‏ ’‏מה זה בשביל אלוהים למלא משאלה של ילדה קטנה?‏’‏ הייתי בטוחה שהוא יענה לתחינותיי.‏ אבל אבי נפטר.‏

הסקתי שאלוהים אדיש לסבלנו,‏ וזה זעזע אותי ושבר את רוחי.‏ אמרתי לעצמי:‏ ’‏או שאני מתפללת בצורה לא־נכונה או שאלוהים לא קיים’‏.‏ הייתי כל כך מבולבלת שלא הייתי מסוגלת יותר להתפלל את תפילות הצלאה.‏ דתות אחרות לא נראו לי הגיוניות,‏ ולבסוף הגעתי למסקנה שאלוהים אינו קיים.‏

כעבור שישה חודשים דפקו בדלתנו עדי־יהוה.‏ הייתה לנו דעה שלילית על דתות המאמינות בתורתו של ישוע,‏ ולכן אחותי ואני רצינו להראות להם באדיבות שהם טועים.‏ שאלנו אותם:‏ ”‏למה הנוצרים עובדים את ישוע,‏ את הצלב,‏ את מרים ודמויות אחרות אם זה סותר את מה שכתוב בעשרת הדיברות?‏”‏ עדי־יהוה הציגו מתוך כתבי־הקודש הוכחות משכנעות לכך שלמשיחיים האמיתיים אסור לעבוד אלילים ושעליהם להתפלל אך ורק לאלוהים.‏ נדהמתי מהתשובה שלהם.‏

אחרי כן שאלנו:‏ ”‏מה לגבי השילוש?‏ אם ישוע הוא אלוהים,‏ איך ייתכן שהוא חי על כדור הארץ והומת בידי בני אדם?‏”‏ גם על השאלה הזו השיבו לנו עדי־יהוה מתוך המקרא והסבירו שישוע אינו אלוהים ואינו שווה לאלוהים.‏ מסיבה זו הם אינם מאמינים בתורת השילוש.‏ זה הפתיע אותי וחשבתי:‏ ’‏אלה משיחיים ממש מוזרים’‏.‏

אבל עדיין רציתי להבין למה אנשים מתים ולמה אלוהים מרשה שנסבול.‏ עדי־יהוה הראו לי את הספר דעת המובילה לחיי־נצח.‏a היו בו פרקים שלמים שדנו בשאלות שעניינו אותי.‏ הם מייד התחילו ללמד אותי את המקרא‏.‏

בכל שיעור קיבלתי תשובות הגיוניות מהמקרא לשאלות שלי.‏ למדתי ששמו של אלוהים הוא יהוה (‏תהלים פ״ג:‏19‏)‏.‏ התכונה הבולטת ביותר באישיותו היא אהבה נטולת אנוכיות (‏יוחנן א׳.‏ ד׳:‏8‏)‏.‏ הוא ברא את בני האדם מפני שרצה להעניק להם את מתנת החיים.‏ עוד למדתי שלמרות העובדה שאלוהים מרשה לאי־צדק להתקיים,‏ הוא סולד ממנו,‏ ובקרוב הוא ימגר אותו לעד.‏ הבנתי שהמרד של אדם וחוה המיט השלכות טרגיות על האנושות (‏רומים ה׳:‏12‏)‏.‏ אחת ההשלכות הכואבות היא מותם של יקירינו,‏ כמו מותו של אבי.‏ אך אלוהים ימחה כל זכר לטרגדיות הללו כשהוא יקים את המתים לתחייה בעולם החדש הקרב ובא (‏מעשי השליחים כ״ד:‏15‏)‏.‏

האמת המקראית הרוותה את צימאוני לתשובות.‏ התחלתי שוב להאמין באלוהים.‏ עם הזמן ראיתי שעדי־יהוה הם אגודת אחים חובקת עולם.‏ התרשמתי מהאחדות והאהבה השוררות ביניהם (‏יוחנן י״ג:‏34,‏ 35‏)‏.‏ מה שלמדתי על יהוה הפיח בי את הרצון לשרתו,‏ ולכן החלטתי להפוך לאחת מעדי־יהוה.‏ נטבלתי ב־8 בינואר 2005.‏

התועלת שצמחה לי מהשינוי:‏

ההסברים ההגיוניים והמשכנעים שמצאתי במקרא שינו לטובה את ראיית העולם שלי.‏ התשובות המהימנות שקיבלתי מתוך דבר־אלוהים העניקו לי שלוות נפש.‏ התקווה לראות שוב את אבי בתחיית המתים,‏ כפי שמובטח במקרא,‏ ממלאת את לבי שמחה ונחמה (‏יוחנן ה׳:‏28,‏ 29‏)‏.‏

אני נשואה באושר ליונתן זה שש שנים,‏ וגם הוא משרת את אלוהים בנאמנות.‏ שנינו גילינו שהאמת על אלוהים לא רק הגיונית ופשוטה,‏ אלא גם אוצר יקר מאין כמוהו.‏ זו הסיבה שאנחנו מוקירים את הזכות לחלוק עם אחרים את אמונתנו ואת תקוותנו הנפלאה.‏ היום אני יודעת שעדי־יהוה הם לא משיחיים ”‏מוזרים”‏,‏ אלא המשיחיים האמיתיים.‏